סוגיית הקמתו של בית חולים נוסף בבאר שבע לא יורדת מסדר היום. במסגרת דיון שקיימה אתמול (שלישי) ועדת העבודה והבריאות של הכנסת לסיכום פעילותה של ועדת המשנה לקידום שירותי הבריאות בדרום בראשותו של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), הבהיר סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, כי אם יהיה עדיין בתפקידו גם לאחר הבחירות הקרובות לכנסת, הוא יתעקש על כך שבית החולים החדש שיוקם בבאר שבע יהיה ממשלתי ולא של אחת מקופות החולים.
"תהיה מלחמת עולם עם משרד האוצר", אמר ח"כ ליצמן, "לא משנה מי יהיה שם. יש לי מאבק גדול מול האוצר לגבי זהות בית החולים החדש שמתוכנן לקום בנגב. אני מתעקש על ממשלתי והאוצר רוצה ציבורי. הקמת בית החולים תיקח לכל הפחות שמונה שנים, ועל כן בינתיים יש לחזק את בית החולים 'סורוקה' ואת כלל שירותי הרפואה בדרום".
בכנסת ינסו לבחון דרכים לשפר את מצב שירותי הבריאות בנגב
גרים בנגב וזקוקים לקלינאית תקשורת? תצטרכו להמתין לפחות שנה
מפעילים לחץ: בנגב אין תא לחץ וחולים מטורטרים עד מרכז הארץ
בדיון, כאמור, הוצגו המלצותיה של ועדת המשנה לקידום שירותי הבריאות בדרום, בהן הקמתם של עשרה מוקדים לרפואה דחופה באזור הדרום והנגב בתוך שנתיים, הגדלה תקציבית משמעותית לבית החולים סורוקה, כך שיוכל להפעיל את מחלקותיו ושירותיו בכל שעות היממה.
כמו כן בין ההמלצות היו גם מתן תמריצים כלכליים למטפלים במקצועות פרא־רפואיים שיעבירו את עבודתם ממרכז הארץ לאזור הדרום והנגב, והגדלת ההשקעה בחינוך לבריאות לילדי האזור, שכן רק 16% מתלמידי האזור זוכים כיום לחינוך לבריאות לעומת 92% בתל אביב.
הוועדה גם המליצה על כך שמשרד הבריאות יקבע בחוק שזמני ההמתנה המירביים לרפואה יועצת בדרום יהיו דומים לאלה שבמרכז ושמבוטח שלא יזכה לטיפול במסגרת זמנים זו יהיה רשאי לפנות לרפואה פרטית בכיסוי קופות החולים.
במהלך הדיון ציין מנהל בית החולים סורוקה, ד"ר שלומי קודש, כי בחודשים הקרובים תונח אבן הפינה לבניין חדש בבית החולים, שהקמתו תמומן על ידי תורמים ויביא בתוך שלוש השנים הקרובות לתוספת של 36 מיטות למבוגרים ו־12 מיטות לילדים. לדברי ד"ר קודש, אם אכן יאושרו ל'סורוקה' תקנים נוספים, יוכל בית החולים להגדיל את היקף השירותים ב־25%.
"אמצעי הפרנסה החלופיים של הרופאים שלנו נמוכים מאלה של רופאים במרכז", ציין ד"ר קודש, "המענקים מהמדינה עזרו להביא רופאים מצוינים, אבל הם הלכו ופחתו. כ־800 סטודנטים לומדים כיום רפואה בסורוקה, רק עשרה אחוז מהם הם תושבי הדרום. תושב הדרום שהלך ללמוד במרכז יש לו סיכוי גדול להישאר שם. לכן אנחנו צריכים למצוא דרך לעודד את הדרומיים ללמוד בדרום".
לדברי יו"ר ועדת המשנה לקידום שירותי הבריאות בדרום, ח"כ מאיר כהן, "פערי הבריאות בין המרכז לדרום הם ליבת מערכת הבריאות. תושבי הדרום חיים פחות ובאיכות רפואית נמוכה בהרבה מהמרכז. המלצות הוועדה יכולות לשפר באופן משמעותי את המצב ומערכת הבחירות שבפתח היא גם על זה".
מנגד קואליציית ארגוני הבריאות בנגב תקפו את ההתנהלות האיטית, להגדרתם, של משרד הבריאות וטענו כי "ליצמן מתעלם מהציבור בנגב ומהחלטות הממשלה במשך ארבע שנים, ארבע שנות כישלון מתמשך". לטענתם כשנשאל ליצמן לגבי לוח הזמנים להקמת בית החולים השני, הסתפק סגן השר בתשובה תמציתית: "יש לנו סדר יום, זה עובד מסודר". יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, התעקש שהציבור צריך לדעת, וליצמן השיב: "לא צריך לדעת".
על פי נייר עמדה שמסרה קואליציית הארגונים בדיון, הודגש כי למרות החלטת הממשלה מספטמבר 2014 לפרסם מכרז להקמת בית חולים שני בנגב בתוך 24 חודשים, בפועל הצוות המקצועי כלל לא התקרב לפרסום המכרז.
קואליצית ארגוני הבריאות בנגב מסרה: "שר הבריאות מתעלם מהציבור בנגב, ומהחלטות הממשלה משך ארבע שנים רצופות. במקום להחליט - מושכים זמן! במשרד הבריאות גוררים רגליים, וגורמים נזק נוסף למאות אלפי התושבים הנאלצים להסתפק בשירותי בריאות גרועים בהיעדר כל חלופות ל"מונופול סורוקה"".
"בעקבות המאבק של קואליצית ארגוני הבריאות וראשי הערים בנגב", הגיב גם יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, "נוספו מיטות לסורוקה, אבל קיים עדיין פער ניכר בין הנגב למרכז הארץ במספר המיטות לתושב ובמדדים רבים אחרים. אין שוויון בשירותי הבריאות. אנחנו תובעים להאיץ את הקמת בית החולים השני, שהינה קריטית לפיתוח הרפואה באזור, ולקידום הנגב בכלל".
