עם פתיחת שנת הלימודים החדשה יחל עדי גולדשמידט (16 וחצי), תושב אופקים, את לימודיו בכיתה י"ב.
כמו בחמש השנים האחרונות, גם השנה גולדשמידט לא ילמד במסגרת לימודים שגרתית, אלא יחלק את זמנו בין בית הספר התיכון האזורי "מבואות הנגב" בקיבוץ שובל לבין בית הספר לילדים מאושפזים במרכז הרפואי "סורוקה".
"שגרה לכל דבר"
עדי גולדשמידט, החולה במחלת דושן (מחלת ניוון שרירים), עלה לכותרות לפני כשש שנים בעקבות המאבק שניהלה משפחתו לקבלת התרופה אקסונדיס 51 הניתנת לחולים במחלה.
בתום מאבק ארוך קבע בית הדין האזורי לעבודה כי קופת חולים כללית תממן את התרופה בשווי של מיליון דולר לשנה, ומאז הוא מקבל אחת לשבוע את התרופה בעירוי בבית החולים לילדים "סבן" שבמרכז הרפואי "סורוקה".
נוסף על כך, בגלל טיפולים נוספים שהוא נדרש לעבור, מפסיד גולדשמידט לא מעט ימי לימודים בבית ספרו, ולכן הוא משלים את לימודיו בבית הספר לילדים מאושפזים ב"סורוקה".
"אני מפסיד המון שעות לימוד בבית הספר הרגיל שבו אני לומד", מספר עדי גולדשמידט בשיחה עם "ידיעות הנגב", "ואת הפערים הלימודיים אני משלים כאן בבית החולים. בעיקרון אני מתרכז בזמן שאני נמצא כאן במקצוע המתמטיקה".
למה דווקא מתמטיקה? הרי ידוע שזה לא בדיוק המקצוע האהוב על התלמידים?
"זה המקצוע שהכי מאתגר אותי במערכת הלימודים. יש לי מורה שמסבירה לי את החומר, ובין לבין אנחנו גם מנהלים שיחות חולין, תוך כדי לימוד המתמטיקה. המורה מגיעה אליי לחדר שבו אני מאושפז ושם אני זוכה לשיעור פרטי".
ומה באשר לשאר המקצועות?
"לגבי שאר המקצועות אני נעזר בחומר הלימודי שאני מקבל כאן לקראת בחינות הבגרות. האמת היא שכבר עברתי השנה מספר בחינות שבהן קיבלתי ציונים גבוהים כמו למשל ציון 86 בהיסטוריה. אני זוקף זאת לזכות החומר הלימודי שסופק לי על ידי בית הספר בבית החולים. השנה עוד ממתינות לי בחינות באנגלית, ספרות, אזרחות, ובמגמת אומנות ותקשורת. בסך הכל מדובר בשילוב מצוין בין שני בתי הספר שבהם אני לומד. מבחינתי זו שגרה לכל דבר".
טיפול לימודי פרטני
בכל זאת, זו לא בדיוק שגרה. "יש כאן הבדל מהותי", מציין גולדשמידט, "בשל העובדה שבבית הספר בבית החולים השיעור הוא בעצם אחד על אחד ולא כמו בבית ספר רגיל, כשאנחנו בכיתה עם 20–30 תלמידים. כאן אתה מקבל בעצם טיפול לימודי פרטני. המורה שלי ב'מבואות הנגב' נמצאת בקשר עם המורה שלי ב'סורוקה'. בשל האשפוזים התכופים שלי, הפסדתי הרבה שיעורי מתמטיקה למשל, ואת החוסר הזה אני משלים כאן בבית החולים".
קראו גם:
מה התחושות רגע לפני שחוזרים לבית הספר?
"יש איזו התרגשות לחזור ללימודים ולפגוש חברים ללימודים שלא פגשת אותם במשך כל החופש הגדול".
זיוה גולדשמידט, אמו של עדי, מציינת כי "בנוסף לחלק הלימודי יש כאן צוות חינוכי מקסים שאוהב את עדי. הצוות החינוכי מגיע אליו לחדר ושם הם לומדים יחד כל מה שצריך. עדי מרגיש קושי בעיקר במקצוע המתמטיקה. כאן יש מורים למקצועות שונים ועדי לומד שם בעיקר מתמטיקה. בנוסף, בעבר הייתה לעדי מטפלת רגשית באומנות במסגרת התכנים הלימודיים בבית הספר בבית החולים".
למרות הכל, לא מדובר בבית ספר שגרתי.
"אנחנו מרגישים פה כמו משפחה, אנחנו והצוות של בית הספר בבית החולים לילדים. נכון, זה לא בדיוק בית ספר אלא יותר מוסד חינוכי שמשלים ומגשר על פערים לימודיים שהם מנת חלקם של הילדים המאושפזים. בחמש השנים האחרונות עדי מגיע לבית הספר ב'סורוקה' באופן סדיר, כשהוא משלים כאן את הפערים כתוצאה מהיעדרויותיו מבית הספר. זה מדהים. זה מקל עליו מאוד. זה לא מובן מאליו".
המשפחות שותפות
עשרות תלמידים ותלמידות, החל מגיל הגן ועד בית הספר התיכון, יפתחו את שנת הלימודים הקרובה לא בסביבת לימודים רגילה, כמו שיעשו זאת מיליוני תלמידים ברחבי הארץ, אלא בבית הספר בבית החולים לילדים "סבן".
מדובר במסגרת הנותנת מענה חינוכי לכל הילדים ובני הנוער המאושפזים בבית החולים ונבצר מהם לחבוש את ספסל הלימודים כמו מרבית בני גילם.
בית הספר כולל 14 כיתות הפזורות ברחבי בית החולים - ביחידה לטיפול בהפרעות אכילה, במחלקה אונקולוגית ילדים, במחלקה לכירורגיית ילדים ובמחלקות הילדים א', ב' ד' ואשפוז יום אונקולוגי. בעתיד, כך מציינים ב"סורוקה", תיפתח עוד כיתה במחלקת שיקום ילדים החדשה.
"בית הספר מורכב ממספר כיתות רב־גילאיות הפזורות בבית החולים", מסביר מנהל בית הספר, שחר וייס. "כל כיתה היא כמו בית ספר קטן, כיוון שקיים שוני ממחלקה למחלקה. גם חדרו של הילד, ודאי כאשר מדובר בילד המרותק לחדרו, משמש מרחב חינוכי לכל דבר. הקשר עם המשפחות הוא קשר רציף וצמוד, כיוון שמלווים את הילד בעת אשפוזו ופעמים רבות ההורים והמשפחות משתתפים בשיעורים ובטיפולים הרגשיים. התפיסה החינוכית המנחה אותנו היא ראיית הילד המאושפז כתלמיד לכל דבר, הראוי לתמיכה חינוכית וזכאי לה".
סדנאות וסיורים
ייחודיותו של בית הספר לתלמידים המאושפזים בבית החולים אינה מתבטאת רק בעצם הימצאותו ופעילותו בין כתליו של מרכז רפואי, כי אם גם בשורה של פרויקטים ייחודיים.
כך למשל מתקיים בבית הספר הזה, בשיתוף הנהלת בית החולים לילדים, פרויקט "בשביל הדעת". במסגרת הפרויקט מגיעים בוגרים עם צרכים מיוחדים המשתתפים בקורס רפואה באוניברסיטת בן־גוריון ליום עיון בבית החולים לילדים, הכולל סדנאות עם מורים ומטפלות רגשיות, סדנה עם ליצן רפואי וסיור לימודי במחלקות הילדים.
בבית הספר פועלת גם מקהלה ביחידה לטיפול בהפרעות אכילה, פרויקט הכנה לניתוח לילדים שעברו או יעברו ניתוח, פרויקט הכנה לילדים שאובחנו עם מחלת הסוכרת וגם פרויקט הכנה לקראת צילום אם.אר.איי, כאשר כל ילד שעובר את הבדיקה מקבל הדרכה ייעודית עבורה, המפחיתה את החרדה ומייתרת את הצורך בהרדמה.
במחלקה האונקולוגית מתקיים פרויקט ייחודי של "יומן מסע", שמשמש לא רק את הילדים המאושפזים באותה מחלקה, אלא ילדים המאושפזים בכלל המחלקות, ובעיקר מי שמאושפזים זמן רב.
נוסף על אלה יש בכל כיתה בבית הספר בובות טיפוליות שהילדים מעצבים בעצמם. "כל ילד שעולה צורך רגשי שהבובה יכולה לעזור בו, מקבל בובה כזו ומעצב אותה כרצונו, כמו ביגוד, שיער, עיניים והבעות פנים", מסביר וייס. "הצוות הרפואי מספק את הציוד הרפואי הנדרש ואיתו הילד עורך בדיקות על הבובה. בעזרת הבובה ניתן ללמד את הילד איך לנשום נכון בזמן חרדה ואיך נעשות הפרוצדורות הרפואיות. פעילות זו מחזירה את השליטה, ולו במעט, לילד המאושפז שכל עולמו השתנה ביום אחד".
איך בית הספר נערך לפתיחת שנת הלימודים?
"ההיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים כוללת חידוש וריענון הכיתות, הכנת פעילות לתחילת שנת הלימודים וארגון הציוד, פגישות כיתתיות וצוותיות, פעילות גיבוש להורים וחידוש הקשר עם הצוותים הרפואיים ועם הנהלת בית החולים לילדים. ביום ראשון הקרוב ייערך הפנינג חגיגי בכיתות בית הספר. כל כיתה הכינה פעילות מיוחדת לפתיחת שנת הלימודים. הוכנו מעמדים לכלי כתיבה, עוצבו מחברות, יומנים וקלמרים, וגם עוצבו הקירות בכיתות עם ברכות ואיחולים לשנת הלימודים הקרובה. כל תלמיד גם יקבל שי לרגל פתיחת שנת הלימודים. כל זאת במטרה להעניק לכל ילד וילדה מאושפזים את התחושה שגם הם פותחים את שנת הלימודים. זוהי מטרה שנגזרת מתפקידו של בית הספר, ששומר על שגרת חייהם של הילדים בתוך מסגרת האשפוז ומקל על חוויית האשפוז".
ילד הוא ילד
"לצד הטיפול הרפואי", מציינת מנהלת הסיעוד בבית החולים לילדים ב"סורוקה", איילת נוחם, "הניתן על ידי הצוותים השונים, חשוב לנו לתת לילדים את האפשרות להמשיך בשגרת ובחוויית הלימודים ובית הספר ואת זה מעניק להם בית הספר לילדים מאושפזים".
בכל זאת, לא מדובר במסגרת לימודית רגילה. איך זה עובד?
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ובסנכרון מלא עם צוות בית הספר שנותן מענה לימודי־חינוכי ושומר על רצף תוכנית הלימודים של הילדים ובנוסף מהווה גם מקום חווייתי המספק תחומי עניין וידע מגוונים ומאפשר לחלוק את החוויה עם ילדים מאושפזים נוספים. אחרי הכל, ילד הוא ילד ובית הספר לילדים מאושפזים מהווה גשר תרבותי לילדי הנגב והכרת האחר. כל זה מתוך הבנה שטיפול הוליסטי והיצמדות לשגרת הילד הם שיביאו לתוצאות טיפול טובות יותר. גם אנחנו מתרגשים לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה ונערכים לתת לילדים המאושפזים חוויה טובה של חזרה לבית הספר".
נפש בריאה
מסגרת חינוכית־לימודית נוספת לילדים ובני נוער מאושפזים פועלת זה חצי יובל שנים בבית הספר "גשר", הממוקם במרכז לבריאות הנפש בבאר־שבע. בית הספר, הנמצא בפיקוח משרד החינוך, הוקם בשנת 1998 ונותן מענה חינוכי־לימודי למאושפזים במחלקת הנוער שבמרכז לבריאות הנפש. מספר התלמידים בבית הספר משתנה מעת לעת, כאשר יש תנועה של תלמידים שנקלטים לבית הספר או משתחררים ממנו בהתאם למצבם הרפואי. לאורך השנה, כך על פי ההערכות, לומדים בבית הספר כ־40 תלמידים בכיתות ז'־י"ב בכל זמן נתון, כאשר כל כיתה מונה 9 תלמידים.
"צוות המורים שלנו", מספרת אוסי שירי, מנהלת בית הספר "גשר", "מגיע מתוך מערכת החינוך המיוחד והם מוכשרים לעבוד עם תלמידים מהחינוך המיוחד. אנחנו מגישים לבגרויות ברמה של חמש יחידות במקצועות הליבה. מעבר לזה יש לנו מקצועות נוספים, כי המוטו שלנו הוא לאפשר לתלמידים סקרנות ולתת להם מרחב שיאפשר למידה וחקר בתחומי קיימות, אומנות על כל סוגיה, מטבח לימודי, עיתון פנימי של בית הספר, מועצת תלמידים, ויוצאים לטיולים לאורך השנה. אנחנו חלק מהנוף הקבוע של החווה החקלאית בבאר־שבע, כאשר אחת לשבוע יוצאים לחווה החקלאית".
מה ייחודו של בית הספר?
"לכל תלמיד נבנית תוכנית ייחודית אישית, הנקראת תח"א - תוכנית חינוכית אישית, שמאפשרת למידה והתפתחות אישית לכל אורך תקופת האשפוז ועל מנת שהתלמיד ייצא מבית הספר בסופו של דבר ללא פערים בחזרה לחיים בקהילה. אנחנו נותנים מענה לכל מרחב דרום, מאשדוד ועד אילת".
פותחים שנה במספרים
באר–שבע
45,300 תלמידים
רהט
18,000 תלמידים
נתיבות
14,000 תלמידים
אופקים
11,000 תלמידים
דימונה
9,200 תלמידים
ערד
7,500 תלמידים
מיתר
4,000 תלמידים
ירוחם
3,300 תלמידים
עומר
2,000 תלמידים
מצפה רמון
1,300 תלמידים
להבים
900 תלמידים
