יש רגעים שבהם החיים פשוט דורשים עצירה. לא כי אתה עייף, לא כי נגמר לך הכוח – אלא כי הגוף שלך מבקש אוכל אמיתי. משהו עם טעמים שמחזירים אותך למסלול, עם ריח שמתערבב ברחוב, עם תחושה שאומרת: "כן, זה בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו".
כשחיפשתי את המקומות המושלמים לפרק הזה (זוכרים את הקודם על שכונה ב'?), רציתי ללכת על אוכל שכונתי אמיתי – כזה שמחובר לשורשים, בלי יותר מדי התחכמויות, רק טעמים שמדברים ישר לבטן. ובדיוק בגלל זה, שכונה ג’ הייתה היעד הטבעי ולא רק כי היא האות שמגיעה אחרי ב׳. זו שכונה שלא מנסה להרשים אף אחד – היא פשוט מגישה אוכל טוב. פלאפל שמתפצח בדיוק כמו שצריך, שווארמה שנסגרת בפיתה בצורה מושלמת, טורטיות שלא משאירות מקום לדמיון וחומוס שלא מניח לך עד שתנגב את הצלחת עד הסוף.
יצאתי לדרך, עצרתי, טעמתי, ולמדתי שוב למה המקומות האלו מחזיקים שנים בלי להתחנף לאף אחד.
פלאפל השלום – הקטן שמכניס גול מהחצי
ברחוב השלום 123, בלב השכונה, פלאפל השלום הוא מהסוג של מקומות שאתה עובר לידם ואומר לעצמך "יאללה, בוא נעצור רגע". משפחת אלוש מחזיקה את המקום כבר 15 שנה, ויש להם מתכון שעובד בלי צורך לשנות כלום.
ב-20 ש"ח קיבלתי פיתה מפוצצת בכדורי פלאפל קריספיים, טחינה סמיכה, סלטים טריים וחריף בול במידה. השווארמה שלהם – הודו עם שומן כבש – עסיסית, מתובלת כמו שצריך, וכל ביס הוא שיר הלל לפיתה המזרח תיכונית. אין פה קשקושים, אין פה משחקים – רק אוכל שעושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות.
מה בא בחשבון? מנת פלאפל – 24 ש"ח, שווארמה הודו בפיתה – 50 ש"ח.
אל טורטו – מקסיקו נוחת בוינגייט
ברחוב וינגייט 45 נמצא אל טורטו, המקום שהכניס לשכונה קצת צבע מקסיקני. מסעדה כשרה, עם טורטיות שמלאות בכל טוב והמבורגרים שמבינים את חשיבות הנזילה על הידיים.
לקחתי טורטייה עוף ואיולי עמבה (40 ש"ח), והיא הייתה כל כך מפוצצת שהייתי צריך לגייס את כל הניסיון שלי באכילה בלי להתבזות. החריפות של האיולי פגשה את הרכות של העוף והטורטייה סגרה את הכל בביס מושלם. המקום מלא בסטודנטים, המחירים נוחים, ואם אתם בעניין של משהו קליל, זה המקום לעצור בו.
מה בא בחשבון? טורטייה עוף/ אנטריקוט/ קבב / פרגית – 40 ש"ח, המבורגר מקסיקני – 50 ש"ח. ויש להם גם עסקיות שוות בכל יום עד השעה 18:00, מומלץ לבדוק.
באבא שווארמה – השיפוד ששווה הכל
עוד כמה צעדים על וינגייט, והנה הוא – באבא שווארמה, המקום שבו השיפוד מסתובב כמו שעון שוויצרי וכל ביס מדויק.
לקחתי פיתה עמוסה בשווארמה (45 ש"ח), והבנתי ישר למה אנשים באים לפה שוב ושוב. הבשר צלוי בצורה מושלמת, הסלטים טריים, הטחינה נותנת איזון, וזה פשוט אוכל שאתה יודע שיסגור לך את היום כמו שצריך.
מה בא בחשבון? שווארמה בפיתה – 45 ש"ח, בלאפה – 50 ש"ח, סביח (מומלץ) - 25 ש״ח.
חומוס סעיד – חומוס מטמטם זה מטמטם
אוקיי, אני יודע – חומוס סעיד לא באמת בשכונה ג’, אלא בקרן היסוד שזה נתון לפרשנות, אבל אי אפשר לעשות סיבוב בבאר שבע בלי לעבור פה.
ב-20 ש"ח קיבלתי משאוושה רכה, עטופה בשמן זית משובח ופלפל-לימון חריף שנתן בעיטה מדויקת לחיך. המקום קטן, תמיד מפוצץ, השירות מהיר כמו מסעדת פועלים בשישי בצהריים, ואתה פשוט מנגב עד שהצלחת נקייה.
מה בא בחשבון? משאוושה – 20 ש"ח, חומוס גרגירים – 25 ש"ח.
סבא ג'בטו – הכריך שחוצה גבולות
במרכז רסקו, ברחוב התקווה 8, יושב סבא ג’בטו, מוסד מקומי שבו ג'בטות הן לא רק לחם – הן אמנות. בשנה האחרונה המקום הפך לכשר, מה שפתח אותו לקהל רחב יותר – אבל שום דבר מהטעם לא השתנה.
לקחתי את הג'בטה עם אנטרקוט (62 ש"ח), והרגשתי שאני אוכל כריך שמישהו הרכיב עם מטרה ברורה – להפיל אותי מהכיסא. הבשר רך, המלח בפיזור מושלם, המלפפון הכבוש מוסיף את הקיק הנכון, והביסים פשוט טסו.
אם אתם פחות בקטע של בשר, יש כאן גם שניצל קראנצ'י בג’בטה (52 ש"ח), או המבורגר עם איולי כמהין שנמסה לתוך הלחם (59 ש"ח).
אה, ויש גם 30 סוגי בירות מהחבית, כי אם כבר להתפרק – אז עד הסוף.
מה בא בחשבון? ג'בטה אנטרקוט – 62 ש"ח, ג'בטה שניצל הבית – 52 ש"ח, סבא בורגר – 59 ש"ח, חצי ליטר בירה מהחבית – 30 ש"ח.
קראו גם:
שכונה ג׳ מוכיחה שלא צריך מסעדות ״פלצניות״ כדי לאכול טוב. פה האוכל נכנס לפיתה, לג'בטה או לטורטייה – והכל בא בכמויות, בטעמים חזקים, ובלי תירוצים.
מחפשים עוד מקומות שווים בבאר שבע? מוזמנים לאתר שלנו www.eat7.co.il - כל המסעדות של באר שבע במקום אחד. בפרק הבא אנחנו הולכים לחקור את שכונה ד’ – תבואו רעבים, כי באר שבע רק מתחממת.
