למה להתחיל דווקא עם שכונה ב׳? כי אני גר פה. פשוט. ב׳ זה בית, ב׳ זה ביס טוב, ב׳ זה המקום שהפך להיות המעוז הקולינרי הכי מעניין בבאר שבע ואני לא משוחד. אז קבלו את המקומות של שכונה ב׳ – ביסים שעושים לך חשק להישאר.
ביאליק קפה
אין מקום שממחיש יותר את הביטוי "להרגיש בבית". מיקי וצאלה, שתי נשים שיודעות איך לגרום לך להרגיש כאילו יצאת מהבית לשתות קפה וחזרת אליו שוב, יוצרות פה אווירה של חמימות, קפה מצוין ואוכל שגורם לך לשבת עוד קצת.
ארוחת הבוקר שלהן היא מהטובות בעיר, הלחמים טריים, הסלטים מתובלים בדיוק כמו שצריך, והממרחים – אמא'לה. סקורדליה פיסטוק? זה כבר לא אוכל, זה רגע של הארה. צאלה, קונדיטורית בחסד, תמיד שולפת איזה מאפה חדש – מאפינס, עוגיות, עוגות שגורמות לך לשכוח מהדיאטה ולדחות תוכניות למכון.
מה בא בחשבון? המחירים בביאליק נוחים ונעימים, מקורות יודעי דבר מסרו לנו שמיקי וצאלה עובדות בימי אלה על רענון התפריט, שווה לעקוב.
פיצה גוסטה
כולם מכירים את פיצה גוטה הוותיקה, אבל אני רוצה לדבר על השחקנית החדשה שנכנסה לזירה. מקום קטן, פינתי, שמתמחה בפיצה שהולכת ומשתפרת מביקור לביקור.
הבצק קריספי בדיוק כמו שצריך, הרוטב עשיר והגבינה נמתחת כמו מסטיק ב-90 קמ"ש. אחר הצהריים זה מקום שקט שאפשר לשבת בו עם כוס יין או בירה או לסגור פינה לארוחת ערב עם המשפחה בקלאס, ובערב זה נהיה מוקד מפגש לסטודנטים, עם צחוקים ותחושה של "הנה, החיים לא כאלה נוראיים".
אהבתי ביוחד את הפיצה המיוחדת שלהם עם עלי תרד, גבינת עיזים צ׳ילי גרוס ודבש. חריפה מעט מתוקה בדיוק במידה והגבינת עיזים נותנת לכל הביס קיק מגניב לגמרי שעושה חשק לעוד סלייס ואז עוד אחד.
מה בא בחשבון? פיצה מרגריטה רגיל תעלה לכם 52 ש״ח והפיצות המיוחדות נעות בין 64-66 ש״ח ומספיקות לטעמי לשני אנשים רעבים.
קפה רגע
שלושה זוגות חברו יחד כדי לפתוח בית קפה בפארק הסופרים, בתקופת הקורונה שבה רובנו עדיין היינו בטוחים שקפה טוב זה רק משהו שקורה בתל אביב וטייק אווי היה שם המשחק. מאז, המקום מלא כל היום באנשים עם חיוך מרוצה וסנדוויצ'ים שהורכבו בול כמו שצריך.
אם אתם חובבי סלט ביצים – זה המקום שלכם. בערב יש גם תפריט שמתאים למי שרוצה משהו קטן ליד הבירה, מה שהופך את המקום לאחד הלוקיישנים הכי נינוחים וכיפיים בשכונה.
מה בא בחשבון? קפה ומאפה יעלו לכם בסביבות ה-27 שקל (תלוי כמובן בגודל הקפה ובסוג המאפה), סנדוויץ סלט ביצים שאסור לכם לפספס אותו יגרום לכם להיפרד בחיוך מ -20 שקל לחצי סנדוויץ׳.
בר פרינדס ומצדה 31
שני מקומות שונים, אבל מבחינתי הם הולכים יד ביד. שני ברי רחוב שמביאים לשכונה את מה שהיית מצפה למצוא בפאבים קטנים באירופה – בירה מעולה, אוכל מדויק ואווירה קלילה בלי יותר מדי פוזות.
הפיצות טובות, המנות מתאימות בדיוק לליווי של קוקטייל, ובפרינדס יש מלבי שמנת שאפשר להגדיר רק כ"לא נורמלי". שמנת קרמית, תוספות משוגעות, וכל ביס מרגיש כמו פינוק שחייבים להזמין שוב.
הם התחילו גם להגיש קפה בבוקר, כי מסתבר שבשכונה הזו אין דבר כזה יותר מדי בתי קפה.
מה בא בחשבון? מחירים סטודנטיאלים נגישים במיוחד ולשני הברים יש מבצעים חמודים על אלכוהול ואוכל. מלבי שמנת בפרינדס יעלה לכם 14 שקל ויש להם אופצייה של כרטיסייה של 10 מלבי ב-120 שקל (שווה).
מקומות נוספים שחייב לציין שלא תבואו עליי אחרי זה ברחוב:
● חייאתי – טאפאס בר שלא מנסה להרשים אף אחד, רק מביא אוכל טוב ואלכוהול מצוין.
● פלאפל הכרם – פלאפל פשוט מעולה, בלי פילוסופיות.
● קפה רוסטרס – קפה טוב, סנדוויצ'ים טובים, וזהו. לפעמים לא צריך יותר מזה.
● פיצה קאלדו – כל כך הרבה תוספות, שאפשר לשבת שעה רק בלדבר על מה להזמין.
● אצל אודטה – בשרים על האש כמו ארוחת שישי אצל אמא, רק בלי הדודות ששואלות מתי תתחתן.
יאללה, נתראה בפרק הבא – שכונה ג׳ מחכה לנו!
קצת עלי: אני אלון כהן חננאל – קופירייטר, טבח לשעבר, אחד ממנהלי קבוצת הפייסבוק "אוכלים בבאר שבע", ובעיקר בנאדם שחי בשביל האוכל. הכתבות האלו הן לא ביקורת מסעדות ולא רשימות גנריות של "10 מקומות שחייבים להכיר". זה אוכל מהשכונה, עם הסיפורים והאנשים שמאחוריו, מנקודת המבט הכי אישית שיש – שלי.
