לוותיקים שבינינו, הלב נחמץ כשמתבוננים כיום ברחוב שלושת בני עין חרוד בעיר העתיקה בבאר שבע. מראה העזובה והעסקים הסגורים מעלה נשכחות ופרץ של רגשות וזיכרונות נוסטלגיים פורצים החוצה. הרחוב שהיה בעבר שוקק חיים, ידע ימים טובים יותר, היה בו תמהיל עסקים שהכיל מאפייה, מזנונים, נגריות, מסגריות, תפירה וחייטות ועוד שורה של בתי מלאכה מסורתיים.
רחוב שלושת בני עין חרוד משמש למעשה כמדגם מייצג למתרחש בשנים האחרונות בעסקים בעיר העתיקה, על אף שהרשות המקומית משקיעה כספים חסרי תקדים בהיקפם לשדרוגה ופיתוחה.
"ישנם 157 עסקים סגורים בעיר העתיקה", כך הצהיר לא אחר מאשר ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', בישיבת מועצת העירייה האחרונה. הנתון נחשף בתגובה להצעה לסדר שהגיש חבר האופוזיציה, משה ינאי, שעסקה בהארכת הפטור מארנונה לעסקים שסגרו את שעריהם, מתקופה של חצי שנה לשנה ואף יותר.
"הרבה עסקים נסגרו, מצבם של בעלי העסקים קשה, אין להם יכולת לשלם ארנונה, אני מבקש למצוא את הדרך לעזור להם", ביקש ינאי.
למרות שהבטיח לבדוק את ההצעה, דנילוביץ' הביע את הסתייגותו להארכת הפטור. "מה אנחנו רוצים, שהעסקים האלה יישארו סגורים?", השיב דנילוביץ' בלהט, "אתם יודעים מה זה עסק סגור, נטוש או לא ראוי לשימוש, אתם יודעים מה הוא מביא לשם?", שאל את חברי המועצה, "הוא מביא דברים לא טובים".
דנילוביץ' המשיך לסנגר על עמדתו ודיבר על ההשלכות הצפויות מהענקת פטור לתקופה ארוכה יותר: "אם העסק הסגור נמצא בקרבת מגורים, זה מפריע לתושבים והמבנה הנטוש הופך להיות מפגע או חלילה מאורות סמים, או כל מיני דברים לא טובים. אנשים כאלה או אחרים עלולים להשתלט על המבנה".
דנילוביץ' סיכם ואמר כי "אנחנו בסופו של דבר רוצים לעודד מבנים שיהיו שמישים ופעילים, שיהיו עסקים, תרבות או מסחר, ותהיה תנועה כל הזמן". אגב, דנילוביץ' גילה עוד כי מספר העסקים הסגורים ברחבי העיר באר שבע עומד על כ־150 וביחד עם העיר העתיקה סגורים כ־300 עסקים בעיר.
מבנים שוממים
המספרים בהם נקב דנילוביץ' כלל לא מפתיעים. סיור קצר ברחובות העיר העתיקה וסמטאותיה חושף את התמונה האמיתית, רוב הפאסז'ים שבעבר היו תוססים, נותרו היום שוממים ומורגשת נטישה של בעלי העסקים.
כמעט ואין רחוב שאין בו מספר מבנים סגורים ונעולים, חלקם בשרשראות. דוכנים שהיו בעבר המרכיב העיקרי במסחר המקומי נעלמו כלא היו. במצב של ביקוש נמוך, בעלי נכסים מתקשים להשכיר את המבנים שעומדים ריקם, אפילו במחיר מינימום, מכירה כלל לא באה בחשבון.
בפאסז' ציון הממוקם בין המדרחוב בקק"ל לרחוב העצמאות, פעל בעבר מזנון שמשך אליו קליינטורה מכל העדות והיה מקום מפגש ליהודים ובדואים כאחד. זוג תושבים ותיקים ניהל את המזנון, אולם לפני מספר שנים נפטר בעל הנכס ורעייתו נאלצה לסגור את שעריו של העסק. בשנים האחרונות בני המשפחה מנסים להשכיר את העסק, אולם ללא הצלחה. נכון לעכשיו, העסק סגור וממתין לימים טובים יותר.
"הפדיון היומי שלי היה 150 שקל ליום, תגיד לי, עם זה אני יכול לשלם שכירות, ארנונה, חשמל, מים ועוד אלף תשלומים?", שואל בחוסר אונים בעל מזנון שסגר את העסק לפני שנתיים לאחר שנקלע לקשיים כלכליים. את האשם מטיל בעל המזנון לשעבר בהקמת מרכזי המסחר הגדולים.
"תעשה אחד ועוד אחד, ברגע שהקימו את הקניונים, 'ביג', 'איקאה' וכל הרשתות האלו, הם גמרו על החיים שלנו. אנשים קונים אספרסו ב־20 שקל רק בשביל פוזה, להגיד ישבתי בבית קפה יעני יוקרתי, אני מכרתי אספרסו קצר בחמישה שקלים, אבל כאן לא מהכבוד שלהם לשבת, אתה מבין לאיפה הגענו".
מי לא זוכר את החנות לציוד לתינוקות שקמה ברחוב הראשי הרצל שהעניקה שירות אדיב ויחס חם להורים שבדרך. החנות סגרה את שעריה לפני מספר שנים והעתיקה את משכנה החדש לאחד מהמרכזים המסחריים בעיר, המבנה ברחוב הרצל נותר שומם ונטוש.
גם אולמות האירועים בעיר העתיקה 'רקפת', 'סביון', 'בית אשל', 'הוד', ואחרים, שמשכו בעבר אלפי מבקרים, ספגו פגיעה קשה ולא עמדו בתחרות. אחד מבעלי האולמות סיפר כי "ברגע שקמו אולמות חדשים בעמק שרה ובפאתי העיר, זה השפיע מאוד על בעלי האולמות בעיר העתיקה. התחרות הפכה להיות קשה, הרווחיות ירדה וההוצאות גדלו, תוסיף לזה גם את מצוקת החניה בעיר העתיקה. האולמות החדשים והמפוארים שמשכו את הצעירים בהחלט השפיעו ועשו את שלהם".
"הביקוש הולך ויורד"
מתווך דירות עימו שוחחנו סיפר כי ישנם בעלי נכסים שמוכנים להשכיר את המבנים שבבעלותם תמורת אלף שקלים בחודש, רק שלא יצטרכו לשאת בעלויות הארנונה ומסים אחרים המוטלים עליהם.
"ישנם נכסים ברחוב הפלמ"ח שסגורים מזה חמש ושש שנים ואף שהם מוצעים במחירים נמוכים להשכרה, אין קופצים על המציאה, לעומת זאת בעלי עסקים משלמים בקניונים עשרות אלפי שקלים בחודש בעבור שכירות, אתה מבין את הפערים?".
לדברי המתווך, קיימת כיום מגמה של נהירה למרכזי המסחר הגדולים. "הביקוש להשכרה או מכירת נכסים בעיר העתיקה הולך ויורד, למרות שלדעתי זה הזמן להשכיר או לקנות נכסים כי המחירים פשוט לא ריאליים ביחס לשוק".
מעבר למצוקות הכלכליות שהן הגורם העיקרי לסגירת העסקים, קיימים נכסים שבעליהם הלכו לעולמם והנכסים נותרו ריקים משך שנים רבות, וזאת בשל מחלוקת בין בני המשפחה.
בנו של בעל נכס שאביו הלך לעולמו לפני שלוש שנים סיפר כי "לאבא היתה חנות רהיטים ובצעירותי, אני ואחי עבדנו בעסק. זה היה בשנות ה־80 כשעוד הייתי תלמיד בבית הספר. זו היתה התקופה הכי משגשגת של חנויות הרהיטים בעיר, כי אף אחד לא הכיר משהו אחר. לי לא היה את הכוח להמשיך בעסק, היום אנחנו מתקשים למכור את הנכס בגלל חילוקי דעות, מה גם שהמצב בשוק לא מי יודע מה. אני מקווה שבסוף נמכור את הנכס כי אני מאמין בעיר העתיקה".
איש עסקים אמיד שמחזיק בבעלותו נכסים ברחבי העיר העתיקה, מספר כי מזה שנים שהוא מנסה למכור חלק מנכסיו, ביניהם נכסים ברחוב סמילנסקי שהולך ומתפתח, אולם ללא הצלחה.
"אי אפשר לומר ששום דבר לא נעשה בעיר העתיקה, בהחלט רואים שיש השקעה, אולם זה מעט מדי ואולי מאוחר מדי, כי העיר העתיקה נשארה מאחור ורק גופים גדולים שנותרו בה מחזיקים אותה. תוציא את הבנקים, גופים עירוניים, מוסדות וכל מיני ארגונים והעיר העתיקה שובקת חיים. אבל מצד שני, בתהליך נכון ומחושב, אפשר לעורר את המסחר כאן, כמובן בגיבוי ובתמיכה ממשלתית".
עודף מסחר
הנתונים על מצב העסקים בעיר העתיקה מוכרים ללשכת המסחר, והסוגיה עומדת לפתחם במגעים עם בעלי העסקים הקטנים. נשיא לשכת המסחר והתעשייה בבאר שבע והנגב, משה טרבלסי, אומר כי בעלי עסקים "צריכים הכוונה לניהול העסק" כדי להצליח לשרוד בתנאים הקיימים.
במקביל, אומר טרבלסי, כי הקשיים נובעים "מעודף מסחר שיש היום בבאר שבע. עסקים חדשים נפתחים ונוצר עודף ביקוש, ואז התחרות גדלה ועסק שאינו חזק נופל. הבעיה של העסקים הקטנים בעיר העתיקה שיש חוסר תנועה של קונים, כי רובם עוברים למרכזי המסחר החדשים".
טרבלסי סבור כי "צריכה להיות חשיבה עירונית כדי להגדיל את תנועת הקונים גם לעיר העתיקה. כלומר, יותר פעילויות ואירועים אפילו על בסיס יומיומי ולא פעם במספר חודשים. במצב זה אנשים מגיעים ונחשפים לעסקים".
לדבריו, "זו מגמה כלל ארצית שעסקים קטנים נקלעים לקשיים וכדי שלא ייסגרו עסקים בעיר העתיקה יש לעשות ארגון מחדש של הפעילויות העירוניות כמובן ביחד עם סיוע של גופים אחרים".
זמן להתחדשות
עיריית באר שבע מזמינה בעלי עסקים ונכסים בעיר העתיקה לקחת חלק בתוכנית מיתאר שנועדה לשמר מבנים ואתרים היסטוריים לצד פיתוח העיר העתיקה.
בימים אלו עיריית באר שבע באמצעות אגף הנדסה ובשיתוף החברה הכלכלית, מינהלת העיר העתיקה והתיירות, מקדמת תוכנית מיתאר להתחדשות העיר העתיקה. העירייה באמצעות הגופים השותפים מבקשת לשתף את התושבים ובעלי העניין בתוכנית.
לצורך כך יתקיימו מפגשים פתוחים:
המפגש הראשון מיועד לבעלי עסקים ונכסים בעיר העתיקה ויתקיים ביום שני (24.12) בשעה 17:00 במרכז הצעירים במעמד ראש העירייה.
המפגש השני מיועד ליזמים ואנשי מקצוע מתחום השימור, האדריכלות והתכנון ויתקיים ביום רביעי (26.12) בשעה 09:00 במרכז הצעירים בעיר העתיקה בהשתתפות סגן וממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק ההנדסה, טל אל על.
המפגשים פתוחים לציבור הרחב, אולם יש להירשם אליהם מראש בטלפון: 08-6464978.
