מוצאי שבת, 20 במאי: הפועל באר־שבע מנצחת 0:2 ב"טרנר" את מכבי נתניה במחזור האחרון של עונת 2022-2023. תומר חמד עושה דרכו החוצה במהירות מחדר ההלבשה אחרי ששיחק מהדקה ה־50.
5 צפייה בגלריה
חמד. "גם במשחקים שלא הבקעתי הייתה לי מעורבות משמעותית במה שמתרחש על כר הדשא"
(צילום: דניאל כהן)
בדרכו לחנייה נשאל החלוץ הוותיק, שחגג 18 ימים לפני המשחק יום הולדת 36, מה התוכניות שלו לעונה הבאה. "נראה, נחשוב ונחליט", אמר חמד בקצרה.
קראו גם:
"סיימתי את העונה עם תחושות לכאן ולכאן, ועם הרבה מחשבות על העונה שעברה", אמר השבוע חמד בראיון מיוחד ל"ידיעות הנגב" אחרי שהזכרנו לו את הסיטואציה בתום המשחק מול נתניה. "הייתה לי עונה מטלטלת מכל הבחינות, עם הרבה עליות וירידות. אמנם לא מקבלים החלטה אחרי המשחק האחרון, אבל יצאתי לפגרה עם סיטואציה שאני צריך לחשוב על העתיד שלי בקבוצה".
על מה בדיוק חשבת?
"רציתי לדעת מה התוכניות המקצועיות של הקבוצה לגבי. החלטתי לחכות ולראות לאיזה כיוון זה הולך מבחינתי. כשראיתי את התמונה יותר ברורה והבנתי לאן הולכים, קיבלתי את ההחלטה להישאר".
מה גרם לך להישאר?
"עם תחילת האימונים לקראת העונה הזו הבנתי שיהיו בסגל שלושה חלוצים, כאשר אחד מהם הוא השחקן הזר מהעונה שעברה, והשני הוא אלון תורג'מן. אני מבין שלשחקן זר יש עדיפות בהרכב, וראיתי את זה בעונה שעברה. הבנתי שתהיה תחרות טובה. מבחינתי אני צריך להיות טוב, ואם אהיה טוב אקבל את ההזדמנות גם אם יש עדיפות לשחקן זר. יש לכולם נקודת התחלה שיכולה להשתנות מהר מאוד".
במעמד שלך לא מפריע לך להיות חלוץ שלישי?
"זה מאוד לגיטימי להחזיק שלושה חלוצים בקבוצה, במיוחד כשצפויה עונה ארוכה עם כמה מפעלים. מבחינתי גם אם אני לא נחשב בנקודת פתיחה כאופציה הראשונה לשחק כחלוץ מרכזי, אני רואה תחרות שאני יכול להתמודד איתה, במיוחד כשאני מאוד מאמין בעצמי".
חמד מספר שקו המחשבה שלו היה להתחיל את העונה בבאר־שבע ולהיאבק על מקומו.
"בסופו של דבר למשפחה טוב מאוד כאן בבאר־שבע", הוא אומר, "וגם לי טוב בקבוצה מבחינה מקצועית וחברתית".
שוחחת עם אליניב והבנת שזו התמונה: תחרות בין שלושה חלוצים?
"כמובן שיצא לי לדבר עם אליניב. הבנתי שמבחינתו כרגע זו הסיטואציה. למרות שיש למאמן נקודת פתיחה מסוימת אני מקבל את הקביעה שלאף אחד אין מקום מובטח בהרכב. הייתי בסיטואציה הזו הרבה פעמים בקריירה, וזה לא הפריע לי לעבוד קשה, להתמודד על מקום בהרכב וגם לקבל את חולצת ההרכב".
"עשיתי את המקסימום"
חמד לא ירצה להכניס את העונה האחרונה לקורות החיים שלו. הוא הבקיע תשעה שערים בכל מסגרות (שישה בליגה) ולהבנתו לא קיבל מספיק דקות משחק. אם מסתכלים על המספרים אז בהחלט אפשר להבין אותו. הוא פתח בהרכב בתשעה משחקי ליגה ובשמונה מהם הוחלף. חמד שיחק רק פעם אחת בעונה שעברה 90 דקות מלאות.
ברגעים רבים במשך העונה הוא נשך שפתיים בזמן שישב על הספסל, ובסוף העונה אחת התובנות שלו הייתה שהוא יכול היה לתרום הרבה יותר אם רק היה מקבל יותר הזדמנויות.
"בסוף העונה תמיד מצטברות תחושות כאלו ואחרות", הוא אומר בהקשר הזה. "בפגרה, כשישבתי והסתכלתי אחורה, הגעתי לכמה מסקנות. תראו, במשחק הראשון שלי באלוף האלופים בישלתי את שער השוויון וכבשתי את השער שהביא תואר. היה לי חלק מרכזי בזכייה בתואר במשחק מאוד מסקרן כיוון שכל הפוקוס היה עליי ועל החזרה שלי לישראל".
מבחינת חמד גם בקמפיין האירופי הוא הציג משחקים טובים, בעיקר במוקדמות, והשיא היה שער שוויון בהארכה בפלייאוף נגד קראיובה.
5 צפייה בגלריה
חמד (משמאל) במשחק המכריע מול קראיובה. כבש שער שוויון דרמטי בדרך לניצחון
(צילום: הרצל יוסף)
"בדקה ה־105 בהארכה קראיובה הדהימה עם שער יתרון", משחזר חמד את המשחק מול הרומנים כאילו זה היה רק אתמול. "התחושה בקרב אלפי האוהדים האדומים הייתה שהסיפור גמור. התקפה לאחר מכן הבקעתי שער שוויון ואז ניצחנו בפנדלים ועלינו לשלב הבתים".
ואז, אחרי פתיחת עונה טובה באירופה וגם בליגה, הגיעה ירידה ביכולת, שהובילה לישיבה בספסל.
"אני לא יודע להצביע על נקודה ספציפית שהובילה לירידה", משיב חמד לשאלה מדוע חלה נסיגה ביכולת שלו. "כאשר אני מסתכל אחורה ומנתח את העונה, אני יכול להגיד שאחרי הקמפיין האירופאי היה פוקוס רק על הליגה, ואז התחרות על מקום בהרכב הלכה וגדלה. מעבר לכך, היה את הסיפור האישי שלי עם אבא שלי זכרונו לברכה. לא הרבה יודעים אבל זה משהו שליווה אותי מתחילת העונה. לצערי, השלבים האחרונים עם אבא שלי החלו בנובמבר וככל שהזמן עבר היה יותר קשה. ייתכן שגם אם לא הרגשתי היו כאלה מהצד שראו שאולי אני לא מספיק מוכן או לא מספיק מרוכז בגלל המצב. אני מבחינתי עשיתי כל הזמן את המקסימום, ואני חי עם הרגשה שהייתי יכול לתרום לקבוצה".
חמד משוכנע שגם היכולת המקצועית שלו וגם הנוכחות על המגרש הייתה יכולה לעזור בשלבים האחרונים והמכריעים של העונה.
"גם במשחקים שלא הבקעתי הייתה לי מעורבות משמעותית במה שמתרחש על כר הדשא", הוא אומר. "ברור שיש אכזבה מסיטואציה כזו, כי כל שחקן רוצה לשחק ולתרום. מעבר לאכזבה האישית, יש את האכזבה הקבוצתית שלא הצלחנו לזכות בשום תואר: לא אליפות ולא גביע".
חמד סבור שאחרי שחזר מתקופת האבל לאחר מות אביו הוא הציג יכולת טובה שבאה לידי ביטוי בשערים.
"היה בי סוג של יציאה לדרך חדשה", הוא נזכר. "כולם ראו כמה אני טוב וחד. הבקעתי שערים שהוקדשו לאבא שלי, בישלתי שערים, וכולם דיברו על זה שלקראת הפלייאוף אפשר לבנות על תומר. אבל דווקא כשהרגשתי שזה הזמן שלי היו משחקים רבים שלא שותפתי או שנכנסתי למעט דקות".
ממבט על דקות המשחק שלו בפלייאוף, מה שנקרא רגע האמת, אפשר להבין את האכזבה שלו. חמד פתח פעם אחת בהרכב בעשרת המחזורים בפלייאוף, והוחלף באותו משחק בדקה ה־60. בשלושה משחקים לא שיחק בכלל, ובשישה משחקים נכנס כמחליף: ארבע פעמים מהדקה ה־85 ומעלה, פעם מהדקה ה־60 ופעם מהדקה ה־50.
"אני לא חושב שלא שיחקתי נטו בגלל יכולת אישית לא טובה שלי אלא בגלל החלטה מקצועית של המאמן", אומר חמד. "המאמן בחר ללכת בדרך מסוימת עם ההחלטות שלו. לי לא נותר היה אלא לחכות לכל דקה שאני מקבל כדי לעשות את המקסימום על המגרש".
כשהגעת לבאר־שבע כל אנשי המקצוע אמרו שחמד זה שחקן שיבקיע מספר דו־ספרתי של שערים. מדוע זה לא קרה?
"צריך לבחון את מספר השערים ביחס לכמות הדקות ששיחקתי. קיבלתי העונה דקות שמתאימות לחלוץ שני או שלישי בקבוצה בליגה, ועם כמות כזו של דקות אי אפשר להבקיע שערים במספר דו־ספרתי. הבקעתי שישה שערים בליגה, ואם מחשבים את הדקות ששיחקתי אז מדובר בשער לכל 2.5-3 משחקים. זה אומר שאם הייתי משחק יותר הייתי מבקיע יותר".
"מעריכים אותי"
אם חוזרים לנקודת ההתחלה של חמד בארץ, הרי שקיץ 2022 לא היה שגרתי עבורו.
זה התחיל במעבר החד לישראל אחרי למעלה מעשור בחו"ל, מגורים עם המשפחה בסביבה חדשה בנגב, וחזרה מתוקשרת לכדורגל הישראלי: לבאר־שבע ולא לקבוצת נעוריו, מכבי חיפה. בנוסף לכל הדברים האלה חמד נאלץ להתמודד עם המחלה של אביו.
"אחרי כל מה שעברתי אני חושב שכן תרמתי ושכן היה לי חלק גדול בהצלחה של באר־שבע בעונה האחרונה", הוא אומר. "אני שוב אומר: אם הייתי משחק יותר הייתי מבקיע יותר ומשפיע יותר".
חמד ובני משפחתו התחברו מאוד לאזור ולקבוצה. החלוץ מספר על יחס חם שהוא ובני משפחתו מקבלים באופן קבוע, ומבחינתו משפחת חמד נקלטה היטב בנגב.
"בכל מקום שאני הולך בבאר־שבע אני מרגיש עד כמה הקהל התחבר אליי, כמה הוא אוהב אותי וכמה מעריך אותי גם אם לא עשיתי מספר דו־ספרתי של שערים", הוא אומר. "אני בטוח שמבינים אותי ומעריכים את התרומה שלי לקבוצה. לי זה נותן עוד כוח ועוד רצון להמשיך לתת עוד יותר בעונה הקרובה".
מה התחושות שלך לקראת העונה הקרובה?
"באופן אישי הרגשתי טוב במחנה האימונים ונראיתי טוב. הרגשתי שהצוות המקצועי מרוצה מהעבודה שלי ומהתרומה שלי לקבוצה. אני מרגיש מוכן לפתיחת הליגה גם מבחינה מנטלית וגם מבחינה פיזית".
הקבוצה עברה שדרוג בקו הקדמי כדי לעלות עוד מדרגה. מה דעתך על השינויים?
"סיימנו את העונה שעברה בנקודה גבוהה: מקום שני. נכון שלא זכינו בתארים שרצינו, אליפות או גביע, אבל הייתה קבוצה טובה שנאבקה עד הרגע האחרון על האליפות. יש בסיס טוב עם שחקנים טובים. נעשו כמה שינויים נקודתיים, אבל בגדול לדעתי זה מאוד דומה לעונה שעברה בכל הנוגע לארגון, הסדר והדרישות של הצוות המקצועי. אני מאמין שנהיה אותו סוג של קבוצה. הגיעו לקבוצה שחקנים שאמורים להיות יותר טובים מאלה שעזבו בתקווה שהם יעזרו לעשות את השינוי והשדרוג כדי לעשות את הצעד הנוסף קדימה ולזכות בתואר. הסגל הזה אמור להיות טוב יותר מזה של העונה שעברה, אבל חשוב לזכור שיש הרבה משתנים. זה תלוי איך נתחבר ואיך נראה במחזורים הראשונים".
חמד אמר במהלך הראיון שהחליט להישאר בבאר־שבע כיוון שהוא מאמין בעצמו ומשוכנע שיקבל הזדמנות. אלא שעד עתה המציאות קצת שונה: במשחקים מול פנאתינייקוס, מכבי תל־אביב ופאנבז'יס חמד לא ראה אפילו דקת משחק. במשחק אתמול (חמישי) מול הליטאים ברדה ערך חמישה חילופים, וחמד בכלל לא היה ברוטציה הזו.
5 צפייה בגלריה
חמד על הספסל במשחק נגד פאנבז'יס. ברדה ערך חמישה חילופים ולא לקח את החלוץ בחשבון
(צילום: הרצל יוסף)
"כל שחקן רוצה לשחק, אבל ידעתי מראש שלא כולם ישותפו במשחקים", אמר החלוץ על הסיטואציה הזו לאחר המשחק מול פנאתינייקוס. "יש לי מספיק ניסיון ואני לא מתרגש ממשחק או שניים שאני לא משחק בהם. מבחינתי אני צריך להמשיך לעבוד קשה באימונים ולהיות מוכן, כי זה מה שייתן לי בסופו של דבר להיות על המגרש".
אחת המטרות של המועדון העונה זה להגיע לשלב הבתים בקונפרנס ליג. אתם מוכנים לאתגר הזה?
"שחקנים בקבוצה כבר חוו את שלב הבתים ויש להם ניסיון. אנחנו יודעים מה זו עונה עם קמפיין אירופאי ומה זה עונה בלי. בעונה שעברה הייתה לנו חוויה מדהימה באירופה. נהנינו מטיסות עם המשפחות ועם האוהדים המדהימים. מעבר לרצון של המועדון, גם אנחנו השחקנים רוצים מאוד מאוד לעשות קמפיין אירופי טוב. זה בהחלט עושה את העונה ליותר מיוחדת ויותר מאתגרת. מעבר לזה, מגיע גם לאוהדים שלנו לחוות את החוויה האירופית".
כמה זמן אתה רואה את עצמך כשחקן פעיל ומה התוכניות לעתיד?
"כל עוד אני מרגיש טוב גופנית, פיזית ומנטלית, אני רוצה להמשיך לשחק. היום יש לא מעט שחקנים מובילים בעולם בגיל שלי, וזה הפך לדבר לא נדיר. כל עוד אני מרגיש טוב, אני לא רואה סיבה לעצור את זה. יש בי רעב ותשוקה להמשיך לשחק, ואני לא חושב על פרישה. אני משתדל לא לתכנן יותר מידי דברים ליום שאחרי הכדורגל, אבל באופן טבעי, אחרי כל מה שחוויתי ומה שעברתי בקריירה ברחבי העולם, הרצון הכי גדול שלי זה להעביר מהניסיון והידע שלי לילדים, לדור המחר של הכדורגל הישראלי. אני רוצה לתת להם את הבסיס וההכוונה הנכונה ,ולעזור להם כדי להתקדם. עבודה עם ילדים זה משהו שנותן סיפוק, ואולי זה יהיה הכיוון שלי ביום שאחרי".
