שמונה חודשים בלבד עברו מאז שיוסי אבוקסיס מונה למאמן הפועל באר שבע, אך התחושה היא שהוא נמצא כאן כבר כמה שנים. בתקופה הקצרה הזאת המועדון עבר לא מעט טלטלות שבמקרים רבים היו אולי ממוטטים אותו.
קראו גם:
הסגר והביטול הזמני של הליגה בגלל התפשטות נגיף הקורונה, ההודעה הדרמטית של אלונה ברקת על ההחלטה לעזוב את המועדון לאחר כמעט 13 שנה כבעלים, ולקינוח, גם זכייה מרגשת בגביע המדינה שנעלה עבור כל מי שמעורב ואוהב את המועדון את העונה הארוכה הזאת שנמתחה על פני 12 חודשים.
לעונה המלאה הראשונה שלו באדום אבוקסיס מגיע מעמדה של ביטחון. הוא הצליח בתוך זמן קצר להצר את מידות המועדון למידותיו ודרישותיו גם אם לפעמים מגבלות התקציב שלא היו מנת חלקו של בכר, מורידים את אבוקסיס לקרקע המציאות.
בניגוד לכל התחזיות, נראה שגם העונה הפועל באר שבע תהיה פקטור משמעותי במאבקי הצמרת והיא נבנתה בצלמו של אבוקסיס שאחרי כמה שנים טובות בהן הוא עבד בעיקר במועדונים מהדרג הבינוני (בני יהודה ובני סכנין), הוא קיבל לידיו מועדון צמרת עם אלפי אוהדים וטונות של ציפיות.
"עד לפני כמה חודשים הזיכרון הכי חזק שלי מבאר שבע היה ההרחקה שלי במשחק כאן בווסרמיל בעונת 1997/98 כשהיינו עם בית"ר ירושלים בפיגור 2:0 וניצחנו בסוף 2:5 כשגם רבתי עם יוסי בניון באותו משחק. הוא עד היום מזכיר לי את זה", אומר אבוקסיס בראיון מיוחד לכבוד יום הולדת 50 שחל ביום חמישי (10.9) כשבסיום אותה עונה אבוקסיס חגג זכייה באליפות ובאר־שבע ירדה לליגה השנייה.
ואיך אתה מרגיש היום?
"כשפעם היו אומרים לי את המספר 50, האסוציאציות ישר הולכות לכיוון של, 'איזה מבוגר ואיזה זקן', אבל אני מרגיש סבבה. זה גיל שבו אתה אמור כבר לעבור לא מעט דברים בחיים, וברוך השם עברתי לא מעט. כשחקן, כעוזר מאמן וגם כמאמן ראשי. אני מרגיש מנוסה יותר גם כאיש מקצוע וגם כבן אדם. המחשבות על הגיל מבחינתי לא נמצאות שם ביום יום".
ומה עם הפן האישי יותר. איך התגובות והתחושה שלך?
"כנראה שעדיין לא התחלתי לגלגל את הרעיון הזה בראש, ולכן קשה לי לחשוב על שינוי מסוים או מחשבות שלא היו לי קודם שנובעות מכך שהגעתי ליובל שנים. אני לא מרגיש מיוחד. ברוך השם בריאותית הגיל לא נותן את אותותיו עליי. אני משתדל לשמור על עצמי ולעשות ספורט. אני יודע שכשאתה עולה במשקל בגיל הזה מאוד קשה להוריד אחר כך. זה לא כמו שהייתי צעיר. יש לי את מישה (מיכאל ברוש, מאמן הכושר של הקבוצה - כ.ק.), שמדרבן אותי לעשות ספורט. הוא לא מוותר לי על כלום".
על הזרוע של אבוקסיס יש קעקועים עם השמות של בנותיו והוא מרגיש עם זה מעולה. "כולם אמרו לי: 'מה קעקוע, איך תיראה בן 50 עם קעקוע?', אבל אני בסדר עם זה נראה לי. הקעקועים שיש לי זה השמות של הבנות שלי. זה לא שיש לי שרוולים, שלדים וגולגולות למיניהם כמו שעושים היום".
ממוקד מטרה
אם שמים בצד את הזכייה בגביע המדינה בסיום העונה שעברה אפשר בהחלט לומר שאבוקסיס לא עשה נחיתה רכה ב'טוטו־טרנר'. הוא הגיע למועדון צמרת שזכה בשלוש אליפויות רצופות ונמצא בקו מסוים של ירידה אחרי פיטוריו של ברק בכר ושנתיים שחונות למדי.
כאילו שכל זה לא הספיק הגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים במועדון מהדרום עם ההודעה על עזיבתה של בעלת הבית. בכל אותה עת אבוקסיס לצד דמויות נוספות בצוות המקצועי כמו אליניב ברדה ומאור מליקסון ובצוות הניהולי אסי רחמים היה זה שניסה להחזיק את חניכיו בתוך ריכוז ומיקוד במטרה.
"כשראיתי שבפלייאוף העליון אנחנו הולכים לשלושה משחקים בשבוע הבנתי שלא נוכל לשמור על רמה מקצועית גבוהה אם רוצים לזכות בגביע", הסביר המאמן את היכולת החלשה של קבוצתו בפליאוף העליון, "באותה תקופה רבים ביקרו אותי על הצורה שבה שיחקנו בליגה ועל ההרכבים שאיתם בחרתי לעלות, אבל כיוונתי רק לגביע. המחשבה שלי תמיד היתה עליו. ידעתי שאם נגיע לגמר לא בהרכב הכי חזק שלנו יהיה לנו מאוד קשה להתגבר על הציפיות הגבוהות ולזכות בו".
וחטפת לא מעט ביקורות.
"נכון. חלקן אולי בצדק, אבל הייתי חוטף יותר חזק אם לא היינו זוכים בגביע. לקחתי החלטה לערוך שישה־שבעה וגם שמונה שינויים בכל משחק כדי להשיג את המטרה. זה לא בריא לקבוצה ולא בריא למחליפים עצמם שיותר קשה להם ככה להשתלב בהרכב, אבל לא היתה ברירה. אולי הפלייאוף שלנו לא היה טוב, אבל הצלחנו לסיים אותו עם שני ניצחונות וגם בגביע, וזה השאיר טעם מתוק".
איך אתה מגדיר את הפועל באר שבע?
"בחלומות שלך אתה חושב על מקומות מאוד רחוקים וטובים. אתה רוצה להתקדם ולהצליח אז אתה חושב על מועדונים גדולים, נבחרת או לעבוד באירופה. מבחינתי הפועל באר־שבע זה מקום שבו תמיד רציתי לאמן בו, במיוחד אחרי שהרגשתי וראיתי את האווירה ב'טוטו־טרנר'. כשהייתי מגיע לכאן למשחק נגד באר־שבע בראש תמיד עוברת המחשבה שהקהל הזה שווה להם כבר חצי מהניצחון. אני חושב שמה שעשה הקהל של באר־שבע הוא לא ייאמן. הוא ניצח כאן משחקים עם הדחיפה שלו בשנים האחרונות. זה היה שווה המון".
ועכשיו שום דבר מזה לא נשאר.
"בדיוק השבוע דיברנו על טרנר באימון והבנתי שמאז שהגעתי הייתי בסך הכל בשלושה משחקים עם קהל בטרנר ועוד אחד בלי קהל. זהו. זה כל הטרנר שחוויתי".
אז אתה בטח מרגיש פספוס.
"כן, מאוד".
אי אפשר להתעלם מכך שהפועל באר שבע שהגעת אליה היא לא הפועל באר־שבע של היום.
"כן, התחלתי עם אצטדיון מלא קהל ועם אלונה כבעלים".
אז אתה בעצם "אשם" בהידרדרות של המועדון.
"האמת אמרתי בצחוק לחברים שכנראה אין דבר רע שלא קרה לנו מאז שבאתי, אבל מצד שני, הזכייה בגביע היתה שווה הכל. באמת, זו היתה המטרה הראשונה שלי".
הקשר עם אלונה
עם הגעתו להפועל באר שבע אבוקסיס ציפה בוודאי לקבל תקציבים גבוהים לרכישת שחקנים, אבל הודעת העזיבה של הבעלים השאירה את המועדון בחוסר ודאות. "זה פגע בנו בלי ספק", אמר אבוקסיס, "אבל אחרי שחזרנו מחודש בסגר בבית, אמרתי לכולם שיש לנו רק שתי ברירות, או להמשיך לשקוע במחשבות על הבאסה שאלונה עזבה ושאין קהל ושהתקציב יירד כנראה ושצריך לקצץ או שנבוא בכל הכוח כדי לתת את הכל ולהביא את הגביע לבאר־שבע".
אתה בקשר עם אלונה?
"אנחנו מדברים מדי פעם. היא מברכת את הקבוצה".
"כשהיא החליטה סופית לעזוב היא התקשרה כדי להודיע לי באופן אישי. זה היה בתקופה בה אף אחד לא ידע מה היא תחליט ומתי. היא אמרה שהיא החליטה לעזוב, ניסיתי לשכנע אותה להישאר כי מה שהיא עשתה כאן לעיר זה באמת יוצא דופן ולא מובן מאליו. גם אז וגם היום ניסינו ואנחנו עדיין מנסים לשכנע אותה לחזור בה, אבל זה לא תלוי כבר רק בה. ברור שהתבאסתי כשהיא עזבה כי רק הגעתי, אבל בסופו של דבר היא צריכה לזכות להערכה על התקופה שלה במועדון".
אתה מרגיש שהיא עדיין נמצאת ברקע? היא לא נעלמה לגמרי.
"הכסף שלה עדיין נמצא כאן. התקציבים הם שלה והערבויות הם שלה. כן, מרגישים אותה, אבל לא כמו פעם ביומיום כשהיא היתה מגיעה ומדברת. זו החלטה שלה וצריך לכבד אותה".
בעקבות השינויים הרבים יש תחושה שהפועל באר שבע כבר לא תהיה מועדון צמרת. אתה מסכים?
"אני שומע שאנשים אומרים שהם לא יודעים איזו באר שבע הם יראו בעונה הקרובה אחרי כל הטלטלות שעברנו. לבכות זה הכי קל, אבל אנחנו מנסים לעשות את המקסימום כי יש לנו קבוצה טובה השנה. ההשתלבות של הזרים החדשים תהיה קריטית עבורנו כי הם יכולים לשדרג אותנו רמה מעל. אצל דרום אמריקאים ההתאקלמות היא שלב מאוד חשוב בהצלחה וקריטי להמשך. הם צריכים את החיבור לשחקנים וצריכים חיבוק. אני חושב שאנחנו יכולים להיות קבוצה מצוינת".
למרות ההצלחה שלו בשנים האחרונות, דבקה באבוקסיס סטיגמה של מאמן הגנתי. ”זה לא מפריע לי בכלל", התייחס המאמן לתווית שדבקה בו, "אצלנו במדינה מישהו אומר משהו וזה הופך לעובדה ולסטיגמה וכולם ממשיכים לרוץ איתה. אתה יכול לבדוק בכל הקבוצות שבהן אימנתי את הסטטיסטיקה. לפני שנתיים עם בני יהודה, היינו במקום השני בכיבוש שערים. אז איפה כאן ההגנתי? היינו הלהיט של הליגה".
אז מאיפה זה בא לדעתך?
"אני לא יודע להגיד בדיוק, אבל אולי זה בגלל שהקבוצות שלי משחקות טקטי. לא הייתי שחקן הגנתי נטו. הייתי ככדורגלן קשר 50/50. עם גוטמן בדאבל של הפועל תל־אביב היינו קבוצה התקפית. אני לא יודע מאיפה זה הגיע אבל שום דבר לא מפריע ואני לא נוהג להתייחס לזה ברצינות".
"בהתאחדות לא פנו אליי"
מינוי מאמן לנבחרת ישראל הפך בקיץ הנוכחי לאחד מסיפורי המפתח בכדורגל הישראלי כשלא מעט מועמדים עלו וירדו מהפרק. בסופו של דבר אבוקסיס שלטענת גורמים בהתאחדות הוביל במירוץ, נאלץ לראות את ווילי רוטנשטיינר זוכה בתפקיד, אך הוא לא מצטער לרגע.
"בוא נעשה סדר", אבוקסיס קוטע את השאלה על הנבחרת כבר בתחילתה. "איתי אף אחד לא דיבר. אף אחד מהנבחרת לא פנה אליי ואני לא שולט על פרסומים שיש בתקשורת".
אבל אומרים שאין עשן בלי אש.
"אז אני אומר לך שיש. החמיא לי שהתקשורת עשתה ממני מועמד מספר אחד. לא מכחיש אבל לא יותר מזה. לרגע לא הפסקתי לעבוד ולחשוב על הפועל באר־שבע".
לא חשבת על עצמך עומד על הקווים כמאמן הנבחרת בפלייאוף העלייה ליורו?
"אני לא מסתיר שום דבר. דיברו איתי על כך שאני מועמד לנבחרת, ועניתי שברור שהייתי רוצה לאמן את הנבחרת. יש מי שלא רוצה? מי שיגיד שהוא לא רוצה מערבב אותך. אני לא כזה. אני אומר הכל ישר בפנים. דיברתי על כך עם אסי והוא אמר שאם תהיה אופציה הוא ייתן לי את ברכתו".
אתה מרגיש שאתה צריך להמשיך ולהוכיח את עצמך כל פעם מחדש?
"ברור. אנחנו טובים כמו המשחק האחרון שלנו. אנחנו רוצים שתהיה לנו קבוצה חזקה וזו המטרה שלנו. כל הזמן צריך להוכיח את עצמנו וזו התחושה שלי וזה מה שאני מנסה להעביר גם לשחקנים שלי. בודקים אותנו ומסתכלים עליהם לפי המשחק האחרון שלהם. זה לפחות נותן דרייב ומוטיבציה".
אם כבר הזכרת את הדרייב, למה אתה מרבה להעיר לשופטים?
"עכשיו בלי הקהל שומעים אותנו הרבה יותר טוב. תמיד צעקתי והערתי, אבל אף פעם לא קיללתי ולא העלבתי שופטים. אלה הערות שבזמן הקורונה שומעים. בגלל זה אני רוצה מאוד שהקהל יחזור (צוחק). שלא ישמעו את ההערות האלה".
ציפיות גבוהות
למרות הירידה הדרסטית בתקציב, הפועל באר שבע הוא מועדון שמייצר ציפיות גבוהות גם בתחילת העונה הנוכחית. "יש לי ציפיות מעצמי לבנות קבוצה טובה ואני מצפה גם לא מעט מהשחקנים שלי", מדגיש אבוקסיס, "כמובן שאנחנו רוצים להצליח וכדי שזה יקרה חשוב מאוד לראות איך משתלבים הזרים הארגנטינים. אלה עמדות חשובות מאוד ומשפיעות. אם נצליח לקבל מהם את מה שאנחנו מאמינים שהם מסוגלים לתת, אני אהיה מרוצה".
אחרי כל הטלאות שעברתם, מקום רביעי יספק את המערכת ואת האוהדים?
"אני שומע כל מיני דיבורים שאנחנו נסתפק במקום רביעי ושנהיה מרוצים מזה מאוד. כל אחד והפרשנות שלו. אני אוהב לבוא ולראות את הקבוצה משחקת כדורגל טוב. אני לא יוצא בהצהרות. לפעמים אני שומע הצהרות מפי אנשים שהם כביכול מבינים עניין, ולא מבין אותם".
היו דיבורים על המינוי של אליניב ברדה למנהל מקצועי. איפה זה עומד?
"לרגע אף אחד לא דיבר איתי על כך שאליניב ימונה מעליי. יש לנו צוות מקצועי טוב וחדר הלבשה בריא שזה לא פחות חשוב. יש לנו חיבור טוב. נכון שעזבו אותנו אנשים טובים בצוות, אבל המחליפים שלהם לא פחות מוצלחים בעיניי. יש לנו צוות אימון מגובש וצעיר. רק אני הורס להם את הממוצע של הגיל".
עד כמה חשובה ההצלחה באירופה בעונה הקרובה?
"מאוד חשובה. אני חייב להגיד שדינמו באטומי אותה עברנו בסיבוב הראשון היא קבוצה חזקה מאוד. ראינו את המשחקים שלהם. הם במקום הראשון והם לא הפסידו עדיין בליגה. עברנו משוכה קשה מאוד לשלב הזה, מה גם שהגענו כמעט ללא הכנה ובלי שז'וסוואה ואלטון (אקולטסה) שיחקו במשחקים רשמיים".
אם הזכרת את ז'וסוואה עושה רושם שהקבוצה תלויה בו יותר מדי.
"מצד אחד, זה טוב, ומצד שני, פחות. כשהולך לו והוא טוב הקבוצה נראית אחרת ויש גם ימים שבהם הוא לא מבריק, ולכן חשוב לנו מאוד כדי להצליח לדעת לקבל דברים גם משחקנים אחרים. הוא לא יכול לבדו למשוך אותנו כל העונה. הוא לא יוכל למשוך את כל הקישור והוא יצטרך לקבל עזרה. הרי ברור לכולנו שהיריבות ינסו להוציא אותו משיווי משקל ולשמור אותו הדוק, ולכן אנחנו עובדים איתו ומנסים לדבר איתו. מה שאי אפשר לקחת ממנו זו התשוקה בכל אימון ובכל משחק".
איך אתה מתרשם עד כה ממה שהשחקנים שלך מראים?
"יחסית למשחק ראשון של כל ההרכב היתה לנו הופעה טובה. עכשיו חשוב מאוד לנצח באלבניה. הפועל באר־שבע בעונה שעברה לא ניצחה שם והיה קשה מולם. אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו יותר טובים מהם. אנחנו מנתחים אותם כבר כמה ימים".
ועוד לפני המשחק נגד לאצ'י באירופה, הפועל באר־שבע תצא ביום ראשון הקרוב למשחק חוץ מול מכבי חיפה של האקס ברק בכר בסמי עופר. "אני חושב שברק הוא מאמן מצוין ואני מעריך אותו מאוד", אמר אבוקסיס, "אנחנו עם הפנים קדימה. כל אחד והקבוצה שלו".
אולי המשחק הזה משמעותי יותר עבורו.
"אני לא חושב. כל אחד רואה את הדברים שחשובים לו וכל אחד רוצה לנצח. מעבר להכל זה משחק ליגה חשוב. אנחנו רוצים להמשיך את המומנטום שלנו מלפני הפגרה. כל הפיקנטריה מסביב פחות מעניינת אותי".
ניצחון שם יהיה סוג של הצהרת כוונות מבחינת הפועל באר־שבע?
"לא יודע מה זאת הצהרת כוונות. זה רק משחק שני של העונה".
לנצח את מכבי חיפה בחוץ זאת חתיכת הצהרה.
"זה משחק חשוב ומבחן גדול מבחינתנו, אבל מעבר לכך זה מוקדם מדי".
לסיכום, מה החלום הכי גדול שאתה רוצה להגשים אחרי גיל 50?
"החלום הכי גדול שלי? אני בן אדם של כאן ועכשיו. אני רוצה להגיע לשלב הבתים בליגה האירופית עם הפועל באר־שבע. מעולם לא אימנתי בשלב הבתים וזה חלום. כרגע הליגה האירופית ובתקווה בעתיד גם בליגת האלופות. אם זה תלוי בי, אני רוצה להמשיך לעבוד בבאר־שבע עוד כמה שנים".
