אם לפני שלושה עשורים היו מספרים לתושבי שכונה ד' בבאר־שבע שהשכונה הוותיקה שלהם תככב בתערוכה בינלאומית יוקרתית, סביר להניח שרובם היו חושבים שמדובר במתיחה.
אלא שכעת התסריט הדמיוני הזה הופך למציאות בזכות פרויקט ההתחדשות העירונית בשכונה שנבחר להשתתף בתערוכה יוקרתית ומובילה בעולם של הפורום העירוני העולמי (WUF) בשיתוף האו"ם. אין ספק שהצגת הפרויקט בתערוכה מעלה את קרנה של השכונה הוותיקה ששנים סבלה מדימוי נמוך והייתה סמל לנחשלות.
מגלים התעניינות
בשנים האחרונות, ובגלל מיקומה האטרקטיבי בסמוך למוסדות חשובים כמו אוניברסיטת בן־גוריון והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "סורוקה", נהנית שכונה ד' מהתעניינות רבה מצד יזמים ואנשי נדל"ן. בזכות כך צפויה השכונה לשנות את פניה לחלוטין בעתיד הלא רחוק: בנייני הרכבת הישנים יוחלפו במגדלי מגורים ורבי קומות, יוקמו מבני מסחר מתקדמים, יואץ קצב הפיתוח הסביבתי וגם ייבנו מבני ציבור שיימסרו לעירייה.
עיקרי התוכנית
140 דירות ישנות ייהרסו ובמקומן ייבנו 850 דירות חדשות
יוקמו בניינים בני 27 ו–35 קומות ובניין משרדים
8,500 מ"ר יוקצו למסחר וכ–37,000 מ"ר למשרדים ומבני ציבור
פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול בהיקפו בבירת הנגב הוא גולת הכותרת של מיזמי "פינוי בינוי" בשכונות הוותיקות בעיר, ולצורך ביצועו התאגדו שלוש חברות בנייה מובילות: קבוצת אפריקה ישראל, קבוצת ב.ס.ר הנדסה וקבוצת אלקטרה בנייה.
במסגרת התוכנית, שקיבלה את אישורי ועדת התכנון, ייהרסו 140 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 850 דירות חדשות, מקצתן בבניינים בעלי 35 קומות ומקצתן בבניינים של עד 27 קומות, כולל בניין משרדים.
כמו כן יכלול המתחם בשכונה ד' דרום 8,500 מ"ר שטחי מסחר וכ־37,000 מ"ר של משרדים ומבני ציבור נוסף על בית ספר יסודי שיוקם בין הבניינים.
פרויקט ההתחדשות העירונית בחלק הדרומי של השכונה ברחוב יעקב אבינו עשוי לשמש בעיד מודל ליתר חלקי השכונה. ואולם, כמו תמיד, השאלה היא אם המיזם השאפתני יצליח לעמוד בציפיות הגדולות שתולים בו או שכמו שקורה לא פעם בפרויקטים שאפנתיים, שוב בונים מגדלים באוויר.
"הסבלנות משתלמת"
"עצם הדיבורים על תוכניות התחדשות עירונית ופינוי בינוי גורמים לעליית מחירי הדירות", כך סבור אבי בקשי, בעל משרד התיווך הוותיק "תיווך אבי" בבאר־שבע.
בקשי מאשש את הערכותיו באמצעות פרויקט מתחם "אורות, בשכונה ג'. "מאז שמדברים שם על פרויקט התחדשות, מחירי הדירות בבלוק הארוך קפצו בגלל שהם נכללים בתוכנית", הוא מציין.
בקשי מעריך לפי נתונים מהשטח כי גם ברחוב יעקב אבינו בשכונה ד' מחירי הדירות עולים בגלל פרויקט התחדשות העירונית הצפוי במתחם.
"רחוב יעקב אבינו קרוב לאוניברסיטה ובגלל האופציה לפינוי בינוי והאפשרות לתוספת בנייה, מחירה של דירת קרקע בגודל 60–70 מ"ר נע סביב 850 אלף שקל. הרחק מרחוב יעקב אבינו, בשכונה ד' מזרח, שזה כבר ו' הישנה, המחיר של דירות בסדר גודל כזה מוערך ב־700 אלף שקל. ברחוב רבי עקיבא דירות של 60 מ"ר מוערכות ב־650 אלף שקל, לפני כן מחירן היה נמוך יותר. אנחנו רואים את ההבדלים פה". מסקנתו של בקשי חד משמעית, "פינוי בינוי מעלה את ערך הדירות, הדברים בדרך כלל נמדדים לטווח הארוך ולכן לדעתי הסבלנות משתלמת".
הדרך הנכונה
רפי שטרית (78) מכיר היטב את שכונה ד'. הוא גדל בשכונה, היה בעברו מנהל שיקום שכונות, ובשנים 1983–1993 שימש סגן וממלא מקום ראש העירייה. היום הוא עובד עם חברת "י.ח. דימרי" וחברת "אזורים".
"לאחרונה הייתה לי שיחה עם ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', וראש העירייה שם דגש מאוד גדול על קידום של פרויקטים של פינוי בינוי בשכונות הוותיקות, כי הוא יודע שניתן לפתח את השכונות האלה רק דרך יוזמה פרטית של פרויקטים כאלה של התחדשות עירונית ושל פינוי בינוי", הוא אומר.
שטרית סבור שככל שירבו בשכונות הוותיקות תוכניות מסוג זה, כך הדבר יטיב לתושבים. "זה רק יביא להם ברכה ויאיץ את נושא הפיתוח", הוא מדגיש. "הדירות בשכונות האלה מאוד ישנות, ישנן דירות משנות החמישים, ואני לא רואה דרך אחרת לשקם את השכונות האלה שלא באמצעות התחדשות עירונית או פרויקטים של פינוי בינוי. טוב עושה ראש העירייה שהחליט להאיץ את הטיפול בנושא הזה, אני חושב שזה רק יביא ברכה לשכונות הוותיקות".
גדלת בשכונה ד'. התרגשת כשנודע לך שהפרויקט יככב בתערוכה בינלאומית?
"אני לא יודע להגיד לך מה המשמעות של העניין, אני רק אומר שכנראה שזה לא יהיה הפרויקט היחידי בעיר שיהיו בו יותר מ־1,000 יחידות דיור של פינוי בינוי. אנחנו מקדמים פרויקטים בסדר גודל כזה בתוך באר־שבע ובכל הארץ יחד עם חברת 'אביסרור'".
פינוי בינוי הוא באמת הצעד הנכון ביותר לקידום השכונות הוותיקות?
"אני לא רואה דרך אחרת לחדש או לפתח את השכונות הוותיקות. אני חושב שפרויקטים של פינוי בינוי והתחדשות עירונית הם חבל ההצלה של השכונות הוותיקות. העירייה עושה כמיטב יכולתה, היא מפתחת את הרחובות, אבל העירייה לא יכולה להיכנס לרכוש הפרטי, לדירות עצמן, זה לא תפקידה. אבל פרויקטים של פינוי בינוי הם הפתרון כן להיכנס לדירות ולרכוש הפרטי, זו הדרך הנכונה לעשות את זה".
קראו גם:
שטרית סבור שעוד יתרון של פרויקטים מסוג זה הוא שהם מזרימים לשכונה דם חדש. "כשעושים פרויקט של פינוי בינוי, הורסים מספר יחידות ובונים חדש, נכון שמחזירים את התושבים שכל אחד מקבל דירת ארבעה חדרים, אבל מה שחשוב הוא שיתר הדירות הן למכירה בשוק החופשי, וזה מאפשר להביא אוכלוסייה חדשה לתוך השכונה ולעשות איזושהי אינטגרציה", הוא מציין ומוסיף, "מאוד חשוב לגוון את האוכלוסייה ולחדש".
סגירת מעגל
"עבורי הפרויקט הוא סגירת מעגל לעיר שגדלתי בה", אומר השבוע נחשון קיויתי (65), יו"ר ובעליה של חברת הבנייה "ב.ס.ר" השותפה בפרויקט ההתחדשות העירונית בשכונה ד'.
קיויתי, יליד באר־שבע, אומר, "מדובר בפרויקט ענקי והוא גם פרויקט מאוד מתאים. מרגש אותי להיות חלק ממנו כיוזם של הפרויקט הזה, יחד עם השותפים 'אלקטרה בנייה' ו'אפריקה ישראל', וזאת כי הרבה מאוד מהילדות שלי, כולל גיל הצבא, ביליתי בשכונה ד'. היו לי גם חברים בשכונה, וחלק גדול משנותיי ביליתי בשכונה שהיא מאוד מיוחדת".
על מצבה של השכונה היום אומר קיויתי, "כשנחשפתי לפרויקט הזה וראיתי את מצב הבתים והבניינים בשכונה, שזה ממש לבכות כיצד אנשים אחרי כל כך הרבה שנים עדיין ממשיכים לגור במקום הזה. אני נרגש להרוס את הישן ולבנות את החדש, ולשכן את דור ההמשך של אותם אלה שגדלתי איתם במקום חדש, בבניינים ודירות. לי זה עושה טוב".
ההשקעה בפרויקט נאמדת בכ־1.4 מיליארד שקל, ולפי ההערכות, ברגע שיושלמו כל התהליכים ויתקבלו האישורים הסופיים, יהיה אפשר להתחיל בתוך שנה בעבודות בשטח.
"זה פרויקט גדול של פינוי בינוי, של מה שנקרא התחדשות עירונית", מסביר קיויתי. "הקפדנו על הפרטים הקטנים וגם על הגדולים, ובעצם לקח לנו הרבה זמן כדי להתאים את התכנון האורבני של הפרויקט הזה למקום הזה שהוא נקודת ציון, כניסה לעיר על שדרות רגר, על הציר מול בית החולים ומול האוניברסיטה. היה לנו חשוב להתאים את התכנון, ולכן הקפדנו על הפרטים הקטנים והגדולים גם של הארכיטקטורה והגשנו את זה למתן תחרות פרס. הפרויקט הזה קיבל מקום ראשון וזכה להערכה".
מתאים יותר לצעירים
ואולם, לא כולם שותפים לדעה שפרויקט ההתחדשות העירונית בשכונה ד' הוא הדבר הנכון ביותר עבור השכונה הוותיקה.
אחד מהם הוא תושב השכונה אליהו ועקנין, גמלאי שמתגורר לא הרחק מרחוב יעקב אבינו.
ועקנין סבור שמגורים ברבי־קומות אינם מתאימים לתושבים מבוגרים ומוגבלים בתנועה כמוהו. "נראה לך שאנשים מבוגרים ונכים יעלו 27 קומות במעליות?", הוא תוהה. "ברחוב אלעזר בן יאיר יש בניינים של שלוש קומות ואנשים מתקשים שם. זה לא מתאים לשכונה. יהיה הרבה עומס, אנשים רוצים בתי קרקע".
שכנתו של ועקנין, רחל בוסקילה, דווקא הייתה שמחה לקבל דירה חדשה. "אם נותנים דירה חדשה ויותר גדולה ומרווחת, למה לא? כל הבית שלי סובל מנזילות והקירות סדוקים", היא אומרת. "אין מה לעשות, בית של יותר מ־60 שנה כבר מתפרק. שיתנו לי בית חדש ואגור בו ואחר כך הוא יעבור לילדים שלי. אין מה לעשות, הבתים הישנים עושים הרבה בעיות בצנרת. אין לי כסף להוציא על שיפוצים. אני מקבלת קצבה וזה לא מספיק לאוכל".
פרויקטים של "פינוי בינוי" נעשו בבאר־שבע בשכונה ג', לדוגמה ברחוב גוש עציון וברחוב וינגייט. ברחוב גוש עציון נהרסו בתי האבן הישנים ובמקומם הוקמו בניינים, וכך גם ברחוב וינגיט.
אחד התושבים שקיבל שתי דירות בתמורה לדירה הישנה של הוריו שנהרסה ברחוב וינגייט, מספר השבוע, "במשך כל תקופת הבנייה קיבלתי מדי חודש 5,000 שקל עד שהבנייה הושלמה, ובסוף קיבלתי שתי דירות חדשות. לדעתי, עשיתי צעד נכון. בדירה אחת אני גר ואת הדירה השנייה אעניק לבת שלי כדי שיהיה לה נכס משלה".
מחולל שינוי
ממלא מקום ראש המינהלת להתחדשות עירונית באר־שבע, קובי אוחיון, אמר: "מדובר במתחם יעקב אבינו הנמצא בשכונה ד' על ציר רגר ובסמוך למרכז המורים. המתחם הומלץ להפקדה על ידי הוועדה המקומית במרץ 2022 וכעת נמצא בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). הצפי לאישור התוכנית הינו תוך שנה. מדובר במתחם התחדשות עירונית מחולל שינוי הנמצא בלב רובע החדשנות, מול בית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן־גוריון המקודם במסלול יזמים על ידי שלוש חברות. המתחם מלווה על ידי המינהלת להתחדשות עירונית ונעשה בו תהליך חברתי מסודר".
כל העדכונים - חדשות באר שבע והנגב
