מחסור חמור בעובדים, העדר משילות וקבלנות לא חוקית. אלה הן חלק מהבעיות הקשות עמן מתמודדים הקבלנים באיזור הנגב.
עדות לכך הם אתרי הבנייה הכמעט ריקים ושוממים בעקבות המחסור החמור בידיים עובדות. המשבר בענף הבנייה נוצר בעקבות המלחמה, הטלת העיצומים של טורקיה על ישראל, והפגיעה בייבוא חומרי בנייה.
הקבלנים טוענים כי ענף הבנייה נמצא בתקופה קשה ומאתגרת, בהעדר עובדים פלסטינים והמחסור בעובדים זרים.
איפה העובדים?
"לפי החלטת ממשלה עד חודש יוני 2024 היו צריכים להגיע לארץ 55 אלף עובדים זרים. נכון להיום הגיעו רק 23 אלף עובדים. קיים פער עצום כתוצאה מההתעקשות של המדינה לתהליכי בירוקרטיה ארוכים ולא יעילים", אומר יו"ר ארגון הקבלנים בנגב, אלי אביסרור.
לדבריו, מבין 23 אלף העובדים הזרים שהגיעו, לא הגיע אף עובד זר לענף התשתיות. "מי ישקם את הצפון והדרום? העובדים שהגיעו ארצה ב'הלם תרבות' ונדרש תהליך הכשרה ארוך עימם. צריך לזכור שהם בונים בצורה אחרת מתהליכי הבנייה בישראל, ולפיכך כל תהליך הכשרתם מואט באופן משמעותי".
אביסרור והקבלנים סבורים כי המציאות הנוכחית בלתי נסבלת ובעלת השלכות קשות בטווח המיידי והארוך. "אנחנו בארגון ובהתאחדות פועלים מתחילת המלחמה להביא פתרונות למצוקות שנכפו עלינו. הצטרפות תאגידי כוח אדם כחברים בארגון תאפשר להנגיש לקבלנים עובדים זרים זמינים לעבודה (כגון עובדים מסרילנקה), שיתוף הפעולה יאפשר לתת עדיפות לקבלנים בנגב, ובפרט לקבלני הביצוע בדגש על הסיווגים נמוכים שספגו פגיעה קשה ביותר מאז השבעה לאוקטובר".
מה באשר לעליית המחירים?
"בישראל קיימת מגמה הפוכה: אם בכל העולם המחירים הוזלו, בישראל הם התייקרו. ישנה עלייה מתמדת בהוצאות הבנייה של כ־60% נטו רק הבנייה. לדוגמה: מעלות של 500-550 שקל ליום לעובד לעלות של 1,500-1,600 שקל לעובד ליום. הרבה קבלנים לא עובדים היות ואין באפשרותם להתמודד עם ההוצאות הללו".
חוסר משילות
בשבוע שעבר התקיים מפגש במשרדי ארגון הקבלנים בנגב בהשתתפות נציגי מבקר המדינה, הנהלת חברי הארגון וקבלנים מהדרום. המפגש התקיים כחלק מתהליך איסוף נתונים לקראת פרסום דו"ח מבקר המדינה שיעסוק בין היתר בתופעת העדר משילות בנגב. הפגישה הפכה לשיח טעון שבו הקבלנים שיתפו את קולותיהם מהשטח בנוגע למצוקותיהם הקשות כתוצאה מחוסר המשילות באזור.
הקבלנים שיתפו בתחושותיהם הקשות, וכיצד הם נאלצים להתמודד עם תופעות חוזרות ונשנות באתרי הבנייה, בהן גניבות ציוד יקר וחומרי בנייה, תופעת הפרוטקשן המאיימת, שריפות והצתות, התמודדות עם דרישות תשלום על שירותי שמירה, קבלנות לא חוקית, ועוד.
"חוסר המשילות בנגב הוא כמו סרטן ממאיר", כך אמר אביסרור. "צריך לומר ביושר, זוהי תופעה שהחלה כחריג והפכה לחלק בלתי נפרד מהשגרה של העסקים בנגב. כולם סובלים מזה ללא שום אבחנה - יהודים ולא יהודים, קבלנים גדולים וקטנים, כל בעל עסק מתמודד עם היבטי התופעה, ואין כאן מענה מספק מצד מערכות המדינה", טוענים הקבלנים.
במהלך הפגישה, לא חסכו הקבלנים בביקורתם והציגו את המציאות העגומה בה הם פועלים חסרי אונים, יום אחר יום, מול חוסר המשילות ואוזלת ידם של הרשויות. "אנחנו מרגישים שכלום לא השתנה מאז הדו"ח הקודם של מבקר המדינה", אמר אחד הקבלנים. "העבריינים עדיין פועלים באין מפריע, גורמים לנו להפסדים כלכליים גדולים ומחייבים אותנו לשלם על 'שירותי שמירה' שמחזקים אותם עוד יותר, בעוד שלנו אין מספיק הגנה אמיתית. צריך גוף מתכלל שיעניק מענה רחב לתופעת חוסר המשילות הזו".
קראו גם:
הרתעה אמיתית
אביסרור: "אני שמח שנציגי המשרד הגיעו לשמוע את הקולות מהשטח. זהו צעד חשוב בדרך לפתרון הבעיה. אנו זקוקים בדחיפות למענה אפקטיבי מצד רשויות האכיפה והממשלה היות וחוסר המשילות מתפשט כאיום שאין לו פתרון. צריך שתהיה הרתעה אמיתית ומוחלטת נגד העבריינים - אין פתרון אחר. אם לא, הבעיה רק תלך ותתרחב כמו סרטן ממאיר בלתי ניתן לשליטה".
אלעד דדון, מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, הוסיף ואמר: "כולם מדברים על דמי חסות, אבל למשל קבלנות לא חוקית היא תופעה מסוכנת לא פחות, המסכנת את הציבור הרחב ומהווה חוסר משילות משווע, והמדינה פשוט לא מתמודדת איתה. איך אפשר לצפות שהקבלנים יהיו אלה שיציגו את הפתרונות לתופעות של חוסר המשילות? זוהי בעיה רוחבית שקיימת לא רק בענף הבנייה, ועל הרשויות לטפל בתופעה מן היסוד".
הקבלנים מקווים שהטענות שלהם יישמעו, ומייחלים לרגע בו אתרי הבנייה יפעלו כרגיל. "אני מעריך שאחרי המלחמה יחזרו העובדים הפלסטינים כמובן בהדרגה ובפיקוח, אף על פי שלא יצאו פיגועים מעובדים פלסטינים בענף הבנייה. יחד עם זאת, אסור לענף שוב להיות תלוי בעובדים פלסטינים. נצטרך ללמוד לחיות עם עובדים זרים ולאפשר במקביל לפלסטינים לשוב אל אתרי הבנייה".
התחזית של אביסרור היא "שתוך שנה אחרי המלחמה הריבית תרד ותנאי התשלום ישתנו, וכן מחירי הדירות. בגלל המחסור בכוח אדם תהיה עלייה של לפחות 20% במחירי הדירות גם במקרה שהריבית תרד. כרגע חומרי הבניין התייקרו, בעקבות המצב הביטחוני ואיום החות'ים, מחירי ההובלה התייקרו, אין כוח אדם, מה שמאריך את הבנייה".
בעקבות המלחמה כ־600-700 חברות סגרו את הפעילות העסקית שלהם, מחצית מהן מענף התשתיות. בין היתר המלחמה השפיעה קשות על כוח האדם. "עד השבעה באוקטובר היו בענף הבניה 90 אלף עובדים פלסטינים ו־18,000 עובדים זרים. רוב אתרי הבנייה בנגב ובשאר הארץ נסגרו, ומי שלא סגר עבד בהספק של 20%-30%", אומר אביסרור.
למעלה משנה ועדיין אתרי בנייה נותרו ללא עובדים. "נכון להיום ישנם רק 20,000 עובדים זרים, רובם לא מקצועיים, ויש האטה בעבודות הבנייה בכלל, הארץ ובדרום, בפרט", מדגיש אביסרור.
"לא משתלם לבנות עכשיו"
המחסור בצוותי עבודה בענף הבנייה גורם בין היתר לעליות מחירים בכל הנוגע לבניית בתים פרטיים. תושב כרמית רכש מגרש ביישוב לפני מספר שנים כאשר התגורר במרכז הארץ. לאחר שחזר לגור באזור הנגב, ביקש לבדוק עלויות לגבי בניית הבית עליו חלמו הוא ואשתו שנים רבות, אך נדהם לגלות שהמחירים הנוכחיים אותם מבקשים הקבלנים עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות.
"לפני מספר שנים הייתה אפשרות לבנות שלד של בית פחות או יותר על פי מפתח של 5,000 שקל למטר", הוא מספר, "אבל הצעות המחיר שקיבלתי הן בסכומים כפולים מכך או אפילו יותר. גם הקבלנים מסבירים שזה נובע מהיעדר ידיים עובדות. בעבר רוב הפועלים היו פלסטיניים ואילו היום הפועלים ברובם הם מהמגזר הבדואי או שיש מעט פועלים זרים שקבלנים מסוימים הצליחו להסדיר עבורם אישור עבודה. השורה התחתונה היא שאם אין לך הון ראשוני משמעותי, תצטרך לקחת משכנתא כבדה מאוד. מבחינתי, לא משתלם לי לבנות בתנאי השוק האלה".
