לפני מעט יותר משלושה חודשים הפציעה קרן אור בחייה הקצרים של שירה אלמוג בן סימון, סטודנטית צעירה למשחק שהייתה אמורה לחגוג מיד אחרי ראש השנה את יום הולדתה ה־23. בן סימון, שנלחמה במשך השנים במחלת הסרטן, סבלה מפגיעות בלתי הפיכות בכבד והייתה זקוקה להשתלת כבד דחופה כדי להותיר לה סיכוי לחיות.
בחודש מאי האחרון, בעודה תלויה על בלימה ומחכה לנס, היא התבשרה כי נמצא עבורה כבד מתאים להשתלה. מדובר היה בכבד שנתרם מגופתו של יגאל יהושע ז"ל, תושב רמלה שנרצח בלינץ' אכזרי בעיר לוד בימים הקשים של מבצע "שומר החומות". במותו ציווה יגאל יהושע חיים: חמישה איברים מגופו הושתלו בגופם של חמישה חולים שונים שזכו לתקווה חדשה בחייהם.
אלא שחרף התקוות, הכבד שהושתל בגופה של בן סימון בבית החולים איכילוב לא נקלט בצורה טובה. עם הזמן הלך מצבה והחמיר וכבר הועלתה אפשרות שיושתל בגופה כבד נוסף, אולם בשבוע האחרון מצבה הידרדר, ובתחילת השבוע היא הוכנסה לניתוח שממנו לא התאוששה.
קראו גם:
ביום שלישי לפני הצהריים נפטרה שירה אלמוג בן סימון ולפנות ערב הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגן יבנה, כשמאות מתושבי המקום, בני המשפחה וגם החברים והחברות שלמדו איתה בבית בספר למשחק "גודמן" בבאר־שבע, מלווים אותה בדרכה האחרונה. בין הסופדים לה היה גם ראש המועצה, דרור אהרון, שאמר: "מגיל צעיר עולם התיאטרון היה כל עולמה, היא חיה את עולם המשחק".
חיים בסרט
כשבן סימון נולדה בחרו לה הוריה, אורי וחגית, את השם אלמוג. בגיל 15, לאחר שהתגלה אצלה סרטן נדיר בקרב ילדים שפגע בלבלב, בקיבה ובכיס המרה, היא החלה לעבור טיפולים ובמהלכם החליטה להוסיף את השם שירה שהפך לשמה הפרטי שבו כינו אותה כולם. היא למדה בבית הספר התיכון אורט נעמי שמר והתבלטה במגמת התיאטרון. חבריה מספרים על נערה מצחיקה, שנונה, שתמיד בלטה בעושר ורבלי ותמיד דיברה על שאיפותיה להיות שחקנית. רבים מחבריה ציינו את החיוך הממיס שלה, הביטחון העצמי והכוח שהעניקה לסובבים אותה חרף ההתמודדויות הלא פשוטות שלה.
את ההתמודדויות הללו תיעדו שלושה מחבריה, בוגרי מגמת התקשורת מבית הספר המקביל, אורט רבין, בסרט שהתבסס על סיפור חייה. הסרט "יש לי סרטן", שהופק כשהייתה בת 18.5, עסק בנערה החייכנית ובאופן שבו התמודדה עם המחלה - סרט קצר בן 11 דקות שחיזק אותה ומילא אותה בביטחון לקראת ההתמודדויות העתידיות.
להוטה להצליח על הבמה
בשל מצבה הרפואי לא יכולה הייתה בן סימון להתגייס לצבא. לפני כשנה וחצי החלה את לימודי המשחק בבית בספר למשחק של יורם לוינשטיין בתל־אביב. בהמשך החליטה לשנות לוקיישן ובאוקטובר האחרון עברה ללמוד בבית הספר "גודמן" בבאר־שבע. באותה תקופה נרשמה הידרדרות במצבה הרפואי ובעיקר בכבד, שספג פגיעות קשות בשל המחלה הקטלנית והטיפולים הקשים שעברה במהלך השנים.
בחודש מאי הגיעה הבשורה לפיה משפחתו של יגאל יהושע ז"ל החליטה לאפשר לתרום את איבריו של קורבן הלינץ'. בן סימון, שהייתה ראשונה ברשימת ההמתנה, התבקשה להתייצב לניתוח בבית החולים איכילוב. היא התאשפזה חמושה בתקוות לעתיד טוב יותר, אולם לא זכתה בכך.
במהלך החודשים שחלפו מאז הניתוח ליוו אותה חברותיה ללימודים. לפני כשבועיים הגיעו חברות רבות שלה לבית החולים כדי לחגוג לבן סימון את יום הולדתה העברי. ביום שלישי החברים כולם התקבצו יחדיו שוב והגיעו ללוויה בהסעה מאורגנת מבאר־שבע, בליווי מוריה של שירה המנוחה.
שמוליק יפרח, מנהל בית הספר "גודמן", בבאר־שבע סיפר השבוע על היכרותו עם השחקנית המוכשרת: "שירה הגיעה אלינו זוהרת ויפה מבפנים וגם מבחוץ. היא הייתה מוכשרת מאוד ולהוטה להצליח על הבמה. תחום המשחק היה כל עולמה. הייתה לה יכולת לבטא את עצמה בצורה מדהימה, ואין לי ספק שהיא הייתה יכולה להיות בשנים הבאות שחקנית תיאטרון מובילה בישראל".
מלאכית עלי אדמות
היחצ"נית ליזה ללוצשווילי, חברתה הטובה של האם חגית, מספרת: "הכרתי את חגית לפני שנים, ובהמשך התוודעתי גם לסיפור של הבת, שירה אלמוג. התאהבתי בה ונשביתי בקסמיה".
כשבוע לפני מותה של בתה העלתה האם, חגית, פוסט לעמוד הפייסבוק שלה שבו תפילה כי בחודש אלול, חודש הסליחות, תימצא בשמיים מחילה לבתה והיא תזכה להחלים.
"חיים של אמא", כתבה האם, "היום לפני שלושה חודשים נכנסת לבית החולים לניתוח להשתלת כבד, שלושה חודשים אוצר שלי, לא נתפס כמה זמן אנחנו פה באיכילוב ואין צפי ליציאה. נסיכה שלי, בזכות חודש הרחמים בורא עולם יחוס עלייך ויהפוך הכל לטובה ותוכלי לצאת לחיים טובים ובריאים כי את ראויה לכך", כתבה האם וסיימה במילים: "אנא אל נא רפא נא לה".
דודתה, אושי דאבן, סיפרה השבוע על האחיינית האהובה: "בסיוטים הכי גרועים שלי לא דמיינתי שאני אדבר בלשון עבר על שירה, הדגם המשופר שלי, מלאכית עלי אדמות ומלאכית בשמיים. תודה לה על שלימדה אותי מהי חמלה ומהי מצווה אמיתית ומה זאת אהבת חינם ללא תנאים".
