באחד היישובים בנגב הוכשר באחרונה מגרש גדול לקראת הקמה של מרכז מסחרי. בשלב הראשון הוכנסו אל המגרש מספר כלים כבדים על מנת שימשיכו בעבודות הפיתוח. לאחר מכן הובאה מכולה לשמור על הציוד של העובדים במתחם. בשלב השלישי, המגרש כולו תוחם.
עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שהמאבטחים והשומרים באותו יישוב הבחינו לאחר מספר ימים כי ליד המכולה התמקם רכב פרטי בו ישן בחלק מהלילות אדם שאינו קשור באופן ישיר לקבלן המבצע את העבודות במתחם.
כשניסו לברר איתו לפשר הימצאותו במקום, הסביר להם שהוא שומר על המתחם. באותו יישוב השמירה בלילות מבוססת בין היתר גם על התושבים, שמגלים אפס סבלנות למקרי פרוטקשן. אותו שומר התבקש בצורה ברורה לעזוב את המקום, אך די ברור שבאזורים רבים אחרים בנגב אין למשטרה כוח אדם בהיקפים שיאפשר לה להילחם בתופעה, ולא בכל יישוב יש תושבים אכפתיים שמבהירים לאותם עבריינים שאצלם זה לא יקרה.
"ככה בדיוק זה מתחיל", אומר ל"ידיעות הנגב" גורם בענף הבנייה. "מרגע שהעבריינים האלה מזהים מיזם חדש או מתחם קבלני, הם מנסים לשים את דריסת הרגל שלהם בתוכו. הם מציעים שמירה באופן ידידותי פעם, פעמים שלוש, ואחר כך מבהירים לך שזה לא נושא לדיון. לא תשלם - יהיה נזק. יש המון חקלאים בנגב שיכולים לספר לך את זה. הרבה קבלנים מעדיפים לשלם כדי לקבל את השקט הזה, אבל כולם היו רוצים לעשות לזה סוף".
אותו גורם מסביר כי ברגע שהקבלן או אפילו האדם שבונה את ביתו נכנעים לדרישת תשלום דמי החסות, מדובר בגיים אובר. "ברגע שבעל הבית אומר לאדם כזה 'כן', אף אחד לא יכול לומר לו להסתלק משם. יש לו אישור, הם אפילו מוציאים חשבונית למי שמשלם להם. הם הפכו את תופעת הפרוטקשן לחוקית ברשיון כל עוד לא מזיזים אותם מאזור הנוחות. בגלל זה חשובה חובת הדיווח למשטרה. כסף אולי יקנה לך קצת שקט, אבל יפתח את שערי הגיהנום על כל הסביבה שלך, וזה לא שווה את זה".
אולי יעניין אתכם:
שטח הפקר
הקבלנים מתארים מציאות קשה בשטח ומביעים תסכול הולך וגובר. "אנחנו מרגישים שכלום לא השתנה", מספר אחד מהם. "העבריינים ממשיכים לפעול באין מפריע, וכולנו סובלים מנזקים כלכליים אדירים, איומים יומיומיים ודרישות לתשלום דמי חסות. אין הגנה מספקת. אין נוכחות משטרתית קבועה באתרים, אין מבצעי איסוף נשק, אין החמרת ענישה. גם כשאנחנו מגישים תלונות - הן נסגרות לרוב מחוסר עניין לציבור. התחושה היא של הפקרה מתמשכת ואובדן אמון במערכות המדינה. אנחנו משביתים אתרים, מקפיאים השקעות וחוששים לביטחוננו. כל שאנו דורשים זו חומת מגן כלכלית, משפטית וביטחונית. אנחנו מבקשים הרתעה אמיתית ותגובה נחרצת לפני שיהיה מאוחר מדי".
"חוסר המשילות בנגב הוא כמו סרטן ממאיר", כך אומר אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב, על תופעת הפרוטקשן בנגב. "קבלנים משתפים אותנו באופן קבוע בתחושת חוסר אונים ובמצוקות קשות כתוצאה מהידרדרות תחושת הביטחון. אתרי בנייה חשופים לגניבות ציוד יקר, פריצות חוזרות ונשנות, הצתות, דרישות לתשלום 'שירותי שמירה' שלא הוזמנו, קבלנות לא חוקית, והכל תחת עיני המדינה. מה שהתחיל כתופעה נקודתית הפך לחלק מהשגרה של כל קבלן בדרום - יהודי וערבי, גדול וקטן כאחד. אין מענה מספק מהמדינה. אנחנו זקוקים בדחיפות להרתעה אפקטיבית ולתגובה ממשלתית ברורה. הקבלנים לא יכולים להילחם בפשיעה לבדם, זו אחריות של המדינה. אם לא ייעשה שינוי, הבעיה רק תלך ותתרחב כמו מחלה ממארת. אנו כארגון נמשיך להפעיל לחץ מול רשם הקבלנים, רשות המסים, מבקר המדינה ורשויות האכיפה. נדרש גוף מתכלל שיטפל מהשורש בתופעה הזאת, שתהיה מוכרת כאיום לאומי לכל דבר".
אלעד דדון, מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, הוסיף: "אנחנו לא מסתפקים בדיבורים - הארגון מקיים פגישות שוטפות עם רשם הקבלנים, רשות המסים, גורמי פיקוח ומבקר המדינה. אנחנו מציפים את הבעיה בכל פורום אפשרי ודורשים פתרונות. זה לא עניין מגזרי - זו סכנה אמיתית לענף כולו ולכלכלת הדרום. במקביל, אנחנו פועלים לצמצום הקבלנות הלא חוקית, להגברת הפיקוח באתרי הבנייה ולחיזוק שיתופי הפעולה עם הרשויות המקומיות. זה לא מאבק של קבלנים בלבד - זו צריכה להיות משימה לאומית".
שמירה פיקטיבית
תופעת הפרוטקשן (גביית דמי חסות) ידועה ומוכרת בכל רחבי הארץ. לאורך שנים נשמעו תלונות על ידי בעלי עסקים בבאר־שבע על ניסיונות סחיטה, על קבלני פיתוח וקבלני בנייה שנתקלו בעבריינים שדרשו מהם לשלם עבור שירותי שמירה, ואפילו על חקלאים שלא הסכימו לשלם דמי חסות רק כדי לגלות שנגרם נזק לגידולים החקלאיים ולציוד ההנדסי הכבד שבבעלותם.
במשטרה מנסים להיאבק בתופעה. בשבוע שעבר ימ"ר נגב חשפה חברת שמירה פיקטיבית שנוהלה על ידי שני חשודים תושבי רהט, ואסיר נוסף, שסחטו דמי חסות מקבלני פיתוח של אחת השכונות החדשות בבאר־שבע. בסיומה של החקירה הגישה ימ"ר נגב הצהרת תובע נגד השלושה לקראת הגשת כתב אישום ומעצר עד לתום ההליכים.
במסגרת החקירה עלה כי שני החשודים, ביחד עם אסיר המרצה עונש בגין עבירה דומה, ניהלו חברת שמירה פיקטיבית ש"סיפקה" שירותי שמירה באתרי בנייה באזורי פיתוח בבאר־שבע, תוך שהם מחייבים את הקבלנים באמצעות שימוש באיומים ובאלימות חמורה לשכור את שירותם תמורת תשלום כספי חודשי על סך עשרות אלפי שקלים וללא מתן שירותי שמירה בפועל.
עם המעבר לשלב הגלוי ביצעו לפני שבועיים בלשי הימ"ר את מעצרם של החשודים ומעצרם הוארך מעת לעת על ידי בית משפט השלום בבאר־שבע.
"בהתאם למדיניות חסרת הפשרות בלחימה בתופעת הפרוטקשן ועבירות סחיטה באיומים", נמסר מהמשטרה, "שהתווה מפקד המחוז הדרומי, ניצב חיים בובליל, חוקרי היחידה המרכזית של מרחב הנגב פתחו בחקירה בשבועות האחרונים בחשד לסחיטת דמי חסות כלפי קבלני פיתוח שכונות מגורים בהקמה בעיר באר־שבע במסווה של מתן שירותי שמירה תמורת תשלום בניגוד לחוק. המחוז הדרומי על כלל יחידותיו, ימשיך לפעול בנחישות נגד גורמי הפשיעה ונגד כל עבריין ולמצא עמו את הדין במטרה לחזק את שלום הציבור וביטחונו".
עוד נמסר מהמשטרה: "משטרת ישראל פועלת כל העת לחשיפה וטיפול בעבירות סחיטת דמי החסות, המשפיעות על תחושת הביטחון האישי של האזרח. ככל שעולה חשד לביצוע עבירה פלילית, הרי שהמשטרה בודקת וחוקרת את הנושא ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת ולחשוף את מבצעי העבירה. אנו קוראים שוב לבעלי העסקים, להגיש תלונה ולשתף פעולה עם המשטרה במאבק נגד סחיטת דמי חסות למען שלומו ובטחונו של הציבור".
חוק הפרוטקשן
חשוב לציין כי לפני שנה וחצי עבר בכנסת חוק הפרוטקשן שנחקק כהוראת שעה לחמש שנים. לפי החוק שיזם חבר הכנסת אלמוג כהן, אדם שיורשע בעבירת פרוטקשן, ירצה עונש מאסר מינימלי של שלוש שנים.
בעבר כבר הגישה פרקליטות מחוז דרום כתבי אישום בגין סחיטה באיומים, לרבות מקרים שהתרחשו בבאר־שבע, אך החוק החדש אמור להדיל את רף הענישה ולייצר הרתעה גדולה יותר.
החוק יושם לראשונה באוגוסט 2024, כאשר תושב הצפון הורשע בסחיטה באיומים ונגזר עליו עונש מאסר בפועל. כמו כן בשנה שעברה הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד תושב המגזר הבדואי בגין סחיטה של עבירה באיומים.
"אני מברך את ימ"ר נגב על חשיפת רשת הפרוטקשן בדרום", אומר השבוע סגן השר כהן ל"ידיעות הנגב", "חוק הפרוטקשן שהעברתי מעניק סוף־סוף למשטרה את הכלים המשפטיים שהיא צריכה כדי להביא לדין את העבריינים. החוק קובע עונש מינימום משמעותי לעבירות פרוטקשן וכן מאפשר חילוט רכוש בשווי העבירה - מה שפוגע בכיס של העבריינים, שם שזה באמת כואב להם. כעת, עם הסמכויות החדשות, המשטרה יכולה להפעיל את מלוא כובד החוק נגד ארגוני פשיעה".
כהן מצפה מהמשטרה להעביר הילוך בכל הנוגע לפעילות יזומה מול הגורמים המטילים אימה על קבלנים ובעלי עסקים בנגב: "העברנו למשטרה את המפתחות, ועכשיו תפקידה להמשיך ולהכניס את הסוחטים לכלא. המסר ברור - דאגנו לחקיקה הנחוצה, ואנו מצפים להמשך הנחישות בשטח להחזרת הביטחון לאזרחים".
