בשבוע הבא אמורה לעלות על שולחן הממשלה הצעת מחליטים בדבר הגדלת כמויות שינוע הנפט של חברת קצא"א בקו של החברה מאילת לאשקלון. מדובר במאבק שנמשך תקופה ארוכה מאוד, במיוחד על רקע הסכנות הנשקפות למפרץ אילת במקרה של דליפת נפט. ההצעה שאמורה לעלות נועדה לשנות את מדיניות "אפס תוספת סיכון" הקשורה לשינוע נפט במפרץ אילת.
עם זאת, קו הצינור, העובר בחלקו דרך אזור הנגב, מעורר חשש גם בקרב רשויות ותושבים מאזור הנגב, כמו גם בקרב משרדי הבריאות והגנת הסביבה, ארגונים ירוקים ואיגוד בריאות הציבור, במיוחד על רקע רוחות המלחמה, המנשבות בימים האחרונים בצל איומי איראן וארגון החיזבאללה, להגיב בצורה חריפה כנגד ישראל.
"נזק עצום"
לאור העובדה שהקו של קצא"א עובר בסמוך לשכונות נווה זאב, סיגליות וכלניות במערב באר־שבע, עולה החשש כי במקרה של דליפת נפט, בין אם כתוצאה מפגיעה של טיל או רסיסים ממנו ובין אם כתוצאה מחבלה מכוונת או תאונה כלשהי, דליפת הנפט העצומה עלולה לגרום לנזק עצום מבחינה בריאותית וסביבתית לתושבי אותן שכונות הסמוכות לקו הנפט.
"כבר חווינו בעבר אירועים כאלה של דליפת נפט עצומה בקו הזה", אמר השבוע תושב שכונת נווה זאב, "שהתרחשו בשנים האחרונות בשמורת עין עברונה שבערבה וגם סמוך לשדה בוקר שברמת הנגב, אירועים שגרמו לנזק עצום לסביבה. במקרה של אירוע כזה בתוך באר־שבע, הנזק עלול להיות כבד עוד יותר, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה סביבתית, בשל העובדה שמדובר בקו הנפט העובר בסמוך לשכונות מגורים, בהן מתגוררים עשרות אלפי תושבים. חייבים לעצור את התהליך הזה של הגדלת כמות הנפט שתשונע בקו. אחרת, עלול להתרחש כאן אסון בריאותי וסביבתי קשה ביותר".
פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז "טאוב", אמר השבוע ל"מיינט באר שבע והנגב": "התוכנית להגדלת כמות הנפט שישונע בקו של קצא"א היא תוכנית שכל גורמי המקצוע מתנגדים לה. הגדלת שינוע הנפט היא בסתירה מוחלטת לצעדים שיש לנקוט בעידן של משבר האקלים. כל הגדלה כזו לא נעשתה עם תסקיר השפעה על הבריאות. ברגע שיש פגיעה בצינור הזה, הדבר מסכן את הציבור ואת הסביבה. זו פשוט יכולה להיות בכייה לדורות".
באשר לפגיעה אפשרית בקו העובר בסמוך לשכונות המערביות של באר־שבע, מציין פרופ' דוידוביץ' כי "בקו הזה כבר היו בעבר אירועים של דליפת נפט בכמויות עצומות עקב תחזוקה לקויה ועקב פגיעה של טרקטורים. אנשים לא מודעים לאפשרות של פגיעה בקו. גם יכול להיות תרחיש של פגיעת טיל או רסיסים ממנו בקו הזה. התושבים צריכים להיות מודעים לכך שאירוע כזה עלול לגרום לנזק כבד ביותר, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה סביבתית, מה גם שכל הסיפור של הגדלת כמות הנפט שתשונע בקו הזה כלל לא עבר תהליך של דיון ציבורי, וזה כאמור גם בניגוד לחוות הדעת של גורמי המקצוע. אנחנו חייבים לעמוד על המשמר ולהיאבק בתוכנית הזו".
פנייה לשר הביטחון
בתוך כך שיגרו בסוף השבוע האחרון מספר ראשי רשויות בנגב, בהם של מצפה רמון, רמת הנגב והערבה התיכונה, מכתב לשר הביטחון, יואב גלנט, בו הם מתריעים כי מעבר לסיכונים הבריאותיים והסביבתיים מתווסף גם הסיכון הביטחוני של ירי טילים ארוכי טווח מתימן, איראן ועיראק, שעלול לפגוע במתקני נפט באזור הנגב, בהם גם קו הנפט של קצא"א.
"בימים אלה בהם אנו ראשי הרשויות בדרום", נאמר במכתב ששוגר לשר הביטחון, "נמצאים יחד עם תושבינו תחת ההשפעות החמורות של מתקפת השבעה באוקטובר והשלכותיה, לא מקובל עלינו שהממשלה תעשה מחטף נגד תושבי הדרום ותסכן אותם באיום נוסף בשביל האינטרסים של חברת קצא"א. אנו מתנגדים בכל תוקף לצעדים חד צדדיים מסוג זה, אשר לא רק שאינם תורמים לביטחונה של ישראל, אלא מסכנים את חיי התושבים שלנו, את בריאותם ופרנסתם, ואת היכולת שלנו לשרוד בשנים קשות אלה".
קראו גם:
מהחברה להגנת הטבע, השותפה במטה המאבק נגד הגדלת השינוע של חברת קצא"א, נמסר כי "מדובר בצינור מאוד ישן, שהונח בשטח בשנות ה־60. אנחנו מזכירים כי לחברת קצא"א היסטוריה ארוכה ועשירה של דליפות נפט, אשר גרמו לנזקים סביבתיים ואקולוגיים קשים מאוד. אם בקשת קצא"א להסיר את מגבלות הכמויות להזרמה בקו תאושר, אזי גם הסיכונים לדליפות ותקלות בקו יגברו, ככל שכמות הנפט בצינור תגדל, בין אם זה כתוצאה מחבלה מכוונת או כתוצאה מתאונה אקראית. כל תאונה או תקלה תעלה את הסיכון לזיהום האוויר ולפגיעה בבריאות הציבור המתגורר בסמוך לצינור. את זה אסור לאפשר".
קצא"א: מחויבים לביטחון
מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון' שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים, ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלבנטיים, בהם משרדי הביטחון, האוצר, האנרגיה, המשפטים, החוץ, המל"ל ורשות החברות, שתמכו בעמדת החברה".
עוד נמסר כי "מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית־ביטחונית־אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הלחימה במספר חזיתות, כולל החזית הצפונית של מדינת ישראל. קצא"א תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת גופי הביטחון ותושבי מדינת ישראל".
לא נמסרה תגובה מעיריית באר־שבע.
