שעות הערב בעיר העתיקה בבאר־שבע. החום קצת מעיק אבל זה לא מה שישבור את עומר שוורצפוקס מלצאת לעוד סיור בין המוקדים המיוחדים והמרתקים של העיר, ולסחוף אחריו את המטיילים. ערב החגים, מתאספים המשתתפים לסיור סליחות בעיר העתיקה. הם מקבלים תדרוך קצר משוורצפוקס ומיד יוצאים לדרך.
לאורך הסיור הלילי שהתלווינו אליו שוורצפוקס משתף אותנו בסיפורים שמאחורי בתי הכנסת העתיקים בעיר העתיקה, מספר על האנשים שהרחובות נושאים את שמם, ועל הדמויות המרכזיות שחיו פה. אבל בעיקר הוא סוחף את כל המשתתפים בהתלהבות שלו ובחיבור השורשי שלו לעיר.
"סיור סליחות הוא לא סיור שהמטרה שלו להגיד סליחות בנוסח כזה או אחר, או להביא אנשים להתפלל בבית הכנסת", הוא מסביר, "סיור סליחות הוא סיור שאמור להתאים לכל אדם, אפילו אם הוא לא יהודי, כי הוא אמור להתחבר לתוכן הרוחני של מה זה אומר סליחות ורחמים".
הכי באר־שבעי
הסיורים של שוורצפוקס, נשוי ואב לשתי בנות המתגורר בשיכון דרום בסמוך לעיר העתיקה, מתמקדים בתרבות היהודית, באירועים היסטוריים, ובקשר שלהם לחודש הסליחות. כמו כן הוא מציע ערבי פיוטים, תפילות בבתי כנסת, וטעימות של מאכלים אותנטיים.
קראו גם:
שוורצפוקס הוא באר־שבעי ברמ"ח איבריו. הוא נולד, גדל והתחנך בעיר. הוא נולד בבית החולים "סורוקה", בנם של ד"ר דן שוורצפוקס, סגן מנהל המרכז הרפואי "סורוקה" ומנהל היחידה למיון פנימי ואמבולטורי, ונורית שוורצפוקס, עובדת בית החולים. יש לו עוד תשעה אחים ואחיות.
שוורצפוקס למד בבתי הספר "עץ החיים" ו"מוריה" בשכונה ו' החדשה. בתיכון למד ב"וולפסון" ולאחר מכן עבר לישיבת תיכונית באזור ירושלים.
בישיבה התיכונית שלמדו בה תלמידים מכל הארץ גילה שוורצפוקס את מה שבאר־שבעים רבים מגלים כשהם מתגייסים לצה"ל - שלרבים בחברה הישראלים עדיין יש דעות קדומות על בירת הנגב.
"תמיד היו אומרים לי שאני לא נראה באר־שבעי, ותמיד הייתי שואל 'איך נראה באר־שבעי?' והיו אומרים לי 'אתה אשכנזי כזה'", הוא מספר. "זה הראה את התדמית של העיר. מאוד עניין אותי להביא את סיפורה של העיר, למשל אני אוהד הפועל באר־שבע, אז התחלתי לקרוא כל מיני סיפורים על הקבוצה של פעם, או על ההקמה של העיר הטורקית, ועל האנשים שמעורבים בה".
מדריך ודוקטור
בכניסה לבית הכנסת של עולי יהדות טורקיה ברחוב סמילנסקי מתפללי בית הכנסת ובראשם דוד כהן מקבלים את פנינו בברכה. כהן מספר על ההיסטוריה של בית הכנסת הייחודי ועל שורשיו בעיר העתיקה, ושוורצפוקס מתעניין בסיפורים המרתקים שכהן מספר ומתעכב על שלושת חללי צה"ל שנפלו במלחמת יום כיפור ושבית הכנסת קרוי על שמם.
"לדבר על הגבורה, על האנשים שמסרו את נפשם, זה משהו שנוגע בכל אחד", הוא מסביר.
תחום הדרכת הטיולים לא היה זר לשוורצפוקס, שבקרוב יתחיל את השנה הרביעית בלימודי רפואה באוניברסיטת בן־גוריון. בשנת השירות לפני גיוסו לצה"ל היה מדריך טיולים בחברה להגנת הטבע. הוא גם היה מדריך בוגר בבית ספר שדה בגוש עציון, שם הדריך סיורים רבים והתוודע לסיורי הסליחות בירושלים.
מיזם הסיורים שלו "הגיע זמן באר־שבע" התחיל בעמוד פייסבוק שיש לו כבר כ־5,000 עוקבים שמספרם רק הולך וגדל, וסיורי הסליחות הם רק חלק מסדרת סיורים בשכונות ובטבע שהוא מוביל.
איזה תחום מעניין אותך יותר - רפואה או ההיסטוריה של באר־שבע?
"אני לא אסתיר, לפני הכל אני סטודנט לרפואה במשרה מלאה. אני משתדל להשקיע בעתיד כדי שאהיה רופא טוב, זה חשוב לי יותר מכל. שם אני רואה את העתיד שלי, ושם אני חושב שאני יכול להיות משמעותי לקהילה. אבל כבאר־שבעי וכמי שמתכנן לחיות פה את חייו, אני גם חושב שיש משמעות גדולה לחיבור הזה לקהילה, לאן אני שייך, מה הסיפור שבתוכו אני חי, איך אני יכול להתחבר אליו יותר. אני חושב שהסיפור של באר־שבע הוא סיפור מיוחד שכל אחד יכול להתחבר אליו".
חוויה מיוחדת
בבית הכנסת האשכנזי העתיק ברחוב הדסה שוורצפוקס מספר על הייחודיות של המקום, אבל הדבר שהכי קוסם לו ושהכי מרגש אותו הוא סיפורם של אנשים. "מה שקסום בעיניי בעיר שלנו הוא המפגש בין אוכלוסיות שונות, בין אנשים שמגיעים מרקעים שונים, זה שאפשר להיפגש בצורה בלתי אמצעית", הוא אומר. "לעיר הזאת באמת יש משהו מיוחד באופי שלה".
מה אומרים החברים על מיזם הסיורים שלך?
"הרבה חברים שלי מבאר־שבע שגדלו פה אומרים לי 'סחתיין שאתה מביא את הסיפורים' כי אלה סיפורים שכולם הכירו ושמעו בחצי אוזן, אז הרבה אנשים מפרגנים. אבל לא אכחיש שהיו הרבה שנים שאנשים הרגישו שאם הם רוצים להצליח ולהצטיין, הם חייבים לצאת מהעיר וללכת לכל מיני מקומות אחרים. אז יש לי חברים כאלה שלא מבינים מה השיגעון שלי. הם השאירו את באר־שבע מאחור. אבל אלה שנמצאים פה וחיים פה ונשארו פה ורואים את היופי שיש בעיר, מאוד מפרגנים ומתחברים לזה".
חוויה משמעותית
התחנה הבאה בסיור הסליחות היא בית הכנסת "שארית הפליטה" ברחוב שרה, בסמוך לישיבת הרב חורי. את בית הכנסת הקימו יהודים ששרדו את השואה ושורדי שואה שעלו לארץ והשתקעו בבאר־שבע.
"אני רוצה לחבר את האנשים לסיפורים המקומיים", חוזר ומדגיש שוורצפוקס, "זה דבר שמתפקד כחלק ממכלול יותר גדול. אני מביא לפה אנשים, הם חווים פה חוויה משמעותית, חווים את העסקים והעסקים מקבלים דם חדש וצעיר של סיורים שקורים פה. זה מייצר התרוממות שאפשר לחוות אותה ברחוב. מגיעים אנשים ואני מחבר אותם לסיפורים שהרבה פעמים לא סופרו על אנשים מאוד מיוחדים שחיו פה ושהקימו את העיר".
מה בני המשפחה שלך אומרים על הסיורים?
"אשתי לא באר־שבעית במקור, אבל אני חושב שהדבקתי אותה באהבה הזאת לעיר. אנחנו משפחה שמאוד אוהבת את באר־שבע, משתדלים להיות מחוברים. האחים שלי אוהבים את מה שאני עושה".
השעה כבר מאוחרת ואנחנו נפרדים משוורצפוקס אחרי סיור עמוס במפגשים, תפילות וחוויות. "יש משהו בקסם הזה של הלילה, למה אדם קם לסליחות באשמורת כפי שזה נקרא? או באמצע הלילה או לפנות בוקר? כי יש עניין של לקום בזמן הזה של שקט, זה מקום להתבוננות פנימית. דווקא בזמן הזה, כשאין המון רעש ואין המון בלגן מסביב, דווקא שם אפשר לתת את המקום הזה למחשבה ולחוויה הזאת".
ברוח החג
נוסף על הסיורים של עומר שוורצפוקס, גם חברת "יעדים" וחברת "כיוונים" מציעות השנה סיורים בעיר העתיקה לקהל הרחב. כמו כן נערכים מופעי סליחות במוזיאון הנגב לאמנות, וסיורים בשיתוף אגף תרבות תורנית בעירייה ובשיתוף "בית מוריה".
הסיורים של חברת "יעדים" המתקיימים לאורך חודש אלול מתמקדים בתרבויות יהודיות, אירועים היסטוריים, דמויות מעוררות השראה והקשר שלהן לסליחות.
מנהלת תחום תיירות באר־שבע בחברת "יעדים", מושית ווליס, מציינת: "החלטנו לקדם השנה בתיירות באר־שבע את סיורי הסליחות בעיר, כחלק מאסטרטגיית תיירות רחבה ובמטרה לחשוף לתושבי באר־שבע וסביבתה ולתיירים מכל הארץ את באר־שבע המיוחדת".
נוסף על סיורי הסליחות, יתקיימו בבירת הנגב לאורך חגי תשרי סיורים מגוונים, סדנאות ואטרקציות רבות. הסיורים בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
