"האירוע הזה החזיר אותנו לאחור, הרגשנו זעזוע עמוק". כאשר נחשפה בסוף השבוע שעבר פרשת האונס ותקיפתה של תושבת גדרה בשעת לילה מאוחרת, כשעל פי החשד, ברכאת אבו עסא (22), תושב פזורת תל־שבע, פרץ לביתה, אנס ותקף אותה לעיני ילדיה, חשה משפחתה של הילדה בת ה־12 כיום, תושבת אחד מיישובי הנגב, שחוותה אירוע דומה לפני שנתיים בדיוק, זעזוע עמוק.
"מדובר באירוע מתגלגל", סיפר השבוע למיינט באר שבע והנגב א', אביה של הילדה, שפרשת תקיפתה המינית על ידי צעיר בדואי במהלך פריצתו לבית מגורי משפחתה, הסעירה את המדינה, "האירוע שהיה בסוף השבוע האחרון בגדרה הוא למעשה פרק המשך לאירוע שהיה אצלנו. תוך צירוף מקרים מדהים, האירוע הנורא שהתרחש בסוף השבוע האחרון היה בדיוק שנתיים לאחר האירוע שאנחנו חווינו. מדובר באירוע שמצביע על חוסר ביטחון ועל חוסר משילות. מציאות שלא נעצרת רק אצלנו בנגב, אלא מחלחלת כבר לכל חלקי הארץ. זה מגיע לכולם. חמולות של פשע מרשות לעצמן לעשות ככל העולה על רוחן מבלי שיעשו להן שום דבר".
מהן התחושות כשאתם מתוודעים לאירוע שהתרחש בסוף השבוע האחרון בגדרה?
"נורא. זה החזיר אותנו שנתיים לאחור. הרגשנו זעזוע חזק מאוד. זעזוע עמוק".
יש תובנות בעקבות האירוע שאתם חוויתם, בעקבות האירוע?
"יש צורך להילחם בכל חמולות הפשע ולעשות סדר. במציאות של היום, הענישה לא קיימת. במקרה שלנו, למשל, הענישה שהוטלה על מי שהורשע בתקיפה של הבת שלנו, היתה מגוחכת. זה גורר פשיעה, כי יש אפס הרתעה".
יצויין, כי בימים אלה עדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל־אביב הליך משפטי שבמסגרתו דן בית המשפט בערעורה של משפחתה של הילדה נגד החלטת משרד הביטחון שלא להכיר בילדה שהותקפה כנפגעת פעולות איבה.
בעוד שמשרד הביטחון טוען כי אין הוכחה לכך שתקיפתה של הילדה והפגיעה בה היתה על רקע לאומני, אלא על רקע פלילי, במשפחתה של הילדה גורסים כי התקיפה בוצעה על רקע לאומני, ולפיכך, לטענתם, יש להכיר בבתם כנפגעת פעולות איבה.
"האינטרס של המדינה צריך להיות הכרה בנו כנפגעי פעולות איבה", מציין א', אביה של הילדה, "המדינה צריכה לדאוג לאזרחיה ולשמור על ביטחונם. במקרה שלנו, המדינה לא לוקחת אחריות, ומשרד הביטחון מסרב להכיר בנו כנפגעי פעולות איבה".
באת כוחה של המשפחה, עו"ד רוני אלוני־סדובניק, ציינה בשיחה עם "ידיעות הנגב", כי "מדובר בכשל לוגי יסודי בכך שמערכת הביטחון גורסת שמקרה כמו שחוותה הילדה לפני שנתיים אינו מוגדר כפשע על רקע לאומני. בשנת 2009 החליטה מועצת הביטחון של האו"ם כי תקיפה מינית שמבצע בן לאום אחד בבן לאום אחר באזור המצוי בסכסוך בין הלאומים ייחשב כפשע מלחמה. בישראל מוכרת מזה מספר שנים קטגוריה של אירוע פלילי על רקע לאומני, כאשר תחת הקטגוריה הזו נכנסות הפשיעה החקלאית, הוונדליזם והאלימות לסוגיה השונים. במקרה שלנו ובמקרה של סוף השבוע האחרון, מדובר במלחמת התשה של אוכלוסייה שזה הנשק שלה. המטרה של כל אותם עבריינים היא לעקור את המתיישבים מאדמתם".
קראו גם:
היכן עומדים הדברים באשר לערעור המשפחה על החלטת משרד הביטחון שלא להכיר בילדה כנפגעת פעולות איבה?
"אנחנו ממתינים כרגע להחלטה של בית המשפט המחוזי בתל־אביב, בשבתו כערכאת ערעור להחלטת משרד הביטחון בנושא. אנחנו גם מצפים לכך שממשלת הימין על מלא תפעל לכך שהוועדה להכרה בנפגעי פעולות איבה במשרד הביטחון תכיר במקרים כמו של הילדה ושל קורבן התקיפה בגדרה כאירועים שבוצעו על רקע לאומני, אלא אם יוכח אחרת. הנטל להביא ראייה שלא מדובר במניע לאומני צריך להיות מוטל על המדינה ולא על הנפגע עצמו".
