הפיגוע בבית הכנסת אלגריבה באי ג'רבה שבו נרצחו אביאל חדד ז"ל מבאר־שבע ובן דודו בן (בנימין) חדד ז"ל מצרפת, הותיר את בני משפחותיהם, חבריהם ומכריהם, המומים וכואבים. קרוביהם של השניים נותרו גם עם לא מעט סימני שאלה באשר לאירוע הקשה ותפקודם של השלטונות המקומיים.
ביום שלישי בשבוע שעבר הגיעו אביאל חדד ובן דודו בן (בנימין) חדד לבית הכנסת אלגריבה באי ג'רבה לרגל הילולת רבי שמעון בר יוחאי. רפאל יעיש, בן דודתו של אביאל, שהיה גם הוא בבית הכנסת, מספר, "חצי שעה לפני שאביאל ובן נרצחו, התפללנו בבית הכנסת, אכלנו ושוחחנו. כשסיימו, הם אמרו לי שהם נוסעים לבית קפה לראות משחק כדורגל בטלוויזיה".
אביאל ובן צעדו לכיוון רכבם עם עוד שני אנשים שהתלוו אליהם, ובדרכם לחנייה החלו לירות לעברם. אביאל ובן חדד נורו למוות, שני הגברים האחרים שהיו איתם הצליחו לברוח, וחייהם ניצלו.
אביאל חדד ז"ל הותיר אחריו אב וחמש אחים ואחיות. בן דודו בן (בנימין) חדד ז"ל התגורר בצרפת והותיר אחריו אישה בהריון וארבעה ילדים.
חלם להתחתן
אביאל חדד נסע לתוניסיה כדי לחפש כלה. "הוא רצה לחפש אישה טובה ודתייה, בת בית, הוא איש משפחה", מספר בדמעות האב בן ציון חדד (72).
הוא הספיק להכיר מישהו?
רפאל יעיש: "לא. הוא נסע לחפש מישהי מהקהילה, ואם היא הייתה מוצאת חן בעיניו, הוא התכוון לבקש ממישהי מהמשפחה שתדבר עם משפחתה של האישה, כפי שנהוג שם בתוניסיה".
האב בן ציון חדד מתייפח ומספר על בנו האהוב, "הוא רצה בסך הכל להתחתן ושיהיו לו ילדים ויקים בית ומשפחה, והכל הלך ברגע אחד. כל החלום שלו הלך, הוא לא הצליח להגשים את שאיפותיו".
סיפורו של אביאל חדד ז"ל, בן 33 במותו, הוא סיפור של אדם בעל שאיפות צנועות שכל רצונו היה להקים בית ומשפחה בישראל.
אביאל (עלילש) חדד נולד באי ג'רבה שבתוניסיה ולמד בישיבה תורנית. בשנת 2019 עלה לארץ עם הוריו וחמשת אחיו ואחיותיו והמשפחה השתקעה בבירת הנגב.
בבאר־שבע פתח אביאל עם אביו חנות תכשיטים בשוק העירוני. לפני ארבע שנים נפטרה אמו של אביאל, ועול הטיפול במשפחה נפל על כתפיו של אביו בן ציון.
רוצים מידע
השתלשלות האירועים במהלך הפיגוע ואחריו והתנהלות השלטונות המקומיים מעלים לא מעט סימני שאלה אצל בני המשפחה, והם אף טוענים שהם חושדים שמישהו מנסה להסתיר מהם מידע. "הם לא משתפים אותנו ולא מוסרים לנו שום מידע על מה שקרה", הם אומרים.
"הגופות של אביאל ובן היו מונחות באוהל במשך למעלה מעשרים שעות", מספר יעיש, והאב בן ציון מוסיף, "המשטרה אמרה לנו שהגופות בתוניס, וכשנסענו לשם הסתבר שהם משקרים והן לא היו שם".
בינתיים סגן ראש עיריית באר־שבע, גדי מזוז, האחראי גם על תיק הרווחה בעירייה, התגייס כדי לסייע למשפחה בכל הנדרש, והוא אף פנה לגורמים ממשלתיים כדי שהנרצחים יוכרו נפגעי פעולות איבה. מזוז הכיר את חדד ז"ל והשבוע סיפר עליו, "אדם יירא שמיים, קורא בתורה. בחג הפסח נפגשנו והיה מרגש לשבת איתו, תמיד חשב כיצד לעזור לאחים שלו ולאביו. האמא נפטרה והם נותרו יתומים מאם".
"נתינה בלתי רגילה"
ביום שישי שעבר, בעיצומו של מבצע "מגן וחץ", נקבר אביאל חדד ז"ל בבית העלמין בנתיבות. שר התקשורת, שלמה קרעי, ספד לו בשם ממשלת ישראל.
מיטל, אחותו של אביאל, סיפרה על אחיה, "לאח שלי הייתה נתינה בלתי רגילה, אינסופית. תמיד אהב לעזור. כשהיה קופאי בסופרמרקט עזר לכולם, ותמיד בחיוך ובסבר פנים יפות".
קראו גם:
אחותו הגדולה של חדד ז"ל, מילכה מימון, סיפרה בדמעות, "אחי היה בן אדם מיוחד, דואג, עוזר, תומך, עם לב רחב, אדם ענק. אף פעם כשפנית אליו לעזרה לא שמעת את המילה 'לא'. הוא אהב לעסוק בתורה ובמצוות".
השבוע בני משפחתו של אביאל חדד ז"ל, שיושבים שבעה בביתם בשכונת שיכון דרום בבאר־שבע, מתקשים לעכל את הטרגדיה שנחתה עליהם, ומעלים זיכרונות של בנם האהוב, שתמיד התנדב לעזור ולעולם לא סירב להושיט יד לאנשים במצוקה.
"החיוך שלו לא ירד מפניו. תמיד היה עם חיוך. אדם מאוד רגיש, אדם אוהב את הבריות ועם נתינה בלתי רגילה", מספר עליו יעיש.
בנימין, אחיו הקטן של חדד ז"ל, מבקש להעביר מסר, "המסר שלי לעם ישראל ולכל היהודים בעולם - כולכם צריכים להגיע ולחיות במדינת ישראל ובארץ ישראל ולא לחיות בשום מקום אחר בעולם. ישנם ימים שהכל נראה טוב ונחמד, אבל אף אחד לא יודע איך זה מתגלגל. ישנה שנאה נגד יהודים בכל מקום בעולם. לתומי לא חשבתי שיש אנטישמיות עד כדי כך ולא האמנתי, אבל האנטישמיות קיימת, ומדי פעם אנחנו רואים שרוצחים יהודים אך ורק כי הם יהודים. אביאל ובן חדד היו לא רק בני דודים אלא חברים ואף פעם לא נפרדו, גם במותם".
