השבוע התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לישיבת מעקב ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, בנושא תוכנית משרד האוצר והממשלה לסיוע כלכלי לעסקים קטנים שנפגעו בגל האומיקרון.
"ועדת הכלכלה עוסקת בנושא הזה, כולל פתרונות", אומר ח"כ ביטון בראיון מיוחד ל"ידיעות הנגב" כמה ימים לפני הדיון החשוב. "קידמנו פריסה של החזרי מענקים למי שקיבל מענקים ולא הפסיד כסף בסבבים הקודמים. באנו ואמרנו שהקורונה לא נגמרה ופרסנו את ההחזרים האלה על פני שנתיים.
"גם נתנו החזרים על ימי בידוד לעסקים לפי מתווה. הממשלה הקודמת, שבה הייתי חבר, הייתה מאוד אפקטיבית גם במענקים, גם בחל"ת, גם בדמי אבטלה. אני באופן אישי סייעתי לחיילים בודדים ולחיילים משוחררים בסכומים גדולים של מענקים. עכשיו אנחנו עוסקים בחבילת סיוע לענפי התיירות, הפנאי והתעופה. האומיקרון פגע בקבוצות מסוימות. צריך למקד את המאמץ שם.
"לקראת סוף החודש הקרוב נדע מה היקף הפגיעה בעסקים הקטנים. דרשתי משר האוצר תוכנית, גם אם מדובר בפגיעה חלקית בעסקים, והוא יגיע לוועדת הכלכלה כדי להציג את הפתרונות שגיבש האוצר לתקופת האומיקרון".
ומה לגבי העסקים באזור הנגב? לפי הנתונים עסקים רבים באזור מתמודדים עם משבר חריף, רבים מהם נסגרו ושיעור האבטלה רק הולך ועולה.
"זה תלוי. יש באזור עסקים, בעיקר בתחום ההיי־טק, שעובדים יחסית יפה גם בתקופה הזו, אבל בממוצע הפעילות העסקית בנגב ובגליל היא פחותה מזו שבתל־אביב. בלי קשר לקורונה, צריך לייצר פה גל של פיתוח וקידום עסקי לאזור הנגב. אחת התוכניות שאני רוצה לעסוק בהן עם שר האוצר ועם השר לפיתוח הנגב והגליל היא לגבי מענקי פיתוח והרחבה לעסקים קטנים, אפילו קטנים מאוד".
כלכלה מקומית
ח"כ מיכאל ביטון (52), תושב ירוחם, כיהן כראש מועצת ירוחם בשנים 2010–2018 ("עמדתי במילתי וכיהנתי שתי קדנציות כראש מועצה", הוא מציין). אחרי המעבר לפוליטיקה הארצית ח"כ ביטון מונה לשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, שר לנושאים אסטרטגיים ושר לשוויון חברתי. עם זאת, הוא מדגיש, ש"מפעל חיי הוא כל מה שעשיתי בירוחם".
קראו עוד>>>
את ההשראה לגיבוש תוכנית מענקי פיתוח והרחבה לעסקים קטנים שהוא רוקם בימים אלה קיבל ח"כ ביטון, לדבריו, מהתקופה שהיה ראש מועצת ירוחם.
"מה שלמדתי בירוחם זה שכשיש לך עסק כמו גסטהאוס, למשל, או בישול ביתי, עסקים שיוצרים אפילו שני מקומות עבודה, זה לא פחות טוב ממפעל", הוא מציין. "אם אתה עוזר למאה עסקים כאלה, אתה יוצר בין מאה למאתיים מקומות עבודה. בכל המקומות האלה ההון נשאר בעיר.
"גם אם ייסגרו כמה עסקים, זה לא כמו מפעל אחד שנסגר ואתה שולח מאות עובדים הביתה. זה נקרא 'כלכלה מקומית מקיימת' וצריך לעזור לעסקים הקטנים האלה גם בשגרה".
באחרונה יותר ויותר בנקים מודיעים שהם סוגרים את הסניפים שלהם ביישובי הפריפריה, כולל בערי הנגב, ועוברים לשירות בנקאי מקוון שמקשה מאוד על האוכלוסייה המבוגרת שאינה מצויה בעולם האינטרנטי. מה דעתך על הנושא?
"אני מודע למציאות הזו. קיימתי דיון בנושא בוועדת הכלכלה וקיבלתי התחייבות מהמפקח על הבנקים לא לאפשר עוד סגירות כאלה, במיוחד במקומות שמאופיינים באוכלוסייה מבוגרת שאינה יכולה לעשות את המעבר לשירות דיגיטלי.
"בחוק מוגדר שהבנקים לא יכולים לסגור סניפים ללא אישור המפקח על הבנקים, וביקשתי ממנו להפעיל את סמכותו באופן מחמיר בנושא הזה".
בלי כיפופי ידיים
בתוקף תפקידו הפרלמנטרי מעורב ח"כ ביטון גם בסוגיית הרפורמה בענף החקלאות מבית מדרשם של שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושר החקלאות, עודד פורר. הרפורמה המוצעת, הכוללת פתיחת השוק החקלאי לייבוא חופשי של מוצרים חקלאיים, מעוררת כעס רב והתנגדות רבה בקרב החקלאים ומאבקם הגיע גם למישור הפרלמנטרי.
"התחייבתי בפני החקלאים וארגוני החקלאים שלא תהיה רפורמה בחקלאות שלא תבוצע בהסכמה ובדיאלוג עימם", מדגיש ח"כ ביטון. "לא ייעשו כאן מחטפים. לא תהיה פה פעולה של כיפוף ידיים מצד הממשלה כלפי החקלאים.
"החקלאים יודעים את זה. כל רפורמה שתידרש בחקלאות חייבת לעבור בוועדת הכלכלה כי מדובר בשינוי חקיקה. הרפורמה בחקלאות לא תעבור אצלי. אנחנו התנאי לקיומה. כולם מבינים שנדרשים שינויים, שצריך להיות מודרניים ולסייע לאנשים צעירים להיכנס לחקלאות, ליצור חקלאות חדשנית, אבל לא בכיפוף ידיים.
"לא עושים רפורמה במכת גרזן, אלא בסכין מנתחים. אני מתחייב לדבר הזה עד הסוף".
גם נושא פערי המחירים של מוצרים בסניפי רשתות השיווק ביישובי הפריפריה לעומת בסניפים שבמרכז הארץ, נמצא על סדר היום של ח"כ ביטון. "עודדנו את רשות התחרות לחקור את רשתות השיווק", הוא אומר.
"בוצעה חקירה, נלקחו מסמכים, ואני מקווה שתוצאות החקירה יהיו נחושות".
אבל יש למשל מקומות כמו מצפה רמון או ירוחם, מקום מגוריך, שבהם מחירי המוצרים גבוהים יותר מאלה שבמרכז הארץ. זה ממש זועק לשמיים.
"אתה צודק לגבי מצפה רמון וירוחם שבהם יש רק סופרמרקט אחד, ורשתות השיווק מנצלות את העובדה שהן מונופול ביישובים האלה. אחת המחשבות היא לאלץ את הרשתות האלה בחוק לא לעשות מחיר שהוא שונה במקום שבו יש להן מונופול.
"העובדה שמנצלים את הצרכן שכבר עייף מלהיאבק מחייבת את כולנו לפתוח את העיניים".
הזנחה של שנים
גלי האלימות והפשיעה ששוטפים את הנגב מאז מבצע "שומר החומות" שהיה בחודש מאי שעבר, העלו את נושא המשילות בנגב לסדר היום הציבורי.
ואולם, ח"כ ביטון סבור שסוגיית המשילות אינה קשורה לאירועי החודשים האחרונים. "אני חושב שהזנחת הסדרת ההתיישבות בנגב זו הזנחה של עשרות שנים", הוא מדגיש. "עכשיו יש התעוררות.
"אנחנו כתושבי הנגב יודעים מה זו נהיגה פרועה, מה זה פרוטקשן. זה קיים עשרות שנים. קראתי לממשלה להתחיל לפעול. כשכיהנתי כשר במשרד הביטחון פעלנו להקמת יחידות מיוחדות למנוע גניבת נשק מבסיסי צה"ל, וגם עודדנו את מג"ב להגדיל את כוחותיו בנגב כדי לשמור על הביטחון האישי של האזרחים".
בינתיים המצב בשטח אינו מעודד במיוחד.
"אנחנו עוד רחוקים מהמצב הרצוי של משילות וביטחון אישי בנגב. אין שום סיבה שאזרח בנגב יקבל שירות פחות ממדינתו. בשעתו הגשתי בג"צ נגד מדינת ישראל על זה שאין פה בית חולים, על זה שיש פה פערים גדולים בחינוך וברווחה.
"גם בנושא הביטחון האישי הפערים בין הנגב למרכז הארץ הם משמעותיים. זה המינימום ההכרחי לקיום של מדינה, שאזרחיה מרגישים בטוחים. אם הילדות שלי נוסעות בכביש והן לא בטוחות, אז לאן הגענו? אי אפשר לדבר, לא על כלכלה ולא על חינוך ולא על כלום, אם הדבר הבסיסי, הביטחון האישי, לא מתקיים לאזרחים".
אתה חושב שהמציאות הזו פגעה בדו־קיום בין התושבים היהודים לתושבים הבדואים בנגב?
"תמיד אמרתי שהאינטרס של מדינת ישראל הוא לעשות סדר ולהסדיר את ההתיישבות הבדואית, כמה שיותר בהסכמה. ירוחם נתנה דוגמה לכך. פעלנו להקמת היישוב הבדואי רחמ'ה סמוך לירוחם.
"המועצה בראשותי וקבוצת תושבים בנינו יחסים מכבדים עם תושבי הכפר רחמ'ה. לא תראה כאן זריקת אבן ולא תראה גניבה מצידם בירוחם. היה צריך להסדיר את התיישבותם של מאה אלף הבדואים שהתיישבותם לא מוסדרת. מדינה שבה אנשים גרים בלי כתובת, בלי מים, בלי חשמל, בסוף כל אחד מאיתנו ישלם את המחיר.
"לכן האינטרס העליון של מדינת ישראל הוא להסדיר את ההתיישבות הבדואית ולעשות זאת כמה שיותר מהר ובהסכמה, במקומות שניתן לעשות זאת".
יש מה לשפר
ח"כ מיכאל ביטון נבחר לראשונה לכנסת בבחירות לכנסת העשרים ואחת שנערכו בחודש אפריל 2019. מאז הספיק להתמודד ולהיבחר גם לכנסת ה־22 ולכנסת ה־23 ולהתמנות לשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון ולשר לנושאים אסטרטגיים.
תקופה קצרה היה גם השר לשוויון חברתיים. לקראת הבחירות לכנסת ה־24 שנערכו בחודש מאי 2021 הוצב ח"כ ביטון במקום הרביעי ברשימת כחול־לבן, ולאחר הבחירות מונה ליו"ר ועדת הכלכלה.
אתה מרוצה מתפקוד הממשלה ותפקוד הכנסת?
"העובדה היא שהגענו למצב שבו יש תקציב למדינה, השתחררו חסמים, זה עוזר לרשויות מקומיות, לפרויקטים, לעמותות, לתחבורה, לרכש במשרד הביטחון, לרפורמה לנכי צה"ל. כל זה לא היה קורה בלי שהיינו משחררים את תקציב המדינה. יש מה לשפר בממשלה והכנסת חזרה לתפקד.
"לפעמים אנשים מתבלבלים. הממשלה עובדת אצל הכנסת ונותנת לה דין וחשבון. תפקידנו ככנסת הוא לדאוג שהממשלה תעשה את תפקידה. זאת משימתנו".
אי אפשר להתעלם מכך שסגנון הדיבור בדיוני הכנסת והתבטאויותיהם והתנהלותם של חברי כנסת באולם המליאה ובישיבות הוועדות אינם הולמים, בלשון המעטה, את בית המחוקקים שלנו.
"אתה צודק, זה לא נראה טוב. בסופו של דבר כל חבר כנסת צריך לשאול את עצמו מה הוא עושה כדי לייצר מצב נורמלי בכנסת. אם הוא לא גוזר על עצמו סגנון דיבור ואיפוק, אז הוא בבעיה.
"אני משתדל שלא ללכת לגופו של אדם, אלא לגופו של נושא. אני יודע להיאבק על נושאים שחשובים לי, כמו עוולות לחלשים ופגיעה בעניים. אני יודע גם להיות נחוש. רוב הזמן אני עובד על עצמי לא לפגוע ולא ללכלך את הפה ולשמור על סגנון נקי במליאה. בסוף זה נדרש מכל חבר כנסת לאמץ את צורת העבודה הזו".
עדיין מרדן
בשעתו צוטט מיכאל ביטון אומר כי "הושקע המון בצמצום הפערים, אבל בירוחם ובדימונה רמת האבטלה היא עדיין פי שניים מהממוצע במשק".
בחלוף השנים, אומר השבוע ח"כ ביטון, "זה אומנם ציטוט ישן, אבל יש פערים גדולים. המדינה לא עושה באמת חינוך חינם, למשל, וגם ילדים עניים צריכים לשלם על טיולים שנתיים ועל מסיבת סיום. אלה תשלומי רשות ולא תשלומי חובה, אבל זה בלוף. בסוף חייבים לשלם את זה.
"איזה הורה ימנע מהילד שלו לצאת לטיול שנתי, שזה דבר בסיסי? פער נוסף הוא שאין הזדמנות שווה בחינוך בישראל. יש ערים עשירות שבכסף הן משקיעות באיכות חיים לתושבים שלהן. יש בארץ כ־200 רשויות מקומיות שנאבקות על קיומן ולא יכולות לספק לתושביהן יותר חינוך ויותר רווחה.
\"אם רוצים לטפל בפערים, חייבים לתת לאותן רשויות הרבה יותר תקציבים כדי לצמצם את הפערים במתן שירותים לאזרח".
ואם בציטוטים עסקינן, ח"כ ביטון העיד בעבר על עצמו ש"הייתי שובב, מרדן, דעתן, סוער רגשית, מטיל ספק, לא קונה כל מה שמוכרים, ולכן גם התבגרתי מהר מדי".
הדברים האלה רלוונטיים גם היום?
"נשארתי מרדן, אבל התבגרתי. אני יודע להיות מאופק. אני יודע מתי לנהל מאבק ומתי לנהל שותפות והסכמות. הטלת ספק היא חשובה, לא לקבל את הסדר הקיים כמו שהוא, במיוחד שבישראל יש עוולות.
"אנחנו מדינה עשירה שלא תמיד רואה את האוכלוסייה הענייה. זה מאבק מתמיד. זו השליחות שלי בכנסת. זה מה שאני מתכוון לעשות בכנסת".
בעבר הגדיר ח"כ ביטון את עצמו "מתקן עוולות". מבחינתו, כך הוא מסביר לנו, העולם מתחלק לשלושה - לפרשני עוולות, שרואים רק רע במדינה ואינם משאירים פתח לתקווה, למכחישי עוולות, שאינם רואים את הכאב של האחר וחושבים שהכל טוב ושמי שמובטל הוא בטלן ומי שעני שיילך לעבוד.
"ויש קבוצה קטנה, לדידו של ח"כ ביטון, שהוא מגדיר אותה "מתקני עוולות". אלה הם, לדבריו, "אנשים שמוכנים ללכלך את הידיים, להקים עמותה ולעשות עבודה למען האזרחים".
ואתה רואה את עצמך חלק מקבוצת "מתקני העוולות"?
"אני משתדל להיות בקבוצה הזאת. אתה לא נמנה עם הקבוצה הזאת אם אתה לא עובד כל יום. זו לא חברות קבע, זה תלוי מה עשית באותו יום".
תמיד ירוחמי
ח"כ מיכאל ביטון, נשוי ואב לחמישה ילדים, שהשבוע ציין את יום הולדתו ה־52, נולד בירוחם, צעיר מבין תשעה אחים.
לדבריו, "את כל מה שעשיתי בירוחם, אני לוקח איתי לכנסת. הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים שלי הוא להיות מנהיג קהילתי בירוחם, להיות ראש המועצה המקומית, להעלות את ירוחם על דרך המלך, ולייצר פה אווירה חיובית. זה אומר גאוות מקום, בתים, היי־טק, תיירות ופנאי. ירוחם זה מפעל חיי.
"מכאן למדתי איך עובדים. ניצחנו בגלל התושבים שהאמינו. כל מה שעשיתי בירוחם אני רוצה לקחת לכנסת".
הכהונה בכנסת שינתה אותך?
"אני ממשיך לגור בירוחם, שומר על קשר עם התושבים, מספר הטלפון הנייד שלי לא השתנה בכנסת, ואני שמח שעזבתי את תפקידי כראש המועצה בצורה מכובדת אחרי שתי קדנציות. אני מאמין שראש רשות מקומית לא צריך להישאר לעולם ולהעביר את השרביט לבאים אחריו וזה מה שעשיתי בירוחם.
"אני חלק מהקהילה בירוחם. אני אוהב את ירוחם אהבת נפש. כשאני שואל את עצמי 'מי אני?', אז אני אומר כי אני יהודי, ציוני, ישראלי וירוחמי, מסורתי וחברתי. ירוחמי זה לכל החיים".
לעדכונים: חדשות באר שבע
