מערכת היחסים בין המגזר היהודי והבדואי בנגב, שקיימת זה עשרות שנים, נסדקה בשנה האחרונה באופן קיצוני, בעיקר בתקופת מבצע "שומר החומות" לפני חמישה חודשים.
למרות כל ניסיונות ההרגעה מצד ראשי הרשויות, גם במגזר היהודי וגם במגזר הבדואי, והקריאות לשיתוף פעולה בשני המגזרים למגר את תופעת האלימות, את מקרי הרצח והשוד, הבריונות בכבישים ואת תקיפות אזרחים תמימים ברחובות, מה שמערער את תחושת הביטחון האישי של האזרח, נראה שהמציאות האלימה כמעט ולא השתנתה.
נהפוך הוא. התחושה בימים האחרונים היא שהביטחון האישי של האזרחים רק הולך ופוחת עד כדי קריאות לפעול בכוח נגד כל אותם פורעים בחוצות העיר, והכנסת כוחות של משמר הגבול לפעילות ברחובות הערים במשך כל שעות היממה.
רצף האירועים האלימים חיזק בקרב רבים מתושבי באר־שבע והסביבה את התחושות כי אין דין ואין דיין, וכי כל הקווים האדומים נחצו ואין מי שיגן עליהם.
הרצח בבית קפה ברחוב סמילנסקי, מרכז האמנות והתרבות של העיר העתיקה, המחיש כי לעבריינים ופורעי חוק אין גבולות, גם לא במחיר של פגיעה באזרחים תמימים וחפים מפשע. לרבים מהתושבים מדובר בסימנים של אובדן משילות ושליטה, ואט אט גלישה לאנרכיה.
ירי ברחוב
שני מקרי הרצח, שאירעו בסוף השבוע האחרון, האחד בבאר־שבע והשני בלקיה, ואירוע הירי לעבר בית מגורים בעומר, כמו גם הצתת כלי רכב בשכונת בקע בבאר־שבע בתחילת השבוע, הם רק קצה הקרחון של מסכת אירועים אלימים שהתרחשו באזור הנגב בחודשים האחרונים תוך מעורבות של עבריינים מהמגזר הבדואי.
יום שישי האחרון, סמוך לשעה 23:00, נכנס אחמד אלג'רג'אוי (30), תושב שגב שלום, לחנות נרגילות ברחוב סמילנסקי שבעיר העתיקה בבאר־שבע. בהיכנסו הוא הותקף ונורה על ידי שני רעולי פנים.
אלג'רג'אוי נפצע באורח קשה, פונה לבית החולים "סורוקה" וכעבור שעות אחדות נקבע מותו. באירוע הזה נפצע גם בעל החנות באורח בינוני.
קראו עוד>>>
אלג'רג'אוי היה דמות מוכרת למשטרה. הוא היה בעל עבר פלילי, שכלל בין השאר הרשעות בגין עבירות של ירי בחתונה, החזקת נשק, ירי באזור מגורים ואיומים. אלג'רג'אוי גם ריצה בעבר מספר עונשי מאסר.
חקירת הירצחו של אלג'רג'אוי הוטלה על ימ"ר נגב. על פי החשד, אלג'רג'אוי נרצח על רקע של סכסוך בין שתי משפחות, משפחת אלג'רג'אוי ומשפחת אבו טהא, אשר גבה את חייהם של שניים מבני משפחת אבו טהא לפני כשנתיים.
אחמד אלג'רג'אוי נעצר אז בעקבות הרצח הכפול, אך שוחרר. ההערכה היא, שהסיבה להירצחו בסוף השבוע האחרון היא ככל הנראה נקמת דם. עד כה טרם נעצרו חשודים.
במוצאי השבת, פחות מיממה לאחר הרצח בבאר־שבע, נורתה למוות סומיה טלאלקה (42), תושבת לקיה. טלאלקה הובאה למרפאה מקומית בלקיה כשהיא ירויה וללא סימני חיים. חובשים ופראמדיקים של מד"א נגב קבעו את מותה.
האירוע נחקר על ידי צוות חקירה מיוחד (צח"מ) בתחנת העיירות, בחשד כי מדובר ברצח. בנה של הנרצחת נעצר בחשד למעורבות במעשה.
כואב את המצב
שני מקרי הרצח בסוף השבוע האחרון בבאר־שבע ובלקיה אירעו שעות אחדות לאחר הודעות הרגעה של ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', ושל המשטרה, בהן הובטח לציבור התושבים כי נושא הפשיעה ההולכת וגואה בעיר בפרט, ובאזור, בכלל, מטופל בכל האמצעים.
"נושא הביטחון האישי, במדינה בכלל, ואצלנו, בפרט", ציין דנילוביץ' בפוסט שפרסם בפייסבוק טרם כניסת השבת, "דורש טיפול יסודי ורב־מערכתי. טיפול אמיתי, לא באמירות מהבטן, אלא בתכנון מהראש יחד עם כל הגורמים שנושאים באחריות.
"אנחנו כעיר לא מחכים לאחרים, גם אם הם נושאים באחריות המלאה לביטחוננו האישי, אלא פועלים לגיבוש מודל עירוני שישלים את מה שכוחות הביטחון אמורים לבצע.
"אנחנו מנסים לפתח תוכנות ייחודיות, אפליקציות ומצלמות חכמות - כל דבר שיכול לתת ביטחון רב יותר במרחב הציבורי. יזמנו הצעות ייחודיות להעסקת כוח אדם מיומן בתחום הביטחוני והגשנו לאישור משרדי הממשלה הרלוונטיים. גם זה נתון לאחריותם ולהסכמתם.
"בתיאום ובשיתוף עם משטרת ישראל אנחנו פועלים להקמת עוד מספר תחנות משנה בשכונות ברחבי העיר, החלה נוכחות קבועה של שיטור עירוני בפארק נחל באר־שבע ואכיפה מאסיבית נגד פורעי חוק. בשיתוף עם התושבים המעורבים והאיכפתיים שלנו יזמנו, כרגע בהירתמות של תושבי השכונות 'רמות' ו'כלניות', את הקמת 'משמר השכונה'.
"גם אני כואב מאוד את המצב, בדיוק כמוכם התושבים. אני מבטיח שנעשה כל מאמץ ונפעל בנחישות. לא נחסוך מאמצים ונשקיע משאבים. כאשר נבחרתי לראשות העיר לא הוגדר לי שבסמכותי לטפל בנושאים כמו ביטחון כללי וביטחון אישי. בכל זאת, אני וחבריי נכונים ומחויבים לקחת חלק באתגר, גם אם זה דורש זמן ואורך רוח".
די לסיסמאות
כצפוי, הפוסט של דנילוביץ' גרר תגובות רבות, חלקן ביקורתיות מאוד כלפי ראש העירייה, חלקן מצדדות בדבריו. "פעם הם היו מפחדים להסתובב פה", הגיב אחד מתושבי העיר, "היום זה הפוך. נשמע לך הגיוני? תושבים מוטרדים, מותקפים. תן פתרונות. עזוב אותך מסיסמאות וככה באמת נראה את כל היופי שעשית בעיר".
תושבת נוספת ציינה כי "תרמת הרבה לעיר. על זה אין ויכוח ועל זה נגיד תודה. אבל בשנים האחרונות המצב הולך ונהיה פשוט מגעיל ולא עשית כלום חוץ מכמה פוסטים וכמה סרטונים בפייס על 'ישיבות דחופות לפתרון הבעיה'. שורה תחתונה - אתה לא תצליח לתת פתרון אם אתה לא יודע להודות בבעיה".
בצד התגובות הביקורתיות, היו מי שתמכו בדנילוביץ'. "אני מאמינה לך", כתבה אחת התושבות, "אני מאמינה שטובת העיר ותושביה עומדת לנגד עיניך. מאמינה לך שאתה פועל ללא לאות למעננו. כל התגובות המבישות וחסרות הכבוד מביישות ולא ראויות.
"הכי קל להיות גיבורי מקלדת, לרבוץ על הספה בבית ולהיות גיבור גדול. גם ביקורת צריכה להיאמר בכבוד". תושב נוסף כתב כי "מה שמדהים הוא, שלמרות שמעולם לא נתפסת כביטחוניסט, אני סומך עליך ומרגיש יותר בטוח עם הכנות שלך והרצון האמיתי להביא לשינוי משמעותי".
חציית קו אדום
זו לא הפעם הראשונה שראש עיריית באר־שבע נדרש לסוגיית הביטחון האישי בבירת הנגב. בתחילת השנה פנה דנילוביץ' במכתב דחוף לשר לביטחון פנים דאז, אמיר אוחנה: "אנו עדים לחציית קווים אדומים", ציין אז דנילוביץ' במכתבו יוצא הדופן, "ולהשתוללות ברוטאלית במקרי האלימות והפשיעה מקרב בני מיעוטים המטילים אימה על תושבי באר־שבע והנגב.
"כראש עיר אינני יכול להשלים עם תופעה חמורה שכזו, אשר פוגעת בביטחונם האישי של תושבי המטרופולין".
במשטרה, כאמור, ציינו בסוף השבוע שעבר כי "המשטרה פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להעלות את תחושת הביטחון במרחב הציבורי. עם כניסתו לתפקיד לפני כתשעה חודשים החליט מפקד המחוז הדרומי, ניצב פרץ עמר, על הקמת שלוש מפקדות - מפקדת הצירים, מפקדה לעיר באר־שבע ומפקדה לעיר רהט.
"המפקדה של העיר באר־שבע פועלת במרכזי הקניות הגדולים ובמרחבים הציבוריים כנגד בריונות והשתוללות".
במשטרה גם ציינו, כי כל מי שזקוק לסיוע מיידי מתבקש להתקשר לטלפון שמספרו 0548103276, שהוא זמין בכל שעות היממה.
להחזיר את המשילות
ערב החג השני התכנסו בכירי העירייה והמשטרה לדיון דחוף בסוגיית הביטחון. מיד לאחר מכן דיווח דנילוביץ' לתושבי העיר: "קיימנו הבוקר דיון עם מפקד מחוז הדרום במשטרה, ניצב פרץ עמר, וצוות הפיקוד הבכיר, יחד עם נציגי העירייה לנושא מצב הביטחון האישי.
"מפקד המחוז עדכן בהיערכות המוגברת של המשטרה יחד עם השיטור העירוני ואגפי העירייה - להגברת הנוכחות והפעילות למניעת פשיעה, בריונות והטרדה מכל סוג שהיא. עוד עדכן מפקד המחוז כי כוחות משטרה פשטו הלילה על הכפר תארבין ועצרו ארבעה חשודים בסדרת מעשי שוד מזוין וניסיונות שוד בנגב.
"בנוסף, עצרו הכוחות שלושה חשודים בידויי אבנים ותקיפת שוטרים. כמו כן, במהלך פעילות יזומה הבוקר של לוחמי יחידת האופנועים 'יואב' במרכז הקניות ביג בבאר־שבע, נעצר נהג אשר ברכבו אותרו אקדח וכדורים".
דנילוביץ' ביקש לחזק את ידי השוטרים ומפקדיהם וקרא להם להמשיך ולפעול בנחישות מול כל פורע חוק.
"נשוב ונעדכן בימים הקרובים בפעילויות המשותפות לעירייה ולמשטרה ובתוכנית המתגבשת בעירייה לטיפול בביטחון האישי ומניעת פשיעה", הוא ציין.
"התוכנית תכלול הרחבת הנוכחות בשכונות (צוותים משותפים של השיטור העירוני ומתנדבים - 'משמר השכונה' בעוד שכונות בעיר), הקמה של עוד תחנות ועמדות משטרה ושיטור עירוני, הרחבת השימוש במצלמות ושימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים, ומהלכים נוספים שיגבירו את תחושת הביטחון בקרב התושבים".
יחד עם זאת חזר דנילוביץ' על דבריו בעניין נשיאת האחריות. "לצד התוכנית והיוזמה העירונית ובמקביל לטיפול המשטרתי, לא נרפה מממשלת ישראל ואחריותה לביטחון התושבים.
"אני בקשר בימים אלה עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה, לעמוד בהתחייבותם לציבור בכל הנוגע להחזרת המשילות והמאבק הבלתי מתפשר בפשיעה במדינת ישראל בכלל, ובנגב, בפרט".
לפעול בכל הכוח
במגזר הבדואי לא מתעלמים מהמציאות הקשה הזו, שמאיימת לפגוע בדו־קיום השברירי הזה בין יהודים וערבים בנגב. "מערכת היחסים בין יהודים וערבים בנגב", אמר השבוע ל"ידיעות הנגב" טלאל אלקרינאוי, לשעבר ראש עיריית רהט, "נרקמה עוד לפני עשרות שנים. מחובתנו לשמור ולחזק אותה.
"עשבים שוטים לא יצליחו לפגוע במערכת היחסים הזו. מי שמפר את החוק, על הממשלה והמשטרה לפעול נגדו בכל הכוח. חס וחלילה שמערכת היחסים הזו תיפגע. חובה על כולנו לקרוא לשמירה על מערכת יחסים טובה, נורמלית והגונה.
"מה שקורה בתקופה האחרונה במגזר הערבי זה אסון. זה לא נורמלי. כל יום נרצח בן אדם. חייבים להילחם בפשיעה, וזה לא משנה אם זה בבאר־שבע או ברהט או בכל יישוב אחר".
איך עושים את זה? נראה שהמצב רק הולך ומסלים בימים האחרונים?
"צריך לחזק את המשטרה במלחמתה נגד הפשיעה. מה שקורה כיום זה מפחיד ומסוכן לכולם. כולנו מחויבים לשלב ידיים במלחמה הזו. מה שקורה כאן זה לא נורמלי".
לאחר מבצע "שומר החומות" היתה יוזמה של ראשי הרשויות בנגב, יהודים וערבים, לשלב ידיים ולהיאבק בתופעת האלימות. לא נראה שזה הצליח.
"היום הכדור נמצא במגרש של הממשלה. צריך להילחם בתופעה הזו. יש להמשיך ולחזק את הדו־קיום.
"על ראשי הרשויות ונבחרי הציבור, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי, להשמיע את קולם באופן ברור שהנגב הוא של כולנו וכי יש לטפל בעשבים השוטים שממיטים עלינו אסון".
אלקרינאוי מרחיק לכת ומגדיר את החודש האחרון כ"ספטמבר השחור". לדבריו, "זו המציאות האיומה בה אנו נמצאים, יהודים וערבים כאחד. זה מסוכן לכולנו, וזה חייב להיפסק ולהיעצר. לא יכול להיות שאזרח תמים יעבור ברחוב ויחטוף כדור תועה או שייפול קורבן למעשה אלימות כזה או אחר. זה מחייב את כולנו לעצור".
לתקן את האפליה
ראאד אבואלקיעאן, תושב הכפר אום אל־חיראן, פעיל חברתי בנגב, מציין בשיחה עם "מיינט באר שבע" כי "צריך לזכור שהאוכלוסייה הבדואית מהווה כשליש מאוכלוסיית הנגב. אסור להכליל, להשמיץ ולהעניש את כולם בצורה קולקטיבית. יש אחוז קטן ומזערי שמעורב במעשי פורענות.
"למה אף אחד לא מדבר על כך שלמעלה מ־40 אחוז מכוח האדם הרפואי בבית החולים 'סורוקה' הוא מהמגזר הבדואי? למה אף אחד לא מדבר על הפוטנציאל הכלכלי ועל כוח העבודה הבדואי, על היזמים ואנשי העסקים הבדואים? גם אני כתושב הנגב רוצה ביטחון אישי, ביטחון כלכלי, חברתי וחינוכי.
"למה זה לא קורה אצלנו במגזר? אנחנו רוצים ביחד עם השלטון המקומי להפוך את הנגב לאזור משגשג, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה חינוכית־תרבותית".
בינתיים, זה לא קורה?
"כאשר תושב בדואי רואה שביישוב השכן לו אנשים חיים ברמת חיים טובה יותר, זה חורה וכואב לו. צריך שמוסדות השלטון יתקנו את האפליה הזו. שיכירו ביישובים לא מוכרים, שיהיה תכנון של התיישבות בדואית, שידאגו למוסדות חינוך ולתשתיות ביישובי המגזר. אנחנו כבר שבענו הבטחות וסיסמאות.
"צריך שיתוף פעולה בין כולם למיגור תופעות הפשיעה ולשקם את המערכות השונות. הקיפוח, אגב, הוא לא רק במגזר הבדואי. האוכלוסייה בפריפריה, כמו בערי הפיתוח, גם היא מקופחת. צריך להיאבק בזה".
איך חוזרים למציאות שפויה ביחסים בין יהודים וערבים באזור?
"שיתוף פעולה מלא בין ראשי הרשויות ונבחרי הציבור משני המגזרים, רק זה יוביל לפתרון ולהזדמנות לחיים בבטחה ובשלום ולשינוי המצב. אף אחד לא רוצה במציאות הזו, שגורמת נזק לכולם, גם ליהודים וגם לבדואים".
כרוניקה של אלימות
והנה השתלשלות האירועים האלימים:
11.5.21 - אירועים אלימים במהלך מבצע "שומר החומות" בכביש 31 בין צומת שוקת לערד וסמוך לגשר נבטים, הכוללים יידויי אבנים לעבר אוטובוסים וכלי רכב אחרים, חסימת צירי תנועה באמצעות צמיגים בוערים וניסיונות לפגוע בנהגים יהודים שנסעו על הכביש.
חקירת השב"כ והמשטרה הובילה לעשרות חשודים מהמגזר הבדואי. הם נעצרו והועמדו לדין. עשרות נוספים נעצרו בגין תקיפת שוטרים והפרות סדר והתפרעויות סמוך לצומת שוקת, רהט ושגב שלום.
12.5.21 - במהלך הפרות הסדר בימי הלחימה במבצע "שומר החומות" נחסם כביש 31 במקטע שבין צומת שוקת לערד לאחר שהופלו עליו עשרות עמודי תאורה ששימשו להארת הדרך. חמישה תושבי פזורת אל סייד, שבט אסד, שבט אלעוקבי ותל־שבע, נעצרו והועמדו לדין בגין המיוחס להם.
8.6.21 - אבו גליון כמאל עבד אל כרים (37), תושב תל־שבע, נורה ונפצע באורח אנוש כתוצאה מירי במהלך קטטה באחת השכונות בתל־שבע. בבית החולים נקבע מותו. הרקע לאירוע - סכסוך בין שתי משפחות תושבות המקום. נגד שישה מעורבים באירוע הוגשו כתבי אישום.
4.7.21 - צעיר (24), תושב תראבין, נעצר בחשד לסחיטה באיומים כנגד בעל עסק בבאר־שבע. על פי החשד־ שלח הצעיר הודעות מאיימות לבעל העסק כי יפגע בו ובבני משפחתו בטענה כי הוא חייב לו כספים. נגד הצעיר הוגש כתב אישום.
15.7.21 - צעירה, תושבת מרכז הארץ, הותקפה מינית ביער להבים על ידי צעיר כבן 20, תושב רהט, אותו היא הכירה באמצעות הרשת החברתית. לאחר שביצע את זממו הוא נטש אותה בצומת להבים. הצעיר נעצר והוגש נגדו כתב אישום.
16.7.21 - סלאח א־סייד (35), תושב חורה, נורה סמוך לשעת חצות ברחוב הראשי של היישוב במהלך קטטה ונפצע באורח אנוש. בבית החולים "סורוקה" נקבע מותו.
18.7.21 - נערה בת 17 הותקפה ונחטפה על ידי בני משפחתה בבאר־שבע, לאחר שגמלה בליבם ההחלטה לרצוח אותה על רקע חוסר שביעותם מהתנהלותה. חמישה בני משפחה, בהם אמה ואבעת אחיה, נעצרו והועמדו לדין.
3.8.21 - עובדת אחד מבתי המלון בחוף ים המלח הותקפה ונאנסה על ידי עובד בבית מלון אחר באזור, צעיר כבן 22, תושב כסייפה. האיש נעצר והועמד לדין.
4.8.21 - שוד מזוין במכולת בשכונת נווה זאב בבאר־שבע. תושב באר־שבע (40) נעצר בחשד שהגיע למכולת בשעת ערב מאוחרת כשהוא מזוין בסכין מטבח גדולה ותוך כדי איומים שדד אלפי שקלים ונמלט מהמקום. כתב אישום אישום הוגש נגדו בגין המיוחס לו.
28.8.21 - תושב תל־שבע, אברהים אבו עמרה (30) נפצע באורח אנוש כתוצאה מירי לעברו סמוך לביתו. הוא הובהל לבית החולים "סורוקה", שם נקבע מותו.
1.9.21 - תושב הפזורה הבדואית (41) נכנס למשרדי המועצה המקומית שגב שלום ושפך על מזכיר המועצה חומר דליק תוך איום כי ישרוף אותו ונמלט. עם התקדמות החקירה הוא נעצר ויועמד לדין.
2.9.21 - צעיר (23), תושב רהט, אנס צעירה אותה הוא הסיע בשעת לילה מרהט לבאר־שבע,ביצע בה מעשה סדום ותקף אותה. חמישה ימים לאחר מכן הוא נעצר ולפני עשרה ימים הוגש נגדו כתב אישום.
14.9.21 - צעיר (22), תושב חורה, תקף בעלת עסק בבאר־שבע והיכה אותה. שלושה ימים לאחר מכן הוא נעצר.
21.9.21 - יוסף חסין אלשקילי (30), תושב הפזורה הבדואית, נורה למוות ברכבו בשטח סמוך לנאות חובב. המשטרה חוקרת את נסיבות האירוע.
24.9.21 - אחמד אלג'רג'אוי (30), תושב שגב שלום, דמות מוכרת למשטרה, נורה למוות בחנות נרגילות בעיר העתיקה בבאר־שבע. על פי חשד המשטרה, הרקע לאירוע הוא סכסוך בין שתי משפחות.
25.9.21 - סומיה טלאלקה (42), תושבת לקיה, נורתה למוות. המשטרה פתחה בחקירת חשד לרצח.
26.9.21 - מספר כלי רכב, ככל הנראה רכבים גנובים, הוצתו בשדה פתוח סמוך לשכונת נחל בקע בבאר־שבע.
להגן על הבית
תושבת העיר, נטלי ביאנקו־סופר, מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה, המשטרה ומערכת המשפט: "מזה חודשים רבים שתושבי הנגב חווים על בשרם את התוצאות הקשות של אוזלת היד של ממשלת ישראל, משטרת ישראל ומערכת המשפט בישראל, בכל הנוגע לטיפול בפשיעה המתעצמת במגזר הבדואי.
"התושבים מותקפים, מוטרדים, נסחטים ומאוימים ללא הרף. נשים חוששות לצעוד לבדן ברחוב שמה יחוו עוד הטרדה מינית, ואף יותקפו. בעלי עסקים חוששים מהסחיטה הבאה ונשברים תחת תשולמי הפרוטקשן הגבוהים שהם נדרשים לשלם לבדואים פורעי חוק.
"אזרחים חפים מפשע נקלעים לקרב יריות בין חמולות בדואיות באזורים ציבוריים, בהם תחנות דלק ועסקים בלב העיר.
"התושבים זועמים ומאוכזבים, ולא בכדי. כמונו, גם אזרחים טובים מהמגזר הבדואי, סופגים ונפגעים קשות כתוצאה מהאלימות במגזר. הם זועקים לעזרה ונותרים חסרי אונים ומבלי לקבל התייחסות, פתרון וסיוע הולם. תחושת ההפקרות בנגב מתעצמת, ויש חשש אמיתי לחיי אזרחים חפים מפשע.
הקמנו את הוועד להצלת הנגב כדי להילחם ולהגן על הבית שלנו. אנו לא מתכוונים לעבור לסדר היום על שום אירוע פלילי, ודורשים כאן ועכשו מהממשלה, הרשויות המקומיות בנגב, המשטרה ומערכת המשפט, לנהוג ביד קשה.
"עליהם להפעיל כל אמצעי שיש בידיהם כדי לעצור את מפולת השלגים המסוכנת הזו, לפני שהתושבים המיואשים יקחו את החוק לידיים ותתקיים פה אנרכיה שממנה יהיה הרבה יותר קשה לצאת".
לקחת אחריות
יוחאי פרץ טוען ש ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את הטיפול בנגב, והתוצאה היא חבית נפץ חברתית: "המהווה 60 אחוז משטחה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, סובל ממחסור במשאבים רבים ובכל התחומים. בבריאות - בית חולים אחד המשמש והמטפל באוכלוסייה מעל מיליון תושבים.
"בביטחון הפנים - מחסור חמור של שוטרים בהשוואה למחוז מרכז (כ־1,000 תקני שוטרים שיש לאייש לאלתר). בחינוך - מחסור בכיתות לימוד קטנות, צוותי הוראה ומוסדות לימוד.
"מעל כל אלה מרחפת תופעת השתלטות על קרקעות ביישובי הפזורה. אותם יישובים לא מוכרים לא זוכים לקבל שירותים מהמדינה, חרף העובדה שקבעו עובדות בשטח, אך מנגד, לא מפונים.
"רמת התשתיות והוואקום השלטוני שנוצר, מהווים כר פורה להשתלטות של גורמים עוינים וקיצוניים ולהגברת אירועי האלימות והפשיעה, הן כלפי ציבור התושבים המקומיים, והן כלפי הערים ברחבי הנגב.
"אובדן המשילות והריבונות מוטל על כתפי ממשלת ישראל, אך לראשי הרשויות, ובראשן באר־שבע, בירת הנגב, אסור לנקות את עצמם מאחריותם הישירה להגברת הביטחון האישי של התושבים.
"לצד אכיפה מוגברת שחייבת להיות בנוכחות כוחות מג"ב, יש לפעול לשינוי מדיניות הענישה מול בתי המשפט, ולהפסיק את תופעת הדלת המסתובבת בה עבריין נעצר על ידי המשטרה ולמחרת משוחרר לביתו על ידי בית המשפט".
מאבדים את הנגב
התושבת ציפורה חלפון מתריעה שאנחנו מאבדים את הנגב: "מי שלא מבין שאנחנו בדרך לאבד את הנגב מסרב להביט למציאות בעיניים. הירי בערב שישי בבאר־שבע זאת תוצאה של הזנחה בת 40 שנה. כל הממשלות לדורותיהן רצו שקט תעשייתי, פחדו לטפל בנושא, וזאת התוצאה.
"כמו בתיאוריית החלונות - מי שלא מקפיד על עבירות התנועה במגזר הבדואי, מי שלא שומר שם על בנייה חוקית, חנייה חוקית, החזקת נשק, או נהיגה נכונה, מזמין ירי נוסף.
"איך יכול להיות שלמדינת ישראל יש חיל אוויר כזה, ואנחנו מסוגלים לחסל מחבלים בלב מדינת אויב, בסיס מל"טים איראני בלב סוריה, אבל כאן, בנגב, אנחנו לא מצליחים לשים יד על הפשיעה הגואה?
"מדובר בכישלון טוטאלי של כל ממשלות ישראל, שנתנו לצרה הזאת להתפתח למימדי ענק במשמרות שלהן ולא נקפו אצבע. צפון הנגב, מקו באר־שבע ועד פחות או יותר קו מצפה רמון, לא נמצא בריבונות ממשלת ישראל למעט כמה ישובים יהודים, מעט מתקני תשתית ומחנות צה"ל. לא בטוח להסתובב שם ובוודאי לא לישון בשטח.
"אז יש כאן אתגר עבור מנהיגי הנגב: להושיב יהודים ובדואים יחד ולהגיע לתוצאה שתמנע את התנפחות הבועה, ותוביל מהלכים עתידיים שישפיעו על עתיד הנגב. המנהיגים בנגב צריכים להבין שלמציאות הזאת יש דבשת וחייבים להביט בה מלפנים ומאחור, לטפל בה כאן ועכשו. אז מי ינצח במלחמה על הנגב - האלימות או הרציונל?".
לעצור את הפצצה המתקתקת
התושבת אורטל אלון מדגישה: אנחנו לא חופשיים במדינה שלנו: "להיות עם חופשי בארצנו, עירנו האומנם? הזכות הבסיסית לחופש תנועה, לביטחון וחירות אישית הולכים ונעלמים, שמא נאמר כלא קיימים.
"נולדתי, גדלתי והתחנכתי בבאר־שבע, רכשתי השכלה, ובכל הזדמנות בקריירה סדרי העדיפות תמיד היו הנגב והעיר, על אף כל ההזדמנויות וההצעות (לא אחת משתלמות כלכלית ותעסוקתית) בחרתי בבית.
"בימים אלו הכאב בבטן, הדמעות הזולגות והנשמה הזועקת קשים מנשוא. אני חרדה וכואבת את המציאות. מדינה בתוך מדינה, מילציות חסרות תקנה, השתלטות עוינת ואלימה, העדר משילות ואין מפריע, דו"ח מבקר המדינה שאמור להיות כרעידת אדמה, משאיר מנהיגים ללא פעולות, ועולם כמנהגו נוהג.
"תושבי הנגב חוששים, תושבי הנגב חיים בצל טרור. חווים גניבות, פריצות, אמל"ח, בריונות, הטרדת נשים, טרור חקלאי, והיד נטויה, בעיקר לא עם חופשי בארצנו. במפה הגיאוגרפית מישהו שכח במפת במפת ארץ ישראל את הנגב ואת הרצון שלנו לחיות בביטחון, לדאוג לעתיד ילדנו והתחום הביטחוני מופקר.
"אני מסרבת, מסרבת לקבל שאין פתרון, מסרבת להאמין כי אם רוצים לא עושים, מסרבת לוותר על הזכות הבסיסית לחופש במרחב האישי והציבורי, מסרבת להתייאש, ומסרבת לא להיות אופטימית.
"בוועד להצלת הנגב שאני נמנית בשורותיו החלטנו לצאת מאזור הנוחות ולפעול, פחות התקרבנות יותר פעולות. המצב בנגב הוא מלחמה, הגיעה השעה כי נילחם על הבית".
לעדכונים: חדשות באר שבע
