יום שלישי לפני כשבועיים וחצי. סמוך לשעה 16:00 רס"ר אמג'ד דאהר, סגן מפקד צוות אופנוענים ביחידת הסיור של משטרת מרחב הנגב (יס"מ נגב), עצר בתחנת הדלק הסמוכה למרכז הקניות "מבנה" בבאר־שבע. את המראה שהוא נחשף אליו הוא לא ישכח לעולם.
"זה היה האירוע שלמעשה היווה את תחילתו של הפיגוע הרצחני בבאר־שבע", מספר השבוע ל"ידיעות הנגב" רס"ר דאהר, "תחילתו של מסע הרצח ההמוני של המחבל שדקר למוות ארבעה אזרחים חפים מפשע ופצע עוד שתי נשים".
רס"ר דאהר היה למעשה בתחנת הדלק כמה דקות לפני שהמחבל פתח במסע ההרג שלו.
"כשהגעתי לתחנת הדלק לא היה שום סימן שדקות אחדות לאחר מכן יתרחש הפיגוע הנוראי הזה", הוא משחזר. "נסעתי משם לעיר בעקבות דיווח על אירוע כלשהו ולפתע הגיעו הדיווחים על הפיגוע.
"נסעתי חזרה לתחנת הדלק וניסיתי לבצע החייאה על האישה שנדקרה שם עד שאנשי מד"א הגיעו למקום. לצערי, ניסיונות ההחייאה לא צלחו והאישה נפטרה במקום. את התמונה הזו אזכור כל חיי. זה נצרב לי בזיכרון. אי אפשר לשכוח מראה כזה".
רס"ר אמג'ד דאהר (27), תושב באר־שבע, משרת במשטרה זה חמש שנים וחצי. במקור הוא מהיישוב הדרוזי בית ג'אן שבצפון. השבוע אותות הפיגוע עדיין ניכרים בו. "הפעילות שלי באותו אירוע נמשכה גם אחרי התחנה הראשונה שבה פעל המחבל", הוא מספר.
"בעקבות דיווח במהלך האירוע ביצענו סריקות באזור אחר חשוד נוסף ותפסנו אותו כשהוא חמוש בסכין. בחקירתו התברר כי הוא בכלל לא קשור לאירוע, וכי הוא נשא עליו סכין כהגנה עצמית בגלל סכסוך משפחתי".
אוהב את העבודה
המציאות ששוטרי היס"מ פועלים בה בימים אלה מורכבת מאוד. למעשה, כך הם מספרים, מציאות זו התחילה עוד בתקופת מבצע שומר החומות במאי 2021 והיא נמשכת עד היום. סוגיית ביטחון הפנים בכלל וערעור הביטחון האישי של תושבי בבאר־שבע ואזור הנגב נמצאת על סדר היום זה קרוב לשנה, אם כי הפיגוע האחרון רק החמיר את התחושות הקשות.
רס"ר דאהר, שמעיד על עצמו ש"תמיד אהבתי להיות אופנוען ולשרת במשטרה", מגדיר את שירותו ביס"מ נגב "סוג של חלום שהגשמתי".
קראו עוד>>>
מאז הפיגוע בבאר־שבע, גדל מאוד נפח פעילותה של יחידת הסיור המשטרתית, בכלל, ושל כוח המשימה למאבק בבריונות ובאלימות של יס"מ נגב בבאר־שבע, בפרט. פעילות יחידת האופנוענים המשטרתית זוכה בימים האחרונים לחשיפה רבה, לא מעט בגלל מותו של רס"מ אמיר ח'ורי, אופנוען בתחנת משטרת תל־אביב שנרצח בשבוע שעבר בפיגוע בבני ברק כשהסתער על המחבל.
כשאתה עולה על האופנוע ונוסע למשימה כלשהי, אתה חושב על הסכנה?
"למדתי הרבה מהתיעוד של הפיגוע בבני ברק. אני אוהב את העבודה שלי. אני חש מלא אדרנלין כשאני יוצא לפעילות. כאשר יש אירוע כזה לא חושבים על סיכונים, אלא רק על לבצע את המשימה הכי טוב שאפשר. אני אפילו לא מספר לאשתי על כל הפעולות שאני נוטל בהן חלק. אני משתדל שלא להביא את העבודה הביתה".
אתה ער לכך שתושבי העיר חוששים בימים אלה מאוד, עד כדי הסתגרות בבתים והימנעות מלצאת למרכזי קניות או לבילויים?
"אני מודע לכך. בהתחלה, בימים הראשונים שלאחר הפיגוע, הרחובות היו כמעט ריקים וגם הייתה תנועה דלילה בכבישים. אבל לאט לאט עם הזמן מנסים לחזור לשגרה".
איך אתה מגיב לקולות שטוענים שאין מספיק נוכחות משטרתית ברחובות?
"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. אנשים רואים אותנו ומודים לנו על הפעילות שלנו. אנשים מרגישים בטוחים ומציינים בפנינו שבזכותנו יש ביטחון במרכזים השונים בעיר. התפקיד שלנו הוא לגרום לאנשים לא להסתגר ולא לפחד".
עושים את המיטב
רס"ר גלעד צירולניקוב (38), תושב באר־שבע, נשוי ואב לשלושה ילדים, משרת במשטרה זה 11 שנים, מהן כשנתיים ביס"מ נגב. כיום הוא ראש צוות אופנועים ביס"מ נגב.
"בימים אלה הפעילות שלנו מושקעת במשימות הביטחון השוטף בבאר־שבע כדי לתת תחושת ביטחון לתושבים ולהגיב לאירועי קיצון", הוא אומר. "אנחנו למעשה נותנים מענה ראשוני בכל מקום ובכל נקודת זמן".
מה באשר לסיכון שבפעילות שלך?
"נכון. האופנוען הוא החוליה החלשה בכוח. אין מה לעשות, זו העבודה שלנו, אין הרבה ברירות. זה מה שבחרנו לעשות. נכון זה מסוכן, אבל עם זאת זו זכות לסכן את החיים שלך כדי להגן על חייו של מישהו אחר. כשאתה מגיע ראשון לזירה, אתה מרגיש שלא קמת לחינם לעבודה".
איך משפחתך מקבלת את העבודה שלך?
"כמובן שיש חששות. האופנוע הוא כלי מסוכן, אבל אני אוהב את העבודה הזו וזה נותן לי סיפוק. בהתחלה עוד ניסו במשפחה לשכנע אותי לעבור לעבודה יותר רגועה, אבל עם הזמן כבר הפסיקו עם ניסיונות השכנוע כאשר הבינו שאני נחוש לעשות את העבודה הזאת".
לא סוד שתחושת הביטחון האישי של התושבים התערערה מאז מבצע שומר החומות וביתר שאת בימים שלאחר הפיגוע בעיר. אתה ער לתחושות האלה?
"מצד אחד שוטרים לא יכולים לתת מענה בכל מקום ובכל נקודת זמן. אנחנו עובדים מסביב לשעון וערים לביקורת של התושבים, אבל חשוב לנו שהתושבים גם ידעו שאנחנו עושים את המיטב וככל יכולתנו.
"מצד שני, אין יום שלא עוצרים לידינו ואומרים לנו 'תודה' על כך שאנחנו שומרים על התושבים. בכל מקרה, אנחנו לא מורידים רגל מהגז, גם לא מהמצערת של האופנוע".
מוכנים לכל תרחיש
הפיגוע בבאר־שבע תפס את רס"ל שליו בסט, מפקד צוות 355 ביס"מ נגב, בעיצומו של אימון חומרים מסוכנים. "הייתה לי צמרמורת כששמעתי על הפיגוע", הוא מציין בשיחה עם "ידיעות הנגב", "ניסינו להגיע לבאר־שבע כמה שיותר מהר לאחר שהיו דיווחים כי המחבל לא פעל לבד, וכי בשטח מסתובב מפגע נוסף. בסופו של דבר הסריקות שלנו לא העלו דבר ולא מצאנו מפגע נוסף שקשור לפיגוע הזה".
רס"ל שליו בסט (28), תושב באר־שבע, נשוי ואב לילד, משרת כבר חמש שנים במשטרה, כולן ביס"מ נגב. "התפקיד שלנו הוא להקנות תחושת ביטחון לאזרחים", הוא מסביר.
"זה מתבטא בסיורים תכופים בשטח, בהפגנת נוכחות ובחיפושים בלתי פוסקים אחר חשודים, שוהים בלתי חוקיים ועבריינים למיניהם. אנחנו שואפים להגיע ראשונים ולהגיב במהירות לכל אירוע ולתת מענה איכותי ומקצועי. בעגה המשטרתית זה נקרא 'לחנוק את האירוע' ולסיים אותו הכי מהר והכי טוב שאפשר".
ובכל זאת, הציבור מרגיש שאין מספיק נוכחות משטרתית בשטח ושלעיתים חולפות דקות ארוכות עד שהשוטרים מגיעים.
"אנחנו ערים לכל הדברים האלה. המציאות הזו הייתה תמיד. אנחנו דרוכים כל הזמן ומוכנים לכל תרחיש. אנחנו עומדים בראש חוד החנית של המאבק בפשיעה ובבריונות בעיר ובסביבה. אנחנו נגיב וניתן מענה לכל אירוע".
הביקורת המופנית כלפי המשטרה מחלחלת אליכם?
"לא סוד שיש מחסור בכוח אדם במשטרה. רוב אנשי היחידה שלנו הם יוצאי יחידות קרביות והם באים לשרת פה בין היתר ממניעים ציוניים מאשר ממניעים של תנאים כספיים. המושג 'נוחות בעבודה' לא מהווה עבורנו גורם. אנחנו שומרים על עצמנו. אנחנו מרגישים שאנחנו מהווים חומת מגן לתושבי העיר".
נמצאים בכל מקום
כוחות יס"מ נגב, על 72 לוחמי היחידה, פרוסים מאז הפיגוע ברחבי באר־שבע כדי להקנות תחושת ביטחון לתושבים וגם כדי לתת מענה מהיר לאירוע שעלול להתרחש.
"המשימה העיקרית שלנו היא התערבות באירוע קיצון, פעילות ביטחון שוטף והחזרת הביטחון לתושבים", אומר מפקד יס"מ נגב, רפ"ק ארקדי שוסטר. "זה נוסף לפעילות שלנו בפשיעה החמורה, באלימות, בסחר בסמים ובסחר ובשימוש באמצעי לחימה בלתי חוקיים.
"רוב הציבור בכלל לא יודע שאופנוען של יס"מ נגב הגיב במהירות לאירוע של הפיגוע בבאר־שבע לפני כשלושה שבועות כשהגיע לתחנת הדלק שהייתה הזירה הראשונה במסע הרצח של המחבל. הגבנו במהירות לאירוע הזה. מאותו רגע אנחנו פרוסים בעיר, הן בצורה גלויה והן בצורה סמויה".
אבל תושבים טוענים שלא כל תלונה או קריאה זוכה למענה מיידי.
"כל קריאה מטופלת מיידית ובמקצועיות. אנחנו מתייחסים לכל אירוע ברצינות, למרות ריבוי הקריאות. אנחנו גם זוכים לשיתופי פעולה מצד האזרחים כשנכנסנו לקבוצות הוואטסאפ שלהם ודרכן אנחנו מקבלים דיווחים על אירועים שונים. אנחנו משתדלים שלא להשאיר שום קריאה ללא מענה".
מה באשר לטענות לגבי חוסר נוכחות משטרתית בשטח?
"אי אפשר לשים שוטר בכל פינה ברחוב. אנחנו פועלים ועובדים מסביב לשעון ומותחים את השמיכה עד קצה היכולת. המוטיבציה של השוטרים היא מטורפת. אתה לא שומע את המילה 'לא'. אנשים מתייצבים למשימות ולא מוותרים על השתתפות בפעילות כזו או אחרת. לפעמים אני נאלץ להכריח את הפקודים שלי ללכת לנוח ולא לקחת חלק בפעילות כלשהי".
מסכנים חיים
רבות דובר על תדמית המשטרה, קל וחומר בתקופה האחרונה. לדידו של רפ"ק שוסטר (41), תושב באר־שבע, המשרת זה 20 שנה במשטרה, "יש לנו שוטרים שמוכנים לתת מעצמם ומסכנים את חייהם ביומיום הרחק מזרקורי התקשורת.
"יש אירועים שהציבור בכלל לא מכיר ולא מודע אליהם. האנשים שלנו עוצרים מפגעים פוטנציאליים ואת העובדה הזו הציבור לא מכיר. אנחנו תמיד נמצאים בחוד החנית, לוחמים בפשיעה מצד אחד ונותנים מענה באירועי טרור. אנחנו נחושים לבצע את המשימות שלנו. אנחנו לא תלויים במזג האוויר הציבורי, גם כשמבקרים אותנו וגם כשמחמיאים לנו. לא נהיה תלויים בשיח הציבורי לגבי המשטרה".
לעדכונים: חדשות באר שבע