הקיץ נמצא כבר בעיצומו ומעבר לסכנות ההתייבשות אורבות לתושבי הנגב לא מעט סכנות אחרות, בהן עקיצות משלל חרקים ומזיקים, אשר חלקן עשויות להיות מסוכנות מאוד. דוגמה לכך היא שבימים האחרונים דווחו לא מעט מקרים בהם נעקצו פעוטות ומבוגרים כאחד על ידי עקרבים באזור הנגב.
ביום ראשון השבוע בשעת בוקר התקבל דיווח במוקד מד"א נגב על פעוטה כבת תשעה חודשים, שהובאה למרפאה מקומית בכסייפה לאחר שנעקצה על ידי עקרב. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לפעוטה טיפול רפואי ופינו אותה לבית החולים "סורוקה" כשהיא במצב קשה ומעורפלת הכרה.
בשעות אחר הצהריים באותו היום נעקצו סמוך לצומת תל ערד ילדה כבת שמונה במצב בינוני, ואישה כבת 50 במצב קל מעקרב צהוב ופונו לבית החולים "סורוקה".
שעות אחדות לאחר מכן נעקצה ילדה כבת שבע מעקרב צהוב בבאר־שבע ופונתה לבית החולים במצב בינוני.
המקרים הללו מצטרפים לשרשרת מקרים של עקיצות עקרב שאירעו בסוף השבוע האחרון.
ביום חמישי שעבר, בשעת ערב מאוחרת נעקצה פעוטה כבת שלוש על ידי עקרב והיא הובאה לחבירה עם צוות מד"א במעבר מיתר, אשר לאחר טיפול רפואי במקום היא פונתה לבית החולים "סורוקה" במצב בינוני וכשהיא מעורפלת הכרה.
סמוך לשעת חצות ביום חמישי שעבר נעקץ סמוך ליישוב צוקים גבר כבן 28 על ידי עקרב צהוב והוא פונה לבית החולים "סורוקה" במצב קל עם סימני עקיצה.
זמן קצר לאחר מכן דווח על גבר כבן 40 שנעקץ מעקרב צהוב בשטח הסמוך לכביש 40. האיש טופל בשטח על ידי צוותי מד"א ופונה לבית החולים "סורוקה" במצב קל עם סימני עקיצה ברגלו.
כחצי שעה לאחר מכן נעקץ צעיר כבן 18 מעקרב צהוב בשטח הסמוך לצומת הנגב שברמת הנגב, והוא פונה ל"סורוקה" במצב קל עם סימני עקיצה.
נזק לתפקוד הלב
העקרב הצהוב, החי באזור הנגב, פעיל בעיקר באביב ובקיץ, ובתקופה זו נרשמת עלייה גדולה במספר הנעקצים. ארס העקרב מורכב מחלבונים קטנים המתפזרים בגוף ועלולים להשפיע על מערכות הגוף ועל איברים שונים, בהם הלב והמוח.
"לעתים", מציין ד"ר יצחק לזר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים "סבן" לילדים ב"סורוקה", "מגיעים ילדים למצב של כמעט מוות. תגובות הנעקצים שונות מאדם לאדם ומילד לילד. אצל אנשים מסוימים עלולה עקיצת עקרב לגרום לפגיעה לבבית קשה מאוד".
לדברי ד"ר לזר, כמו בכל סכנת היפגעות, הדרך הטובה ביותר לטפל בעקיצות עקרב היא המניעה. להימנע מהרמת אבנים, לנער היטב נעליים, שמיכות ובגדים לפני השימוש בהם, לבדוק היטב את השטח לפני שמתיישבים עליו או נשכבים עליו, ולסגור את דלתות הבית.
קראו גם:
"חלק מהרעלים של עקיצת העקרב", מציין ד"ר לזר, "משפיעים על מערכת העצבים וחלקם מזיקים לתפקוד הלב. לרוב, לא ניתן לחזות ולהעריך אם מתפתחת בעיה לבבית, ולכן יש להפנות את הנעקץ לטיפול רפואי בהקדם. עקיצת עקרב עלולה לסכן חיים במיוחד בקרב ילדים שגילם פחות מ־18, בניגוד למבוגרים שאצלם עקיצות העקרב קלות יותר בדרך כלל והתמותה כתוצאה מהן נדירה יותר".
כיצד יש לנהוג במקרה של עקיצה?
"יש להרגיע את הנעקץ, לוודא כי האזור בטוח לנעקץ ולמטפל, וכי העקרב אינו מהווה עוד סכנה. חשוב לפנות את הנפגע בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי גם אם הוא מרגיש טוב באותו רגע. אין צורך לבצע כל טיפול מקומי באזור העקיצה, אין לשים חוסם מכל סוג שהוא באזור העקיצה, וקירור האזור אינו עוזר. אין לחתוך את אזור העקיצה ואסור למצוץ את הארס".
סכנה בשטחים פתוחים
על פי הדיווחים האחרונים, נראה כי רובם של המקרים מתרחשים בפזורה הבדואית וביישובים קהילתיים. עם זאת, באזורים בהם קיימת בנייה ושטחים פתוחים, גם בתחומי העיר, הסכנה קיימת ונוכחת.
"בישראל", אומר אוהד בנימיני מהחברה להגנת הטבע, "חיים מעל 20 מיני עקרבים. רבים מעקרבי ישראל נפוצים באזורים המדבריים. ככלל, עקרבים הם יצורים אפטיים, עדינים ולא תוקפניים, אשר אין להם כלל רצון או סיבה לתקוף ולעקוץ בני אדם. למרות זאת, כל עקרב אשר יחוש בסכנה לא יהסס לעקוץ את האיום המסכן אותו".
"למרות שכל העקרבים הם בעלי ארס", מוסיף בנימיני, "לא כולם בעלי ארס מסוכן לאדם ולעתים קרובות העקיצה יכולה רק להכאיב. באביב, ובעיקר בקיץ, עקרבים מגבירים את פעילותם ויוצאים לחפש בני זוג להתרבות וכמובן לחפש מזון ומפגשים עם עקרבים יכולים להתרחש לעתים תכופות".
"בנגב נפוצים מאוד מספר מיני עקרבים. שלושת הנפוצים שבהם הם צהובים – העביד הצהוב, הצרבן הישראלי והעקצן הצהוב. נפוצים גם קטלן עב צבתות וקטלן דק צבתות, הנחשבים כעקרבים מסוכנים במיוחד, העקרבון הנגבי ונבו יריחו, שהוא עקרב שחור וגדול, למעשה הגדול והמרשים בעקרבי ישראל".
מה לעשות במקרה של עקיצה?
- להרגיע את האדם הנעקץ
- לוודא שהסביבה בטוחה
- לפנות בהקדם לטיפול רפואי
- מה לא לעשות במקרה של עקיצה?
- אין צורך לבצע טיפול מקומי
- אין לשים חוסם
- אין לחתוך את אזור העקיצה
- אסור למצוץ את הארס
