רצח תושב רהט, שנורה לפני כשבועיים למוות, בקבוק תבערה שהושלך לתוך מכוניתה של תושבת ערד, שחולצה בנס מידי צעירים בדואים אשר ביקשו לעשות בה שפטים, קטטה מלווה בירי באחת השכונות בתל שבע, אירוע ירי לעבר כלי רכב שנסע בכביש 264 ומעצרו של תושב תל שבע לאחר שבביתו אותרו עשרות פריטי אמצעי לחימה וחלקי נשק בלתי חוקיים.
כל אלה הם רק מקצת האירועים שהתרחשו באזור הנגב בסמוך ובמהלך ימי הלחימה במבצע "שומר החומות", וחשפו, לא בפעם הראשונה, את תופעת החזקת אמצעי הלחימה שלא כחוק במגזר הבדואי והשימוש בהם כנגד אזרחים תמימים.
לא מדובר רק בנפגעים בקרב המגזר הבדואי, כי אם גם בנפגעים מהמגזר היהודי שנופלים קורבן לירי באמצעות נשק בלתי חוקי.
זאת ועוד. גם השתוללותם של צעירים בדואים בכבישי האזור עם נשקים שלופים, בלתי חוקיים, כמובן, כבר הפכה לתופעה, שזכתה לכינוי "הדרום הפרוע".
במשטרה, הנאבקת בתופעה הזו, אין הערכה לגבי היקף אמצעי הלחימה הבלתי חוקיים המוחזקים ביישובי המגזר הבדואי, אך ככל הנראה מדובר בכמות בלתי מבוטלת של עשרות אלפי אמצעי לחימה, בהם כלי נשק מסוגים שונים, בהם גם כלי נשק מאולתרים, רימונים, בקבוקי תבערה, תחמושת ומטעני חבלה.
המקורות להשגת אותם אמצעי לחימה הם מגוונים. בין השאר מדובר באמצעי לחימה שנגנבים מבסיסי צה"ל שבאזור, כמו גם כאלה שמוברחים דרך הגבול עם ירדן, וגם כאלה העושים את דרכם מתחומי הרשות הפלשתינית לתחומי מדינת ישראל.
הפשיעה מתעצמת
תופעת הנשק הבלתי חוקי המוחזק במגזר הבדואי אינה חדשה. השימוש באמל"ח הבלתי חוקי הן על רקע של סכסוכים בין חמולות במגזר, מצד אחד, והן במהלך של אירועי חתונה או שמחה משפחתית, שימוש שגבה לא אחת גם קורבנות בנפש.
התמודדות המשטרה עם התופעה הזו, זכה כבר לפני כשלוש שנים להתייחסותו של מבקר המדינה, ובשבוע שעבר חזר מבקר המדינה במסגרת ביקורת מעקב, שהשורה האחרונה בה מצביעה על כך שהפשיעה במגזר הערבי, הכוללת גם את המגזר הבדואי בנגב, הלכה והתעצמה מאז פרסום הדו"ח הקודם בכמה תחומים, ובהם היקף אירועי הירי.
קראו עוד>>>>
בחודשים מאי־אוקטובר 2020 ערך מבקר המדינה את ביקורת המעקב במשרד לביטחון פנים ובמשטרה, לאחר ששנתיים קודם לכן, כאמור, פרסם דו"ח בנושא "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים".
הדו"ח עסק בכמה סוגיות, ובהן מקורות האמל"ח וטיפול תחנות המשטרה בעבירות אמל"ח. בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה את דו"ח ביקורת המעקב שהצביע על העלייה בהיקף הפשיעה בחברה הערבית, תוך ציון העובדה שהיקף השימוש בירי הלך וגדל, מה שגרם לעלייה במספר הנרצחים במגזר הערבי, ובתוכם גם המגזר הבדואי.
מבריחים מירדן
תמונת המצב העולה מדו"ח מבקר המדינה מצביעה על כך ששיעור כתבי האישום שהוגשו בשנים 2017-2019 בעבירות ירי מתוך תיקי החקירה שנפתחו הוא מזערי ועמד על כחמישה אחוזים מכלל תיקי החקירה.
עוד עולה מתוך דו"ח המבקר כי פעילות המשטרה לתפיסות אמל"ח שאינו חוקי לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית, הנעשית באמצעות כלי נשק, או אפילו לצמצומה של מגמה זו.
חלק מהאמל"ח הבלתי חוקי מוברח דרך גבול ירדן. המשטרה, כך מציין מבקר המדינה בדו"ח, לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן, אף שבתשובתה על ממצאי הביקורת הקודמת העלתה המשטרה את הקושי בטיפול בנושא בהיעדר יחידה כזאת.
מבקר המדינה גם מציין בדו"ח, שפורסם בשבוע שעבר, כי בביקורתו הקודמת עלה כי הבידוק לאיתור הברחת כלי נשק, המתבצע במעברי הגבול בין אזור יהודה ושומרון לישראל, הוא מדגמי ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית, ועקב זאת, המקרים שבהם מאותר אמל"ח במעברים הם מעטים.
ביקורת המעקב האחרונה שערך מבקר המדינה העלתה כי המצב לא השתנה, וכי המעברים הם עדיין כר פורה להברחת אמצעי לחימה לתוך שטח ישראל.
מה ניתן לעשות? על פי המלצות דו"ח מבקר המדינה, על המשטרה לפעול להידוק שיתוף הפעולה בין הצבא, המשטרה וגורמי ביטחון נוספים, לצורך המלחמה בהברחות דרך גבול ירדן, בקו התפר ובמעברים שלאורכם.
נוסף על כך, מציין מבקר המדינה, על המשטרה להרחיב את הפעולות היזומות למלחמה בהברחות, ולהשלים את הפיתוחים הטכנולוגיים הנדרשים במעברים לשם כך. עוד ממליץ מבקר המדינה על כך שהמשטרה תפעל להצבת יעדים מדידים להפחתת אירועי הירי בכלל התחנות ביישובי החברה הערבית.
"פועלים בנחישות"
בתגובה לממצאי הדו"ח, ציינו במשטרה כי "לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטר פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום.
פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת, שהיתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית חשודים רבים בעבירות ירי ואמל"ח. רק בחודש החולף נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה ורימונים ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים".
במשטרה גם ציינו כי נפתחו נקודות משטרה חדשות במגזר, וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית. "לצד המשך האכיפה והעמקתה", אומרים במשטרה, "בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין, דרוש טיפול רב־מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית.
"משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".
כדורים ורימונים
מנתוני משטרת מרחב הנגב, שהגיעו לידי "ידיעות הנגב", עולה כי בשנת 2020 נתפסו בסך הכל ביישובי המגזר הבדואי באזור 95 אקדחים, 40 רובים מסוגים שונים, בהם "קרלו", "אם־16" ורובים מאולתרים, וכן 32 רימונים ובקבוקי תבערה ולמעלה מ־5,000 כדורים.
בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2021, כך על פי הנתונים, נתפסו 40 אקדחים, 42 רובים מסוגים שונים, 27 רימוני רסס, שני מטעני חבלה וכ־21 אלף כדורים.
"נתוני העשייה של תחנות מרחב הנגב ויחידות המחוז הדרומי", ציין דובר משטרת מרחב הנגב, רב פקד זיוון פריידין, "במאבק הבלתי מתפשר בנגע האמל"ח הבלתי חוקי, מדברים בעד עצמם".
להעניש בחומרה
"תופעת ההחזקה בנשק בלתי חוקי מדאיגה את כולנו, יהודים וערבים כאחד", אומר ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן, "על המשטרה מוטלת האחריות בכל הקשור לטיפול בנשק הבלתי חוקי.
"המשטרה חייבת להגיע לעבריינים ולסוחרי הנשק הזה, שהם בעצם סוחרים בחיי אדם".
מה באשר לאחריות נבחרי הציבור במאבק בתופעה הזו?
"חובה עלינו לדווח על אדם שיורה ומסכן את חיי הציבור. לצערי הרב, השימוש בנשק הבלתי חוקי הוא לא רק בהיבטים פליליים ולאומניים, כי אם גם בחתונות ובשמחות משפחתיות. לקחתי על עצמי מדיניות לפיה אם אני נמצא בחתונה כזו שיש בה ירי באוויר, אני מיד עוזב את המקום. זה מהווה מסר לציבור".
ומה לגבי ההשתוללות של הצעירים הבדואים בכבישים עם נשקים שלופים?
"יש להעניש את הצעירים האלה במלוא חומרת הדין. אסור להתפשר בעניין הזה. בכלל, יש פה עניין של הסברה ואכיפה בצידה. גם בתי המשפט צריכים להחמיר בענישה ולנהוג ביד קשה. כך יהיה אפשר למגר את התופעה הזו של הירי ושל השימוש בנשק הבלתי חוקי".
היקף כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט כנגד עבריינים בגין עבירות בנשק הוא נמוך ביותר לעומת המציאות בשטח. עם זאת, בפרקליטות מדגישים כי מצב הדברים החמור בתחום עבירות הנשק הביא לכך שבשנים האחרונות מדיניות הענישה בעבירות אלה הוחמרה באופן מובהק.
כך, למשל, הורשע באחרונה תושב שגב שלום בביצוע עבירות בנשק ונדון, במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, לשנתיים מאסר בפועל. על פי כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו, ישב הנאשם בשלהי חודש ספטמבר האחרון במסעדה בשגב שלום, כשברשותו מזוודה ובה אקדח בקוטר 9 מ"מ חצי אוטומטי, שלוש מחסניות מתאימות לאקדח וקופסה שהכילה 37 כדורי תחמושת 9 מ"מ.
בשלב מסוים יצא הנאשם מהמסעדה כשהמזוודה בידו. שוטרים הגיעו למקום כדי לעכבו, הזדהו בפניו והורו לו לעצור. בתגובה הוא השליך את המזוודה על הקרקע בכוונה להכשיל או למנוע הליך שיפוטי בהעלמת ראיות. לנאשם לא היה הסבר להחזקת הנשק.
תושב כרמית: "אני גר ברחוב שפונה ללקיה, בבית הסמוך לביתי פגע קליע בגדר של הבית. במגרש חנייה, מספר בתים ממקום מגוריי, בו שיחקו ילדים, נחתו קליעים. בנס איש לא נפגע"
"התופעה של החזקת נשק שלא כדין נפוצה", ציין סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר־שבע, השופט אליהו ביתן, בגזר דינו של אותו נאשם, שניתן לפני כשבועיים, "במיוחד באזורים מסוימים במדינה, והיא הולכת ומתרחבת. השלכותיה על הפשיעה, על שלום הציבור וביטחונו ועל תחושת הביטחון האישי במרחב הציבורי, ניכרות ובולטות.
"הציבור משווע לשינוי המצב. באזורנו, התופעה בולטת במיוחד בקרב האוכלוסייה הבדואית. הסיבות לכך נעוצות בין היתר בצורך של חלק מאוכלוסייה זו להחזיק נשק בהתחשב בסביבת המגורים המדברית, המרוחקת ממקום יישוב, הקושי שלהם לקבל רשיון להחזקת נשק, זמינות כלי נשק המגיעים משטחי הרשות הפלסטינית, וכן ריבוי הסכסוכים האלימים והמעורבות הגבוהה יחסית בפשיעה".
השופט אליהו ביתן גזר על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל לא לפני שציין בגזר הדין כי "בגזירת עונשו של הנאשם אני מביא בחשבון את הצורך בהטמעת חומרת המעשה בתודעת הציבור ובהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות נשק".
הפכנו לחזית
השימוש בנשק הבלתי חוקי מוצא את ביטויו בשנים האחרונות גם במציאות בה חיים תושבי היישוב כרמית, סמוך למיתר. "אנחנו סובלים באופן קבוע ושיטתי מירי על אוטומט ברמות של תרגיל חטיבתי מבחינת כמות התחמושת על בסיס יומי ובעיקר בסופי שבוע. ירי בלתי פוסק". כך מספר יוסי, תושב כרמית.
"אני גר ברחוב שפונה ללקיה", מספר יוסי, "בבית הסמוך לביתי פגע קליע בגדר של הבית. במגרש חנייה, מספר בתים ממקום מגוריי, בו שיחקו ילדים, נחתו קליעים. בנס איש לא נפגע. כל הזמן אנחנו מוצאים כאן קליעים שנורים באוויר וגם לכיוון שלנו, ונוחתים על גגות הבתים, ברחובות היישוב ובחצרות הבתים".
מציאות ממש מלחמתית?
"ממש. למדנו לחיות עם המציאות הזאת. עם רדת החשיכה אנחנו ממעטים להסתובב בחוץ עם הילדים. כאשר יש ירי זה נשמע כמו תרגיל של צה"ל עם עוצמת אש מטורפת. המציאות הזו גם חייבה את רוב התושבים להוציא רישיון להחזקת נשק כדי להגן עלינו ועל בתינו. הקמנו ביישוב משמר אזרחי. אנחנו מסיירים ומפטרלים בנוסף לכוח אבטחה של מועצת מיתר".
"זה כבר הפך לשגרה", מציין יוסי, "רק ביום שישי האחרון, עם סיומו של מבצע 'שומר החומות', היה לנו אירוע של ירי מאסיבי באוויר של תושבי יישובי המגזר בסביבה. עוצמת אש של כדורים נותבים לאות שמחה והזדהות לאחר הפסקת האש, ואנחנו רק פיללנו שהאירוע הזה יעבור בשלום. כן, תחושה של יישוב בחזית".
מהפרקליטות נמסר כי "הפרקליטות רואה בתופעה החמורה של עבירות נשק כנגע רע אשר עלה לדרגה של מכת מדינה, ועל כן נוקטת ביד קשה כלפי עברייני נשק אשר מסכנים את שלומו וביטחונו של הציבור, ועותרת בבתי המשפט להטלת עונשים הולמים ומרתיעים".
"תופעה תרבותית שגובה חיי אדם"
"כמי שמייצג בתיקי נשק בחברה הערבית והבדואית לאורך השנים", אומר עו"ד אורי בן נתן, "צריך להבין כי מדובר בתופעה תרבותית שלא אחת גובה מחיר יקר של חיי אדם. לעתים, עימות קטן ברחוב הופך לסכסוך דמים אשר מתפתח למימדים גדולים יותר בין הצדדים לסכסוך ומאלץ את שני הצדדים להמשיך ולהצטייד בנשק כדי להגן על המשפחה מפני ירי שהוא צפוי.
"לדעתי, דרוש טיפול שורש עמוק בתופעה, והאכיפה המשטרתית אינה בהכרח הכתובת הנכונה. הכל מתחיל בחינוך.
"המאבק בתופעה צריך להתחיל בבתי הספר בחברה הערבית, ובכלל. לפני מספר שנים הפיץ פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, נוהל שנועד להחמיר בענישה בעבירות נשק וזה החל לחלחל גם בבתי המשפט ועדיין ההחמרה בענישה, לדעתי, אינה משרתת את הניסיון למגר את התופעה.
"מי שחושש לחייו ולחיי משפחתו בשל סכנת חיים לא יהסס להצטייד בנשק, אף אם הוא יודע כי ייכנס לבית הסוהר אם ייתפס. לכן, לדעתי, יש לערב את ההנהגה הערבית בהטמעת נורמות של אי שימוש בנשק ופתירת סכסוכים בדרך של הידברות וסולחה כפי שידענו בעבר".
לעדכונים: חדשות באר שבע
