במחצית חודש ספטמבר 2019 נשאל אז ראש הממשלה באותם ימים, בנימין נתניהו, לגבי מצב מערכת הבריאות בישראל ועל מצוקת האשפוז בבתי החולים. "אנחנו פותחים בית חולים חדש בבאר־שבע", הצהיר אז נתניהו.
8 צפייה בגלריה
חזית חדר המיון ב"סורוקה". ברור שבית חולים נוסף יקל על הצוותים הרפואיים ועל החולים
(הרצל יוסף)
ראש הממשלה לשעבר התעלם מהעובדה שמדובר בפרויקט שכבר מתגלגל מאז שנת 2014 והקמתו בכלל אינה נראית באופק בגלל עיכובים של רשויות המדינה.
למרכז הרפואי החדש, כידוע, יש כבר שם. הוא ייקרא על שמו של הנשיא המנוח שמעון פרס ז"ל, אך נכון לעכשיו, אפילו לא פורסם מכרז להקמתו. התוכנית להקמתו של הפרויקט אמנם קיימת על הנייר, אך התוכנית לתחילת הפעלתו בשנת 2025 רק הולכת ומתרחקת. במקרה הטוב, ייחנך הפרויקט הזה לקראת שנת 2028, אם לא מעבר לזה.
יתרה מזאת, נכון לעכשיו עדיין לא ברור אם הפרויקט הזה, שהקמתו נאמדת בכמיליארד שקלים, ייכלל במסגרת תקציב המדינה, שאמור להיות מאושר בחודש נובמבר הקרוב.
גם במשרדי הבריאות והאוצר, שאמורים להיות המשרדים הרלוונטיים בנושא, לא ידעו השבוע, בתגובה לפנייתנו, להצביע על כך, שפרויקט הקמתו של המרכז הרפואי החדש בנגב אכן יתוקצב בוודאות במסגרת תקציב המדינה וגם לא באיזה היקף כספי.
קראו עוד>>
תושבי הנגב כבר שבעו הבטחות והימשכות הדיונים והדחיות מעידים מבחינתם יותר מכל על אוזלת ידה של הממשלה ומשרדי הממשלה האמונים על כך. "לא ספרו את הנגב שנים וזה גם קורה עכשיו, הבריאות של תושבי הנגב לא מעניינת איש.
"עובדה ששנים דנים בהקמת בית חולים, וכלום לא קורה. אנחנו לא מעניינים אותם, נזכרים בנו רק בבחירות", אומרת תושבת הנגב שנזקקת לטיפולים רפואיים חיוניים, ולא תמיד מצליחה לקבל מענה בשל עומסים ובעיות נוספות. תחושות אלה מלוות תושבים רבים.
"לעג לרש"
"ידוע לנו", אמר השבוע ל"מייני באר שבע והנגב" פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, "שבמסגרת תקציב המדינה הקרוב מתוכנן להיכלל סכום של כ־200 אלף שקל לצורך תכנון הפרויקט. זה פשוט לעג לרש. תכנון רציני דורש תקציב של פי עשרה ממה שמתוכנן להיכלל בתקציב המדינה".
כיצד אתה מסביר את ההתייחסות של המדינה לפרויקט הזה?
"האוצר מנסה כל הזמן למסמס ולדחות את יישום הפרויקט הזה. האוצר, בדרכים שונות מעכב את תהליכי ההקמה של המרכז הרפואי החדש בנגב, ואנחנו נאבקים כדי שהפרויקט הזה יקום. אגב, הפרויקט הזה כלול בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת הקמתה של הממשלה החדשה. המדינה חייבת לצאת בהקדם למכרז להקמת הפרויקט הזה".
8 צפייה בגלריה
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון: "אנחנו נאבקים כדי שהפרויקט הזה יקום"
(הרצל יוסף)
עד כמה הסאגה הזו מקוממת יעידו על כך דבריו של ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', אשר לפני כשלושה שבועות נשא דברים נרגשים וכואבים בנושא במסגרת כנס שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בנושא הפערים בשירותי הבריאות בין המרכז לפריפריה.
"בעקבות אותה החלטת ממשלה משנת 2014", סיפר אז דנילוביץ', "ראינו בכך בשורה. כולם דיברו אז על החשיבות ההיסטורית בהקמת בית חולים נוסף בנגב ועד כמה פערי הבריאות הם עמוקים ועד כמה זה פוגע בחיי אדם.
"בכיר במשרד האוצר אמר לנו אז באחת הישיבות בנושא ש'זה לא יקרה, זה לא כלכלי'. אמרתי לו אז שלהקים את באר־שבע, דימונה, ירוחם, מצפה רמון ותל שבע זה גם לא היה כלכלי. בכלל, אזרחים זה לא כלכלי. אמרתי לאותו בכיר באוצר, שאני מודה לאלוהים שהוא לא היה ליד דוד בן גוריון כשהוא הכריז על הקמת המדינה".
דיונים בלי התקדמות
סיפור הקמתו של בית חולים ציבורי שני בנגב, בכלל, ובבאר־שבע, בפרט, כבר מתגלגל עוד משנות ה־90 ועד היום לא פורסם מכרז להקמתו. בהמשך לכך, בשנת 2005 בחן צוות מקצועי את צרכי הבריאות באזור והמליץ על הקמת בית חולים שני ובו 900 מיטות.
8 צפייה בגלריה
ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ': "בכיר במשרד האוצר אמר לנו אז באחת הישיבות בנושא ש'זה לא יקרה, זה לא כלכלי'
(הרצל יוסף)
חמש שנים חלפו ובשנת 2010 הוצגה הצעתם המשותפת של הרשות לפיתוח הנגב ואוניברסיטת בן גוריון ופורום בריאות הנגב בדבר הקמת בית חולים שני, ושנה לאחר מכן כבר דובר על הקמתו של הפרויקט בצומת להבים.
שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2014, הוקמה "הוועדה לבחינת הרחבת שירותי הרפואה בדרום" בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' ארנון אפק, אשר המליצה בחודש אוגוסט 2014 על הקמת בית חולים שני בנגב, וזאת על מנת לתת מענה לתחזית גידול האוכלוסייה בנגב ובנפת באר־שבע, שאמורה למנות בשנת 2025 כמיליון איש.
המלצותיה של הוועדה גם כללו, מלבד הקמתו של בית חולים כללי, את הקמתם של מרכז גריאטרי ובית חולים פסיכיאטרי.
הוועדה העריכה אז כי עלות הקמתו של הפרויקט נאמדת בכמיליארד שקלים. הוועדה גם העריכה כי שלב התכנון יימשך כשנתיים וחצי, שלב ההיערכות כשנה ושלב ההקמה כארבע וחצי שנים. על פי הערכת הוועדה דאז, לוח הזמנים מרגע אישור התקציב ועד להפעלת בית החולים החדש אמור היה להיות בתרחיש הקצר ביותר כשבע וחצי שנים.
שרת הבריאות דאז, יעל גרמן, אימצה את המלצות הוועדה וב־23 בספטמבר 2014 החליטה הממשלה על הקמת בית החולים השני בנגב, כשבהחלטתה גם נקבע כי בתוך שנתיים מיום ההחלטה, ולא יאוחר מהראשון בספטמבר 2016, יפורסם המכרז להקמת הפרויקט.
מאז התנהלו הדברים בעצלתיים. ועדת ההיגוי, שהתמנתה לצורך קידום הנושא, התכנסה פעמים ספורות בלבד, וכינוסה האחרון היה במחצית חודש מאי 2018. גם העלאת הנושא לדיונים בכנסת לא קידמה את הקמת הפרויקט. שרי בריאות התחלפו בתפקידיהם ולא נרשם כל מהלך משמעותי לקידום הקמתו של בית החולים השני בנגב.
לקבוע מועד למכרז
בתחילת חודש פברואר השנה הגיע הנושא גם לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. שופטי בג"צ התבקשו אז לדון בעתירתם של מועצת הנגב, ראשי רשויות ופעילים חברתיים בנגב בנושא אי יישום החלטת הממשלה מס' 2025 להקמת בית חולים ציבורי שני באזור.
במהלך השנה שעברה, ציינו מגישי העתירה, אמנם אושרה התוכנית הסטטוטורית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, אך לדבריהם, נותרו מחלוקות בין משרד הבריאות ומשרד האוצר אשר מונעות את הקמת בית החולים, ולאור זאת הוגשה העתירה בדרישה לקדם את הקמת הפרויקט.
8 צפייה בגלריה
מתכנן מחוז הדרום במינהל התכנון, תומר גוטהלף: "המרכז הרפואי החדש נועד לשפר את שירותי הבריאות בנגב"
(פרטי)
בעתירתם ביקשו העותרים כי שרי הבריאות והאוצר יפעלו לפי החלטת הממשלה מחודש ספטמבר 2014 ויקימו ועדת מכרזים כמתחייב מהחלטת הממשלה, וכי ייקבע מועד אחרון לפרסום המכרז להקמת בית החולים החדש.
העותרים גם דרשו כי יוקצה תקציב ייעודי בספר תקציב המדינה לטובת תכנון והקמה של בית החולים, וכי ייקבע גם לוח זמנים סביר ומהיר לבנייתו ולהפעלתו של בית החולים.
בעתירתם טענו העותרים כי היות ועל פי המלצת 'ועדת אפק' נועד תהליך הקמת בית החולים החדש להימשך כשבע וחצי שנים, הרי שהמשמעות בפועל של אי יישום החלטת הממשלה בנושא היא דחיית הקמתו של בית החולים בשנתיים נוספות לכל הפחות.
עוד נטען בעתירה כי במצב בו לא 'ייצבע' תקציב ייעודי בספר התקציב לתכנון ולהקמת בית החולים, תידחה הקמתו ליותר מארבע שנים.
"מדובר במחדל קיצוני של הימנעות מכוונת מהחלטת ממשלה", נאמר בעתירה, "הנמשך ארבע וחצי שנים ושם ללעג את החלטת הממשלה, אמון הציבור ואת כללי המינהל התקין. המחדל שלא לקיים את החלטת הממשלה עצמה שקול להחלטה לא להקים בית חולים שני בנגב".
בתגובת המדינה לעתירה הודו אז שרי הבריאות והאוצר כי אמנם בשנים הראשונות מאז החלטת הממשלה, לא התקדמו הדברים בקצב משביע רצון, אך "יחד עם זאת, נרשמה התקדמות מסוימת בכמה מישורים, לצד המשבר הפוליטי המתמשך וימי הקורונה. אכן ייעשה ניסיון לקדם את מימוש ההחלטה".
בהחלטתם אז, בתחילת חודש פברואר האחרון, לאפשר למדינה להגיש בתוך שלושה חודשים (עד ה־12 במאי) הודעת עדכון לגבי קידום הפרויקט, ציינו שופטי בג"צ, נועם סולברג, ג'ורג' קרא ויעל וילנר, כי "בימים אלה ניתן לקדם לא מעט, ובעיקר נדרש להציב אבני דרך, לקבוע לוחות זמנים ברורים ליישומן ולצמצם פערים ומחלוקות בסוגיות השונות שעל הפרק. כל זאת ועוד ניתן לעשות בהיעדר תקציב".
הרחבת מערך הבריאות
אבן דרך אחת משמעותית נרשמה מאז בסיפור הזה. בתחילת חודש אפריל האחרון החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום לתת תוקף לתוכנית להקמת בית חולים שני בנגב, אשר יוקם סמוך לצומת שרה בבאר־שבע בהתאם להחלטת הממשלה.
המרכז הרפואי החדש מתוכנן על שטח של כ־2,000 דונם במבואה המזרחית של באר־שבע לצד כביש 25, המחבר את באר־שבע לדימונה במפגשו עם כביש 40.
על פי התוכנית שאושרה, יכלול המרכז הרפואי החדש חמישה בתי חולים בהיקף בינוי של כ־800 אלף מ"ר. מדובר בבית חולים כללי עם מרכז לרפואה דחופה ומחלקות אשפוז, בית חולים לילדים, בית חולים שיקומי, בית חולים גריאטרי ובית חולים לבריאות הנפש.
בסך הכל מדובר בתוספת של כ־2,000 מיטות. בממשק הצמוד, המקיף את המרכז הרפואי החדש, יפותח על פי אותה תוכנית מערך מגוון של תעסוקה במקצועות הרפואה והמדע, בהם ביו־טק, הנדסה רפואית, פארמה, מחקר ואקדמיה, בית ספר לסיעוד, מלוניות ליולדות, וכן מגורים לרופאים ולסטודנטים לרפואה.
"המרכז הרפואי החדש", ציין מתכנן מחוז הדרום במינהל התכנון, תומר גוטהלף, עם אישור התוכנית, "נועד להרחיב באופן משמעותי את מערך שירותי הרפואה בנגב, במיוחד בימים אלה של מגפת הקורונה, המדגישה את הצורך בחיזוק בתי החולים ותשתיות הרפואה.
"המרכז הרפואי החדש נועד לשפר את שירותי הבריאות בנגב ולסגור את הפער הקיים בתחום זה בין אזור המרכז לבין אזור הנגב. עתה, עם אישורה הסופי של התוכנית, ניתן לעבור משלב התכנון לשלב הביצוע".
8 צפייה בגלריה
כך אמור להיראות המרכז הרפואי החדש ע"ש שמעון פרס ז"ל
(| הדמיה: דורון רוהטין וספקטור עמישר)
השבוע נמסר מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום, בתגובה לפניית "מיינט באר שבע והנגב", כי "התוכנית המפורטת אושרה סופית בוועדה המחוזית בחודש מרץ 2021, ומכאן הרשויות המוסמכות יכולות לפעול למימושה ללא הגבלה כלשהי. אנחנו תקווה שיתחילו בהקמתו של המרכז הרפואי החדש במהרה".
מחכים לעידכונים
חמישה חודשים חלפו מאז החלטת בג"צ לתת ארכה למדינה להודיע על מהלכיה לקידום הקמתו של בית החולים השני בנגב, וגם חלפו ארבעה חודשים מאז החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית להקמתו של הפרויקט, אך המציאות היא שלמעשה כמעט ולא נעשה דבר בפועל במהלך כל אותם חודשים.
מתברר כי עד למועד אותו קבע בג"צ בו על המדינה להגיש את הודעתה, קרי ה־12 במאי 2021, לא הוגשה לבית המשפט כל הודעה בנושא, מה גם שבאותו יום היתה מדינת ישראל נתונה ביומו השני של מבצע "שומר החומות".
בינתיים, גם נבחרה ממשלה חדשה. גם שר בריאות חדש, ח"כ ניצן הורוביץ, נכנס לתפקידו, ובפרקליטות המדינה לא מיהרו להגיש כל הודעת עדכון לבית המשפט. נהפוך הוא, במהלך השבועות האחרונים ביקשה המדינה פעמיים מבג"צ לאפשר לה ארכה נוספת לצורך מתן התייחסותה לנושא.
שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, קבע כי המועד להגשת הודעת העדכון מטעם המדינה צריכה להימסר עד ה־15 ביולי, אך באותו היום הודיע הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי, כי "בהמשך לאמור בבקשה להארכת המועד שהוגשה מטעם המשיבים (שרי הבריאות והאוצר - ע.ב.מ) ביום 10.6.21, נעדכן כי עקב צורך בהשלמת התייחסויות מטעם גורמים רלוונטיים, וכן לאור שביתת הפרקליטים, שבעקבותיה נוצר עומס כבד של משימות דחופות, נדרש פרק זמן קצר נוסף בן שבועיים לשם הגשת ההודעה".
לאור זאת החליט השופט נועם סולברג להעניק למדינה ארכה למתן ההודעה עד אתמול (יום חמישי), תוך שהוא מדגיש בהחלטתו כי "בנסיבות, מצופה כי לא תתבקשנה ארכות נוספות". בקרוב אמור בג"צ לשוב ולדון בעתירה לקידום הקמת המרכז הרפואי החדש.
ההחלטה להעניק למדינה ארכה נוספת לצורך הגשת הודעתה בדבר המהלכים לקראת הקמת בית החולים החדש, התקבלה למרות התנגדותם של העותרים למתן ארכה נוספת על שתי ההארכות שכבר ניתנו למדינה בחודש האחרון.
"מדובר בגרירת רגליים של המדינה", ציינו העותרים, "ובעיכוב בלתי סביר ביישום החלטותיה שלה בעניין הקמת בית החולים השני בנגב. חלפו למעלה מחמישה חודשים מאז מתן החלטת בית המשפט בתחילת חודש פברואר האחרון, כאשר בין לבין התקיימו הבחירות לכנסת ה־24, הממשלה החדשה קיבלה את אמון הכנסת, מרבית מגבלות הקורונה בוטלו זה מכבר, אך התקדמות נוספת כמצוות בית המשפט הנכבד - אין".
תוספת תקנים
"נכון לעכשיו", אמר השבוע ל"ידיעות הנגב" יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, "התערבותו של בג"צ בנושא הזה היא קריטית. ככל שידוע לנו, כמעט בוודאות ייכלל בתקציב המדינה הקרוב סכום של כ־200 אלף שקל לטובת התכנון המפורט של הפרויקט. זה לעג לרש. ברור שצריך הרבה יותר לצורך קידום הקמת בית החולים החדש. אנחנו לא מרפים ונמשיך ללחוץ אצל מקבלי ההחלטות".
מה בעצם מעכב את קידום הפרויקט?
"מבחינתנו, מי שעומד מאחורי המחסום הזה זה משרד האוצר. זה ידוע וגלוי לכולם. אנחנו אומרים - 'עד כאן'. אנחנו מקווים שבית המשפט יאמר את דברו וייקדם את הליך הוצאת המכרז להקמת הפרויקט הזה".
8 צפייה בגלריה
יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב: "ככל שידוע לנו, כמעט בוודאות ייכלל בתקציב המדינה הקרוב סכום של כ־ 200 אלף שקל לטובת התכנון המפורט של הפרויקט"
(הרצל יוסף)
הוצאת המכרז האמור, מדגיש יוהן אטלן, היא רק חלק מהליך קידום הפרויקט. "לא מספיק להוציא מכרז", הוא מציין, "אלא גם לתכנן ולחשוב על סוגיית כוח האדם הרפואי בנגב על מנת לאייש את התקנים במרכז הרפואי החדש.
"אנחנו מציעים שעד אשר יקום בית החולים החדש יתקננו את בית החולים 'סורוקה' בתקינת יתר, כלומר להוסיף תקנים זמניים נוספים ל'סורוקה', כדי שאלה ישמשו כעתודה לכוח הרפואי שיאייש את בית החולים החדש. זה יפתור גם את בעיית זמינות הרופאים בבית החולים הקיים וגם את פערי הבריאות. זה הכיוון הנכון".
"אני בטוח שבג"צ לא יוכל להתעלם מההחלטות שהתקבלו בנושא", מציין פרופ' נדב דוידוביץ', "ושנוכל לצאת לדרך לטובת חיזוק מערכת הבריאות בנגב. המאבק הזה מראה עד כמה חשוב שכולם יפעלו ביחד. צריך להוריד את הכפפות לטובת המאבק הזה כדי שתושבי הנגב יקבלו את מה שמגיע להם".
פועלים לשיפור הבריאות
בתגובה לדברים נמסר ממשרד הבריאות כי "משרד הבריאות מקדם הקמה של בית החולים השני בנגב בהמשך לדו"ח ועדת אפק משנת 2014, החלטת ממשלה מספר 2025 ופרסום דו"ח ועדת ההיגוי להקמת בית החולים השני בבאר־שבע.
"משרד הבריאות הכניס לדרישות התקציב הקרובות תקציב הקמה לבית החולים החדש בבאר־שבע, ועם תקצוב הקמת בית החולים, המשרד יאפיין ויפרסם מכרז לבחירת מקים ומפעיל לבית החולים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "משרדי הבריאות והאוצר פועלים על מנת לשפר את רמת שירותי הבריאות בפריפריה בכלל, ובדרום, בפרט. בין השאר תוקצבו פרויקטים של מרכזי חוסן בקהילה ביישובי הדרום ומתקיימים דיונים נוספים על חיזוק בית החולים 'סורוקה' ותגבורו.
"זאת ועוד, חלוקת כספי סל הבריאות לקופות החולים מחולקת תוך תיעדוף לערי הפריפריה וזאת במטרה לגרום לקופות החולים להשקיע במבוטחי הפריפריה משאבים נוספים. בדיוני התקציב הקרובים ידונו משרדי הבריאות והאוצר בהמשך חיזוק מערך הבריאות בדרום, ובבאר־שבע, בפרט".
לעדכונים: חדשות באר שבע
