מתקני נינג'ה אינם דורשים היתרי בנייה, וגם אם המתקן מהווה הטרדה סביבתית עבור תושבים המתגוררים בסמוך למתקן, אין בכך עילה לתבוע את הרשות המקומית שהקימה את המתקן. כך פסק באחרונה בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר־שבע, אשר דן בעתירתם של בני זוג, תושבי עומר, נגד המועצה המקומית ונגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
1 צפייה בגלריה
מתקן הנינג'ה בפארק בעומר
מתקן הנינג'ה בפארק בעומר
מתקן הנינג'ה בפארק בעומר
(צילום: פרטי)

בני הזוג העותרים גילו לפני כשנה וחצי כי הוקם פארק נינג'ה בסמוך לביתם בעומר, וטענו בעתירתם כי מרגע שהוקם הפארק הם החלו לסבול מרעש בלתי סביר, תאורה ומטרד של תצפית אל ביתם.
בעתירתם דרשו בני הזוג להוציא צו הריסה ולהורות על פירוק מתקני הנינג'ה שהוקמו בפארק האתגרי ומהם נהנו ילדי השכונה. לצד עתירתם, הם דרשו צו מניעה זמני בטענה שהפארק מסוכן למבקרים בו.
טענתם המרכזית של העותרים, שיוצגו על ידי עו"ד יקיר שקרצי, היתה כי המועצה המקומית עומר בנתה בפועל ללא היתר בנייה וללא כל פטור מהיתר, ורק בדיעבד ניסתה "להכשיר את השרץ" בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
לטענת העותרים, "הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה באופן עלום ורטרואקטיבי פטור מהיתר לפארק האתגרי, בניגוד לדין, חודשים רבים לאחר הקמתו".
מנגד, טענו מועצת עומר והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, באמצעות עו"ד יוסי אטון ממשרד עו"ד חן אביטן, כי מתקני הנינג'ה אינם מגיעים מוגמרים, לא דורשים עבודות בנייה ולא עונים להגדרת מבנה. עוד נטען כי צורך בהיתר בנייה עבור כל מתקן שעשועים יגרום עומס רב על רשויות התכנון.

קראו גם:

בתשובה לעתירה טענו מועצת עומר והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כי "העתירה רצופה כשלים, המצדיקים הן את סילוקה על הסף והן את דחייתה לגופה מחמת היעדר ניקיון כפיים, שיהוי, היעדר עילה וחוסר סמכות".
באחרונה פסק שופט בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר־שבע, גד גדעון, כי "מצוקתם של העותרים מובנת. ביתם של העותרים שוכן בסמוך לשטח ציבורי המיועד לפעילות ספורט ונופש המלווה, ככל הנראה, ברעש. אך הטרדה הנגרמת להם כתוצאה מכך אינה יכולה למצוא מענה בעתירה זו. בהחלטת המועצה להקים את הפארק האתגרי ואת מתקניו לא נפל פגם בנסיבות העניין. נוכח התוכנית הקיימת, נוכח היעדר צורך בהיתר בנייה לצד קיומם של אישורי תקן ובטיחות ונוכח היעדר הוכחה לסכנה בטיחותית - אין למנוע את המשך הפעלתו של הפארק האתגרי או להורות על הריסת המתקנים".
בני הזוג העותרים לא רק שייאלצו להתמודד עם הרעש. בית המשפט, בדחותו את העתירה, גם חייב את בני הזוג לשאת בהוצאות המשפט של מועצת עומר והוועדה המקומית בסך של 15 אלף שקל.
"מדובר בפסק דין צודק ומתבקש", ציין עו"ד חן אביטן, שמשרדו ייצג את מועצת עומר ואת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, "לא כל עבודה ציבורית מצריכה היתר בנייה, וטוב שכך. הרשות צריכה לראות ולשקול את טובת הכלל. מתקן נינג'ה ודומיו אינם בגדר מבנה, ולכן הצבתם אינה מחייבת היתר בנייה.
"הדבר מקדם עד מאוד את יכולת הרשות הציבורית לקדם עבודות מסוג זה לרווחת הכלל בלא הליכים מכבידים. ההחלטה חשובה בהיבט הספציפי של המקרה המדובר, ויותר מכך בהיבט הרחב של מתקני ציבור נוספים הנדרשים עבור משפחות, צעירים וילדים המבקשים ליהנות ולשמור על כושר באמצעות מתקני ספורט בשטחים הציבוריים".
עו"ד יקיר שקרצי, בא כוחם של העותרים, מבהיר שזה לא סוף פסוק: "מועצת עומר טענה תחילה שיש בידה היתר בניה לפארק. בית המשפט קבע שאין לה היתר, יחד עם זאת קבע שאין צורך בהיתר בניה. הכל, בניגוד לשתי חוות דעת הנדסיות הטוענות שיש חובה של ממש בהיתר בניה למתקנים מסוג נינג'ה, כאשר מועצת עומר לא הגישה כל חוות דעת נגדית לעניין זה. משרדי שוקד על הכנת ערעור לבית משפט העליון".