"זו החלטה ביזיונית. כך לא מגינים על ילדים שנפגעים".
כך הגיב השבוע א', אביה של הילדה בת העשר שהותקפה מינית לפני כשנתיים וחצי על ידי צעיר בדואי, בעת שזה פרץ לבית משפחתה באחד מיישובי הנגב, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל־אביב דחה את בקשת משפחתה של הילדה מהמוסד לביטוח לאומי להורות על הכרתה של הילדה הנפגעת כנפגעת פעולת איבה.
בשיחה עם "מיינט באר שבע והנגב" ציין אביה של הילדה כי "היה מצופה מגוף שאחראי על הגנה על אזרחי המדינה, שינהג אחרת ממה שהוא קבע במקרה הקשה הזה. אנחנו נמצאים בתחושה קשה מאוד בעקבות כל האירוע הזה, וההחלטה הזו רק מקשה עוד יותר".
רקע הפשע
זו היתה פרשה שזעזעה את המדינה לפני כשנתיים וחצי. בסוף חודש ינואר 2021, באישון לילה, הותקפה מינית ילדה בת העשר, תושבת אחד היישובים בנגב, על ידי נער בדואי שהגיע עם חברו כדי לפרוץ לבית משפחתה של הילדה בעת שבני המשפחה ישנו בחדריהם. הנער הורשע בשעתו בעבירות של ניסיון למעשה סדום ופריצה למקום מגורים, ונדון לחמש שנות מאסר בפועל.
במקביל לערעורה של הפרקליטות על קולת העונש, הגישה משפחתה של הילדה, באמצעות באת כוחה, עו"ד רוני אלוני־סדובניק, למוסד לביטוח לאומי להכיר בילדה כנפגעת פעולות איבה, אך הבקשה נדחתה.
הפרשה הזו גם הגיעה לפתחו של בג"צ, שדן בעתירת משפחתה של הילדה להורות למוסד לביטוח לאומי לדון בבקשת המשפחה להכיר בתקיפתה של הילדה כפגיעת איבה על פי חוק התגמולים, וזאת כאשר השופט נועם סולברג ציין בהכרעת הדין כי "האירוע נושא העתירה הוא חמור ומזעזע".
בערר שהגישה עו"ד רוני אלוני־סדובניק נטען כי "קיימת התעלמות מכוונת מהיות הנגב והדרום שטח לוחמה יום יומי בסכסוך לאומני על האחיזה באדמות הנגב".
עוד ציינה עו"ד אלוני־סדובניק כי לפי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, "תקיפה מינית שמבצע בן לאום אחד בבן לאום שני המצוי בסכסוך בין שני עמים יוכר כפשע מלחמה".
קראו גם:
מנגד, נטען על ידי המוסד לביטוח לאומי, כי "אין יסוד סביר להניח כי מדובר בפשע על רקע לאומני. מהכרעת הדין וגזר הדין בתיק הפלילי עולה שמדובר במעשה פלילי חמור, שנעשה על ידי אזרח ישראלי ואין קשר בינו לבין אירוע איבה על פי חוק התגמולים. לפיכך, לא קמה החזקה כי מדובר בפעולת איבה ודין הערעור להידחות".
באחרונה דחה בית המשפט המחוזי בתל־אביב את הערר שהגישה משפחתה של הילדה, בשבתו כוועדת ערר נפגעי פעולות איבה, וקבע בהחלטתו כי "החלטת הרשות אשר קבעה כי אין מדובר באירוע איבה עומדת על אדנים איתנים. קריאת העדויות ביחד עם עיון בכל החומר שהומצא לוועדה, מצביעה על כך שלא נפל פגם בהחלטת הרשות לדחות את התביעה להכרת הקטינה כנפגעת איבה, על אף חומרתו היתרה של האירוע. איתרע מזלה הרע של הקטינה, שהנאשם מצא אותה ערה בחדרה וביצע בה את שהורשע בו על פי הודאתו. אין לנו יסוד סביר להניח את הנחותיה של באת כוח העוררת, לפיהן עצם העובדה שמדובר בנער בדואי כלפי קטינה יהודיה, די בו כדי לחוות פשע שנאה. בהכרעת הדין, כמו גם בגזר הדין, אין כל רמז לכך שמדובר היה בפשע שנאה על רקע לאומני".
זירת מלחמה
בתגובה להחלטת בית המשפט על דחיית הבקשה להכיר בילדה הנפגעת כנפגעת פעולות איבה, אמרה השבוע עו"ד רוני אלוני־סדובניק, באת כוחה של משפחת הילדה ל"מיינט באר שבע והנגב", כי "הלב נחמץ. דווקא הרשות המאשרת במשרד הביטחון בממשלת הימין 'מלא מלא', תחת השרים גלנט וסמוטריץ', מסרבת להכיר בלקוחה שלי בת העשר כנפגעת פעולות איבה. השגתי הכרה כפגיעת איבה לנפגעת האונס בחניון גן העיר בלב תל־אביב למרות שתל־אביב איננה זירת מלחמה.
"השגתי הכרה לנערה בת 15, שנאנסה בחוף סירונית בנתניה על ידי שישה ערבים מקלנסוואה, וכך גם השגתי הכרה לצעירה בת 24 שנאנסה בתחנת אוטובוס ביציאה מפסגת זאב. כך גם לתיירת ישראלית שנאנסה על ידי פלסטיני באמסטרדם, שאף היא לא אזור מלחמתי. תושבי הדרום חווים יום יום, שעה שעה, מלחמת התשה פלילית על רקע לאומני, וכל מי שלווה את הוונדליזם והתוקפנות הבדואית, יודע היטב שיש סממני איבה לאומניים לפשיעה הבדואית. ממשלה תחת בן גביר, סמוטריץ' והליכוד, צריכה להתפטר כאן ועכשיו אם דווקא היא לא מכירה בפשיעה פלילית ערבית בדרום כחלק מהניסיון להתיש את המתיישבים היהודים ולסלקם מהאדמה כפעולת איבה".
עו"ד אלוני־סדובניק הוסיפה וציינה כי "הקביעה בפסק הדין בערעור, כאילו הרשות המאשרת לפי חוק התגמולים במשרד הביטחון היא הגורם המוסמך לאשר אם אירוע היה פלילי או לאומני, היא פשוט לא נכונה. רק השב"כ מוסמך לקבוע אם אירוע פלילי בוצע על רקע לאומני או לא".
