בצל נגיף הקורונה, סטודנטים רבים החלו את שנת הלימודים האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הנגב. הלימודים מתקיימים לרוב דרך אפליקציית הזום, והשלב בו יחזרו הסטודנטים לקמפוסים עדיין לא נראה באופק. במקום לפקוד את אולמות ההרצאות, הם נאלצים להישאר בפיג'מות ונעלי בית.
קראו עוד:
צעירים רבים מעידים כי האווירה הסטודנטיאלית בבאר־שבע דומה לחיי הקולג' האמריקאים, ולכן רבים מהם בוחרים ללמוד בעיר ולנצל את השנים הללו לא רק לרכישת השכלה, אלא גם לצבירת חוויות שילוו אותם למהלך חייהם. במקביל ללימודים האקדמיים, הם מנהלים משק בית מלא, מוצאים תעסוקה ונהנים ממקומות הבילוי שיש לבירת הנגב להציע.
חיי הלילה התוססים בעיר הופכים את חיי הסטודנט הצעיר לחוויה בלתי נשכחת, אך כל אלו נכונים לימים שלפני פרוץ משבר הקורונה. כיום, הסטודנטים מקיימים שיעורים ומבחנים באופן מתוקשב, בזמן ששכר הלימוד לא הוזל. בנוסף, מקומות תעסוקה רבים בעיר שהציעו בעבר משרות עבודה לסטודנטים ואיפשרו להם להרוויח את לחמם בכבוד, נאלצו לסגור את שעריהם בשל הנחיות משרד הבריאות. תוסיפו לכך את העובדה שבעלי הדירות לא מתפשרים על מחירי השכירות, ותקבלו תמונת מצב מדאיגה. אם לא יימצא פתרון בקרוב, רבים מהסטודנטים יחשבו פעמיים אם להגיע ללמוד בנגב.
העירייה מסייעת
אם סטודנטים רבים יכולים בשנים הראשונות להיעזר במענקים מהצבא ובמלגות מסוימות, ככל שהזמן עובר הרזרבות אוזלות והם נאלצים להכניס את היד עמוק יותר לכיס. לא כולם מצליחים למצוא עבודה ולא לכולם יש הורים שיכולים לסייע להם.
משיחות שערכנו עם מספר סטודנטים השבוע עולה כי רבים מהם שינו הרגלים יומיומיים תוך כדי תנועה למשל בישולים ביתיים במקום הזמנת אוכל. רבים מהם ציינו כי עיריית באר־שבע מקלה עליהם בחשבונות הארנונה. "הקורונה חידדה את התחושה שבאר־שבע משתלמת יותר מבחינה כלכלית לסטודנטים. בלא מעט ערים אין הקלה בארנונה", הם מספרים.
תחושת חוסר הוודאות הכלכלית האופפת את פתיחת שנת הלימודים גרמה לצעירים רבים לדחות את ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה, אחרים נשרו מספסל הלימודים, ורבים מדווחים על כניסה לחובות כספיים. "לשמחתי, אני מחושבת יותר ודואגת כל הזמן לבדוק את המצב שלי בחשבון הבנק, כך שהיו גם חודשים טובים יותר שאפילו הצלחתי לחסוך קצת", מספרת ליאור גבאי (24) שמתחילה בימים אלה תואר שני באוניברסיטת בן גוריון. "לעומת זאת, יש אלפי סטודנטים גם כאן בבן גוריון שנכנסים לחובות. אני חושבת שצריך להתאים את שכר הלימוד לתוכנית הלימודים החדשה שרובה בזום. הייתי שמחה אם האוניברסיטה הייתה מתערבת בנושא, אבל לצערי, אני לא כל כך אופטימית".
מאיה קאופמן: "לא הגיוני שתנאי הלימוד משתנים והתשלום נשאר אותו דבר. חלק ממרכיבי שכר הלימוד מיועדים לאחזקה של האוניברסיטה, אז למה לא להקל עלינו"
גבאי דווקא ניצלה את תקופת הסגר הראשון, שהתקיים עדיין בתקופת הלימודים, כדי לחשב מסלול מחדש. "חזרתי להורים בתחילת הקורונה לתקופה ארוכה יחסית של חודשיים. הם רוצים לעזור מאוד, אבל זה לא פשוט בשעה שהם נאלצים לא לעבוד וגם לא לצאת לחל"ת. בסופו של דבר, הם 'מבזבזים' ימי חופש שצברו במשך השנים כדי שההכנסה לא תיפגע, מצד אחד, ומצד שני, לא יוצאים לעבוד בגלל הסיכונים הכרוכים בכך", היא מסבירה ומספרת בגילוי לב, "בהחלט חלפה במוחי מחשבה לעזוב את הלימודים, אבל זה היה מתוך מקום של חרטה שדווקא בתקופה כזו לחוצה כלכלית בחרתי בכל זאת ללמוד תואר שני".
אין עבודה
הקושי ממנו סובלת האוכלוסייה הסטודנטיאלית בא לידי ביטוי גם באחוזי נשירה גבוהים במיוחד. סקר שנערך בחודש יוני האחרון מגלה כי אחד מכל חמישה סטודנטים בישראל עזב או שוקל לעזוב את הלימודים. גבאי היא בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, אך לדבריה, משבר הקורונה גרם לה לחשוב פעמיים לפני שחיפשה עבודה במקצוע שלה.
"אני כרגע לא עוסקת במקצוע שבו עשיתי תואר ראשון, גם בגלל הפן הכלכלי. לצערי, משבר התעסוקה בבאר־שבע אפילו בולט יותר. יש הרבה פחות היצע של מקומות תעסוקה וגם מקומות העבודה שהיו רלוונטיים לסטודנטים כרגע לא פעילים או כבר לא מותאמים לסטודנטים. יש לא מעט סטודנטים שעובדים במרכז וגרים בבאר־שבע", היא מספרת.
מי שהתמזל מזלה והצליחה למצוא עבודה בתקופה כה מאתגרת היא מאיה קאופמן (26), סטודנטית שנה שלישית בלימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון. "כאשר סיימתי את תקופת הבידוד והחלו טיפה לשחרר את הסגר הראשון, חזרתי לבאר־שבע ומצאתי עבודה ב'בר גיורא' בלב האזור הסטודנטיאלי בעיר. אין לי ספק שהעבודה בבר זה הדבר הכי טוב שקרה לי בתקופה הזו", היא אומרת באנחת רווחה. "זה הקל עליי בעיקר מבחינה נפשית. הידיעה שיש לי מקום עבודה שאני יכולה להכיר ולפגוש בו אנשים בתקופה הבודדה הזו של הקורונה, וגם להרוויח מזה כסף, זה בכלל מצויין".
למרות שהמכללות והאוניברסיטאות הודיעו כי הלימודים יתקיימו רק בזום, לסטודנטים לא ניתנו הקלות בשכר הלימוד ובתשלומים. מה שכן מציעים מספר מוסדות אקדמיים הן מלגות שייאפשרו לעונים לקריטריונים לקבל סבסוד בשכר הלימוד. כמו כן האגודה הסטודנטיאלית מנסה בשיתוף האוניברסיטה להקל על שוכרי דירות באמצעות סעיפים מקלים יותר בחוזה מול משכירי הדירות.
ליאור גבאי: "לשמחתי, אני מחושבת יותר ודואגת כל הזמן לבדוק את המצב שלי בחשבון הבנק. לעומת זאת, יש אלפי סטודנטים גם כאן בבן גוריון שנכנסים לחובות"
בשעה שהנטל הכלכלי על הסטודנטים מכביד, רבים מזהירים מפני חוסר היכולת לעמוד בתשלומים. יש לציין כי התאחדות הסטודנטים הארצית דרשה ששכר הלימוד בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה יופחת בשנת הלימודים הקרובה ב־30% בעקבות הפגיעה באיכות ההוראה בלמידה מרחוק, ובשל הפגיעה הכלכלית שחוו סטודנטים. אולם, במשרד האוצר התנגדו להפחתה בשכר הלימוד וטענו כי הדרך לסייע היא בעזרת מלגות שמגיעות למי שזקוק לכך. משנדחתה הצעת החוק להפחתת שכר הלימוד האקדמי, הסטודנטים סבורים כי המוסדות להשכלה גבוהה צריכים לקחת יוזמה ולבוא לקראת הסטודנטים.
"לא הגיוני שתנאי הלימוד משתנים והתשלום נשאר אותו דבר. הבנתי שחלק ממרכיבי שכר הלימוד הולכים על אחזקה ותחזוקה של האוניברסיטה, אז למה לא להקל ולא לגבות את התשלומים הללו? אין לזה כל כך שימוש כרגע", מסכמת קאופמן ומוסיפה, "נכון שאני יותר מבשלת ופחות אוכלת בחוץ, אבל בהתאם לכך, אנחנו צורכים יותר מים וחשמל. החשבונות עולים הרבה מעל הממוצע מכיוון שהצריכה שלנו עולה".
מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "כחלק ממדיניות הסיוע לסטודנטים, האוניברסיטה הקימה קרן מענקי קורונה לסטודנטים בסכום של כ־18 מיליון שקל שהועברו לאלפי סטודנטים. מעבר לכך, ניתן סעיף שכירות גמיש בשכר המעונות, חולקו לפטופים ונט־סטיקים ועוד אמצעים שנועדו לעזור להם להתמקד בלימודים".
כל העדכונים - חדשות באר שבע
