בעוד החלטות הממשלה בנושא הקלות בסגר מתמהמהות ועדיין לא ברור מתי ענף התיירות ייפתח לציבור, החליטה קבוצת תיירנים מאזור הנגב, המונה כ־120 חברים, לאחד כוחות.
חברי הקבוצה החליטו שהגיעה העת לקחת את הדברים לידיים והקימו את פדרציית התיירות העצמאית בנגב כדי לקרוא לממשלה לפתוח מחדש את ענף התיירות באזור.
2 צפייה בגלריה
יריית הפתיחה של מחאת תיירני הנגב. טקס הקמת פדרציית התיירות העצמאית בנגב
(צילום: איתי ענר)
בטוח לבילוי
מרחב הנגב, מציינים התיירנים, הוא השטח הגדול ביותר והמרווח ביותר בישראל, ולכן, לטענתם, הוא האזור הבטוח ביותר לבילוי, חופשה, טיול או כל חוויה תיירותית אחרת.
בתחילת השבוע הכריזו יוזמי פדרציית התיירות העצמאית בנגב על הקמתה הרשמית של ההתארגנות בטקס שנערך ברחבת קברו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, בשדה בוקר.
על פי ההערכות, הסתכמו בשנה שעברה ההכנסות מעסקי התיירות במרחב הר הנגב, הכולל את מצפה רמון, ירוחם ורמת הנגב, בכ־400 מיליון שקל, הכנסות שנפגעו השנה מאוד בגלל התפרצות מגפת הקורונה.
קראו גם:
לדברי צוות הפעולה של מחאת התיירנים, "היו כאן בחודש אוגוסט האחרון למעלה מ־150 אלף איש ונרשמו אפס הידבקויות, כך שבכל מקרה ומצב יש להסיר מהאזור שלנו הגבלות תנועה של תיירים במרחב העצום הזה ולהסתכל על המרחב הזה כפדרציה עצמאית בתחום התיירות".
הפעילויות במרחב הנגב נעשות בשטחים פתוחים, ובהן פעילויות בנושא אסטרונומיה במצפה רמון, שהוכרזה שמורת אור כוכבים בינלאומית, טיולי ג'יפים, טיולי גמלים ואופניים, סיורים בכרמי גפנים, סיורים רגליים ולינה בחאנים ובצימרים.
פוטנציאל צמיחה
אפרת קדם סילברט, תושבת מצפה רמון, שמפעילה זה 11 שנה עם בן זוגה נדב את מרכז ההדרכה בטבע ופעילות של צפייה בכוכבים ואחת ממובילות המחאה, מתקשה להבין מדוע המדינה אינה פותחת את ענף התיירות בנגב. "כיצד ייתכן שמדינת ישראל תרצה לוותר על הכנסה כלכלית כה חשובה המהווה מקור תעסוקה לאלפים מתושבי הנגב, שלצידה גם סולידריות חברתית המעודדת את תיירות הפנים?", היא תוהה. "זה אבסורד גמור שמדינת ישראל נותנת לתעשיית תיירות שלמה בנגב לקרוס. תעשייה שמוכיחה פוטנציאל צמיחה שנה אחר שנה עם הכנסות של מאות מיליוני שקלים, שמדינת ישראל מוכנה בכזו קלות לוותר על העסקים הקטנים, שהם החמצן של המשק, ובאותה נשימה המדינה גם מוכנה לוותר על הערכים והחזון של בן־גוריון שחלם להפריח את השממה כאן בנגב. בחרנו להקים את הפדרציה התיירותית בנגב כי הבנו מהר מאוד שעל מנת שנוכל להפעיל תיירות, אנחנו צריכים להפוך את המרחב לחו"ל, וכך עשינו".
הציונים החדשים
לדברי סער בדש, אף הוא תושב מצפה רמון שהקים את מסעדת 'הדסער' - מסעדה אורגנית ומרכז תרבות, "אנחנו בעצם הציונים החדשים. הציונות המודרנית כיום מתבטאת הלכה למעשה בהקמת מפעלים כמו מפעל הקוסמטיקה האורגנית 'פארן', גידולים חקלאיים, כרמים ויקבים ושירותי תיירות, מלינה ועד לפעילויות בשטח, מסעדות ועוד מגוון של מיזמים המביאים לכאן תיירים וגם אנשים שמתלהבים מהאזור ובוחרים לעבור הנה ולהיות חלק ממנו".
זיו ספקטור, מחלוצי התיירנים בנגב, יזם ובעלים של חאן 'צל מדבר' שהקים לפני 30 שנה, נמנה עם יוזמי הקמת פדרציית התיירנים. "עניין הקורונה והמשבר הכלכלי אינם נקודתיים ואנחנו צריכים לחשוב שהקורונה היא כאן בשנים הקרובות. הכי הרבה נופתע לטובה. אם ימשיכו להחזיק את המרחב הזה סגור, יהיה משבר כלכלי ארוך טווח שלא תהיה התאוששות ממנו. אני לא מבין למה לשלוח אנשים ליוון כשיש לנו כאן את הנגב כמרחב פתוח ובטוח. תנו לאנשים לבוא לנגב. זה המקום לפתוח את הנגב ולתת לתיירות פה להתפתח ולנשום".
בטקס ההכרזה על הקמתה של פדרציית התיירות העצמאית בנגב, שהשתתפו בו כ־150 תושבי האזור, ציין ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, "מאות אנשים ברחו מהעיר אל המדבר כי המדבר הוא המקום שבו עם ישראל יכול לקבל תקווה בתקופה כה קשה".
יוזמי הפדרציה ציינו כי ההכרזה על הקמתה היא יריית הפתיחה של מחאת תיירני הנגב על החלטת הממשלה שלא לפתוח בשלב זה את התיירות המדברית במרחבים הפתוחים, ועל כך שהממשלה מאפשרת טיסות ליוון ולעוד יעדים בחו"ל במקום לעודד תיירות פנים וכלכלה מקומית.
לכל העדכונים - חדשות באר שבע
