"כשאמא נמסרה לצלב האדום התבררה חומרת מצבה - היא הגיעה לסורוקה בדקה ה-90. אין לנו מילים להודות לכם על עבודתכם הקדושה והמפעימה". כך אמר היום (ד') בהתרגשות אורי, בנה של אלמה אברהם בת ה-85, ששוחררה היום מבית החולים כחמישה חודשים לאחר ששוחררה משבי חמאס.
אלמה הוחזקה בתנאים קשים במשך למעלה מ-50 ימים. מאז הגיעה לסורוקה, כשהיא בסכנת חיים מיידית, טופלה על ידי צוותים רבים שעבדו במסירות ובמקצועיות על מנת להציל את חייה ולהשיב אותה לחיק משפחתה בבריאות איתנה. אלמה טופלה במלר"ד סורוקה עם הגעתה ומשם עברה למחלקה לטיפול נמרץ כללי. לאחר חודשיים עברה למחלקה גריאטרית, למחלקה פנימית ו' ומשם למחלקת שיקום.
"המקום המופלא הזה עטף את אמא ואותנו ברוך, מסירות אין קץ, אהבה, דאגה, חמלה, מקצועיות, קשב וחסד. בגיל 85 היא נולדה מחדש", אמר הבן אורי עם שיחרורה של אמו. הוא הזכיר: "עוד 132 חטופים נמצאים בעזה כבר שבעה חודשים. גם ברגע הניצחון הפרטי שלנו היום, אנחנו לא שוכחים אותם. הם חייבים להיות כאן, הם חייבים לחזור. עכשיו".
ואלמה עצמה הוסיפה: "אני מרגישה נפלא, תודה לכל מי שעזר לי. שרדתי בעיקר כדי לראות את הילדים שלי ואת המשפחה שלי. המסר שלי הוא שצריך לשחרר את החטופים עכשיו, עכשיו".
"חוזק וגישה חיובית"
פרופ' מוטי קליין, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי בסורוקה, סיפר: "כשחיפשנו בספרות הרפואית מידע על מקרים דומים, כדי להבין איך לטפל באלמה, לא מצאנו שום דבר שדומה לכך. הרעב, מניעת התרופות, ההתעללות השיטתית שעברה - זה לא דומה לשום מקרה אחר בעולם. בשיחה הראשונה עם המשפחה הבנו שהמגדלור שלאורו נלך הוא אלמה עצמה, עם החוזק, הגישה החיובית והאופטימיות בעיניים.
"בעיני אלמה חתומה על הדף הראשון בספר שלא היה צריך להיכתב, שממנו נלמד איך לטפל רפואית במי שעובר עכשיו את מה שאלמה חוותה. ממנה למדנו מה זה אומר מבחינה רפואית "להינמק בשבי" ואלו משאבים יידרשו מהרפואה המודרנית״.
והוסיף פרופ' לאוניד ברסקי, מנהל מחלקה פנימית ו' בסורוקה: "מצבה של אלמה היה קשה ולא מאוזן, מכיוון שלא קיבלה שום טיפול תרופתי במשך כל התקופה הארוכה בשבי עבור מחלות כרוניות מהן סבלה עוד בטרם נחטפה, ובעבור מחלות חריפות שנרכשו שם. הטיפול בה היה מורכב מאוד ודרש שיתוף פעולה מלא של מומחים ממקצועות שונים ברפואה, עבודה מסורה של הצוות הסיעודי, ותמיכה רגשית. הטיפול באלמה הוא הצלחה גדולה של כל הצוות".
שרון אזולאי, עובדת סוציאלית שליוותה את אלמה ובני משפחתה: "אני זוכרת את ההתרגשות כשהודיעו לי שאקבל אותה ואת משפחתה. פגשתי משפחה חזקה, תומכת ועוטפת שלא נחה לרגע, הייתי איתם בעליות ובירידות והתכוננו ביחד לשחרור מהאשפוז הארוך. אני שמחה על הזכות שניתנה לי להיות שותפה לטיפול באלמה".
מיכל ורד, פיזיותרפיסטית אחראית במחלקת שיקום בסורוקה: "כשהצוות הפרא-רפואי החל לטפל באלמה בסוף דצמבר היא הייתה רזה מאוד, הלומה וזקוקה לתמיכה רבה. הכאבים מהפצעים המחרידים ברגליה, שנגרמו כשנגררה ממקום למקום, הקשו על תהליך השיקום והתפללתי בכל יום שאראה את אלמה למחרת בבוקר.
במחלקת שיקום היא טופלה על ידי צוותים רב תחומיים - רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה - וכיום אלמה חיונית, מחייכת וזקוקה למעט עזרה. היא הולכת, רוקדת וגם חובקת נינה חדשה. זכיתי לטפל באישה אצילית, צנועה וחזקה".
קראו גם:
סיכם ד"ר שלומי קודש, מנהל סורוקה: "בחודש נובמבר 2023 קיבלנו את האחריות הכבדה לטפל בחטופים שמצבם הרפואי מצריך טיפול דחוף. במסגרת זו התקבלה אצלנו אלמה, כאשר כפסע עומד בינה לבין מותה, ואנו מעריכים שלא הייתה שורדת יום אחד נוסף במנהרות חמאס. הייתה לנו הזכות והכבוד ללוות אותה ואת בני משפחתה בתהליך שיקום שעוד לא הסתיים, וימשיך כעת מחוץ לכותלי בית החולים.
"כולנו חרדים למחשבה על אנשים נוספים במצבה וחששות כבדים רובצים בשאלה לגבי מצבם הרפואי. אנו קוראים שוב להחזרת כל החטופים למשפחותיהם".
