תושב באר־שבע, נכה בשיעור של 75 אחוז, הפסיק לקבל קצבת נכות כללית לאחר שחזר לעבוד והכנסתו מעבודה עלתה על ההכנסה המזכה בקצבה. עיריית באר־שבע סירבה לתת לו הנחה בארנונה לזכאים לקצבת נכות כללית, מהמועד שבו הפסיק לקבל את הקצבה.
2 צפייה בגלריה
הכנסתו של הנכה מהעבודה עלתה על ההכנסה המזכה בקצבה
הכנסתו של הנכה מהעבודה עלתה על ההכנסה המזכה בקצבה
הכנסתו של הנכה מהעבודה עלתה על ההכנסה המזכה בקצבה
(shutterstock)
התושב הבאר־שבעי לא ויתר ושיגר את תלונתו בנושא למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור.
בתלונתו טען האיש כי הוא זכאי לקבל את ההנחה, אף שאינו מקבל עוד את הקצבה. תלונתו של האיש כלולה בדו"ח נציב תלונות הציבור לשנת 2020, שפורסם ביום שלישי השבוע, ממנו עולה כי בתגובה לפניית נציב תלונות הציבור, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מסרה עיריית באר־שבע כי הנחה בארנונה לנכים ניתנת רק למקבלי קצבת נכות בפועל, ומאחר שהקצבה אינה משולמת עוד לתושב המתלונן, הוא אינו זכאי לקבל את ההנחה.
קראו עוד>>>
בנציבות תלונות הציבור חשבו אחרת. בהתבסס על הוראות אחד מסעיפי חוק הביטוח הלאומי, כי נכה שחזר לעבודה ובשל רמת שכרו אינו זכאי עוד לקבלת קצבת נכות כללית, זכאי לכלל ההטבות שהיה זכאי להן בעת שקיבל את הקצבה, ובכלל זה הנחה בארנונה לפרק זמן של 36 חודשים ממועד הפסקת תשלום הקצבה.
הנציבות, כך עולה מהדו"ח, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין, וזה קבע כי עמדת הנציבות מקובלת עליו.
בסופו של דבר קיבלה עיריית באר־שבע את עמדת הנציבות, ולתושב המתלונן הוענקה ההנחה בארנונה.

כביש הרוס

זה לא חדש שגופים ציבוריים מגלגלים אחריות זה על זה כשמדובר במפגעים ומטרדים שונים. כך קרה גם לאזרח אשר התלונן בפני נציב תלונות הציבור על מפגעים בתשתית כביש מספר 211, המוביל לבסיס צה"ל בשבטה ולאתר העתיקות הסמוך.
2 צפייה בגלריה
נציג הגיע למוקד וצלצל אליו בזמן שהוא נמצא במקום
נציג הגיע למוקד וצלצל אליו בזמן שהוא נמצא במקום
נציג הגיע למוקד וצלצל אליו בזמן שהוא נמצא במקום
(shutterstock)
לדברי המתלונן, באותו כביש יש בורות עמוקים אשר גורמים נזק לכלי רכב אזרחיים וצבאיים, והוא גם מסוכן לנסיעה בלילה נוכח העובדה שהוא אינו מואר.
לצורך בירור התלונה פנתה הנציבות לכל הגופים שיש להם נגיעה לעניין התלונה, והתברר שכל גוף הטיל את האחריות על משנהו. משרד התחבורה טען כי הכביש משמש כביש גישה לבסיס צה"ל, ולכן הוא באחריות משרד הביטחון.
משרד הביטחון טען כי הכביש מצוי בתחום השיפוט של המועצה האזורית רמת הנגב, ולכן הוא באחריותה. במועצה האזורית רמת הנגב טענו כי הכביש אמנם נמצא בתחום השיפוט שלה, אך הוא אינו באחריותה, מאחר שהוא מוביל לבסיס צבאי ולאתר של רשות העתיקות ואינו משרת את יישובי המועצה.
בנוסף לכך, טענה מועצת רמת הנגב כי עלות הטיפול במפגעים בכביש נאמדת במיליוני שקלים, ומכיוון שהכביש אינו משרת את תושבי רמת הנגב, הטיפול בו אינו נמצא בעדיפות גבוהה מבחינתה, והיא אינה יכולה להקצות לטיפול את התקציבים הנדרשים.
רשות הטבע והגנים, שגם אליה פנתה הנציבות בעניין, מסרה כי הכביש נהרס בגלל פעילות צה"ל במקום ובשל נסיעת רכבי צבא כבדים עליו, ולכן צה"ל הוא הגורם שאמור לתקן את המפגעים בכביש.
מאחר שאף רשות לא קיבלה עליה את האחריות לכביש וכל רשות הטילה את האחריות לטיפול במפגעים שבו על הרשות האחרת, יזמה נציבות תלונות הציבור שני מפגשים בהשתתפות נציגי כל הרשויות הנוגעות בדבר, בהם נדונו תיקון הכביש, וכן הסוגיה העקרונית של האחריות לתחזוקת כלל כבישי הגישה לבסיסי צה"ל.
בעקבות אותם מפגשים הודיעה המועצה האזורית רמת הנגב, כי לפנים משורת הדין היא תתקצב את שיפוץ הכביש כחלק מתקצוב שיפוץ רוחבי של כבישים אחרים באזור.

לא זמינים

לעתים מתלונן אזרח על ליקוי בקבלת שירות כלשהו מאחד הגופים המבוקרים על ידי נציב תלונות הציבור, אך אותו גוף טוען שהשירות ניתן כנדרש או שהליקוי במתן השירות תוקן.
אחת הדרכים לבירור תלונה כזו היא שימוש בשיטת ה"לקוח הסמוי", כאשר עובד נציבות תלונות הציבור מגיע למשרדי אותו גוף או שהוא מתקשר למוקד השירות שלו כדי לקבל את השירות שהאזרח המתלונן טען שלא קיבל אותו.
כך קרה, כפי שמתואר בדו"ח נציב תלונות הציבור, לתושב באר־שבע שהתלונן על כך שלא זכה למענה טלפוני במוקד דואר שליחים בבאר־שבע. ע
ובדת של הנציבות התקשרה אף היא מספר פעמים למוקד, אך גם היא לא זכתה למענה. בנציבות תלונות הציבור העלו הילוך ואחד מעובדי הנציבות הגיע פיזית למוקד הדואר, ובעודו במקום הוא התקשר למספר הטלפון של המוקד. התברר כי לא נשמע כל צלצול טלפון ולכן עובדי המוקד אינם עונים לשיחות.
הנציבות הביאה ממצאים אלה לידיעת הנהלת חברת 'דואר ישראל' וביקשה ממנה לפעול לתיקון הליקוי.

מתלוננים יותר בנגב

מדו"ח נציב תלונות הציבור עולה כי מספר התלונות הגבוה ביותר שנשלח בשנה שעברה לנציב ביחס לגודל האוכלוסייה ביישובי הארץ נרשם בערד (53 תלונות לכל 10,000 תושבים). אחריה מדורגת ירוחם עם 45 תלונות לכל 10,000 תושבים.
בבאר־שבע עמד אשתקד מספר התלונות על כל 10,000 תושבים על 37, בדימונה 33, באופקים 26 ובנתיבות על 25 תלונות על כל 10,000 תושבים.
בתוך כך, התקיים ביום שלישי השבוע, ביום בו הוגש הדו"ח ליו"ר הכנסת, "יום נציב תלונות הציבור", שבמסגרתו נפגשו עובדי נציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה עם אוכלוסיית הגיל השלישי בבאר־שבע.במפגש שנערך במועדון פיס לגיל הזהב בעיר ניתן למשתתפיו הסבר על סיוע הנציבות במיצוי זכויותיהם של בני הגיל השלישי.
לעדכונים: חדשות באר שבע