עוד הוכחה לכך שדרוש מקצה שיפורים במערכת החינוך העל־יסודית באזור הנגב: השבוע פרסם אתר "מדלן" את נתוני מדד בתי הספר התיכונים בארץ. המדד מחושב לפי שקלול הזכאות לבגרות וזכאות לבגרות בהצטיינות ושיעורי התלמידים שניגשו לבחינות בגרות במתמטיקה ובאנגלית בהיקף של חמש יחידות. הנתונים שלפיהם משוקלל המדד מתבססים על נתוני משרד חינוך לשנת הלימודים תשפ"א (2020–2021). כמו כן נכללו במדד שיעורי נשירת תלמידים ממערכת הלימודים מכל בית ספר שנכלל בדירוג האמור.
התמונה העולה מהדירוג של "מדלן" מדאיגה: מרבית בתי הספר התיכונים באזור הנגב מדורגים בתחתית הטבלה. למעשה, בית הספר שקיבל את הציון הגבוה ביותר באזור הנגב (6.6) הוא בית הספר התיכון המקיף עומר המדורג במקום 67 בדירוג הכולל 321 בתי ספר תיכונים.
שלושת המובילים
הנתונים מראים שבתי הספר הנמצאים ביישובים מבוססים ובעשירון העליון בדירוג החברתי־כלכלי הם גם המצטיינים במערכת החינוך התיכונית.
מנתוני הדירוג של "מדלן" עולה כי בית הספר התיכון המקיף עומר ביישוב עומר קיבל את הציון הגבוה ביותר מבין בתי הספר התיכונים בנגב.
הנתונים מראים ששיעור הזכאות לתעודת בגרות בתיכון המקיף עומר עמד בשנת תשפ"א על 92.5 אחוז ושיעור הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות עמד על 23.12 אחוז, הגבוה ביותר בהשוואה לשאר התיכונים באזור.
עוד עולה מנתוני המדד כי שיעור התלמידים בתיכון מקיף עומר שניגשו לבחינת בגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידות עמד על 25.8 אחוז ו־76.1 אחוז מהתלמידים ניגשו לבחינת בגרות באנגלית בהיקף של חמש יחידות. שיעור נשירת התלמידים מהלימודים עמד על חצי אחוז.
בית הספר התיכון "אשל הנשיא" שבמועצה האזורית מרחבים מדורג עשרה מקומות נמוך יותר, עם ציון מדד של 6.5. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בשנת תשפ"א עמד על 95.4 אחוז ושיעור הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות עמד על 20.4 אחוז.
שיעור הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידות עמד על 29 אחוז, ושיעור הניגשים לבחינת בגרות באנגלית בהיקף של חמש יחידות עמד על 76 אחוז. שיעור נשירת התלמידים עמד בתיכון אשל הנשיא על 0.2 אחוזים.
בהמשך הדירוג ממוקם בית הספר התיכון "ברנקו וייס מיתרים" במיתר עם ציון מדד של 6.1. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבית ספר זה עמד על 93.1 אחוז, 16 אחוז מהתלמידים ב"ברנקו וייס מיתרים" היו זכאים לתעודת בגרות בהצטיינות, ושיעור הניגשים לבחינות בגרות במתמטיקה ובאנגלית בהיקף של חמש יחידות עמד בהתאמה על 27.5 אחוז ו־67.8 אחוז. שיעור הנשירה של תלמידים ממערכת הלימודים עמד על 0.3 אחוזים.
איפה באר־שבע?
לפי המדד של "מדלן", הנכונים לשנת הלימודים תשפ"א, בתי הספר התיכונים בבאר־שבע מדורגים במקומות הנמוכים יותר של הטבלה.
כך למשל מדורג בית הספר הדתי אמי"ת באר־שבע במקום ה־137 עם ציון של 5.9. שיעור הזכאות לבגרות עמד על 92 אחוז ושיעור הזכאות לתעודת בגרות בהצטיינות היה 13.5 אחוז.
שיעור הניגשים לבחינות בגרות במתמטיקה ובאנגלית בהיקף של חמש יחידות עמד התאמה על 24.7 אחוז ו־64.9 אחוז. שיעור הנשירה עמד על 0.4 אחוזים.
עוד בתי ספר תיכונים בבאר־שבע קיבלו ציונים נמוכים יחסית, בהם תיכון "עמל רמות" (ציון 5.5), תיכון מקיף ו' (ציון 5.4), תיכון מקיף "רבין" (ציון 5.3), בית הספר הטכני של חיל האוויר (ציון 5.3), תיכון מקיף ג' (ציון 5.1) ותיכון "רגר" (ציון 4.9).
את הטבלה סוגרים, ולא באופן מפתיע, בתי הספר התיכונים במגזר הבדואי. יוצא דופן הוא בית הספר התיכון המקיף "אלנור" ביישוב חורה עם ציון של 5.2, שיעור זכאות לתעודת בגרות שעמד על 90.1 אחוז ושיעור הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות שעמד על 10.4 אחוז. ואולם, מרבית בתי הספר התיכונים במגזר הבדואי נועלים את הדירוג עם ציונים שנעים בין 3 ל־4.5 ועם שיעורי זכאות לתעודת בגרות שנעים בין 49 ל־75 אחוז. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות נמדד באחוזים בודדים.
מודל ייחודי
מנכ"ל "מדלן", טל קופל, מסביר השבוע, "ציוני הבגרות לשנת 2021, כפי שפרסם אותם משרד החינוך, אומנם שקופים אך אינם מאפשרים השוואה בין תיכונים בגלל המקצועות השונים ומספר היחידות השונה, בנוסף למשתנים משמעותיים אחרים שלא תמיד נלקחים בחשבון כמו אחוז הנשירה מבית הספר, אחוז הזכאים לבגרות ומספר הזכאים לבגרות בהצטיינות".
עוד מוסיף קופל, "כדי לפתח מדד אחיד פיתחה מחלקת Data Science של 'מדלן' מודל מיוחד ששיקלל את כל אלה לפי משקלות שונים. נשירת תלמידים למשל הורידה מהציון הסופי. כך התקבלה בסופו של דבר רשימה ובה ציון סופי לכל בית ספר שמאפשר להשוות ביניהם בקלות רבה".
מה באשר למיקומם של בתי הספר התיכונים בנגב בחלק התחתון של הדירוג?
"במדד הנוכחי שבדקנו נראה שבפריפריה, בכלל, ובנגב, בפרט, יש צורך לחזק את בתי הספר בכל הפרמטרים, שכן הם ניצבים במקומות נמוכים במדד אשר יצרנו. כאשר רואים שחור על גבי לבן את ההבדלים בכל פרמטר בין בתי הספר, ניתן לראות את החוזקות והחולשות של כל תיכון, וקל יותר להבין איפה נקודות התורפה, ובכך להשתפר. כך שבמדד שנייצר בשנה הבאה נוכל לראות שינוי חיובי בבתי הספר התיכונים בפריפריה".
פער עמוק ומתמשך
בתגובה לנתונים אומר נשיא המכללה האקדמית "חמדת" בשדות נגב, פרופ' חיים שקד, המשמש גם יו"ר פורום נשיאי המכללות לחינוך, "במדינת ישראל של היום למקום שבו ילד או ילדה גדלים יש השפעה דרמטית על ההישגים הלימודיים שלהם לאורך כל שכבות הגיל. להיבט הגיאוגרפי יש השלכות על ההתפתחות הלימודית החל מגיל צעיר, באיכות החיים שהם יקבלו בגן, עבור במיומנויות יסוד דוגמת קריאה וכתיבה בכיתות הנמוכות, ועד לציוני בחינות הבגרות ובסיכויי הקבלה ללימודים אקדמיים לתואר שהם ירכשו, אם בכלל".
לדברי פרופ' שקד, "לפי נתוני ה־OECD, מדינת ישראל ממוקמת במקום הראשון בפערים בין תלמידים חזקים לחלשים. מבחני פיז"ה מראים כי לפער בין תלמידים באחוזון 95 לבין תלמידים שממוקמים באחוזון החמישי במדינת ישראל אין אח ורע בשום מדינה מערבית. הנתונים מתייחסים לשונות בין תלמידים יהודים לערבים, אך הם בעיקר מלמדים על הפער העמוק והמתמשך שקיים בין הנעשה במטרופולינים הגדולים במרכז לבין מה שקורה בפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית בישראל. לאורך השנים המדינה עושה ניסיונות ומאמצים לסגור את הפערים הללו ללא הצלחה ניכרת, כאשר הפערים נותרים, ואף מעמיקים עוד יותר".
איך מסייעים לתלמידים לפרוץ את נתוני הפתיחה שלהם?
"באקדמית 'חמדת' אנחנו מאמינים שאחד הכלים שיכולים לסייע לתלמידים לפרוץ את נתוני הפתיחה שלהם ולהגיע רחוק ככל שניתן היא לטפח בתלמידים את החוסן. מסיבה זו פיתחנו במכללה את משנת 'פדגוגיה של חוסן' מתוך הבנה כי החוסן הינו מרכיב שמאפשר לתלמידות ולתלמידים שמגיעים מחתך סוציו־אקונומי נמוך לשאוף להצליח ולנפץ תקרות זכוכית וחסמים שונים תוך הצבת יעדים והגשמתם".
משלמים מחיר
הנתונים שפרסם אתר "מדלן" אינם מפתיעים את ד"ר רוני גז לנגרמן, רכזת פדגוגית במרכז להורות ומשפחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר־שבע. "הפריפריה הדרומית משלמת מחיר יקר מאוד בכל תחומי החיים בשל מורכבות החברה, מה שמעיד על צורך בתקציבים ותשומת לב ייחודית", היא מציינת. "חינוך טוב הוא המשאב הקריטי לחוסנה ואיכותה של חברה. לעולם נצטרך להתמודד עם פערים חברתיים, משום שהחברה הישראלית דינמית ובעלת מגוון תרבותי".
איך אפשר לצמצם את הפערים האלה?
"במערכת החינוך, בין שמדובר במצוינות בתחום האקדמי או בין שמדובר באיכויות של מיומנויות חברתיות ורגשיות, נדרשת מערכת שתספק הן למחנכות ולמחנכים והן לתלמידות ולתלמידים כלים, משאבים ואופק שניתן לחלום בו ולא להיאבק בו. כמכללה לחינוך אנו דוגלים בהנחלת פדגוגיה של צדק, מגוון והכלה. אלה לא סיסמאות. אלה הערכים שסופגים הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, ושאותם אנו מקווים ליישם באמצעותם במוסדות החינוך ברחבי הארץ".
הקורונה השפיעה
בתי הספר התיכונים בחברה הבדואית מדורגים כאמור בתחתית הדירוג של "מדלן". בית הספר התיכון הרב־תחומי בלקיה למשל קיבל ציון מדד של 3.4 עם שיעור זכאות לתעודת בגרות של 57.4 אחוז ושיעור זכאות לתעודת בגרות בהצטיינות של 2.7 אחוזים.
שיעור התלמידים שניגשו לבחינות בגרות במתמטיקה ובאנגלית בהיקף של חמש יחידות עמד על 3.2 אחוזים ו־12.9 אחוז בהתאמה. בבית הספר התיכון "אקרא עמאר צאנע" בלקיה, עם ציון של 3.3, נרשם שיעור זכאות לתעודת בגרות של 50.3 אחוז ושיעור זכאות לתעודת בגרות בהצטיינות של 2.3 אחוזים מכלל הזכאים לתעודת בגרות באותו בית ספר.
למנהל מחלקת החינוך במועצת לקיה, ד"ר טאלב אלאסד, יש הסבר לנתונים האלה, בלקיה, בפרט, ובחברה הבדואית, בכלל. "מחצית מהתלמידים אצלנו הם מהפזורה הבדואית. יש בכלל תלמידים שמתגוררים בשטח השיפוט של עומר, אז למה שהם לא ילמדו בעומר? בפועל הם באים ללמוד אצלנו בלקיה", מציין ד"ר אלאסד. "העניין הוא שהמדינה לא בונה בתי ספר בפזורה, כך שהתלמידים שמתגוררים בפזורה מגיעים אלינו ואל יישובי הקבע בהסעות כדי ללמוד".
קראו גם:
איך זה מתקשר להישגים הנמוכים במערכת החינוך העל־יסודית?
"הנתונים מתייחסים לתקופה שבה הייתה המדינה נתונה למציאות של מגפת הקורונה. באותה תקופה, כשבמגזר היהודי הייתה למידה מרחוק, לתלמידים מהפזורה הבדואית לא הייתה אפשרות כזו. ביישובי הפזורה אין תשתית אינטרנטית, גם אין מערכת חשמל סדירה וברור שיש פער בין תנאי הלמידה של תלמידי הפזורה לבין אלה שמתגוררים ביישובים מוסדרים. ברור שחוסר התנאים של התלמידים מהפזורה משליך על ההישגים הלימודיים שלהם. גם המצב הכלכלי ביישובי הפזורה, בפרט, וביישובי המגזר, בכלל, משפיע על רמת ההישגים הלימודיים".
אתה מופתע מהנתונים?
"בכלל לא. הנתונים הללו מצביעים על תמונת מצב קשה במערכת החינוך במגזר הבדואי. תנאי הלימוד לא קלים. קיימת צפיפות רבה בכיתות, ואצלנו למשל, אנחנו מקצים חדרי מעבדות ומקלטים כמקום חלופי לכיתות לימוד כדי למנוע צפיפות יתר בכיתות שמונות כ־35 תלמידים. כמובן שזה מקשה על הלימודים בכיתות. צריך גם לזכור שבימי גשם ושיטפונות, כשהדרכים חסומות, חלק מהתלמידים לא מצליח להגיע לבתי הספר. גם זה פוגע בתנאי הלמידה ובהישגים הלימודיים. עם זאת, אנחנו פועלים לצמצום הפערים הלימודיים ויש לנו שיתוף פעולה עם משרד החינוך במחוז הדרום בנושא הזה".
עוד נתון מעניין שעולה מהדירוג נוגע לבית הספר הנועל את הדירוג - בתחתית הטבלה נמצא בית הספר "בית יעקב נווה יוכבד" באופקים עם ציון מדד 1.9. שיעור הזכאות לבגרות בבית ספר זה עמד על 19.4 אחוז, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות בבית הספר עמד על אפס, וכך גם שיעור הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ובאנגלית.
גמול הצטיינות
השבוע הוכרז ש־38 חטיבות עליונות בבתי הספר התיכונים ברחבי הנגב יזכו בתגמול דיפרנציאלי על הצטיינות בתחום הערכי, החברתי והלימודי.
על פי משרד החינוך, הם הצטיינו במהלך שנת הלימודים תשפ"ג בתחומים שונים. בהישגים הערכיים־חברתיים נכללים, בין היתר, מדדים כמו שיעור הגיוס לצה"ל או לשירות אזרחי־לאומי, מניעת נשירת תלמידים וקליטת תלמידי החינוך המיוחד.
בהישגים הלימודיים נכללים מדדים כמו אחוז הזכאות לבגרות, אחוז ההצטיינות במבחני בגרות, אחוז זכאות לתעודת בגרות איכותית ומידת השיפור בהשוואה להישגים בשנה הקודמת.
לכל אחד ואחת מעובדי ההוראה בבתי הספר הזוכים יינתן גמול כספי חד־פעמי לפי סיכום שעוגן בין משרד החינוך לבין ארגון המורים ומשרד האוצר במסגרת רפורמה "עוז לתמורה" לפי רמת ההצטיינות של בית הספר.
17 בתי ספר תיכונים באזור הנגב דורגו ברמת תגמול 1, בהם ברנקו וייס, מקיף דתי אמי"ת, אולפנת בני עקיבא חן במדבר, מקיף טוביהו, מקיף ו' וגימנסיה באר־שבע בבאר־שבע. תיכון דרכא אפלמן ותיכון דרכא זינמן בדימונה. מקיף דרכא, מקיף דתי חדש לבנות, דרכא ע"ש הצבי בנתיבות. מקיף ספיר בירוחם, אורט צור בערד, מקיף טומשין בערערה, אורט אלמותנבי בכסייפה, תיכון אלנג'אח ברהט ועתיד אלפורעה בדריג'את.
כל מורה באותם בתי ספר יזכה לגמול כספי חד־פעמי של 9,197 שקל, ועוד עשרה בתי ספר באזור הנגב דורגו ברמת תגמול 2 וייזכו את מוריהם בסכום של 6,897 שקל.
עובדי הוראה בשבעה בתי ספר באזור דורגו ברמת תגמול 3 ויזכו לתגמול כספי של 4,598 שקל, ואילו ארבעה בתי ספר דורגו ברמת תגמול 4 ועובדי ההוראה שלהם יזכו לתגמול כספי חד־פעמי של 3,448 שקל.
