מי יהיה הרב הראשי הבא של באר־שבע? הכרזתו הצפויה של רבה הראשי של באר־שבע וראש אב בתי הדין, הרב יהודה דרעי, כי יתמודד לתפקיד הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי, פותחת את המירוץ למשרה הנחשקת בבירת הנגב. ככל שקרב מועד הבחירות הארצי שייערכו בחודש אוגוסט, עולים עוד ועוד מועמדים בבורסת השמות, ואין ספק שבתקופה הקרובה צפוי להיות מעניין ברחוב החרדי.
גדול בתורה (וגם די מקושר)
לפני שנסקור אילו רבנים עשויים להתמודד על תפקיד רבה הראשי של באר־שבע, כדאי להתמקד קודם בהמשך דרכו של נושא המשרה הנוכחי במירוץ הארצי.
ראשית, דרכו של הרב יהודה דרעי אל תפקיד הרב הראשי הספרדי עדיין לא סלולה. הרב יהודה דרעי (65), אחיו של חבר הכנסת אריה דרעי, הוא לא היחיד שמתמודד על התפקיד הנחשק, ומולו עשוי להתמודד הרב דוד יוסף, בנו של מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף ז"ל, וידיד נפש של ח"כ אריה דרעי. מצב זה עשוי להציב את יו"ר ש"ס בדילמה לא פשוטה.
ואם לא די בכך, בניו של הרב יהודה דרעי נשואים לבנותיו של הרב אברהם יוסף ששימש רבה הראשי הספרדי של חולון, ולבנותיו של הרב יצחק יוסף, הרב הספרדי הראשי, שניהם בניו של הרב עובדיה יוסף.
אז כיצד פותרים את התסבוכת? בחוגים חרדיים כבר מדברים על ניסיון להגיע להסכמות כשהכף נוטה לכיוונו של הרב יהודה דרעי, ותיק מועצת הרבנות הראשית.
"אין ראוי ממנו להיות הרב הראשי לישראל", אומר השבוע יו"ר עמותת "אחיי למען רעיי", יעקב אוחיון, מקורבו של הרב יהודה דרעי. "הוא תלמיד חכם בקנה מידה עצום, הוא דרשן מספר אחת בארץ, ואנחנו מאחלים לו הרבה הצלחה, אף על פי שקשה לנו פרידתו מהעיר באר־שבע והמהפך שהוא עשה בעיר וגודל היריעה לא תוכל להכיל".
דוגל בהידברות
הרב יהודה דרעי נבחר לראשונה לתפקיד הרב הראשי הספרדי של באר־שבע בשנת 1997, שנה לפני הבחירות לרשויות המקומיות. מולו התמודד על התפקיד הרב יורם כהן, רבה הראשי של שכונת רמות, ראש מוסדות אמרי יוסף ונינו של הרב יוסף "סוסו" הכהן.
הרב דרעי הגיע לבאר־שבע מירושלים, שם היה רבה של שכונת רמות ועמד בראשות כולל האברכים "קול יהודה" שהקים בעזרת אחיו. זאת הייתה התמודדות יצרית שלוותה בלחצים על הגוף הבוחר שכללו מפגשים במלון "הילטון" בבאר־שבע (כיום מלון "לאונרדו"). בסופו של דבר נבחר הרב דרעי לרבה הראשי הספרדי של בירת הנגב, משרה שהוא מחזיק בה כבר 25 שנה.
תקופת כהונתו של הרב דרעי התאפיינה בניסיון להגיע להידברות בנושאים שהם בסטטוס־קוו הדתי והעדפת שיח על פני מאבקים מול הראשות המקומית והעומד בראשה. עם זאת, לא פעם השמיע את קולו והביע את מחאתו וחוסר שביעות רצונו ממהלכים וסוגיות שראה בהם קו אדום. זכור במיוחד מאבקו חסר הפשרות בפעילות מיסיונרית בבאר־שבע שהתבטא בהפגנות ועימותים שהרב דרעי השתתף בהם. גם בנושאים הקשורים לשבת הוא הביע את דעתו הנחרצת, אף שעמדתו לא תמיד התקבלה.
כזכור, בחודש מאי 2017 פנה הרב דרעי בעיצומם של ימי השבעה של אמו אל בית המשפט בדרישה לדחות את חגיגות האליפות של הפועל באר־שבע במוצאי השבת בטענה שההכנה לחגיגות נערכו בשבת. בית המשפט דחה את בקשתו לאור עמדת העירייה כי ההכנות לחגיגות התקיימו ימים לפני המשחק ולא ביום שבת.
עוד קודם לכן שיגר הרב דרעי מכתב לראש העירייה, רוביק דנילוביץ', שבו מחה על "חילול שבת המוני" וקרא לדחות את האירוע למועד אחר. "נדהמתי לשמוע על החלטתך להקדים את חגיגות האליפות למוצאי שבת, כאשר ברור לכל שאירוע המוני מעין זה יגרום לחילול שבת המוני שלא נראה בעיר באר־שבע מעולם", כתב.
באחרונה התרחשה תקרית דומה כשהתאחדות הכדורגל ביקשה מהפועל באר־שבע לשחק בשבת בצהריים. הרב דרעי הביע את זעמו בפני ההתאחדות לכדורגל ובפני מועדון הכדורגל, ודרש לדחות את המשחק למוצאי שבת. "כשקבעתי את המזוזות באצטדיון טרנר הובטח לי שלא ישחקו בשבת", טען.
מי קובע?
עתה, כשמשרת הרב הראשי של באר־שבע עתידה להתפנות, נפתח המירוץ ושאלת מיליון הדולר היא מי יאייש אותה בעתיד. לא מעט מועמדים רואים עצמם מתאימים לתפקיד, אולם יש לזכור שלא רק רצונם קובע אלא שהם כפופים להחלטות מועצת חכמי התורה, החלטות רבנים, דילים וניסיונות פשרה על מועמד מוסכם. יש לא מעט מועמדים אפשריים, והבולטים שבהם הם הרב יורם כהן, ראש מוסדות "אמרי יוסף" הכולל ישיבות, כוללים וגנים, ונחשב לאחד המוסדות התורניים הגדולים בדרום.
עוד מועמד הוא הרב גד רווח, הרב הראשי של המועצה המקומית מצפה רמון, שעליו אומרים שהוא "איש מקובל ומנגיש את היהדות בצורה מסבירת פנים". מועמד בולט שלישי הוא הרב שמעון כהן, ראש מוסדות "בית מוריה". הנחשב ל"איש רב־פעלים שתחת הנהגתו לומדים תלמידים מכל הגוונים והעדות ברוח כערכי היהדות".
עופר כרדי, לשעבר סגן ראש עיריית באר־שבע ומבכירי ש"ס, מכיר היטב את הנפשות הפועלות ואף קשור בקשרי משפחה לרב יורם כהן (בתו נוי נשואה לבנו של הרב כהן נריה).עם זאת, בשלב זה הוא מסרב לדבר על הבחירות לרב הראשי של באר־שבע. "עדיין לא דנו בזה, כשיגיע הרגע נדון ונחליט", הוא אומר.
מי שכן היה מוכן לדבר בעילום שם על הבחירות הקרבות הוא אחד מבכיר ש"ס בדרום. "מדובר בניחושים וספקולציות ואף אחד לא יודע באמת מה הולך להיות, כל אחד מעריך ומנחש, יכול להיות שיידחו את הבחירות לרב הראשי של העיר בעוד שנה", אומר אותו בכיר ש"ס ומוסיף. "אין ספק שיש התעניינות רבה, באר־שבע היא עיר גדולה ואטרקטיבית, זו משרה רמה ומכובדת ומטבע הדברים מועצת חכמי התורה מעורבת".
"נשקול את הדברים"
הרב גד רווח המשמש כרב המועצה המקומית מצפה רמון מסר בשיחה שקיימנו עימו: "מאחר שאני פחות משנה בתפקיד מאז שהתמניתי להיות הרב של מצפה רמון, היום הדבר היחידי שאני עוסק בו זה מצפה רמון. כמובן שיש לי עוד שיעורים בבאר־שבע, משפחתי המורחבת הגדולה היא בבאר־שבע, גדלתי בבאר־שבע, אז יש לי קשר משמעותי וגם פעילות משמעותית, אבל המחשבות שלי כרגע רק במצפה רמון, בעתיד אלוהים גדול".
ראש מוסדות "בית מוריה", הרב שמעון כהן, מסר בתגובה: "כשהנושא יהיה רלוונטי אשקול את הדברים".
רב שכונת רמות וראש מוסדות "אמרי יוסף", הרב יורם כהן, מסר בתגובה: "יש לנו רב מכהן ואנחנו ביחד איתו בשיתוף פעולה, אנחנו מכבדים אותו ומאחלים לו הצלחה בכל מעשה ידיו. נושא הרב של באר־שבע בינתיים לא אקטואלי".
יצוין כי סוגיית בחירת רב ראשי לעיר, כל שכן בסדר גודל של באר־שבע, היא סוגיה מורכבת וסבוכה והמתמודדים הם לא יותר מאשר כלים בלוח שחמט, יהיה מעמדם אשר יהיה.
מה שקובע לבסוף הם הדילים בין קבוצות השתייכות, מועצת גדולי תורה, ומקח וממכר בין פוליטיקאים משפיעים. גם הגוף הבוחר שכל אחד מנציגיו אמור לבחור את המועמד המתאים, מקבל החלטות על פי "הנחתות מלמעלה" ומתיישר על פי תכתיבים ולא בחירה כראות עיניו. העלילה מסתבכת עוד יותר כשרבנים קשורים בקשרי משפחה והלחצים רק מתעצמים והפלונטר רב מתמיד.
בכבוד רב
רב עיר נבחר באמצעות אסיפה בוחרת, גוף פוליטי הכולל נציגים של העירייה, המועצה הדתית והרבנות הראשית. ככלל, אם מספר התושבים היהודים ברשות מקומית הוא יותר ממאה אלף, רשאי שר הדתות לבחור רב שני. זאת ככל שהשר השתכנע שאכן קיים צורך שכזה, ושלפי מאפייני הרשות המקומית, רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת.
קראו גם:
בראשית דרכה של באר־שבע היו לעיר שני רבנים ראשיים: הרב הראשי האשכנזי אליהו כ"ץ, והרב הראשי הספרדי מישאל דאהן. הרב יהודה דרעי כיהן בהסכמה של כל הזרמים כרב הראשי של באר־שבע, מודל שאומץ גם בערים אחרות.
חוץ ממשכורת מכובדת, הנעה בין 35–45 אלף שקל בחודש (תלוי במספר התושבים בעיר), רב העיר נהנה ממעמד מיוחד המקנה לו החוק, שכן בנוסף על הפן הייצוגי בטקסים ובאירועים רשמיים, הרב הראשי מנהל את מערך שירותי הדת של העיר הכוללת כשרות, נישואין, גירושין, ועוד. רבים רואים בתפקיד ההלכתי את הפן החשוב והמהותי ביותר והוא קשור לתחום של דת ומדינה כמו גיור, שמיטה, ועוד. פסיקותיו של רב העיר נותנות חותמת הכשר ובעלות השפעה על חיי היום יום.
