מחלוקת על גובה הארנונה בין הנהלת הקאנטרי קלאב בבאר שבע לעירייה מאיימת על קיומו של מתקן הבילויים הגדול למשפחות באיזור הדרום.
העימות בין הצדדים פרץ החוצה בימים האחרונים ועורר סערה. בהנהלת הקאנטרי חשים כי בעירייה מתעלמים מהמשברים שעברו על המשק, שלטענתם פגעו גם בקאנטרי, ובמצב שנוצר הקאנטרי אינו יכול לעמוד בסכומים שהעירייה דורשת.
מנהל הקאנטרי קלאב, יוסי בננו, מותח ביקורת על העירייה: "עברנו את משבר הקורונה, אחר כך סבבי הלחימה ועתה מבצע 'חרבות ברזל'. אחרי כל זה הם דורשים מאיתנו מיליון וחצי שקלים. אחר כך הורידו ל־940 אלף שקלים בשנה, וזה עוד לא נגמר. הם מבקשים רטרואקטיבית עוד כשלושה מיליון שקלים. מאיפה בדיוק נביא את הכספים הללו?", שואל בננו.
"צריך להפעיל שיקול דעת ולראות מה עושים. לבוא ולשפוך את המים עם התינוק זה לא במקום. הדבר יפגע קודם כל בתושבים ובכל אלה שידם אינה משגת לעשות מנוי. זה מצב שיגרום להעלאת המנויים ויפגע בציבור הרחב. סגירה? הכל יכול להיות".
"מקשים עלינו"
מתקן הקאנטרי קלאב הממוקם ביציאה המערבית של העיר הוא האחרון שנותר מבין המתקנים בהם בריכות שחייה פתוחות לקהל הרחב, לאחר תום עידן הבריכות העירוניות שנסגרו בזה אחר זה ושהיו חלק מתרבות הבילוי בשנות השמונים והתשעים של המאה ה־20.
החברה למרכזי תרבות וספורט לעובד ולמשפחתו בע"מ, בעלת רשת הקאנטרי, הוקמה בשנת 1972 על ידי ההסתדרות החדשה, חברת העובדים ומרכז "הפועל". בבעלות הרשת שבעה מועדוני קאנטרי בישראל, בהם באר־שבע.
יוסי בננו הוא דמות ציבורית מוכרת. במשך שנים היה האיש "החזק" של סניף הליכוד המקומי ויו"ר ההנהלה. בשנות ה־90, בתקופה שיצחק (איז'ו) רגר המנוח כיהן כראש עירייה, בננו כיהן כסגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך, עמד בראש ועדות בעירייה והיה חבר בהן. בעבר בננו התמודד לכנסת במשבצת הנגב ברשימת הליכוד. בננו מכהן כמנהל הקאנטרי קלאב משנת 2012.
בשיחה בלשכתו, בננו שוטח את המצוקות והקשיים, ולא מבין את עמדת העירייה ודרישותיה להעלות את הארנונה בשעה שהמשק נמצא בסוג של קיפאון. "אין בעיר בריכות עירוניות, אז במקום להתחשב בנו, במקום לעזור לנו, אז מקשים עלינו".
למה?
"חלק מהאנשים בעירייה אינם תושבי באר שבע, הם לא גרים פה, אז לא מעניינת אותם באר שבע. שנים התנגדתי לכך שמנהלי אגפים לא יהיו תושבי באר שבע, גם כשהייתי חבר מועצה. התחושה היא שאם אני גר בעומר או בלהבים, אז לא איכפת לי מבאר שבע".
מאיפה הכסף?
בננו מודאג מהמצב אליו נקלע הקאנטרי ומהדרישות הכספיות. "כל שקל שאנחנו מכניסים הולך לטובת הלקוח, אנחנו חברה שהיא לא למטרות רווח. אנחנו עושים פעולות ומארחים חיילים, מתארחים אצלנו אנשים בעקבות פניות מאגף הרווחה בעירייה. אנחנו עוזרים המון, ואם כל זה לא מעניין את אלה שיושבים על 'השיבר', אז אנחנו בבעיה קשה בעיר הזאת. אני, שבחרתי כל השנים ברוביק, מאוד מאוכזב ממנו".
הצגתם בפני העירייה את כל הקשיים שאתה מציין?
"אמרנו את זה לעירייה. כשהגעתי לקאנטרי שילמנו 250 אלף שקלים לשנה ארנונה. זה היה בתקופה של טרנר. אחר כך העלו לכ־600 אלף שקלים לשנה, עכשיו הם דרשו 1.8 מיליון שקלים. בסוף בוועדת ערר הגיעו לסכום של 940 אלף שקלים, למרות שגם בסכום הזה קשה לנו לעמוד. ועכשיו הם דורשים רטרואקטיבית עוד כשלושה מיליון שקלים".
בננו מציג נתונים מהם עולה כי בתחילת עבודתו היו כחמשת אלפים מנויים וכיום מספר המנוייים הגיע לכ־12 אלף. "אז לכל המלעיזים והלוגעים מטעם מי ששולח אותם, 'יוסי בננו לא הורס אלא בונה', שהמלעיזים ימשיכו ללעוג, המספרים מדברים בעד עצמם".
הטענות כלפיכם הן שאתם לא מתנהלים נכון ולא יעילים.
"אנחנו מתנהלים מצויין. מי שלא מתנהל טוב זו העירייה, עובדה שאנשים מגיעים בהמוניהם אלינו. תגיד לראש העיר שיתחשב, והכל יבוא על מקומו בשלום".
מה יקרה אם העירייה לא תוריד את הסכומים שהיא דורשת?
"בסופו של דבר זה יפול על התושבים, מנוי שעולה היום כחמשת אלפים שקלים, יעלה עשרת אלפים שקלים, ואם ימשיכו להעלות את הארנונה, לא יהיה טעם להחזיק את המקום, ואני מדבר מדם ליבי".
אמרת שנוצרה תחרות מול העירייה. במה מדובר?
"יש תחרות, אני מתחרה בעירייה בחוגים. במתנ"סים השכוניים מתקיימים חוגים וגם אצלנו יש חוגים שניתנים בחינם".
מתקנים ענקיים
בסיור שערכנו השבוע בקאנטרי בבירת הנגב, המשתרע על 38 דונם, ביקרנו במגוון העצום של מתקנים ופעילויות לכל המשפחה: חדרי כושר עם ציוד מקצועי מהמתקדמים שיש, בריכות שחייה חיצוניות, מקורות ומחוממות, בריכה אולימפית בגודל של 50 מטר אורך ו־20 מטר רוחב. "זו הבריכה הגדולה ביותר מאילת ועד אשדוד", אומר המציל.
ישנן בריכות לילדים ולפעוטות, מקורות ומוצלות. בעת שהותנו שם פגשנו בהורים רבים שהגיעו עם ילדיהם לבלות ולהשתכשך בבריכות, ולמצוא מפלט מהחום הכבד והמעיק.
מחיר מנוי שנתי למשפחה בת חמש נפשות (ילדים עד גיל 18) עומד על 4,900 שקלים, כאשר הכניסה לחיילים חינם. מדובר בממוצע של פחות מ־1,000 שקלים ליחיד לשנה.
"לי יש מנוי שנתי", מספרת אתי, גננת, שהגיעה עם שני ילדיה הקטנים להעביר מספר שעות בבריכה ובמתקני המשחקים, "באמת זה בילוי נחמד קרוב לבית. אני מתגוררת לא רחוק מכאן, אפשר לומר שהמחירים סבירים, מקום מאוד נחמד ומזמין, ומתאים לדעתי לכל כיס. הבעיה כאן היא שאין מקומות חנייה מסודרים והבלגן חוגג".
יוסי בננו מסכים שיש מקום לשיפור החנייה. "זה נראה כמו בעזה, אני לא מבין למה לא מסדרים לנו מקום חנייה מסודר ונגיש. סידרו פה חניות לכל מיני מוסדות ולנו לא, למה? לא יודע".
מקור פרנסה
הקאנטרי הוא קומפלקס רחב הידיים. יש בו חדרי חוגים משוכללים, מגרשי ספורט עם דשא סינתטי לקטרגל וכדורסל, מגרש טניס, גי'מבורי ומתקני שעשועים לילדים, ועשרות דונמים של מדשאות ירוקות וספסלים. הקאנטרי קלאב הוא מקור פרנסה לעשרות משפחות. מועסקים בו 70 עובדים, בנוסף לעובדים חיצוניים.
מלבד משפחות שמגיעות לבלות, בעיקר בחודשים יולי־אוגוסט, בזמן שהילדים בתקופת החופש הגדול, מבלים בקאנטרי קבוצות מאורגנות, בהן עובדי חברות, מפעלים ומוסדות.
בכניסה לבריכה הגדולה אנחנו פוגשים את משה חדד (63), יו"ר ועד העובדים של "רותם דשנים". הוא ועובדיו חברים ומבלים בקאנטרי וסבורים שזה המקום הכי אידיאלי שיש היום בבירת הנגב.
"הקאנטרי קלאב בשבילנו הוא מספר אחד, מקום לשעות הפנאי, המקום היחידי בבאר־שבע שנותן מענה מושלם. העובדים שלי עושים פה מנויים לכל השנה, יש מחירים טובים. זו הפעם השנייה שאימצנו את המקום הזה לעובדים. בדרך כלל היינו נוסעים למרכז הארץ, גילינו שכאן אפשר לעשות הכל, היום אנחנו ביום כיף נפלא, והמקום הזה חשוב שימשיך לגדול ולהתפתח ואנחנו צריכים את המקום הזה".
קראו גם:
חדד חוזר ומדגיש כי רבים חושבים כמוהו, וכי יש לטפח את המקום כפי שבננו קורא לו "קאנטרי עממי".
חדד: "אני חושב שחשוב מאוד שהמקום הזה יתפתח למען באר־שבע והנגב, וחשוב מאוד שארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, יידע להעריך את המקום הזה, לטפח אותו, שימשיך לשגשג ולגדול, ואם אפשר אפילו לפתוח עוד קאנטרי פה. המסר הוא שהמקום הזה צריך לקבל חיזוקים, אם אפשר לעזור להם מבחינת העירייה: ארנונה וחניות, חשוב מאוד שהמקום הזה ימשיך לעבוד כי הוא משרת את הציבור שלנו בנגב בצורה נאמנה".
רוצים לבלות בעיר
המידע שהגיע לתושבים לפיו מרחפת סכנת סגירה על הקאנטרי קלאב עורר זעם ותגובות רבות ברשתות החברתיות. "אני פונה לעיריית באר־שבע ולראש העיר, ושואל למה? למה להרוס כל דבר טוב בעיר? למה לפגוע בעסקים שמשרתים את הציבור הרחב? ועוד את הקאנטרי כשגם ככה אנחנו לא שופעים בבריכות בעיר. בקושי יש שתי בריכות וגם בזה לפגוע?", כותב תושב העיר.
לטענתו, סגירת הקאנטרי תביא למצב שמשפחות רבות לא יוכלו לבלות בבריכת השחייה. "אותי לא מעניין כל הוויכוחים מסביב, אותי מעניין שתושבי העיר ייהנו ולא יסגרו להם עוד מקומות בילוי ופנאי. אתם דורסים פה את העסקים בעיר ומטילים עליהם נטל כלכלי כבד בגביית מסים, קנסות וארנונה. במקום לעזור לעסקים בעיר שלנו, אתם רק רומסים אותם".
תושבים נוספים ציינו כי הם מצפים מהעירייה לסייע לקאנטרי ולמצוא פתרונות. הם הביעו חשש כי יש כוונה להפוך את השטח לנדל"ני ולוותר על המקום. "אני לא מעוניין לנסוע לאופקים כדי ליהנות מבריכה ציבורית".
תושבים אחרים הביעו מורת רוח מכך ואמרו כי "לא יתכן שמוסד כמו הקאנטרי צריך להתמודד עם בעיות כאלה. העירייה חיבת לקחת ברצינות את הנושא ולפתור אותו. צריך לשמור על מוקדי בילוי בעיר הזו, אי אפשר רק נדל"ן וקניונים. יש משפחות שלא יכולות להוציא כל כך הרבה כסף על מנויים במקומות אחרים, וגם ככה מספר מוקדי הבילוי מועט בעיר הזו".
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בהליך ערר אשר הוגש על ידי הקאנטרי. לכן, יש להמתין להחלטת ועדת הערר".
