בשנים האחרונות עובדת עיריית באר־שבע חזק בנושא המיתוג. עיר מטרופולין, בירת ההזדמנויות, קריית היי־טק, פרויקטים מחוללי שינוי, ועוד, אלו תיאורים ומיזמים שאפשר לשמוע עליהם תחת כל עץ רענן כשמדברים עם קברניטי העירייה, אבל בשנה האחרונה חלה ירידה גדולה באובדן הביטחון של תושבי העיר.
דו"ח מיוחד שפורסם על ידי המשטרה והמשרד לביטחון פנים שופך אור על נתוני הפשיעה בבאר־שבע בין השנים 2016 לרבעון הראשון של שנת 2021. הדו"ח מציג את תיקי החקירה שבהם ישנו חשד לביצוע עבירה פלילית לפי שכונות.
מהדו"ח עולה כי שכונה ד' עדיין נחשבת למוקד של עבריינות והיא השכונה שבה נפתח המספר הגדול ביותר של תיקים פליליים. שכונות ותיקות נוספות שמככבות ברשימה הן שכונה ג', שכונה ו' ושכונה י"א.
גם בנווה זאב ובשכונת רמות נפתח מספר גדול של תיקים, אך שם ניתן לייחס זאת בלא מעט מקרים לגודל השכונה ולא לדפוס מסוים של עבריינות. כצפוי, בשכונות יוקרתיות כמו נאות לון ונווה נוי אירעו פחות אירועים פליליים שדווחו למשטרה. "ידיעות הנגב" משרטט את מפת הפשיעה בעיר, על פי הדו"ח שפורסם באחרונה.
שכונה ד': "נוצר ואקום"
חלקים נרחבים משכונה ד' עברו בשנים האחרונות מהפכה. רחוב רינגלבלום, למשל, הפך למוקד משיכה גדול עבור חובבי אוכל שמגיעים לאזור המסעדות השוקק שנמצא בצפון שכונה ד'.
סביב הרחוב גרים סטודנטים רבים ששוכרים דירות גם באזור מרכז אורן סמוך לאוניברסיטת בן גוריון, והנוכחות שלהם בהחלט תורמת לאווירה הטובה בשכונה.
אבל יש גם את שכונה ד' שסובלת מסטיגמות במשך שנים רבות ומאירועי פשיעה חוזרים ונשנים. בשכונה נפתחו מאז שנת 2016 לא פחות מ־9,722 תיקים בחשד לעבירה פלילית. מדובר במספר גבוה מאוד שממחיש עד כמה חלקים בשכונה, שנשארו מאחור, ממשיכים להיות החצר האחורית של באר־שבע.
רחובות רבים בה מאופיינים באוכלוסייה קשת יום, וגם סיור במספר רחובות מגלה תשתיות ישנות, בתים מוזנחים ונרקומנים בפינות אחוריות שרק מקווים לעבור את היום בשלום.
בשנים האחרונות נרצחו מספר תושבים בשכונה. מדובר אמנם בסטטיסטיקה שפחות בולטת לעין בשל מיעוט מקרי רצח, אך כזו שהתרחשה בשכונה מספר פעמים בניגוד למספר שכונות אחרות בעיר.
העבירות הנפוצות ביותר בשכונה הן של איומים, תקיפה, גרימת נזק לרכוש והתפרצויות לדירה. בשכונה ד' גם התרחשו מספר עבירות מין לאורך השנים, ונפתחו בה גם מספר לא מועט של תיקים פליליים בחשד לעבירות סמים.
קראו עוד>>>
ריבוי מספר תיקים שנרשם בחמש השנים האחרונות בשכונה ד' לא הפתיע את לביא גוטקינד, פעיל חברתי המתגורר בשכונה.
"מה שקורה בשכונה הזו, כמו בשכונות ותיקות אחרות בעיר", הוא מציין, "הוא שנוצר ואקום בגלל השכונות החדשות, אליהן עברו האוכלוסיות החזקות יותר ואילו השכונה הוותיקה הופכת לשכונה של משקיעים ויזמי נדל"ן המשכירים דירות במחירים נמוכים. המצב הסוציו־אקונומי משפיע מן הסתם על שיעור הפשיעה באותן שכונות.
"השינוי הדמוגרפי נותן את אותותיו בנושא הזה. כאשר יש סוג של היחלשות דמוגרפית בשכונות הוותיקות, זה משליך על מצבן של השכונות האלה ושיעור העבריינות בהן גבוה יותר בהשוואה לשכונות החדשות בהן מתגוררות אוכלוסיות חזקות ומבוססות. גם התחזוקה הלקויה של התשתיות בשכונות הוותיקות, כאשר אין תאורת רחוב, למשל, היא פירצה קוראת לגנב".
גוטקינד מציין עוד כי שכונה ד' היא שכונה גדולה מבחינת שטחה וכי בחלק המזרחי של השכונה, למשל, הסמוך לאוניברסיטת בן גוריון, בו מתגוררים סטודנטים רבים, ירדו שיעורי הפשיעה בהשוואה לשנים עברו באופן משמעותי ביותר.
"אזורים בשכונה", מספר גוטקינד, "שבעבר היו בהם מאורות סמים ומוקדים לעבירות פליליות שונות, היום כמעט ואין בהם פשיעה. נתון כזה של ריבוי תיקים, כפי שמופיע בדו"ח, צריך להיות בגדר של תמרור אזהרה למקבלי ההחלטות בעיר ובמדינה בכל מה שקשור להתחדשות עירונית".
לדברי ז'קלין לוי, היו"ר המיתולוגית של שכונה ד' מרכז, "בהשוואה לשנים קודמות, די שקט בשכונה שלנו. לפני עשור הפשיעה היתה כאן מתחת לאף.
7 צפייה בגלריה
ז'קלין לוי, יו"ר ועד שכונה ד' מרכז: "בהשוואה לשנים קודמות, די שקט בשכונה שלנו. לפני עשור הפשיעה היתה כאן מתחת לאף. כיום המצב כבר יותר טוב מבעבר"
(שי שמואלי)
"כיום המצב כבר יותר טוב מבעבר. נפתחו מוקדים קהילתיים ויש יותר מעורבות של התושבים. חשוב לציין כי האוכלוסייה כאן היא מבוגרת ולאחרונה חוזרות לכאן משפחות צעירות ויש כמובן גם את הסטודנטים שגרים בשכונה. החבר'ה הצעירים האלה תורמים רבות לביטחון האישי של התושבים בשכונה".
גם דוד בר־ששת, יו"ר ועד שכונה ד' מזרח, שותף לדבריה של ז'קלין לוי וטוען כי "פעם המצב היה הרבה יותר גרוע. נכון, שיש בשכונה מוקדים של פשיעה כזו או אחרת, אבל זה בהחלט לא במימדים כמו בעבר, כאשר הסחר בסמים היה מאד נפוץ כאן והיתה פה פעילות עבריינית רבה.
"עם השנים כל זה הצטמצם תוך שיתוף פעולה של ועד השכונה, העירייה והמשטרה. פעם היתה כאן קטסטרופה. היום המצב השתפר כאשר מתגוררים פה סטודנטים והם פעילים בשכונה. אנחנו מרגישים את זה".
שכונה ג': "תושבים פוחדים"
שכונה ותיקה נוספת שסובלת מאירועי פשיעה רבים היא שכונה ג'. לצד מספר פרויקטים של פינוי־בינוי, ששיפרו מאוד את פני השכונה, גם בשכונה ג' ישנם רחובות רבים שנראו כאילו נשארו מאחור, עם תשתיות רעועות ובניינים ישנים.
מדובר בשכונה בעלת אוכלוסייה מתבגרת, שאמנם יש בה ריכוז מסוים של סטודנטים, אך חלקים גדולים ממנה מאוכלסים בתושבים ותיקים שגרים בה שנים רבות.
לצד אלה, נהרו לשכונה בשנים האחרונות משפחות רבות של בני מיעוטים, והחיכוכים בין האוכלוסיות גורמות לא פעם לאירועים שעשויים להתלקח במהירות.
המיקום המרכזי שלה סמוך לכל המוקדים המרכזיים בבאר־שבע (אוניברסיטה, בית החולים "סורוקה", קניון הנגב, תחנה מרכזית) אמנם מעניק לה לא מעט יתרונות, והעירייה גם מתכננת לבצע מהפך במרכז המסחרי של קולנוע "אורות", אבל על פי נתוני הדו"ח של המשרד לביטחון פנים, השכונה מאופיינת במספר רב של עבירות גניבה מתוך רכב, שימוש בסמים מסוכנים, תקיפה, איומים ופריצות לבתי עסק.
שכונה ג' קלטה את ראשוני העולים בשנות ה־50 של המאה הקודמת, אבל בשנים האחרונות רבים מהצעירים עזבו ובמקביל נותרה אוכלוסיה של מבוגרים ולוואקום הזה נכנסו בני מיעוטים.
"הרבה תושבים פוחדים מהמצב", אומר חבר מועצת עיריית באר־שבע, משה ינאי, שנולד בשכונה ומנהל בה את עסקיו. "המקומות המועדים לפורענות ממה שאני מתרשם משיחות עם תושבים הם שכונה ג' ושיכון דרום. לדעתי, צריך להגביר בשכונות האלה את האכיפה, שהתושבים לא ירגישו שהם מופקרים".
תחושות של פחד וחרדות מפני אלימות מערערת את הביטחון האישי ואווירת החשדנות משתלטת על התושבים המבוגרים של השכונה.
"אני זוכרת שלא היינו נועלים את הדלת של הבית בלילה", מספרת תושבת ותיקה שמתגוררת לבדה בדירה של עמידר, "היום כשאני הולכת בערב למכולת אני מסתובבת כל הזמן לאחור מפחד שמישהו יחטוף לי את הארנק. הילדים שלי כל הזמן אומרים לי לבדוק פעמיים אם נעלתי את הדלת. זה באמת מפחיד".
שכונת רמות: "כמו עיר שלמה"
כשמנתחים את הדו"ח עולה כי המכה ממנה סובלים הכי הרבה תושבי שכונת רמות היא גניבות. רמות כבר נחשבת מזמן לסוג של עיר בתוך עיר. מדובר לרוב באוכלוסייה אמידה, בשכונה בה גרים זוגות צעירים שניצלו הזדמנות לרכוש דירה חדשה או במשפרי דיור מהשכונות הוותיקות.
בשכונה גר אחוז גדול של אקדמאים מבוססים והיא נחשבת לסוג של פרבר יוקרתי של באר־שבע. עם זאת, מיקומה בצפון העיר חושף אותה למספר גדול של גניבות רכב והתפרצויות לדירה.
בשכונת רמות גם התרחשו לא מעט דיווחים על עבירות לחוק הכניסה לישראל, ואת עבירות אלה ניתן לייחס לעובדים שנתפסו באתרי בנייה ללא אישור עבודה בתוקף או ללא אישור שהייה בשטחי ישראל.
נתוני דו"ח הפשיעה מצביעים על ריבוי מקרים של גניבות כלי רכב ופריצות לדירות מגורים בשכונת רמות. "זה לא מפליא אותי", אומר יו"ר ועד השכונה, ראובן עמית. "גודלה של השכונה הוא כמעט כמו עיר שלמה. אוכלוסיית השכונה מונה כ־40 אלף תושבים, כך שהנתונים משקפים את המציאות.
"לפני כעשר שנים הופעל כאן בשכונה משמר אזרחי בו נטלו חלק עשרות מתושבי השכונה. הפעילות הזו הביאה לתחושת ביטחון לתושבי השכונה, אבל לאחר מספר שנים פעילות המשמר האזרחי הופסקה. כיום יש לנו את 'משמר השכונה', שגם בו משתתפים עשרות תושבים, שפעילותו נחוצה ביותר על רקע הפשיעה בעיר".
מהי תחושת התושבים על רקע אותה מציאות עכשווית?
"זה לא פשוט. יש דאגה נוכח המצב. בשעתו הבטיחו לנו שתוקם בשכונה נקודת משטרה, נוכח גודלה של השכונה, אך זה לא קרה.
7 צפייה בגלריה
יו"ר ועד שכונת רמות, ראובן עמית: "ברור שכל המקרים הללו של גניבות כלי רכב ופריצות לדירות מגורים פוגעים לנו בשגרת החיים"
(הרצל יוסף)
"ברור שכל המקרים הללו של גניבות כלי רכב ופריצות לדירות מגורים פוגעים לנו בשגרת החיים. המשטרה צריכה לפעול באופן קבוע למיגור הפשיעה ולא רק לקיים מבצעים חד פעמיים. חייבים לפעול למיגור הפשיעה לפני שהמצב ידרדר יותר. הפעילות הזו חייבת להיות משותפת למשטרה, העירייה ולוועדי השכונות".
אזורי התעשייה: "לא מוכן להסתכן"
אזורי התעשייה נחשבים ברוב הערים בארץ לאזורים המועדים לפורענות. שילוב של תעשיות לואו־טק לצד עסקי מסחר ומיקום בפאתי העיר מביאים לא פעם לשגשוג של פשיעה, כאשר בעלי עסקים נתונים לא פעם למקרים של סחיטה עבור דמי חסות (פרוטקשן).
בעמק שרה, למשל, ישנן לא מעט עבירות של איומים, תקיפה, גרימת נזק לרכוש והתפרצויות לבתי עסק. בעלי עסקים רבים משלמים לחברות אבטחה, אך באופן כללי אזורים אלה נחשבים לרגישים במיוחד מבחינת מקרי הפשיעה המתחוללים בהם.
"השקעתי עשרות אלפי שקלים במיגון: סורגים, מצלמות ומערכת אזעקה, אתה לא יודע מאיפה תבוא לך המכה", כך מתוודה בעל מוסך באיזור התעשייה עמק שרה בבאר־שבע, אליו ניסו לפרוץ פעמיים בעבר.
אמצעי המיגון עוזרים?
"אם העבריינים נחושים לפרוץ את העסק שום דבר לא ימנע בעדם לעשות את זה. המיגון שהצבתי נועד להרתיע ולעכב אותם, אבל אין מישהו שלצערי יכול לעצור אותם".
באותה עמדה כמו של בעל המוסך נמצאים רבים מהעסקים באזורי התעשייה. הגדרות מסביב לאזור התעשייה, שערים המותקנים בכניסה ומצלמות אבטחה, עדיין לא מעניקים ביטחון מלא לבעלי עסקים באזור התעשייה הדרומי של העיר.
בעל עסק לחומרי בנייה וסניטציה סיפר השבוע כי חברות הביטוח מציבות תנאים ודרישות גבוהות כדי לבטח את העסק. "הם לא מוכנים לקחת סיכון ומשיתים עליך את כל אמצעי האבטחה עד כי לא משתלם לך לעשות ביטוח בכלל, אבל אין ברירה וביטחתי את מה שחשוב. בכל אופן אני לא מוכן להסתכן".
הפריצות ומעשי השוד בעיר, לא מותירים הרבה ברירות בפני בעלי עסקים שנוקטים במשנה זהירות ומשנים הרגלים כדי לשבור שגרה ולשבש תוכניות זדוניות של עבריינים למיניהם. אחד מבעלי העסקים בסמוך לדרך חברון סיפר, "אם לפני שנה הייתי נשאר בעסק לבד בלילה, היום אני משתדל להיות עם האחים שלי או עם חברים ליתר ביטחון".
שכונה ב': "הסטודנטים מעורבים"
שלא במפתיע, שכונות יוקרתיות כמו נאות לון (1,079 פתיחות תיקים בחשד לעבירות פליליות) ונווה נוי (1,366) מאופיינות באחוזי פשיעה נמוכים בתוך העיר. מדובר בשכונות בעלות מוניטין מוצלח, עם בתים צמודי קרקע ואוכלוסייה אמידה.
בין השכונות הוותיקות נפתחו תיקי חקירה רבים גם בשכונה ו' (5,413), שכונה י"א (3,914) ושכונה א' (3,260).
בשכונה ב' נפתחו 2,842 תיקים בחשד לעבירה פלילית, ותושבים רבים בשכונה מייחסים את הנתון הנמוך יחסית (חלק מהעבירות לא בוצעו באזורי מגורים) לכך שסטודנטים רבים עברו להתגורר בשכונה.
"בניגוד לשכונות ג' ו־ד'", מספר תושב ותיק בשכונה ב', "שגם שם יש ריכוזי סטודנטים, כאן ממש מרגישים את הפעילות שלהם. הם נמצאים כאן בכמויות רבות. רחוב בן יהודה, שבשנות השמונים והתשעים אוכלס במשפחות מקומיות ונמצא בלב השכונה, שינה את פניו לגמרי וכעת גרים בו בעיקר סטודנטים. בשכונות ג' ו־ד' הסטודנטים פחות מעורבים בחיי הקהילה".
שכונה ותיקה נוספת שנהנית מפשיעה נמוכה היא שכונה ט', שנמצאת על התפר שבין שכונות נווה זאב, נאות לון ושכונה ה', שגם בה נרשם שיעור פשיעה נמוך יחסית לשכונות הוותיקות. מאז 2016 נפתחו בשכונה ט' 1,951 תיקים בלבד, ובשכונה ה' נפתחו 2,784 תיקים.
שכונות נוספות בהן הפשיעה נחשבת לנמוכה הן שכונות נחל בקע, נווה עופר והמרכז האזרחי.
בעיר העתיקה ובשיכון דרום נפתחו 2,277 תיקים בחשד לעבירה פלילית. בעיר העתיקה גרים מעט אנשים ושיכון דרום לא נחשבת לשכונה גדולה במיוחד כך שלא מדובר בנתון מעודד במיוחד עבור עירית באר־שבע, ששמה לה למטרה לשקם את העיר העתיקה ולהפוך אותה למוקד תיירותי.
"מנהלים מאבק נחוש"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לפניית "ידיעות הנגב" על אירועי הפשיעה בבאר־שבע: "המשטרה מנהלת כל העת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה באזור, ובפרט במחוללי הפשיעה, בריונות והאלימות. באזור הדרום פועלים מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים למיגור ומאבק בפשיעה כמו גם כוח משימתי למאבק בבריונות ובאלימות, הפועל בעיר באר־שבע.
"בתוך כך, כל תלונה או דיווח המתקבלים במשטרה ומעלים חשד לביצוע עבירה פלילית מטופלים מיד, ביסודיות ובמקצועיות, זאת במטרה לסכל ולחקור מקרי פשיעה ולמצות את הדין עם העבריינים.
במקביל, המשטרה פועלת בכל שעות היממה באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות המטרידות ופוגעות בתושבי האזור, במישור הגלוי והסמוי, במטרה לאתר ולהעמיד לדין את מחוללי הפשיעה באשר הם".
עוד הוסיפו במשטרה: "המאבק המשטרתי המתמשך בעבירות הרכוש, הנשק, האלימות והבריונות בכביש, הניב לאחרונה מעצרים וכתבי אישום רבים שהוגשו נגד העבריינים שפוגעים בציבור וברכושו. הלכה למעשה, פעילות המשטרה באזור מונעת מקרי פשיעה רבים ומתבטאת בין היתר בתפיסות של אמצעי לחימה בלתי חוקיים, רכוש גנוב, נהגים המשתוללים בכבישים ועבריינים שמנסים לפגוע באזרחים וברכושם.
לצד המשך האכיפה המשטרתית והעמקתה, יודגש כי בכדי לטפל בתופעות שונות הגורמות לחלק מהפשיעה באזור ולמגרן לחלוטין, דרוש טיפול רב־מערכתי ושינוי שורשי עמוק, שהוא מעבר לאכיפה משטרתית.
"נמשיך לפעול לריכוז מאמץ וכוח משטרתי למאבק נחוש, יום יומי ובלתי מתפשר נגד עבריינים ופורעי חוק באזור, הכל בכדי להגן על הציבור, ביטחונו ורכושו".
מעמיקים תפיסה בשטח
בתחילת השבוע התייחס ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', לנושא הפשיעה בעיר. "כאשר המציאות משתנה", ציין דנילוביץ' בעמוד הפייסבוק שלו, "צריך לדעת לקבל החלטות. אנחנו עושים מעשה. נוקטים מיד בפעולה.
"נפגשתי בשבועות האחרונים עם ראשי המדינה, עם כל בעלי התפקידים שאחראים על ביטחוננו. גייסתי את המחויבות שלהם. הגדלת תקציבים והוספת תקנים למשטרה ולכוחות הביטחון שכבכר פועלים בצורה נחושה ואינטנסיבית בעיר ובאזור. לאחר שנחשפנו לעשרות רשויות בארץ שכבר מפעילות יחידות ביטחון עירוניות, בדקתי לעומק כיצד הן מתנהלות ומהו הערך המוסף שהן מביאות לתושבים ולביטחונם האישי. רק לאחר שווידאתי שהסכום אינו גבוה, אבל התרומה תהיה גדולה ומשמעותית, הסכמתי לקדם מהלך שייתן מענה מיידי לתושבים.
"תוכנית הביטחון שגיבשנו תגביר את הנוכחות והשליטה ברחבי העיר. היא תכלול הקמת סיירת ביטחון שתפעל 24 שעות ביממה, אלפי מצלמות אבטחה שיהיו פרוסות ברחבי העיר, וצוותים מיומנים למשימות ביטחוניות ייעודיות.
"תוכנית הביטחון שיזמנו באה בתוספת לפעולת משטרת ישראל וכוחות הביטחון. כבר עכשיו ניתן לראות תגבור משמעותי של פלוגות מג"ב, כוח המשימה החדש של היס"מ ושל לוחמי יחידת האופנועים של 'יואב'. כל אלה מוסיפים לתחושת הביטחון האישי".
על פי התוכנית להגברת הביטחון האישי בבאר־שבע, שבגינה גם הוחלט על היטל השמירה שייגבה מהתושבים, יופעלו 28 ניידות בשעות הבוקר ו־20 ניידות בשעות הצהריים והלילה ובימי שישי ושבת - פי חמישה ממספר הניידות המופעלות כיום.
העיר תחולק לשמונה גזרות פעולה, כאשר בכל גזרה יופעלו כוחות משולבים של אופנועים, ניידות שיטור עירוני, יחידת הביטחון החדשה, סיירים ומאבטחי מוסדות חינוך ומתנדבי "משמר השכונה".
"יותקנו, כאמור, גם מאות מצלמות חדשות שיתווספו למערך המצלמות הפרוסות ברחבי העיר, שיכלול בסך הכל כ־3,000 מצלמות. כמו כן תוקם יחידת רחפנים שתפעל בכניסות וביציאות מהעיר. על פי התוכנית, יוקמו ברחבי העיר גם נקודות משטרה.
לעדכונים: חדשות באר שבע
