זה היה אירוע שהסעיר את המדינה. לפני כשנה וחצי, בחודש ינואר אשתקד, פרצו שלושה תושבי הפזורה הבדואית לאחד היישובים בנגב ובשלב מסוים התפרצו שניים מהם, נערים בני 16־17, לאחד מבתי המגורים ביישוב בעוד שאדם נוסף המתין להם ברכבו מחוץ לבית.
על פי כתב האישום שהוגש נגדו, אחד הנערים נכנס לחדר השינה של ילדי המשפחה, בו נמו את שנתם ילדה בת עשר ושלושת אחיה הקטנים, ותקף מינית את הילדה בת העשר.
קראו גם:
באחרונה, כך מתברר, דחו המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון את בקשת משפחתה של הילדה להכיר בבתם כנפגעת פעולות איבה, ובנוסף לכך, גם בג"צ דחה בשבוע שעבר את עתירת המשפחה בנושא, שהוגשה על ידי באת כוח המשפחה, עו"ד רוני אלוני־סדובניק, ובעקבות זאת הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בתל־אביב נגד משרד הביטחון.
מניע לאומני?
יש לציין כי גם במבחן הזמן, מדובר באירוע מכונן שהצליח לעורר את זעמם של תושבים רבים בנגב שהחלו לפעול למען הגברת הביטחון האזרחי באזור. "אם יש אירוע שהוציא אותי מהאדישות זה האירוע הזה", מספר תושב מהיישוב מיתר, שהצטרף לאחר מכן לוועד להצלת הנגב. "ברגע שדבר כזה קורה לילדה תמימה בתוך הבית שלה, אתה מבין שאף אחד פה לא בטוח, שאף אחד לא מוגן. אנשים חושבים פעמיים אם להוציא רשיון לנשק רק כי הם חוששים שהם ייענשו על ידי המדינה במקרה שיצטרכו לפעול. המקרה הזה הכריח אותנו להבין שאנחנו צריכים לקום ולהגן על מה ששלנו".
לפני כארבעה חודשים העביר משרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי את החלטתו לדחות את בקשת משפחתה של הילדה להכיר בה כנפגעת פעולות איבה. "מקרה זה", נאמר בהחלטת משרד הביטחון, "הוא מסוג המקרים הקשים ביותר שהובאו בפנינו. עם זאת, חרף הצער הרב על תקיפת התובעת והזעזוע מהמקרה החמור אותו חוותה התובעת, הגענו למסקנה כי לא עמדה בנטל הראייה הנדרש להוכחה כי הפגיעה הינה פגיעת איבה כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה".
במשרד הביטחון גם ציינו כי הנער שהואשם בביצוע עבירות המין בילדה הורשע בהתאם להסדר טיעון, שנערך על דעת משפחתה של הילדה, וכי "אין בסעיפי ההרשעה זיקה למניע לאומני. ההרשעה הינה פלילית 'טהורה' בלבד".
עוד ציינו במשרד הביטחון כי מדובר בסכסוך פלילי־עברייני על רקע ניסיונות תושבי היישוב בו אירע המקרה המדובר להילחם בפשיעה שבגזרתם. יצוין כי משרד הביטחון שיגר את החלטתו זו לסניף המוסד לביטוח לאומי בבאר־שבע, אך ההחלטה לא הועברה למשפחה ולבאת כוחה. רק לאחר הגשת העתירה לבג"צ, נשלחה ההחלטה לעותרת. בג"צ הורה על מחיקת העתירה לאור ההחלטות של משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, אך החליט גם לאפשר הגשת ערר לוועדת העררים.
בערר, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל־אביב, בשבתו כוועדת ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, נטען כי גיל הילדה בעת שהותקפה מינית והיעדר איבחון כי הנער התוקף אינו סובל מהפרעת פדופיליה מהווים ראייה למניע איבה מתוך שנאה.
אביה של הילדה: "אם כך המדינה רואה את מעמדה של ילדה שנפגעה מאירוע כזה, זה מצביע על יחסה של המדינה למקרה הזה. המדינה לא רוצה לקחת אחריות מתוך ראייה שאם מקרה כזה יוכר כפעולת איבה, אז יהיו לזה השלכות משפטיות וכלכליות"
עוד נטען בערר כי ימים בודדים לאחר הארוע הגיע ליישוב אדם המזוהה עם ארגון פשיעה במגזר הבדואי, והודיע לתושבי היישוב כי אותו אירוע היה בגדר של מסר לכלל התושבים שמשמעו כי עליהם לפנות את אדמות היישוב או שמעשים כאלה יישנו.
בערר גם נטען כי תושבי הנגב והדרום סובלים בו זמנית גם ממלחמה יומיומית "משבשת שגרה" עם חלק נוסף של אותם פלסטינים בדואים, "הפעם בתנועת מלקחיים מצד הפלסטינים ברצועת עזה, וכי המדינה מתעלמת מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לפיה תקיפה מינית שמבצע בן לאום אחד בבן לאום שני באזור המצוי בסכסוך בין שני עמים יוכר כפשע מלחמה". הערר, כך על פי ההערכות, יידון בחודשים הקרובים.
זעם במשפחה
"החלטת בג"צ לא הפתיעה אותי", אמר השבוע א, אביה של הילדה ל"מיינט באר שבע והנגב". "זו החלטה שמבזה את כולנו. זו החלטה שמבזה את ילדי ישראל. אם כך המדינה רואה את מעמדה של ילדה שנפגעה מאירוע כזה, זה מצביע על יחסה של המדינה למקרה הזה. המדינה לא רוצה לקחת אחריות מתוך ראייה שאם מקרה כזה יוכר כפעולת איבה, אז יהיו לזה השלכות משפטיות וכלכליות. התחושה שלנו היא שהמדינה בוגדת בנו. אם היה מדובר בילד של כל אחד מהשופטים או של מי שקיבל את ההחלטה לא להכיר בילדה שלי כנפגעת פעולות איבה, הם בטוח היו חושבים אחרת. התחושה היא שהמדינה מתירה את דם ילדינו ומעבירה לפושעים מסר לפיו הכל מותר ומותר לפגוע בילדים ובחלשים מבלי שייענשו כראוי".
לדברי עו"ד רוני אלוני־סדובניק, באת כוח משפחת הילדה, "במשטר דמוקרטי הפקידים של משרד הביטחון וביטוח לאומי אינם מוסמכים לקבוע שמקרה פשיעה איננו לאומני, כשהשר הממונה עליהם מצהיר מעל כל במה פומבית שהוא כן חושב שהפשיעה הבדואית היא לאומנית. משרדנו היה הראשון שניצח את משרד הביטחון בבית המשפט וקבע את התקדים ההיסטורי בו הוכרה ליפז חימי ז"ל בת ה־18 כנפגעת איבה על אף שנאנסה טרם רציחתה.
"משרד הביטחון ניהל נגד הילדה המנוחה ומשפחתה מלחמת עולם אכזרית כדי לא להכיר בה. נאלצנו אז לזמן את האנס הפלסטיני לחקירה, והוכחתי שהמניע שלו כן היה לאומני. כך גם בכל שישה המקרים שהוכרו לאחר מכן, נאלצנו לנהל מלחמה משפטית נגד משרד הביטחון ולהגיע לבתי משפט והנה גם במקרה הכל כך מזעזע כאן, שוב אנו חווים את אותה האפליה הגזענית־מגדרית נגד נפגעות תקיפה מינית לאומנית. גם הפעם אנחנו ננצח ולא נוותר, אבל הפעם אנחנו גם נתבע את המוסד לביטוח לאומי ואת משרד הביטחון על רשלנות מקצועית באפליה מגדרית, שכן הגיעו מים עד נפש".
לעדכונים - חדשות באר שבע
