למרות הגדלת תקציב המשרד לביטחון לאומי, התבשרו בשבוע שעבר עובדים ברשות הלאומית לביטחון קהילתי על קיצוץ בתקציבים המועברים לה. מבחינת הרשויות המקומיות, הקיצוץ עשוי להוות פגיעה ישירה במספר תוכניות שמופעלות בהן.
הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (לשעבר הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול) הוקמה במטרה להוביל את המאמץ הממשלתי למניעת אלימות, פשיעה ושימוש בסמים ואלכוהול ברמה המקומית והקהילתית.
הרשות מפעילה כ־1,600 עובדים סוציאליים ומדריכי מוגנות ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. בין העובדים ברשות קיים חשש גדול מגל פיטורים אפשרי.
"משמעויות הקיצוץ", אומר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), "הן סגירת תוכניות חיוניות, פגיעה במעטפת ההגנה והמניעה הקהילתית, ולבסוף, עלייה במקרי האלימות ופגיעה בביטחון האישי של התושבים בשגרה ובחירום. כאשר מדובר ברשויות חלשות המתמודדות עם היקפי אלימות גבוהים, הסיכון גבוה אף יותר".
יש לציין כי הקיצוץ מגיע דווקא לאחר שהמשרד לביטחון לאומי הגיע להסכמות עם משרד האוצר על תוספת משמעותית לתקציב שיעמוד על 29 מיליארד שקל לשנת 2025.
על פי ההערכות, תקציב הרשות צפוי לעבור קיצוץ דרסטי של 150 מיליון שקל.
בינתיים מסתמן כי ברשויות המקומיות לא יסכימו לקבל את הגזירה ללא מאבק. ראשי רשויות בארץ, בהם גם ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', שלחו מכתב באמצעות השלטון המקומי למ"מ השר לביטחון לאומי, חיים כץ, וביקשו ממנו לחזור בו מהחלטה.
במכתב שנשלח לשר כץ נכתב: "הרשות לביטחון קהילתי ממלאת תפקיד בעל חשיבות מכרעת בהתמודדות עם תופעות האלימות, נוער בסיכון ופגיעה בסדר הציבורי. פעילותה המשולבת והרב־מערכתית למניעה, אכיפה ושיקום מהווה גורם מכריע בשמירת הביטחון האישי של תושבינו. משמעות הקיצוץ היא מכה אנושה בכל אלה, ולמעשה מדובר בהסרה של מעטפת הגנה חיונית מקהילות רבות. חמור מכך, הקיצוץ המתוכנן יפגע בעיקר ברשויות החלשות, המתמודדות עם היקפי אלימות גבוהים. דווקא ברשויות אלו המערך לביטחון קהילתי הוא הכי חיוני ונדרש, שם תורגש הפגיעה באופן החמור ביותר".
מלשכת השר הבהירו כי "הרשות לביטחון קהילתי אינה נסגרת ועובדיה לא ייפגעו. כמו כן, הפעילות החיונית תישמר. הרשות במתכונתה הנוכחית פועלת כגוף שמימן במרבית תקציבו שכר ותקינה ברשויות, על חשבון קיום פעילויות לציבור. לאור אילוצי תקציב, בוצעה התייעלות בהיקף של כמיליארד שקל בכלל גופי המשרד (משטרה, שב"ס, כב"א). צמצום הפעילות ברשות הוא חלק מתעדוף המשימות ברקע הצרכים הגוברים של כוחות הביטחון וההצלה".
קראו גם:
מחויבות לתושבים
בין התוכניות המרכזיות שהרשות לביטחון קהילתי מובילה בבאר־שבע נמצאת תוכנית "עיר ללא אלימות" במסגרתה מופעלת בין היתר "סיירת הורים".
תוכנית "עיר ללא אלימות" נבחרה לשמש תוכנית הדגל של ממשלת ישראל ושל המשרד לביטחון הפנים להתמודדות עם כלל סוגי האלימות ביישוב ברמה עירונית־מערכתית. התוכנית מבוססת על התמודדות מערכתית ברמה עירונית עם תופעות שונות של אלימות, ובכללן אלימות במשפחה, אלימות בקרב מתבגרים, אלימות בבתי ספר ואלימות עבריינית, תוך זיהוי מכנים משותפים ובניית פתרונות לתופעות השונות, שיתוף פעולה בין גורמים מהמגזרים.
"סיירת ההורים" כוללת מתנדבים מהקהילה המסיירים בעיר על תקן ''מבוגרים אחראים'' ומסייעים לגורמי האכיפה והטיפול בעיקר בהתמודדות עם תופעות של בני נוער משועממים ברחבי העיר הנוטים לפורענות בשעות הלילה המאוחרות.
החשש הגדול ברשויות הוא כי קיצוץ בתקציב יביא לפגיעה בעבודתם של עובדים סוציאליים ומדריכים בקהילה שלא יוכלו לתת מענה הולם לבני נוער, בפעילותה של סיירת ההורים, ובירידה במענה החוסן הקהילתי באופן כללי.
חבר מועצת עיריית באר־שבע, צח ברק ("קהילה") סבור כי מדובר בהחלטה קשה מאוד. "בשנה האחרונה התמודדנו עם אחד המשברים הביטחוניים החמורים ביותר שידעה מדינת ישראל. כרשויות מקומיות, עמדנו בחזית - הובלנו, סייענו, ולקחנו אחריות לייצוב המצב, להשבת השגרה ולחיזוק הקהילה שלנו. עשינו זאת מתוך מחויבות עמוקה לביטחון ולרווחת התושבים, כשהמדינה נשענה עלינו יותר מתמיד", הוא אומר ל"ידיעות הנגב", "אבל במקום לקבל את החיזוק והתמיכה שמגיעים לנו, אנחנו מוצאים את עצמנו מול כוונה לקצץ בתקציבים ובמשאבים ההכרחיים להבטחת הביטחון האישי של כולנו. התוכניות שאנו מפעילים בעיר - לצד משטרת ישראל, השיטור העירוני ואבטחת מוסדות החינוך - הן קריטיות לשמירה על תחושת הביטחון של כל אחת ואחד מאיתנו. קיצוץ בתקציבים אלה פוגע ישירות בביטחון האישי של התושבים, בחוסן הקהילתי שלנו, וביכולתנו לתת מענה אמיתי בשטח".
"אני לא מצליח להבין איך אפשר לקבל החלטה כזו, שמנוגדת לכל מה שאנו חווים כאן בעיר ולשביעות הרצון מהעבודה המשותפת שלנו עם הרשות לביטחון קהילתי. ביטחון הוא לא מותרות - והוא לא המקום שבו אפשר לקצץ", מוסיף ברק, "אני קורא לממשלה לחזור בה מהמהלך הזה, ולתת לנו, לרשויות המקומיות, את הכלים שאנחנו צריכים כדי להמשיך להגן על תושבינו ולפעול למען ביטחונם".
מצטרפים למחאה
חשש אמיתי שעולה מהקיצוץ, לדברי גורמים ברשויות בנגב, הוא שקיצוץ משרות ברשות לביטחון קהילתי יביא בין היתר לעלייה בשימוש בסמים. על רקע זה נשלח השבוע למשרדו של השר כץ מכתב גם על ידי מספר ארגונים חברתיים, בהם העמותה הישראלית לבריאות הנפש, "אנוש" ו"עלם", שהצטרפו למחאת ראשי הרשויות, וקראו לשר כץ לעצור את הקיצוץ בתפקיד הרשות.
בסיכום המכתב בו הוצגו נתונים מדאיגים על העלייה בשימוש בסמים מאז מגפת הקורונה, ציינו הארגונים: "אנו מבקשים לשקול מחדש את ההחלטה ולפעול בדחיפות לשימור תקצוב הרשות והמשכיות פעילותה".
