לפני יותר משבע שנים, אחרי מבצע "צוק איתן", עברו כ־50 צעירים לחבל אשכול שבנגב המערבי והתיישבו ביישוב צוחר שבמועצה האזורית אשכול.
טרם התיישבו ביישוב פונו אותם צעירים, חברי גרעין הראל, מאחת הגבעות ברמת הנגב אחרי מאבק ציבורי בדבר חוקיות התיישבותם במקום. הם הופנו לצוחר על ידי החטיבה להתיישבות שאחראית לגרעיני משימה להקמת יישובים חדשים.
בצוחר הוכשר שטח לטובת התיישבותם של חברי הגרעין, הוקמו תשתיות והוצבו קרוואנים למגורי הצעירים.
על פי הסכם שנחתם בין חברי גרעין הראל לבין המועצה האזורית אשכול, קיבלו חברי הגרעין הרשאת מגורים לשנתיים וחצי מאז קבלת טופס אישור האכלוס (טופס 4). אישור האכלוס הגיע רק לאחר שנתיים וחצי ממועד הגעתם של עשרות חברי הגרעין לצוחר, כך שבפועל עמד חוזה הרשאת המגורים על חמש שנים.
בימים אלה, כך מתברר, קיבלו חברי הגרעין מהמועצה האזורית אשכול צווי פינוי ממקום מגוריהם שלוו, לדברי הגרעין, בכינויים כמו "פולשים" ו"מתנחלים".
פועלים נגד הזרם
"אנחנו גרעין שהתכנס כדי להקים קיבוץ רוחני אלטרנטיבי תיירותי במדבר", מסבירה השבוע חברת הגרעין דפנה לביא (40). "לאחרונה התברר לנו שמכנים אותנו 'מתנחלים' ו'פולשים' ותולים לנו צווי פינוי על דלתות הקרוואנים.
קראו עוד>>>
"כשנים עושים לנו עוולות ואנחנו לא פוצים פה. מרגע שהגענו לצוחר התחלנו לפעול במרץ רב, יחד עם החטיבה להתיישבות, למצוא לנו מקום ליישוב קבע כדי להגשים את החלום שלנו - הקמת קיבוץ תיירותי־אלטרנטיבי במדבר.
"הבהרנו לכל הגורמים המדיניים הקשורים בהתיישבות שאנחנו לא מבקשים הרבה, רק שיקצו לנו פיסת אדמה במדבר ואנחנו ניקח אחריות מלאה על הקמת היישוב, אבל התברר לנו שזה לגמרי לא פשוט".
מה הכוונה?
"התאמצנו מאוד, רצנו כמו מטורפים ולא הפסקנו לפעול במימון עצמאי של פרויקטור כי כבר הרבה שנים איננו מקבלים תקציבי עידוד לגרעינים מהמדינה. פנינו לכל מקום שבו נפתחה דלת והציעו לנו אדמה להתיישבות.
"היינו במגעים עם המועצה האזורית רמת נגב לגבי היישוב שלח ואחרי זה עם מועצת הערבה התיכונה לגבי עיר אובות, עם המועצה האזורית מגילות לגבי מצוקי דרגות וממש בתקופה האחרונה עם מועצת אילות לגבי מקום בתוך קיבוץ נווה חריף שליד אילת. התאמצנו בלי להפסיק, אך עדיין לא השגנו תוצאות".
לדברי לביא, אם לילד ובעלת עסק לכתיבת תוכן, "כל הצעה שהציעו לנו קיבלנו בחפץ לב ובשתי ידיים, ועשינו הכל להתאים את עצמנו כדי שנוכל לעבור לשם. שלחנו משלחות של חבר'ה מאירי פנים לערבה, לנגב, לאזור ים המלח, למשרדי ממשלה, לשרים, לאנשי ציבור, בלי כל עזרה ותמורה ועל חשבון ימי העבודה האישיים שלהם, ובכל פעם מחדש הדברים התפרקו.
"מדובר בסיבות בירוקרטיות של תמ"א, שטחי אש, בעיות הקשורות לשטחים לא מוסדרים באזור הפזורה הבדואית. שנים על שנים שאנחנו רצים, ובכל פעם מקבלים דיווחים על התקדמות, וכל הזמן שומרים על אופטימיות, וכל דבר לוקח זמן בקנה מידה של שנים.
"את כל זה ניהלנו בתקופה של ארבע מערכות בחירות ששיתקו את המדינה מבחינה תקציבית, קורונה שעצרה הכל בבת אחת ומבצע שומר החומות שגרם להקפאת תהליכים".
לדבריה, "מצאנו את עצמנו פועלים נגד הזרם בתקופה שדברים נתקעים, דוחפים את המהלכים, וכשהם לא יצאו אל הפועל, פותחים אופציות חדשות ומתחילים שוב את כל התהליך מחדש במועצה האחרת, פעם אחר פעם. אז נכון, האמנו לגופים המיישבים שאנחנו באים לשנתיים וחצי ונתקענו. עברו קצת למעלה משבע שנים שאנחנו כאן".
טענות קשות
הזמן עושה את שלו. כשחברי גרעין הראל עברו לפני כשבע שנים ליישוב צוחר הם מנו כ־50 בוגרים ו־11 ילדים. כיום מונה אוכלוסיית הגרעין כ־100 בוגרים ו־60 ילדים.
מאז ועד היום הם גרים בקרוואנים שחולקו בקירות גבס לשתי יחידות דיור עבור שתי משפחות. כל שתי משפחות חולקות גם את אותו ממ"ד.
"במשך השנים, בכל פעם שהצטרפו חבר'ה חדשים עם תקווה בלב ועיניים נוצצות, קנינו מכספנו קרוואנים ישנים בסכום מועט, שיפצנו והצבנו אותם בסמוך למבנים הקיימים, כדי שיהיה להם מקום לגור", מספרת לביא.
"כמובן שביקשנו באופן רשמי מספר פעמים מהמועצה לעזור לנו להסדיר את הקרוואנים שהבאנו ולעזור לנו עם פעמוניות בטון שישמשו להם ממ"דים, אך תמיד נתנו לנו להבין שאנחנו אורחים ולא שייכים ושעשו לנו טובה שנתנו לנו לגור באזור ולא מגיע לנו כלום. כנראה שמכאן נולד המושג מתנחלים ופולשים".
טענות קשות יש לחברי גרעין הראל כלפי המועצה האזורית אשכול. לטענתם, אף שהם משלמים ארנונה למועצה, הם אינם מקבלים מהמועצה שירותים, למעט פינוי אשפה ושירותי תברואה.
עוד הם טוענים שלמרות פניות חוזרות ונשנות, אין למתחם המגורים שלהם שערים תקניים, גם לא תאורת רחוב וגם לא תאורת ביטחון היקפית. חברי הגרעין טוענים עוד שהם אינם כלולים בהסדר ההסעות של המועצה והם גם לא זוכים, לטענתם, לתקציבי חינוך.
מצב אבסורדי
יושב ראש גרעין הראל, רועי הלוי (37), נשוי ואב לשלושה ילדים, איש היי־טק, מוסיף ומציין כי "יש כאן מצב אבסורדי, שמצד אחד, יש גופים רבים שאמורים לעסוק בהתיישבות, בין שאלה משרדי ממשלה שונים וגופים ציבוריים אחרים, אבל בפועל זה מסתכם בהצהרות בלבד. הבירוקרטיה גוברת על הציונות, על האידיאלים".
איך זה בא לידי ביטוי בפועל?
"אנחנו כבר למעלה משבע שנים נמצאים בצוחר וזה מטורף שעדיין לא מוצאים עבורנו פיסת קרקע במדבר כדי שנגשים את החלום שלנו להקים קיבוץ אלטרנטיבי־תיירותי. לא מדובר כאן בחבורת תמהונים שמחפשת פתרון דיור. יש בינינו חבר'ה שהם רופאים, אנשי חינוך, אנשי הייטק. מדובר באנשים רציניים שבאו לזה מתוך אידיאליזם.
"אנחנו שנים על גבי שנים מתנפצים על המזח של הבירוקרטיה. זה מטורף, זה זועק לשמיים. אנחנו באים לעשות מעשה ציוני, ופשוט כל המאמצים שלנו מתנפצים על חומת הבירוקרטיה ומערכת החוקים במדינה".
כמו למשל?
"מערכת החוקים נועדה לשרת אידיאלים לאומיים. במקרה שלנו החוקים גוברים על האידיאלים. הרי ברור שצריך ליישב את הנגב, אבל יש כאן בירוקרטיה שתוקעת את כל האידיאל הזה. אנחנו תקועים בין הפטיש לסדן, בין המועצה האזורית אשכול לבין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר".
למרות הכל, חברי הגרעין שומרים על אופטימיות מסוימת. "אין צורך לגרש אותנו", מסכמת דפנה לביא, "אנחנו עושים הכל כדי לעבור מכאן בעצמנו. לאחרונה חברנו לשרה איילת שקד ולאנשי משרדה שמקדמים את התיישבותנו ביישוב משלנו. אני בטוחה שנעבור בקרוב והעוולות האלה לא יעיבו על הזיכרונות הטובים שלנו מהמקום הירוק והמבורך הזה.
"תשפטו אתם אם אנחנו מתנחלים ופולשים או חבר'ה טובים עם חלום להקמת יישוב בארץ שנעשה להם עוול כבר שנים על שנים והם לא התלוננו, לא תבעו, ואפילו לא פצו פה. רק חיכינו שנעבור וכל זה ייגמר".
"התיישבות לא חוקית"
במועצה האזורית אשכול רואים את הדברים אחרת. "חברי גרעין הראל העתיקו את מגוריהם לאשכול באופן זמני בשנת 2013 בשטח המיועד להיות עתודת הצמיחה של היישוב צוחר", נמסר בתגובת המועצה. "בהסכם שנחתם עם הגרעין והחטיבה להתיישבות נקבע שהמגורים הם זמניים למשך שנתיים בלבד.
"מאז ולאורך כל הדרך ניסתה המועצה לשכנע את חברי הגרעין להיקלט באופן קבוע ומסודר ביישובי המועצה. לצערנו, חברי הגרעין הביעו שוב ושוב את סירובם להתמקם באשכול, והודיעו שאינם רואים במועצה אופק למגורי הקבע שלהם ולפיתוח התיירות, כלשונם. מבחירתם, גם ילדיהם אינם מתחנכים במסגרות החינוך במועצה".
עוד נמסר ממועצת אשכול, "הגרעין יושב עד היום על הקרקע של צוחר באופן לא חוקי ובמבנים לא חוקיים. למרות פניות והתראות חוזרות ונשנות הוא לא התפנה עד היום כמתחייב. בהתאם לחוק ובשל צורך דחוף בפינוי הקרקע לטובת צמיחתו וביסוסו של היישוב צוחר, הודענו לאחרונה לגרעין על פינוי מיידי.
"במקביל פעלנו מול הרשויות כדי לסייע להם במציאת מגורי קבע חלופיים. אנו מאחלים לחברי הגרעין הצלחה רבה בהמשך דרכם במציאת מגורי הקבע".
מלשכתו של השר לפיתוח הנגב והגליל, עודד פורר, נמסר בתגובה כי "בהמשך לשיחה שהתקיימה עם מובילי גרעין 'הראל' בשבועות האחרונים, המשרד בוחן את הסוגייה מול גופים נוספים במטרה למצוא פתרון להעתקת הגרעין בשלמותו למיקום חדש, על אף שהדבר אינו תחת אחריותו של המשרד".
בלשכת שרת הפנים, איילת שקד, ציינו כי הכתובת לנושא התיישבותם של חברי הגרעין היא משרד הבינוי והשיכון.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "גרעין הראל יושב היום בישוב צוחר על מגרשי קבע שנועדו להרחיב את היישוב ולקלוט משפחות צעירות בעוטף עזה.
"על פי הסכם בין החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית אשכול, גרעין הראל קיבל את השטח באופן זמני לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. בפועל, הגרעין נמצא במקום כבר למעלה מחמש שנים בניגוד להסכם. ישיבתו במקום מונעת קליטת משפחות ליישוב. משרד הבינוי והשיכון ניסה לתווך בין חברי הגרעין ומספר אפשרויות להתיישבות.
"לצערנו, בעקבות דרישות שונות שהגרעין הערים, לא נמצא שילוב מתאים. הגרעין מתבקש להתפנות משטחי היישוב צוחר כדי שהמשרד יוכל לשווק את יחידות הדיור הללו. ככל קבוצה, גרעין הראל מוזמן לפנות ליישובים החדשים המתוכננים במדינת ישראל, לרכוש את הקרקעות ולהתיישב בהן".
לעדכונים: חדשות באר שבע