עונת הקיץ, שהשנה מרגישה חמה מתמיד, היא זמן מצוין ליהנות מבירה צוננת ומרעננת, אבל במקום ללכת לבר הקרוב כדי לשתות את המשקה האלכוהולי האהוב תוצרת אחד המותגים המוכרים, יותר ויותר אנשים מחליטים לייצר אותו בעצמם.
יש מי שמסתפקים בערכה ביתית ובבישול בבית, אבל יש גם מי שרכשו ציוד מקצועי יותר והקימו מבשלות של ממש שמוכרות את מוצריהן לכל דורש.
גם בנגב ובערבה סצנת מבשלות הבוטיק פורחת. באזור פועלות כמה מבשלות מקומיות הדוגלות בחומרי גלם איכותיים ובסטנדרט בישול גבוה, והבירות שהן מייצרות קוטפות עוד ועוד פרסים.
רגע לפני שאתם אורזים את המזוודה ונוסעים לחופשה משפחתית, פגשנו את האנשים שמאחורי מבשלות הבירה בנגב ובערבה, ושמענו מהם על תהליך הייצור, הרצון ללמוד עוד ועוד על התחום, וגם על הטעמים המיוחדים שהם פיתחו. ההמלצה שלנו - תנו להם הזדמנות, ההנאה מובטחת.
סיפורה של עיירה
משה ויעל גלנץ מירוחם, בעלי בירה "גלנץ", חרתו על דגלם להעביר באמצעות הבירה את הסיפור של העיירה המדברית: "לפני שש שנים בסך הכל עברנו להתגורר בירוחם, די במקרה למען האמת", מספרים משה ויעל גלנץ.
"קנינו דירה להשקעה, אבל ידענו והרגשנו שירוחם היא מקום טוב לגדל בו ילדים. אחרי שהבית היה מוכן עם כל האישורים ניסינו להשכיר אותו במשך זמן מה, אך ללא הצלחה. מה שגרם לנו לעזוב את הבית הקודם שלנו ולעבור לגור כאן", מוסיף משה.
בני הזוג הופתעו לטובה מהיישוב השקט והמדברי. "גיליתי מקום שהוא מדהים", אומר משה. "יש כאן פשטות, אותנטיות, מסורתיות, וקסם של פעם, והחלטתי להביא את הסיפור של המקום הזה דרך הבירה. נחשפתי בעבר לבירות בוטיק ישראליות שמיוצרות באזורים מסוימים, ומשם הרעיון הזה צמח".
משה התחיל להתעניין בסצנת בישול הבירה המקומית והתחיל לנסות בעצמו לבשל בירה בביתו. "במהלך השבוע יעל הייתה מפנה לי את המטבח לבישולים, וביום שישי היינו מורידים את סירי הבירה ומעלים על הגז סירים של דגים", הוא אומר ושניהם צוחקים.
עד מהרה הבחינו השניים שהקשרים החברתיים שמשה יצר בירוחם הם בעיקר בזכות הבירה ובישולה, וכיום, חלק מהסיפור המקומי מופיע על תוויות הבירות שהוא מוכר.
"לכל בירה הקדשנו כמה שורות שיספרו על ירוחם, על החיים בה ועל האווירה המקומית", הוא מסביר. "ככה שגם אם אתה שותה את בירה גלנץ בתל־אביב, אתה תקבל את האווירה הירוחמית שאותה אנחנו רוצים להעביר. אפשר לומר שהאג'נדה היא לייצר בירת פרימיום שמספרת סיפור פשוט".
מהן שלוש הבירות הנבחרות שלך?
"יש את הבירה 'אדמונית', שהיא בירה בסגנון אנגלי עם מאפיינים ישראליים שמתאימה לכל מצב רוח. יש את הבירה 'חיטה', שהיא בירה קלילה בסגנון אמריקאי עם המון כשות, ויש את בירת 'בלונד' שהיא בירה פירותית בסגנון בלגי".
ומה לגבי שעות הפתיחה? אפשר לתאם דרך האתר סדנאות בימי שישי. אורך הסדנה: 45 דקות.
מקומי זה הכי
במבשלת "בירצינות", בבעלות ניל חורגין וקיבוץ קטורה, אוהבים להתמקד בטעמים מיוחדים כמו בירה עשויה מתמרים. הכל החל לפני 12 שנה כאשר נחשף ניל חורגין, חבר קיבוץ קטורה שבערבה, בפעם הראשונה לבישול בירה. "במקור בכלל הגעתי מעולם האפייה", הוא מספר, "ולאחד מימי ההולדת אשתי קנתה לי ערכה פשוטה לבישול בירה".
חורגין גייס למשימה חבר, ויחד הם התחילו לחקור את עולם בישול הבירות. די מהר הבינו השניים שלא די בידע, אלא שיש צורך בציוד טוב. לשם כך הגיע חורגין להסדר עם הנהלת קיבוצו כדי לקבל החזרים על הוצאות בישול הבירה, ובמקביל, הקים קבוצת טעימה.
"אני זוכר שבימי שישי היינו עומדים בחדר האוכל, נותנים לאנשים לטעום ומקבלים משוב על הבירה תוך כדי פיתוח המוצרים. התחלנו לשדרג את הציוד ובכך לשפר את התהליכים והטעם", הוא מספר.
את הבירה הוא וחברו מבשלים מזה כעשור, ובארבע השנים האחרונות במסגרת הקיבוץ.
קראו עוד>>>>
התפיסה שלהם מרעננת ומיוחדת. "אנחנו מחפשים את הנישות שפחות מנוצלות", מסביר חורגין. "לדוגמה, בירת הדגל שלנו נקראת קול מג'הול והיא מכילה כמובן תמרים ולתת מעושן. אחוזי האלכוהול שלה עומדים על 6.2%".
עוד בירות פופולריות תוצרת מבשלת בירצינות היא בירת השלישיה - בירת IPA המאופיינת בבהירות יחסית גבוהה והרבה כשות מודגשת. "היא מורכבת משלושה זנים של כשות שמיוצרים בצפון ומערב ארצות הברית", מסביר חורגין.
"עוד בירה היא לילה, שזו גם בירת IPA שחורה עם לתת כהה וקלוי יחד עם כשות".
"אנחנו מחפשים ערך מוסף במשקה, או במקום או בערכים התזונתיים" אומר חורגין שמנהל את מבשלת הבירה הקיבוצית. "ממש בקרוב אנחנו מוציאים לשוק משקה אלכוהולי חדש המבוסס על פירות עץ המרולה. המרולה ידוע כטוב מאוד לטיפול בבעיות כולסטרול ולחץ דם, מצד אחד, ומצד שני, יש מטעים של עצי מרולה כאן בערבה", הוא אומר בגאווה. "ככה אנחנו מביאים ערך מוסף גם לשכנים שלנו בלב המדבר".
כשאנחנו שואלים אותו על התחרות עם מותגי הבירות המובילים, הוא צוחק ומספר שהתחרות המעניינת היא דווקא מול המבשלות האחרות באזור. "יש תחרות בין הקולגות שלנו בערבה שעושים גם הם בירות מצוינות, אבל כולנו פחות או יותר באותה סירה. חשוב לי לומר שיש לשוק הישראלי בכלל, ולתושבי הנגב בפרט, במה להתגאות במותגי הבירה".
ומה לגבי שעות הפתיחה: אפשר לתאם סיור במפעל וללמוד על תהליך ייצור הבירות, וכמובן גם לקנות בירות. את בירות "בירצינות" אפשר לקנות בכמה חנויות אלכוהול ברחבי הארץ, או להזמין באתר ולקבל אותן במשלוח עד לבית.
אהבה לבירה למדבר
אוהד והדס כץ ממבשלת "בירה ערבה" ביישוב צוקים מייצרים כ־2,000 ליטר בירה בחודש, רובה נצרכת באזור הנגב והערבה. כשהשניים החליטו לעזוב את מרכז הארץ ולעבור לערבה, הם התיישבו ביישוב צוקים בחבל אילות, התאהבו במרחבים ובשקט, והתמכרו לשלווה ולרגוע שהאזור מציע בשפע.
"צוקים הוא מקום עם הרבה תיירות ומאוד דיבר אלינו עניין התוצרת המקומית, ולהפוך את המקום לאטרקציה ואבן שואבת", אומר אוהד בחיוך. "חיברנו את האהבה והתוצרת המקומית עם האהבה לבירה, וזה מה שיצא".
אוהד בהכשרתו אגרונום והדס טכנולוגית מזון, לבשל בירה הם התחילו אחרי שביקרו ברמת הגולן. "ברמה יש את המותג הישראלי בזלת שמיוצר שם, ובמהלך ביקור שם חשבנו עד כמה זה מגניב להגיע למקום ולשתות את הבירה המקומית שלו שם, וכך נולד הרעיון", הם מספרים.
"נחשפנו להרבה טעמים אחרים שלא הכרנו. אומנם אהבנו בירה, אבל הכרנו מה שהיה במכולת. החלטנו לנסות ואהבנו".
בשבע השנים הראשונות בני הזוג בישלו בירה בביתם, ולפני כשבע שנים עברה המבשלה למיקומה הנוכחי. "אנחנו מייצרים קצת יותר מ־2,000 ליטר בירה בחודש וכ־80 אחוז מבישולי הבירה שלנו נשארים כאן, באזור הנגב והערבה", מספר אוהד. "20 אחוז נוספים נשלחים לראשון לציון וירושלים, למקומות ספציפיים שאנחנו עובדים איתם".
האג'נדה של בני הזוג כץ פשוטה: לייצר בירה טרייה ואיכותית. "זה מה שאנחנו רוצים להביא", מדגיש אוהד, "ולכן רוב הבירה נשארת כאן באזור, או שמזמינים ומקבלים אספקה טרייה עם שליח".
"בכנות, אומר, תחום העיסוק הזה מאוד מאתגר", מוסיף אוהד לסיכום. "אבל זה מה שכיף בו - שאנחנו מרגישים שאנחנו מצליחים לעמוד באתגר. יש המון דברים שאנחנו עושים לבד. החל מהייצור, האספקה, התחזוקה, הבנייה. עם טכנולוגית מזון צמודה למפעל, יש טוב מזה?".
מתי הם פתוחים? בימי חמישי, בשעות הערב, המבשלה פתוחה לביקורים ואפשר לבוא וללמוד על תהליך ייצור ובישול הבירה, החל מהשלב הראשון ועד לבקבוק שמונח על השולחן. רצוי לתאם מראש. עוד פרטים באתר.
מהראשונים בארץ
איציק לוי ממבשלת "אייסיס" במושב דקל, גילה את בירות הבוטיק כשטייל בעולם. כשלוי, תושב דימונה במקור, נסע לטיול שלאחר הצבא, הוא לא האמין שדווקא מעבר הים, רחוק מהבית ומהמשפחה, הוא יגלה מה הוא ירצה לעשות כשיגדל. "הגעתי לאנגליה, אירלנד וסקוטלנד, ושם נתקלתי בבירות מיוחדות מאוד", הוא נזכר.
כמו כל ישראלי ממוצע לוי הכיר עד אז רק את מותגי הבירה המובילים, אבל הביקור באירופה פתח את עיניו וחשף אותו לטעמים חדשים. "נחשפתי לבירות מסורתיות ומיוחדות מאוד, שונות מאוד מהטעם הישראלי המוכר", הוא מספר ומוסיף, "גם בירת גינס שאנחנו מכירים כאן מאוד שונה באירלנד, למשל".
לוי המשיך את הטיול שלו בארצות הברית. "שם, לפני כ־30 שנה, החלה פריחה של מבשלות של בירת בוטיק בכל מיני משקי בית, גראז'ים ואזורי תעשייה", הוא מספר. "הבירה הזו הרבה יותר טרייה ויש פי מאה יותר חומר גלם בנוזל מאשר בבירות מסחריות".
עם חזרתו לארץ הקודש, התחיל לוי ללמוד, ולאחר מכן קנה משק במושב דקל שבעוטף עזה. "זו הייתה הזדמנות עבורי לבשל בירה ולזקק אותה לאלכוהול", הוא מסביר.
"בחזון שלי רציתי שתהיה לי מרפסת ביציאה מהמבשלה, ואני יושב שם ומנגן בלוז. לשמחתי, הגשמתי את זה לפני 16 שנה", הוא אומר בגאווה. "אני מהראשונים שמבשלים בירות בסגנון הזה בישראל. העסק הולך ומתפתח כאן בארץ. כרגע המבשלה מתנהלת אצלי במשק, ואני מקווה שבשנתיים הקרובות המבשלה תצא למבנה גדול ומודרני - מה שיאפשר לנו להגדיל את כמויות הבישול".
במבשלת "אייסיס" (Isis) לוי מבשל בקביעות שבעה סוגי בירות. ביקשנו ממנו לדעת מהם שלושת סוגי הבירה העיקריים. "דזרט אייל, שזו בירה קצת יותר אלכוהולית עם טעמים מודגשים וכשות במנות גדולות. פריסטייל - בירת פילזנר עם שמרים של אייל והרבה כשות אמריקאית. השלישי היא פייל אייל - בירה בהירה וקלילה שמתאימה למזג אוויר קייצי", הוא מסביר.
"אני מאמין בייצור מוצר בריא, אלכוהולי במידה וטרי מאוד. אנחנו מתייחסים למרכיבי הבירה, לאיכויות שלהם ואז צורכים בתבונה ובצורה מושכלת", הוא אומר. "כרגע המותגים הישראלים לא מהווים תחרות, אבל זה הולך לשם. לא סתם חברות השיווק רוכשות מבשלות בירה או אחוזים בהן".
מתי פתוח? בכל יום שישי, בשעות 12:00–17:00, ללא תיאום מראש. באמצע השבוע, בתיאום מראש. עוד פרטים באתר.
החלוץ של הבירות
רגע לפני משבר הקורונה פתח גלעד נאמן מבאר־שבע את "בית הבירה" שבו הוא מוכר יותר מ־160 סוגי בירות, כולל המותג שלו - "חלוץ חדש".
במבט ראשון, "בית הבירה" הממוקם ברחוב החלוץ בעיר העתיקה בבאר־שבע נראה כמו עוד אחד מהמבנים העתיקים המאפיינים את האזור. ואולם, כשנכנסים פנימה, מתגלה גן עדן לחובבי בירה המציע יותר מ־160 סוגי בירות.
"חיפשתי תחביב לאחי הקטן", מספר נאמן. "קניתי לו ערכה להכנת בירה ביתית, אבל מהר מאוד היא חזרה אליי ואני דווקא התחלתי לבשל את הבירה", הוא מספר. "בישלתי לבד, בישלתי עם חברים, ואת הבירות שלנו שלחתי לתחרויות ולשמחתי גם זכינו בפרסים".
עוד לפני שבית הבירה נפתח, בחר נאמן את השם "חלוץ חדש" למותג הבירה שלו. "חבריי ואני היינו הראשונים שבישלו בירה בבאר־שבע ולכן בחרנו את שם שיהיה קשור לחלוציות ולראשוניות", הוא מסביר.
"כשיצאנו לתחרויות הכרנו עוד אנשים שבישלו בירות ביתיות ועל מנת להקל על תהליך בישול הבירה, פתחתי חנות שמכרה חומרי גלם להכנת בירה ביתית. כך גם הקלתי על אנשים אחרים וגם יכולתי לפתח את בירת החלוץ בעוד צורות וכיוונים".
ארבעה חודשים לפני משבר הקורונה, בחודש נובמבר 2019, פתח נאמן את בית הבירה - שילוב של חנות ושל בר שבו אפשר לשבת וללגום בירה. "זכינו לארבעה חודשים של הנאה גדולה לפני המשבר ובמהלך ימי הנגיף עצמו פשוט התעסקנו בלמכור בירות ללא ישיבה במקום", הוא מסביר.
אתה יכול לספר קצת על מותג הבירות שלך "חלוץ חדש"?
"בירת הממזר שלנו היא בירת פייל אייל עדינה מאוד עם מרכיבים שהגיעו מאוסטרליה וניו־זילנד. הסיבה לכך היא שבקרב על באר־שבע במלחמת העולם הראשונה השתתפו חיילים מאוסטרליה וניו־זילנד. הבירה נוצרה בשיתוף פעולה עם מוזיאון אנז"ק להנצחת החללים מאותו קרב.
"המסרים שאנחנו רוצים להעביר בבירה הם על ההיסטוריה של עם ישראל, הציונות וההוקרה לנגב. יש גם את בירתmade in Israel, שהיא בירת IPA עם כשות גבוהה של 5.9% אלכוהול עם יותר מרירות ואשכוליות, ומצד שני, טעם קרמלי.
"הבירה הזו נוצרה במהלך משבר הקורונה. ויש את בירת שבע לב אדום שהיא בירה ענברית עם מרקם קרמלי עדין, ארומות וטעמים שמזכירים אשכולית אדומה. התווית היא בצבעי אדום־לבן, וההקשר הוא באר־שבעי מכל הכיוונים".
מתי פתוח? ימים שני־חמישי, מהשעות 11:00 עד 01:00, וביום שישי, מהשעה 09:00 עד 15:00
לעדכונים: חדשות באר שבע
