דבריו של נשיא אוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ שסיפר ביום שבת שעבר באירוע "שבתרבות" בבאר־שבע שהתגלה באוניברסיטה תא איסלאמיסטי שהפעיל משמרת צניעות, עוררו הדים רבים בקמפוס ומחוצה לו.
5 צפייה בגלריה
אוניברסיטת בן־גוריון. "נמשיך להבטיח את חופש הפרט, חופש התנועה ואת הסביבה הבטוחה בקמפוס"
(צילום: חיים הורנשטיין)
אותה משמרת צניעות התנכלה לסטודנטיות בדואיות שלדעת חבריה לא התלבשו לפי קוד לבוש צנוע התואם את המסורת הבדואית.
הדברים עוררו סערה, ויממה לאחר מכן כבר התנערו באוניברסיטה מהמושג "תא איסלאמיסטי". למרות זאת, וגם אחרי הבהרת הדברים, הרוחות טרם נרגעו.
תא קטן
אומנם מדובר, כך לפי נשיא האוניברסיטה, בשלושה סטודנטים שהפעילו את אותה משמרת צניעות, אבל עצם קיומו של תא כזה באוניברסיטה הוא דבר יוצא דופן, ובקמפוס הופתעו מחשיפת התא.
"כאשר גילינו את הדבר הזה, נחרדנו מזה", סיפר פרופ' חיימוביץ. "מדובר היה בתא קטן של איסלאמיסטים שצילמו סטודנטיות בדואיות אשר לטעמם של אותם פעילי תא, לא היו לבושות בצניעות ושלחו את התמונות לחמולות שלהן. הסטודנטיות התלוננו, אך לא בפומבי.
5 צפייה בגלריה
פרופ' דניאל חיימוביץ ב"שבתרבות". "האוניברסיטה לא הגישה תלונה"
(צילום: באדיבות עיריית באר־שבע)
"טיפלנו בזה. מצאנו דרכים לטפל בזה. האוניברסיטה לא הגישה תלונה בנושא. הנפגעות הן אלה שהיו צריכות להגיש תלונה. אין לי מושג אם אכן הן עשו זאת".
קראו עוד>>>
נשיא האוניברסיטה נמנע מלדבר על המשך לימודיהם של חברי משמרת הצניעות שנחשפו, וציין כי "יש דברים שאנחנו סוגרים בתוך הבית, אבל אני יכול להגיד שההתנהגות הזו כבר לא קיימת, ואני גאה בזה".
לאחר הסערה שעוררו דבריו, הבהיר נשיא האוניברסיטה שהשימוש שהוא עשה במושג "תא איסלאמיסטי" לא תיאר נכונה את כוונותיו. מדובר, כך נמסר מהאוניברסיטה, בשניים־שלושה סטודנטים מוסלמים דתיים ללא השתייכות ארגונית, וכי "הנושא טופל באופן מיידי במהירות ובנחישות והפעילות הזו אכן הופסקה".
איומי רצח
ל"ידיעות הנגב" ול"מיינט באר שבע" נודע שהפרשה החלה לפני כמה שבועות כששתי סטודנטיות בדואיות התלוננו ששלושה צעירים הטרידו אותן בעת ששהו בספרייה של האוניברסיטה.
בדיקה העלתה ששלושת הצעירים אינם סטודנטים באוניברסיטת בן־גוריון, אלא סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל וחזרו לארץ כדי להתכונן לבחינתם טרם יקבלו את האישור לעסוק ברפואה בישראל.
כדי להתכונן לבחינה פקדו השלושה את ספריית האוניברסיטה, אבל מתברר שהם לא באו לשם רק כדי ללמוד אלא גם כדי להטריד סטודנטיות הלבושות במה שהם ראו בו לבוש לא צנוע.
אחרי שהסטודנטיות הגישו תלונות לרשויות האוניברסיטה, כך נודע, הובהרה לאותם סטודנטים חומרת מעשיהם, ומאז הם לא שבו לקמפוס האוניברסיטה.
5 צפייה בגלריה
פאיז אבו סהיבן, ראש עיריית רהט: "לאותם צעירים אין שום מנדט להעיר לצעירה, בין שהיא בדואית או יהודייה, על לבושה"
(צילום: הרצל יוסף)
במקרה נוסף עוברי אורח צילמו ליד אחד משערי האוניברסיטה סטודנטיות בדואיות, שלדעתם לא היו לבושות בבגדים התואמים את המסורת הבדואית. תצלומיהן של הסטודנטיות פורסמו ברשת טיק טוק, ובעקבות תלונה שהוגשה במשטרה נסגר העמוד שבו פורסמו התצלומים של הסטודנטיות הבדואיות.
הסטודנטיות שנפגעו מפעילות התא לא הגישו ככל הנראה תלונה במשטרה, אבל נודע שאחת מהן פנתה לקבלת סיוע מהוועד להצלת הנגב.
"אותה סטודנטית סיפרה לנו כי היא שמעה קולות במשפחתה שקוראים לרצוח אותה", מספרים השבוע בוועד להצלת הנגב.
"הנחינו אותה לרדת למחתרת תוך הצמדת שמירה חמושה. בו בזמן הפעלנו מכבש לחצים על המשטרה ועל יחידת הטיק טוק כדי לאתר את המסית תוך עדכון הסטודנטית. לאחר יומיים נודע לנו מהמשטרה כי המסית נעצר ואף הודענו לסטודנטית ששמחה מאוד. אנו מודאגים מהמקרה ומתריעים שקיימים תאים רדומים של ארגונים איסלאמיסטיים".
מגנים אלימות
באגודה הסטודנטיאלית של אוניברסיטת בן־גוריון ציינו בעקבות חשיפת משמרת הצניעות בקמפוס, "הופתענו לגלות שקבוצה כזו פועלת כאן בקמפוס. האגודה הסטודנטיאלית מגנה כל סוג של אלימות והטרדות המאיימות על ביטחון אישי בקרב נשים וגברים כאחד ופועלת באופן שגור ליצירת מרחב בטוח בקמפוס ובעיר לכולנו.
5 צפייה בגלריה
סטודנטים ערבים שהפגינו במאי האחרון בסמוך לאוניברסיטה במחאה על פעילות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: פרטי)
"אנחנו דורשים לפעול באופן מיידי לסילוקם של הסטודנטים המעורבים. לא נאפשר פגיעה כזו בקהילה הסטודנטיאלית ולא ניתן מקום למקרים של פגיעה בפרטיות וצנעת הפרט".
באגודה הסטודנטיאלית קראו לכל סטודנט או סטודנטית שנפגעו לפנות אל האגודה ולקבל תמיכה בנושא.
באוניברסיטת בן־גוריון ציינו: "משהגיע אלינו מידע על 'משמרת צניעות' המתעדת נשים בדואיות שמתהלכות שלא על פי תפיסותיהם של אנשי 'המשמרת', פעלנו במהירות ובנחישות עם מחלקת הביטחון שלנו ובעצה עם הגורמים הרלוונטיים דאגנו שהפעילות הזו תיפסק והיא אכן הופסקה.
"נמשיך להבטיח את חופש הפרט, חופש התנועה ואת הסביבה הבטוחה בקמפוס לכל סטודנט וסטודנטית ולא נאפשר ליוזמות שכאלה לצמוח בחצרותינו. חשוב לציין שמדובר במקרה חריג בקמפוס שלנו שאינו מעיד על הכלל".
אירוע חמור
חשיפת הפרשה זכתה לתגובות סוערות מצד סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטת בן־גוריון, בעיקר בשל דבריו של נשיא האוניברסיטה שאמר שהפרשה נסגרה בין כותלי האוניברסיטה בלי שהנהלת האוניברסיטה הגישה תלונה למשטרה.
"התבטאותו של נשיא האוניברסיטה כי יש דברים שסוגרים בתוך הבית, היא אמירה אומללה", אומר אחד הסטודנטים. "האם יש מערכת חוקים פנימית שלא עדכנו אותנו לגביה?".
5 צפייה בגלריה
עו"ד אינסאף אבו שארב: "זה מטריד אותי מאוד. זכותן של הנשים על גופן ועל לבושן"
(צילום: פרטי)
סטודנט אחר טוען, "נשיא האוניברסיטה רוצה לסגור את העניינים בתוך הבית. באיזה עולם עבירה פלילית, שדינה עד חמש שנות מאסר, נסגרת באוניברסיטה ולא בבית משפט ובלי להגיש תלונה במשטרה? להרחיק את אותם סטודנטים, גם אקדמית וגם ביטחונית, לא לתת להם להיכנס בשער בכלל".
עוד סטודנט ששוחח עם "ידיעות הנגב" "מיינט באר שבע" הגדיר את הפרשה "פיגוע נוראי".
הימנעותו של נשיא האוניברסיטה מלהתייחס לסוגיית מעמדם של אותם סטודנטים, למרות הבהרת האוניברסיטה ששלושת המעורבים בפרשה אינם סטודנטים באוניברסיטת בן־גוריון, לא הניחה את דעתם של חברי תא הסטודנטים של תנועת "אם תרצו" באוניברסיטה.
במכתב חריף לנשיא האוניברסיטה ולדיקנית הסטודנטים הם דרשו לא רק לסלק לאלתר את השלושה מהקמפוס האוניברסיטאי אלא גם לחשוף בפומבי את כל הפרוטוקולים בדיונים המשמעתיים שנערכו בנושא.
"מדובר באירוע חמור ויוצא דופן", מציינים חברי התא, "וישנה חשיבות למסר אשר יועבר לשאר הסטודנטים בבחינת 'יראו וייראו', על מנת לשלול כל פעילות דומה בעתיד".
חציית קווים אדומים
גם בחברה הבדואית הפרשה מעוררת סערה. "מדובר במעשה שראוי לכל גינוי", אומר ל"ידיעות הנגב" ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן. "צריך להעניש את מי שחצה את הקווים האדומים. לאותם צעירים אין שום מנדט להעיר לצעירה, בין שהיא בדואיםת או יהודייה, על לבושה. מעשים כאלה רק מוסיפים שמן למדורה. גם כך אנחנו נלחמים באירועי פשיעה ואירוע כזה רק מלהיט את הרוחות".
זה עוד סממן של הקצנה בחברה הבדואית?
"זה לא עניין של הקצנה, אלא התערבות בוטה של צעירים שאין להם מושג בנושא זכויות של אנשים אחרים. דת האסלאם לא נותנת לך להתערב בלבושו של האחר בצורה כזו בוטה. זה מוכיח עד כמה אותם מטרידים הם בורים.
"האם אלה שצילמו את אותן סטודנטיות היו מסכימים שמישהו יצלם את בנות משפחותיהן ויפיץ את התמונות ברשתות? אני בטוח שלא. יש לחדול מהדבר הזה. זה מסכן את המרקם החברתי, שכל פעם אנחנו מנסים לחזק אותו. מקרים כאלה כמו שנחשפו השבוע רק גורמים נזק".
אבו סהיבן מגלה שלפני כמה חודשים כמה בדואים שנסעו בסמוך לתחנה המרכזית בבאר־שבע צילמו צעירות בדואיות שישבו בתחנות אוטובוס ברחבי העיר המשוחחות עם הוריהן. ואילו אותם צעירים, לדבריו, הפיצו את התמונות ברשתות החברתיות בטענה שאותן צעירות משוחחות עם גברים זרים.
"המקרים האלה עוררו אצלנו סערה רבה", מציין אבו סהיבן. "זה פשוט מגעיל. זו תופעה שיש לעקור מהשורש".
איך היית נוהג באותם צעירים שהטרידו את הסטודנטיות באוניברסיטה?
"יש להפסיק את לימודיהם ולמצות עימם את הדין. בכל מקרה, גם אם הם לא סטודנטים, והם רק הגיעו לספריית האוניברסיטה, יש להעניש אותם בכל חומרת הדין".
"תופעה מגונה"
"אני מכירה את התופעה הזו שמטרידים צעירות בדואיות במרחב", מציינת עו"ד אינסאף אבו שארב, המתמחה בדיני משפחה ופעילה למען זכויות הנשים הבדואיות, "זו תופעה מגונה. יש צעירים בדואים שלוקחים על עצמם את תפקיד שומרי הסף, כאלה שמבקשים לשמור על כללי הצניעות והכבוד והם תופרים זאת על פי דעותיהם ומטרידים נשים כשזה גם מלווה באיומים".
יש לזה הסבר?
"בעידן של הרשתות החברתיות והטיק טוק התופעה הזו צוברת תאוצה. אותם מטרידים ומאיימים מעלים סרטונים ברשתות מתוך רצון להשליט סדר וקוד התנהגות לפי מידותיהם במרחב הציבורי. זה מטריד אותי מאוד.
"זכותן של הנשים על גופן ועל לבושן, ולאף אחד אין זכות להכתיב לנשים מה הן תלבשנה זה לא עניינו של איש. מה שקורה זה שיש כוונה לפגוע בכבודן ובפרטיותן של אותן נשים".
כיצד מתמודדים עם התופעה הזו?
"זו תופעה מגונה. אין דין ואין דיין. גם ברמה המסורתית אצלנו זה לא מקובל וזה ראוי לכל גינוי. יש למצות את הדין עם כל אותם מטרידים ומאיימים".
לעדכונים: חדשות באר שבע
