בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את ואליד אבו מדיעם, תושב רהט, בניסיון רצח שהוא מעשה טרור והחזקת סכין. על פי הכרעת הדין, הנאשם, בעקבות כעס שצבר כלפי אנשי ביטחון יהודים, החליט לבצע פיגוע בשוטרים יהודים בהר הבית בירושלים ולמות כ"שהיד".
בתאריך 6.11.20 , הצטייד הנאשם בסכין ומברג, אמר לאשתו שהוא נוסע לבצע פיגוע בירושלים וביקש מחבר להסיע אותו לשם. במהלך כל הנסיעה, התקשרו אל הנאשם אשתו ובני משפחתו, אך הנאשם לא ענה לשיחותיהם, ואף הגדיל לעשות וכתב לאשתו שאם תספר למישהו על רצונו לעשות פיגוע – הרי היא "מגורשת מגורשת מגורשת".
קראו גם:
כשהגיע הנאשם לשער שכם, ירד מן הרכב והחל לצעוד לכיוון אל אקצא. בדרך לשם, נתקל הנאשם בשוטרים, אשר חשדו בו והחלו לשאול את הנאשם שאלות לגבי מעשיו. הנאשם נלחץ, התבלבל בתשובותיו וכשהתבקש להוציא דברים שיש לו בכיס, נמנע מלחשוף את הסכין והמברג שהביא איתו לצורך ביצוע הפיגוע. רק כאשר הרים הנאשם את ידיו לצורך החיפוש, זיהה השוטר את המברג, ובהמשך הודה הנאשם שיש לו גם סכין.
בית המשפט המחוזי דחה את כל טענות ההגנה של הנאשם, שמעשיו אינם מגבשים את עבירת נסיון הרצח, בין היתר כי התחרט ולא דקר את השוטרים בסופו של דבר, וכן כי חשב על משפחתו ולכן לא ביצע את המעשה.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות, שיוצגה באמצעות עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, והרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום של ניסיון רצח שהוא מעשה טרור, לפי חוק המאבק בטרור והחזקת סכין.
בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי "הנאשם חשף את כוונות לבצע פיגוע באופן גלוי וחד משמעי …טרם הגעתו לירושלים. בחקירותיו בשב"כ ובמשטרה, הבהיר כי כוונתו הייתה להרוג חייל או שוטר במסגד אלאקצא. הנאשם הבין היטב את משמעות פעולותיו וחפץ בתוצאות הטבעיות של מעשיו".
בית המשפט קבע, כי "מעשיו של הנאשם הגיעו לכדי ניסיון. הנאשם התחיל בביצוע פעולות המהוות גילוי ברור וחד משמעי בדבר כוונתו לבצע את עבירת ניסיון לרצח, ובתוך כך ביצע שרשרת פעולות איכותיות שיש לראותן כמקרבות אותו באופן משמעותי לקראת השלמת העבירה".
עוד קבע בית המשפט, כי "הוכח מעבר לכל ספק סביר כי מעשיו של הנאשם נעשו מתוך מניע לאומני או אידיאולוגי ; מעשיו היוו משום סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם. פיגוע בדרך של דקירת שוטר או חייל, מטבעם, יש בהם כדי לעורר פחד בציבור. אף שכך, ולמעלה מן הצורך, נוכח השימוש בסכין ומברג, מעשיו של הנאשם הם בבחינת מעשה טרור"...
ביחס לטענת ההגנה של הנאשם, כי התחרט ולא ביצע את המעשה, ציין בית המשפט כי, "למעט הימנעות מהשלמת העבירה (אשר נעוצה בגורם חיצוני) טענת הפטור עקב חרטה, עליה משליך הנאשם יהבו, נעדרת תימוכין ולא מצאה כל ביטוי פיזי מילולי או אחר עובר לאירוע, במהלכו או לאחריו. המדובר בטענה כבושה, שהתגבשה רק לקראת סוף חקירותיו ונמצאת בסתירה לאמירות ברורות מפיו לפיהן אלמלא היה נעצר היה ממשיך בדרכו ומבצע פיגוע במסגד אל אקצא".
לעדכונים - חדשות באר שבע
