שכונה ו', שכונה י"א, שכונה ד' ושכונה ה' - אלו השכונות שבהן היו הכי הרבה מתים מקורונה בבאר־שבע, מאז תחילת המגיפה ועד תחילת חודש אוקטובר.
3 צפייה בגלריה
מחלקת הקורונה ב"סורוקה". עיקר התחלואה התרכזה בשכונות בהן האוכלוסיה מבוגרת
(הרצל יוסף)
על פי הנתונים שנאספו במשרד הבריאות, בשכונה ו' נפטרו 24 איש, בשכונה י"א 19, בשכונה ד' 18, בשכונה ה' 12, בשכונה ג' 11, בשכונות נווה זאב, רמות ושכונה ב' נפטרו תשעה אנשים בכל שכונה.
בשיכון דרום נפטרו שישה אנשים, בנחל עשן נפטרו ארבעה אנשים ובעיר העתיקה נפטרו שניים. בשכונה ט' ובנאות לון נפטר אדם אחד בכל שכונה. בסך הכל נפטרו בבאר־שבע 143 איש. חשוב לציין שבדו"ח מופיעים אנשים שמתו ללא שיוך לשכונה בגלל נתונים חלקיים שהגיעו מבתי החולים למשרד הבריאות.
יש לציין כי בשכונה ו' נמצאת הקרייה החרדית, ואילו בשכונה י"א נמצא בית האבות "משען" בו אירעה התפרצות קורונה קשה בשנה שעברה שגבתה את חייהם של 13 דיירים.
בכיר במשרד הבריאות ביקש לציין: "מובן מאליו כי בשכונות גדולות יהיו באופן יחסי יותר מתים, מאשר בשכונות קטנות. גם אזורים ובהם יש בתי אבות עשויים להיות יותר מתים, וגם ניתוח של שכונות קטנות הוא בעייתי".
עם זאת, הנתונים נחשפים כאן לראשונה, מהווים הוכחה נוספת לטענות המומחים, אשר הזהירו כי באזורים בהם יש צפיפות גדולה ומספר רב של מבוגרים, יש באופן יחסי מספר גבוה יותר של מתים מהנגיף.
על כך תעיד העובדה כי בראש הרשימה נמצאות בעיקר השכונות הוותיקות, אף שאינן נחשבות לשכונות הגדולות בבאר־שבע.
קראו עוד>>
לא תמיד ישנה לימה בין כמות הנפטרים לשיעור החולים המאומתים ל־10 אלפים איש באותה שכונה.
כך למשל בשכונה א' בבאר־שבע היו יותר מ־1,500 חולים ל־10 אלפים נפש. עם זאת, בשכונה נפטרו ארבעה אנשים בלבד מקורונה, נתון שמדרג אותה בתחתית השכונות הוותיקות.
שלא במפתיע, באזורים בהם מתגוררים בעיקר חילונים בצפיפות נמוכה, מתו מעט מאוד אנשים. בנאות לון בבאר־שבע נפטר אדם אחד, וכך גם בשכונה ט'.
בולטת מאוד על רקע זה היא שכונת נווה נוי, בה ישנם רק בתים צמודי קרקע והיא מרוחקת באופן יחסי מיתר שכונות העיר. בנווה נוי לא נפטר אף אדם ממחלת הקורונה.
מתוך כ־7,900 איש שמתו מקורונה מאז פרוץ המגיפה, כ־143 הם באר־שבעים. כדי להבין כמה קטלני היה הקיץ האחרון כתוצאה מהקורונה, כדאי לדעת שלפני שנתיים, באוגוסט 2019, מתו בישראל 3,497 איש, מסיבות שונות, ובהן התקפי לב, סרטן, תאונות דרכים, ועוד.
באוגוסט 2020 מתו 4,023 איש, מהם 396 מקורונה, אלא שאז עדיין לא היה חיסון לווירוס, אבל היו הגבלות וסגרים שנאכפו בצורה חלקית.
בקיץ האחרון לעומת זאת כמעט שליש מהישראלים היו אחרי זריקת הבוסטר, אבל המשק היה פתוח כמעט ללא הגבלות, זן הדלתא השתולל ומספר המתים באוגוסט היה 4,213, מהם 631 נפטרים מקורונה. כלומר, מספר המתים מהווירוס, היה גבוה ביותר מ־50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
600 חולים פעילים
העיר בה היו הכי הרבה נפטרים בנגב אחרי באר־שבע היא רהט. מפרוץ המגיפה מתו ברהט כ־41 תושבים. זה לא סוד שבמגזר הבדואי הצפיפות במגורים גדולה מאוד ולכמות המתים ניתן גם לייחס את אחוז ההתחסנות הנמוך במגזר. ביישוב הבדואי תל שבע נפטרו 15 אנשים מקורונה ואילו בלקיה נפטרו שבעה אנשים.
בנתיבות נפטרו מאז פרוץ המגפה כ־32 תושבים, שמונה מהם התגוררו בשכונות מלכי ישראל ושבטי ישראל. בדימונה נפטרו 22, באופקים 18, חמישה מתוכם התגוררו בשכונת מישור הגפן.
בערד נפטרו 11 תושבים, בירוחם שמונה ובמצפה רמון ארבעה תושבים. מבצע ההתחסנות נמשך ברחבי הנגב, ונכון להיום התחסנו בבאר־שבע במנה השלישית כ־97,000 תושבים.
בדימונה התחסנו כ־16,500 תושבים, באופקים יותר מעשרת אלפים איש ובנתיבות מתקרבים למספר זה. אחוז ההתחסנות הגבוה בישובי הלווין נמשך גם במנת הבוסטר. במיתר התחסנו במנה השלישית יותר מ־6,000 תושבים, בעומר התחסנו קרוב ל־5,500 ובלהבים 4,500.
נכון להיום המגמה של השבועיים האחרונים בנגב נמשכת. ברוב הערים והיישובים ישנה ירידה בתחלואה בעוד שבמגזר הבדואי הקורונה ממשיכה להשתולל.
בבאר־שבע ישנם נכון לשבוע האחרון מעל 600 חולים פעילים. העיר מוגדרת כצהובה. ברהט, לשם השוואה, ישנה כמות דומה של חולים והעיר מוגדרת ככתומה.
דווקא בערד נרשמה השבוע עלייה בתחלואה עם קרוב ל־150 חולים והעיר מוגדרת ככתומה. אופקים מוגדרת עיר צהובה עם 160 חולים וכך גם דימונה עם 120 חולים. בעיר נתיבות נרשמה ירידה משמעותית בתחלואה והיא מוגדרת כעיר ירוקה עם 100 חולים בלבד.
נסגרה מחלקת קורונה
סימנים מעודדים לירידה בתחלואה ניתן לראות על רקע סגירה הדרגתית של מחלקות קורונה בבתי חולים בישראל. ביום שני נסגרה גם מחלקת קורונה בבית חולים "סורוקה".
ביחידה לטיפול נמרץ קורונה ובמחלקת קורונה ב"סורוקה", מקבוצת כללית, מאושפזים כעת 42 מטופלים. 16 מתוכם מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ קורונה, במצב קשה. 6 מטופלים מחוברים למכשיר האקמו.
היחידה לטיפול נמרץ קורונה ומחלקת קורונה אחת ממשיכות לפעול ומאפשרות המשך טיפול וקליטה מיידית של מטופלים במידת הצורך.
ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי, ציין: "לאור הירידה בהיקף התחלואה בכל הארץ ובאיזורנו, סגרנו מחלקת קורונה אחת מתוך השלוש. אני מודה לצוותים המטפלים מכל המחלקות שהפעילו את מחלקת הקורונה והתגייסו למשימה חשובה זו, דבר המעיד על הערבות ההדדית שלהם למען מטופלנו".
"בנוסף, אני מודה לצוות מחלקת פנימית ג' בראשותם של ד"ר ליאור זלר וילנה מילוסלובסקי, שהפעילו את מחלקת קורונה א' עם פרוץ הגל האחרון.
"מהיום תופעל המחלקה על ידי צוות מחלקת פנימית ב' בראשותם של פרופ' נמרוד מימון, יו"ר החטיבה לרפואה פנימית בסורוקה, וראש התוכנית הלאומית מגן אבות ואמהות, יחד עם יפה טרבלסי מנהלת הסיעוד במחלקה".
עוד מוסיף ד"ר קודש: "למרות סגירת המחלקה יש לשמור על אופטימיות זהירה, במיוחד בשל העובדה שעדיין מאושפזים מספר רב של חולים קשים ביחידה לטיפול נמרץ קורונה, ובנוסף לכך, שאנו בפתחה של עונת החורף, עם צפי לתחלואה משולבת".
לעדכונים: חדשות באר שבע
