האם נכון היה להקים עשרות מזרקות ברחבי באר־שבע או להסתפק במספר מצומצם ואיכותי יותר? תלוי את מי שואלים. במרחב הציבורי, בצמתים ובכיכרות, הוקמו מזרקות ומיצגי מים במסגרת פרויקט "נווה מדבר עירוני" שאחת ממטרותיו היתה לשפר את חזות העיר ולהעניק לתושביה איכות חיים ותחושה בסגנון אירופאי.
אלא שניסיון העבר מלמד שלא תמיד זה צלח, ודי להזכיר את הכישלון של הקמת שתי המזרקות במדרחוב העיר העתיקה, שהפכו לאנדרטאות במשך שנים עד שנהרסו במסגרת חידוש המדרחוב. הקמה ואחזקה של מזרקה זה עסק יקר שמצריך טיפול שוטף ותמידי תלוי אקלים (סופות חול) שמשפיע על תיפקודן.
מבקר העירייה, אבי פוגל, תיאר את מורכבות סוגיית המזרקות (דו"ח מס' 33): "מזרקה היא מכלול אחד גדול הבנוי מסביבה חיצונית, מבני בטון ואבן, תשתיות ביוב, ניקוז מערכות מים, משאבות ומנועים, צנרת לסוגיה, מתזים ומערכות הכלרה לטיפול במים, בקרה, לוחות חשמל, ועוד. להפעלת מזרקה בצורה מיטבית דרושים שני מרכיבים חשובים וקובעים: ניקיון סביבתי, תזמון וסנכרון של כלל המערכות".
קשה לתיחזוק
ברחבי העיר הוקמו למעלה מ־30 מזרקות המפוזרות ברחבי השכונות ובאזורים מרכזיים. חלקם לא פעלו חודשים בשל תקלות חוזרות ונשנות עד שתוקנו וחזרו לתפקוד מלא.
אחת מהן היא המזרקה שזכתה לשם "סיטי פארק" שהוקמה בעלות של 4.3 מיליון שקלים, מזרקה מסוג משטח יבש בעלת 120 ג'טים מסוגים שונים ומופע מים ותאורה בשילוב משטחי דק ופרגולה לרווחת התושבים.
מזרקה זו פועלת ומתפקדת היום ומשמשת כסוג של בריכה לעשרות ילדים שנמלטים מהחום הכבד ומימי החמסין הלוהטים.
לצד מזרקות שפועלות ומאירות את המרחב הציבורי, ישנן מזרקות שלא מתפקדות, אחרות פועלות לסירוגין, וישנה מזרקה שפשוט הרסו ובנו משהו בסגנון אחר.
מזרקת "גרנד קניון מערבית": איפה המים?
ממוקמת ברחוב דוד טוביהו מול שער "עופר" של הקניון בשכונה ט'. עלות הקמתה על ידי החברה הכלכלית לפיתוח באר־שבע כ־750 אלף שקלים.
מדובר במזרקה מזמינה מסוג משטח יבש בעלת 40 מתזי אצבע משולבת בתאורה לשעות הלילה, וברקע פינות ישיבה לבאי הקניון ממערב.
בפרסומי העירייה נאמר: "בסביבת המזרקה קיימות פינות ישיבה לרווחת הציבור אשר מוזמן להגיע להשתכשך ולהצטנן במים".
השבוע ביקרנו פעמיים במקום. ישנם מקומות ישיבה, אולם מתזי המים היו משותקים. תושבים שנהגו להגיע למקום אמרו: "המזרקה פעם עובדת ופעם לא עובדת".
מזרקת "ענן": הענן נעלם
ממוקמת בצומת הרחובות נפתלי הרץ אימבר - הרב מישאל דהאן בשכונת נווה זאב, ועלות הקמתה 850 אלף שקלים.
מישהו הגה רעיון גרנדיוזי להקמת מזרקה מיוחדת שתצית את הדימיון של העוברים והשבים ותספק תחושות מדומות.
מדובר במזרקת "הענן" שיוצרת מגוון אשליות: סלע צף, פטרייה, 'ענן' או אפילו חללית מעוטרת בתאורה מחליפת צבעים מרהיבים בשעות הלילה.
הכוונות היו טובות, אולם הגו ותכננו דבר מסוים, ויצא בפועל משהו אחר. המזרקה לא תפקדה כפי שייעדו ותכננו אותה, ולמי שהזדמן לא פעם לנסוע בכיוון, נתקל בשלוליות מים שהציפו את הכיכר.
מישהו הבין שאשליות לחוד, ומציאות לחוד, ואז הוחלט לפרק את "הענן" ואת "החללית" ולחזור לקרקע. התפאורה הישנה פורקה ובמקומה הונחו גושי סלעים, אבל לפחות המזרקה מתפקדת.
מזרקת "כיכר מונטריאול": לקראת הריסה
ממוקמת בצומת לוי אשכול - אביגדור אביטל - המדע בשכונת רמות. למזרקה היסטוריה של אי פעילות, ממוקמת במקום מרכזי ובאזור תנועה סואן. מתחילת השנה היא מושבתת, למרות שפה ושם תפקדה לסירוגין.
על פי התכנון, המזרקה שעלות הקמתה היתה כ־1.2 מיליון שקלים, תיהרס לטובת הקמת צומת מרומזר "לרווחת התושבים".
לא ברור אם צומת מרומזר יקל על עומסי התנועה הקיימים ברוב שעות היום, בעיקר בשעות הבוקר ואחר הצהריים, והאם הדבר יתרום לזרימת התנועה שהיא רבה מאוד ומעיקה על ציבור הנהגים בשכונה ומחוצה לה. מה שברור הוא שהמזרקה תימחק ותיהרס, ואולי לא היה צריך להקים אותה מלכתחילה.
מזרקות "כיכר רבין": היו ואינן
אחת הוקמה בתחילת שנות ה־90 והשנייה לקראת שלהי העשור. המפורסמת בהן היא המזרקה שכללה קומפלקס של גלגל עץ בעל כפות השופך מים לגשר ומוביל למזרקה משולשת המעטרת את מדרחוב העיר העתיקה בצומת החלוץ - העצמאות - קק"ל.
המזרקה הפכה כאבן שאין לה הופכין, ושנים רבות היתה מושבתת לחלוטין והיוותה כישלון טוטאלי מהדהד לבזבוז כספי ציבור.
עלות ההקמה של המזרקה באותן ימים כ־250 אלף שקלים, ולא מעט תקציבים הושקעו כדי להחזיר אותה לחיים, אולם לשווא.
המזרקה השנייה באותה כיכר היתה העתק מדויק לכישלון של המזרקה הראשונה, למעט שבועות ספורים, היא היתה מושבתת, וגם כאן נזרקו תקציבים כדי להחזיר אותה לפעילות ושתשמש אטרקציה למבקרים, אולם למרבה האירוניה, הפכה למושא ללעג ולבוז.
באוקטובר 2020 עלו הדחפורים והרסו את שתי המזרקות במסגרת פרויקט חידוש המדרחוב בקק"ל.
כמה זה עלה לנו?
עלות הקמת מזרקות היא יקרה, כך גם תחזוקתן שמגיעה לכשישה מיליון שקלים בשנה. על ההשקעה במזרקות אפשר ללמוד מנתונים שהופיעו בדו"ח מבקר ההעירייה לשנת 2015. להלן חלק מהסכומים:
ב"כיכר אליהו נאוי" במתחם התחנה המרכזית ורכבת מרכז הושקעו חמישה מיליון שקלים. מזרקת בריכה בעלת 44 קסקדים במופע המזכיר נחשול רכבות לרווחת באי תחנת הרכבת הסמוכה.
"סיטי פארק" - צומת המשחררים - יצחק רגר שכונה א': עלות 4.3 מיליון שקלים.
"מבואה צפונית" - צומת הרחובות רגר - הצדיק מירושלים - אביגדור אביטל בשכונה ד'. עלות 3.5 מיליון שקלים. מזרקה המשלבת בריכות מדורגות, מפעל ומתזי קצף מצופה פסיפס ושיש בשילוב מופעי מים ותאורה לקבלת פני הבאים מצפון העיר.
"גן שפריר" - צומת שז"ר - מנחם בגין - השלום, שכונת מרכז אזרחי. עלות שלושה מיליון שקלים. פארק המשלב משטחי דק, פינות ישיבה, בימת אירועים, מסלולי הליכה ומזרקות משני צדי הדרך אשר בליבו מזרקת שיקוף ומתזי קצף בשילוב תאורה לילית.
קראו גם:
מצמצמים תקלות
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "שילוב מזרקות ומיצגי מים ברחבי העיר תורם רבות לשדרוג הנראות במרחב הציבורי ומהווה מקום מפגש לרווחת תושבי העיר. אגף האחזקה בעיריית באר־שבע פועל רבות לצמצום התקלות ולאחזקה שוטפת של כלל המזרקות ברחבי העיר. בשנים האחרונות מקודמים פרוייקטים רבים לשיפור ושדרוג המרחב הציבורי ובכלל זה גם פיתוח ושדרוג מזרקות.
"באשר למזרקות: מזרקות במדרחוב בעיר העתיקה, רחוב קק"ל עבר בשנים האחרונות רה־תכנון ופיתוח חדש, תוך חידוש המרחב הציבורי. במסגרת העבודות הוסרו המזרקות הישנות שהוקמו בראשית שנות ה- 2000, ולאורך הרחוב הוקמו אתנחתאות, הצללות, גינון וכדומה. מזרקת מונטריאול - לאורך רחוב אביגדור אביטל המשמש כציר תנועה ראשי שעתיד לספוג לתוכו את התנועה של אגף התקשוב, פארק היי־טק והמגורים על הציר, נדרשה הקמתם של צמתים מרומזרים, בתיאום עם משרד התחבורה. מזרקת מונטריאול תועתק למתחם בקרבת מקום.
"מזרקת הענן - פלח 7 - המזרקה פעלה בצורה תקינה, אך עקב תלונות תושבים המתגוררים בסמוך אליה, על הרעש הנגרם בהפעלתה, הוחלט לשנות את מופע המים שלה. היא תמשיך להיות פעילה בעתיד. מזרקת הגרנד קניון אשר צמודה לשער עופר בגרנד קניון, פועלת בצורה תקינה לשביעות רצון הציבור".
