במשך כל ימות השנה פועלות עשרות עמותות וארגונים בבאר־שבע, לטובת הציבור וללא מטרות רווח. מדובר ברוב המקרים במתנדבים שפועלים מתוך שליחות ורצון אמיתי למען החברה, ומסייעים לחלשים בכל דרך אפשרית. אלא שאותן עמותות לא מקבלות פטור מלא מחיובי הארנונה, ומסווגות כעסק לכל דבר.
בישיבת המועצה שדנה בנושא, חבר המועצה, צח ברק, הביא לדוגמה את עמותת "באר שובע" שמקבלת פטור של שני שליש בתשלום הארנונה, אולם מחויבת לשלם את השליש הנותר כיוון שהיא מסווגת בצו הארנונה כ"מסעדה".
"זה לא הגיוני", אמר צח ברק במהלך ישיבת המועצה. "אי אפשר לתייג שליש מ'באר שובע' כמסעדה. צריך למצוא את הדרך לפתור את הדבר הזה. זה מטורלל. אי אפשר לשכנע אותי בהקשר הזה".
חבר המועצה, עו"ד אמנון כהן, הביע פליאה על הגבייה המתבצעת מהעמותה. יש לציין כי במסעדה שמפעילה העמותה סועדים בעיקר נזקקים.
"העמותה זה גוף שכל היום אוסף כסף למטרות קדושות, אז למה ללכת ל'בית שמאי' (לחומרה - י.ל) ולסווג אותם כמשרד", תהה כהן שהתכוון לעמותת אחרות שסווגו כמשרדים, ולכן נאלצות לשלם חלק זה בארנונה. "למה לא לחפש את הסיווג הזול ביותר? לא משנה איזה מטרה היא משרתת, היא עמותה, היא מלכ"רית (מוסד ללא כוונות רווח), היא באה עם רצון טוב לציבור, תן להם את התנאים הכי אופטימליים שאתה יכול לתת", אמר עו"ד כהן כשהוא פונה ליועץ המשפטי של העירייה, עו"ד חיים טורקל.
"לא סכומי עתק"
במשך תקופה ארוכה הביע מנכ"ל עמותת "באר שובע", ארז נגאוקר, את מורת רוחו מכך שהעמותה שבראשה הוא עומד, שמעניקה בין היתר ארוחות חמות לקשישים, נכים ובכלל מיעוטי יכולת, מחויבת בתשלום ארנונה.
בשיחה עם "מיינט באר שבע והנגב" אומר ארז נגאוקר: "זה אבסורד שעל שני שליש העמותה מקבלת פטור כי אנחנו מלכ"ר - ללא מטרות רווח, הפועלת בבאר־שבע 24 שנים ומחלקת ארוחות וחבילות לטובת אנשים במצוקה, ועל שליש נוסף מהשטח שעליו העמותה פועלת, אני משלם כמו בעל עסק, כמו מסעדה למטרת רווח".
"לא פשוט לגייס תרומות", מוסיף נגאוקר, "בטח בימים אלו שבהן המדינה נמצאת במלחמה, ולכן צריך למצוא פתרון בנושא הזה. שיכירו בכל פעילות העמותה כמלכ"ר ולא רק בשני שליש".
ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', אמר בדיון בנושא: "אנחנו, כל ראשי הרשויות, מעלים את הסוגיה הזו, כי זה באמת כואב. הכאב הזה מובן, העמותות האלה באמת עושות, הן גם זרוע משלימה ביצועית של עיריית באר־שבע. אנחנו מבינים את זה, מבינים לחלוטין. היו לנו הרבה, לא רוצה להגיד מאבקים עם משרד הפנים, אבל ניסיונות לשכנע. יש דברים שאנחנו לא מחפשים להרוויח, אלה באמת לא סכומי עתק שמעשירים את קופת עיריית באר־שבע".
ומה אומר החוק? היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד חיים טורקל, הבהיר בישיבה לגבי חיובי הארנונה: "אין דבר כזה פטור מלא. שני שליש זה על פי חוק".
דנילוביץ' סיכם: "אנחנו רוצים למצוא פתרון, אבל שהפתרון יעמוד בהתאם לחוק. טוב שאנחנו מעלים את זה עכשיו, יש לנו את הזמן להיערך לצו הארנונה הבא. תבדקו מה קורה במקומות אחרים, ואפילו נתקן חלק מהדברים".
קראו גם:
לא רק תרומות
נציגי עמותות הפועלות ללא מטרות רווח שאיתם שוחחנו השבוע מכירים את המצב ויודעים שמבחינה בירוקרטית החוק אינו מאפשר פטור מלא. עם זאת, הם מבקשים לבחון מול משרד הפנים דרכים שיאפשרו להם להמשיך להתקיים ולפעול למען אוכלוסיות מוחלשות.
"בשנים האחרונות לא מעט עמותת הפסיקו לפעול בגלל המשבר הכלכלי", אומר פעיל חברתי ל"מיינט באר שבע והנגב". "אני לא בהכרח מדבר על עמותות גדולות, אלא על התארגנות של אנשים שבאמת באו לפעול למען הקהילה, אבל גם חיובים קטנים מהסוג הזה יכולים לשבור רצון טוב של כל אדם. יש גבול למה שאנחנו מסוגלים לתת. בסוף לא הכל קם ונופל על תרומות בלבד.
"אנחנו חייבים לקבל עזרה מהרשות המקומית, היא צריכה להילחם את המלחמה שלנו כי בסוף אנשים שמגיעים אלינו לקבל עזרה הם ברוב המקרים מטופלים של אגף הרווחה, ואם אנחנו לא ניתן את המענה, זה יחזור לרשות המקומית".
