על פי הדו"ח שפורסם באחרונה על ידי המשרד לביטחון הפנים, הנוגע לפתיחת תיקים בחשד לעבירות פליליות, עולה נתון מפתיע במיוחד המגיע מהעיר רהט.
על פי הדו"ח, ברהט נפתחו 2,859 תיקים בלבד. מבחינה סטטיסטית, מדובר במספרים שמבשרים על עיר בה שיעור הפשיעה נמוך במיוחד, אבל זה לא סוד שבמגזר הבדואי אירועים פליליים נסגרים לא פעם הרחק משליטת המשטרה.
בדימונה נפתחו 8,136 תיקים מאז שנת 2016. אחרי באר־שבע, דימונה מובילה בכל הנוגע לכמות התיקים שנפתחו בין ערי הנגב. אין מדובר בתוצאות אשר מבשרות על מצב הפשיעה בדימונה אלא רק על גודלה כעיר מתפתחת בנגב. לצורך העניין, מאז שנת 2016 נפתחו בדימונה פחות תיקים מאלו שנפתחו באותה תקופה בשכונה ד' בבאר־שבע.
קראו עוד>>
חשוב לציין כי מדובר בתיקים שנפתחו בחשד לעבירות, כלומר גם במקרה של תלונות אזרחים נפתח תיק, ולא על תלונות שהגיעו לכדי כתב אישום.
חיסכון למדינה?
בעיריית רהט כמובן שמחו לשמוע על תוצאות הדו"ח שממקם את העיר בתחתית הרשימה של ערי הנגב בכל הנוגע לאירועי פשיעה. עם זאת, לא הכחישו בעירייה את העובדה שסכסוכים רבים נפתרים ברמה המקומית ללא התערבות משטרתית.
האם מדובר בתופעה בריאה? במשטרה כנראה יגידו שלא, אבל מנהגי המגזר הבדואי לא תמים תואמים את מה שבשטח היו רוצים כוחות הביטחון להגדיר כמשילות מלאה.
"מתברר", הגיב ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן, "שהנתונים מדברים בעד עצמם ושההאשמות כלפי האוכלוסייה הבדואית בדבר פשיעה עולה וגואה במגזר שלנו לא בדיוק מתיישבות עם הנתונים הללו.
"המציאות היא שאנחנו משלבים בפעילות שלנו נגד הפשיעה לסוגיה השונים גם את אנשי הדת וגם את אנשי החינוך להטמעת ערכים נגד כל מה שקשור לנושא הפשיעה. האימאמים במסגדים נושאים דרשות נגד תופעות הפשיעה.
"בבתי הספר מקדישים המחנכים שעות חינוך שבועיות להפנמת הערכים האלה בקרב התלמידים. הנתונים הללו מצביעים על כך שהתיאוריה של כל אלה שמאשימים אותנו בפשיעה ובפורענות היא אינה נכונה".
יכול להיות שמיעוט התיקים נובע דווקא מתוך העובדה, שמעדיפים לסגור את מקרי הפשיעה במסגרת הקהילתית?
"כמובן שיש מקרים שנסגרים בתוך הקהילה עצמה תוך התערבות של נכבדי העדה. המקרים האלה אינם מגיעים לכדי תלונות במשטרה. אנחנו מעודדים יוזמות כאלה. בכך אנחנו חוסכים גם לעצמנו וגם למדינה".
כלומר, הולכים לסולחה?
"אנחנו לא מוותרים על מנהג ה'סולחה' שיש לו אפקט וערך מוסף חיובי. אנחנו לא רצים למשטרה כדי להתלונן על כל מקרה".
דימונה מרושתת
מנתוני דו"ח הפשיעה עולה כי מספר התיקים הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות בדימונה נרשם באזור שכונת יוספטל בעיר.
על אזור זה נפתחו 1,132 פניות. בעיריית דימונה ציינו כי מאז שנת 2011 גובה העירייה מתושביה אגרת שמירה בסך של 16 אגורות למטר מרובע לחודש, כך שעל פי תחשיב פשוט, תושב שבבעלותו דירה בת 100 מ"ר משלם לרשות המקומית 16 שקלים בחודש.
"בכספים אלה", נמסר מעיריית דימונה, "ובכספים שמגיעים מתקציב העירייה, מתבצעות בעיר פעולות אבטחה וביטחון רבות, כמו רישות העיר במצלמות, הפעלת שיטור עירוני משולב של שוטרים ופקחים, סיורים מוגברים ברחבי העיר 24/7 ואיוש מוקד עירוני במשך כל שעות היום והלילה.
"פעילות זו, לצד הפעילות השוטפת של משטרת ישראל, הפחיתה בשמונה השנים האחרונות באופן משמעותי את העבירות הפליליות בעיר, הן בתחום הרכוש והן בתחום הסמים, האלימות וגביית דמי החסות. לפיכך, לא ברור לנו כיצד ועל סמך מה נקבע כי דווקא בשכונת יוספטל, שכונה שגבולותיה לא ברורים ולא נקבעו במדויק, עקומת הפשע עלתה בחמש השנים האחרונות לעומת שכונות אחרות.
"כך או אחרת, תפקיד אגף הביטחון העירוני הוא לסייע למשטרה במניעת עבירות פליליות על ידי התרעות ופעילות מנע, ואת זה האגף עושה על הצד הטוב ביותר".
"הפשיעה לא תיעלם"
בעיר ערד נפתחו 6,394 תיקים בחשד לעבירה פלילית מאז שנת 2016. חלק גדול מהתלונות למשטרה הגיעו משכונות אבישור, גבים ויעלים הגובלות זו בזו (אבישור נמצאת בין גבים ליעלים). יש לציין כי את התוצאות בערד קשה יותר למרכז מאחר ומספר שכונות קיבלו את אותו קוד דיווח, בניגוד לערים גדולות יותר בהן לכל שכונה יש קוד משלה.
"ערד ידעה עליות וירידות ברמות הפשיעה בשנים האחרונות", מציין ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, "בהתאם לרמות האכיפה בנגב. למשל, כאשר ישנה אכיפה קשה בבאר־שבע אז הפשיעה מחפשת אפיקים אחרים ומגיעה לערד.
"בשנתיים האחרונות ישנה ירידה משמעותית של כ־50 אחוז בנתוני הפשיעה בערד על כל גווניה, החל מאלימות רחוב ועד לגניבת מכוניות. הפשיעה לא תיעלם לחלוטין, אבל אנו מפחיתים אותה ככל שניתן בעזרת מערך שיטור עירוני שכולל הוספת ניידות סיור, הוספת שוטרים ופקחים עירוניים, הרחבת המוקד העירוני ורישות העיר במצלמות אבטחה.
"בשנתיים האחרונות, כאמור, הוקם מערך שיטור עירוני שהגדיל משמעותית מאוד את כוחות השיטור, הפיקוח ואת הסיורים במרחב הציבורי. מערך השיטור העירוני כולל הרחבת פעילות המוקד העירוני ל־24/7, בניית 'מוקד רואה' עם עשרות מצלמות אבטחה בעיר, שמאפשרות תגובה מהירה און־ליין של השיטור העירוני למקרים חריגים שנקלטים במוקד".
לדברי ראש עיריית ערד, "העירייה תמשיך להציק לממשלת ישראל עד שיימצא פתרון מערכתי לבעיית הפשיעה, הן במישור האכיפתי והן במישור החברתי־כלכלי שאינו שווה זכויות בנגב".
על פי הנתונים, בין השנים 2016־2018 נרשמו בממוצע למעלה מ־350 עבירות רכוש מדי שנה, כאשר בשנת 2018 נרשם שיא של 428 עבירות.
החל משנת 2019 נרשמת ירידה מתמדת בשיעור העבירות עד כדי 30 אחוז בשנת 2019 וירידה של 17 אחוז בשנת 2020. נכון למחצית הראשונה של השנה הנוכחית, כך על פי הנתונים, נרשמו 120 עבירות.
עבירות זיוף
בנתיבות נפתחו 6,414 תיקים בחשד לעבירות פליליות. בין כל השכונות תופסת את העין במיוחד שכונת הבבא סאלי, בה התבצעו 2,120 עבירות המהווים קרוב לשליש מסך העבירות שדווחו בעיר. העבירות הנפוצות ביותר בשכונה הן של גניבות ואיומים, כאשר נפתחו גם לא מעט תיקים בחשד לזיוף מסמכים והפצתם.
יש לציין שנתוני הפשיעה בעיר נמצאים בירידה, הרבה בזכות יחידת "אופק" המתפקדת בעיר בשגרה ובחירום, ומסייעת לשמירה על הסדר הציבורי מתוך מטרה להביא להגברת הביטחון האישי של התושבים.
בעיר אופקים נפתחו 4,635 תיקים בחשד לעבירה פלילית. על פי הדו"ח, חלק גדול מהעבירות בוצעו באזור שבין שכונת דדו ועד לאזור רחוב יעקב מסיקה. "
אמנם תמיד יש מקום לשיפור", נמסר מעיריית אופקים בתגובה, "אולם לשמחתנו, בזכות הפעילות המאומצת של עיריית אופקים, משטרת אופקים והשיטור העירוני, אשר עמלים יום וליל כדי להיאבק בפשיעה, נשמרת תחושת הביטחון האישי הגבוהה של התושבים גם בעת תקופה של עבריינות מתגברת באזור הנגב".
לעדכונים: חדשות באר שבע
