בימים אלה מתגבשת במשרד התיירות תוכנית שאפתנית המבקשת להפוך את אזור הנגב למוצר תיירותי בינלאומי שיביא לכאן כמיליון תיירים מרחבי העולם.
התוכנית החדשה תוגש בקרוב לאישור הממשלה ועלות יישומה מוערך בשלב הראשון בכמיליארד שקל.
למעשה, אין מדובר בתוכנית חדשה והיא החלה לקרום עור וגידים עוד לפני כשלוש שנים. התוכנית אף נידונה בממשלה במחצית חודש נובמבר בשנה שעברה בדיון שכותרתו הייתה "תוכנית אסטרטגית לפיתוח אזור הנגב ומיתוגו כמוצר תיירותי בינלאומי".
על פי החלטת הממשלה, אמורה התוכנית לעסוק בסוגיות התכנון הסטטוטורי, למפות את הצרכים לפיתוח מתקני אכסון מגוונים, למפות צרכים לקידום פרויקטים מחוללי תיירות, ולבחון שיתופי פעולה בין משרדיים לקידום מותג הנגב.
בתום אותו דיון החליטה הממשלה שהתוכנית תאפיין את הצרכים הנדרשים לפיתוח אזור הנגב כמוצר תיירותי ותוצג לממשלה בתוך 120 יום, קרי כבר בימים הקרובים.
ואולם, מבדיקת "מיינט באר שבע" עולה שנכון לשבוע זה, עם חלוף 120 הימים שהוקצו להגשת התוכנית לאישור הממשלה, התוכנית עדיין בהליכי גיבוש, והגשתה לא תעמוד בלוח הזמנים שנקבע בהחלטת הממשלה.
"מדובר בתוכנית מורכבת שדורשת עבודה מעמיקה ואנחנו עדיין עובדים עליה בטרם היא תוגש לאישור הממשלה", אומר גורם במשרד התיירות.
משקיעים במוצר
קצת היסטוריה. בשלוש השנים האחרונות מבקש משרד התיירות לקדם את תוכנית פיתוח "המוצר הדרומי" המתבססת על מיפוי ומחקר אסטרטגי. התוכנית, כך מציינים במשרד התיירות, רואה בנגב מרחב שלם המנותק מגבולות מוניציפליים והמחולק לשישה תתי־אזורים.
החלוקה נעשתה כדי להעניק מיקוד לצרכים ולתכונות הייחודיות של כל תת־אזור, ולהבליט ולחזק את היתרונות היחסיים של כל אזור ואזור.
כדי לבסס את מותג הנגב וכדי להפוך אותו למותג תיירותי בינלאומי, יעסוק פיתוח "המוצר הדרומי" במכלול הנושאים הקשורים לבניית מתקני אכסון ולינה מגוונים, הקמת אטרקציות תיירותיות ומוקדי משיכה תיירותיים, כמו פארקים, מסלולי טיולים ואופניים, אתרי הסעדה ואירוח, הנגשת שטח, הסדרה סטטוטורית ופיתוח התשתיות למימושם.
קראו עוד>>>
כמו כן תעסוק התוכנית בהוספת ובהנגשת תחבורה להסעת המונים, פיתוח וחיזוק התיירות החקלאית במרחב הנגב, ופיתוח מוקדי תעסוקה.
התוכנית מחלקת את הנגב לשישה תת־אזורים. אחד מהם הוא ארץ ים המלח הכוללת את אזור ערד והמועצה האזורית תמר בדגש על תיירות מרפא בים המלח וטיולים ונופש במדבר.
עוד תת־אזור כולל את באר־שבע ויישובי הבדואים שבאזור בירת הנגב, בדגש על תיירות אתנית ומסורתית לצד תיירות עסקית וחדשנות אורבנית באזור מדברי. תת־האזור "המדבר הפורח" כולל את יישובי הנגב המערבי, מרחב המשלב תיירות חקלאית עם תיירות תוכן של מסלולי רכיבת אופניים מגוונים, תיירות חקלאית המאפשרת ביקור חווייתי בשדות ובמטעים, יקבים, מחלבות לייצור גבינות ומסעדות ביתיות.
במשרד התיירות מציינים שייחודו של מרחב הנגב המערבי מאפשר קיום אירועי ענק, פסטיבלים ומופעים גדולים.
יישובי המועצה האזורית רמת הנגב, המועצה האזורית ערבה תיכונה, מצפה רמון, דימונה וירוחם קיבלו את הכותרת "ארץ המכתשים ודרכי הבשמים". התוכנית מבקשת לנצל את ייחודו של מכתש רמון, מכתש הסחיפה הגדול והמרשים בעולם, וגם את עובדת היותה של מצפה רמון שמורת אור כוכבים מהיפות בעולם.
תת־האזור הזה כולל גם את דרכי הבשמים העתיקות ואת הערים הנבטיות שלאורכן כמו שבטה, עבדת, ממשית וחלוצה שאונסק"ו הכריז עליהן אתרי מורשת עולמית. התוכנית מבקשת לשלב בין החקלאות המדברית העתיקה ושרידי הכנסיות הביזנטיות לבין החקלאות העכשווית והמפותחת באזור שבו עוברת דרך הבשמים.
משתפים פעולה
התוכנית כוללת גם שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים. אחד מהם הוא המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. "המשרד מחזק באופן מתמיד את הרשויות בנגב במטרה לצמצם פערים ולחזקן כלכלית, גם כיעד תיירותי", אומר השבוע מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, אילן שוחט.
"בתוך כך מעביר המשרד תקציבים ייעודיים לרשויות על מנת שיהיו שחקניות משמעותיות בתחום התיירות המדברית, וזאת לצד חיזוקן בתחום הפיתוח הכלכלי".
כך למשל תיקצב המשרד בירוחם את מתחם חניון הקמפינג המשולב באגם ירוחם, ביצע עבודות במתחם הפארק ותקצב במיליוני שקלים את הקמת המתחם המשולב בחניון הלילה בירוחם הכולל ביתני אירוח, אוהלים ומתקני ספורט. המתחם צפוי להניב לירוחם הכנסות שנתיות של כ־470 אלף שקל.
"מהלך זה נעשה במסגרת מדיניות מתמשכת של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, להתרת חסמים תקציביים ולקידום פרויקטים למען התושבים", מציין שוחט.
"בנוסף, המשרד מפעיל תוכנית לפיתוח תשתיות עירוניות בירוחם 'עם הפנים לעיר' ובמסגרתה מתקצב המשרד פעילות לפיתוח כלכלי בתחום התיירות, תוכנית־אב לתיירות ואירועים שונים במהלך השנה".
חזון מרחיק לכת
אחד ממובילי ויועצי התוכנית הוא מנהל תיירות הר הנגב וראש החוג לתיירות במכללת אשקלון, ד"ר שחר שילה. לדבריו, אין מדובר בתוכנית חדשה אלא בתוכנית שהחלה להתגבש עוד לפני כחמש שנים ושבזכות החלטת הממשלה מלפני ארבעה חודשים עולה עתה שוב לסדר היום.
"מדובר למעשה בתוכנית שכללה בראשיתה כ־300 פרויקטים תיירותיים, החל בגשרים תלויים וכלה בתשתיות תיירותיות", מציין ד"ר שילה. "בפועל אושרו כמאה פרויקטים על ידי ועדה מקצועית שמינה משרד התיירות.
"הפרויקטים הללו מופו במסגרת התוכנית, אך טרם תוקצבו. זו תוכנית שצופה להביא לאזור הנגב כמיליון עד מיליון וחצי תיירים. זה חזון מרחיק לכת. בשנת 2019, לפני שפרצה הקורונה, הגיעו לאזור הנגב כ־250 אלף תיירים, בדגש על תיירות מדברית. עכשיו מדברים על הגדלה של פי חמישה בעשור הקרוב. זה מדהים. יש כאן פוטנציאל לתיירות מדברית".
לפי הנתונים יש באזור הנגב, לא כולל אילת, כ־3,000 חדרי אירוח ברמה מלונאית וברמה של אכסון לא מלונאי כמו לינה כפרית. הכוונה היא שבעשור הקרוב יוכפל מספר חדרי האירוח בנגב לכדי 6,000.
"מדובר בתוכנית שעלותה למדינה מוערכת במאות מיליוני שקלים", מציין ד"ר שילה, "כאשר המדינה צריכה לממן את עבודות הפיתוח ואילו היזמים ישקיעו בהקמת חדרי האירוח בבתי המלון שיוקמו כפועל יוצא מהתכנית הזו.
"על פי התחשיבים, הקמתו של חדר במלון של חמישה כוכבים נאמדת בכמיליון שקל, וכמחצית מהסכום הזה עולה להקים חדר במלון של שלושה כוכבים. המשמעות היא שהכפלת מספר חדרי האירוח בנגב כרוכה בהשקעה של מיליארדים".
ממצים את הפוטנציאל
ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, מברך על החלטת משרד התיירות להביא לאישור התוכנית בממשלה. "התוכנית תאפשר למצות את הפוטנציאל של המדבר היפהפה שלנו ותנגיש לתיירים ולמטיילים מהארץ ומהעולם את המרחב ואני גאה לקחת חלק יחד עם ד"ר שחר שילה, מנהל תיירות רמת הנגב, בגיבוש התוכנית", הוא אומר.
"מדבר הר הנגב, שזכה בתוכנית למיתוג 'ארץ המכתשים ודרכי הבשמים', משופע במסלולי טיול מסומנים, נופים מרהיבים, משקים חקלאיים תיירותיים, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ואטרקציות מדבריות ייחודיות ומאופיין במזג אוויר נוח ברוב ימות השנה. הוא מאפשר מגוון רחב של פעילויות המתאימות למנעד רחב של קהלי יעד".
מהי בעצם מטרת התוכנית?
"כבר היום יש מגוון של אופציות לינה ברמות שונות בטווחי מחירים שונים ומוקדי משיכה קולינריים, אך אנחנו רחוקים מלממש את הפוטנציאל הקיים, וזאת בדיוק מטרתה של התוכנית. התוכנית תיטיב עם התושבים הקיימים והעתידיים של הנגב.
" היא תוביל למינוף משמעותי של המרחב, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה התיישבותית, ותאפשר הזדמנויות תעסוקה נוספות למשפחות המעוניינות לעבור להתגורר ברמת הנגב ולבנות את ביתן בקהילות חמות בלב המדבר".
תיירות חווייתית
גם ערד, שעוד מימיה הראשונים נחשבה לעיר תיירות, נכללת בתוכנית משרד התיירות. בשנות השבעים והשמונים, עוד בטרם קמו בתי המלון לחופו של ים המלח כפטריות שלאחר הגשם, פעלו בערד ארבעה בתי מלון.
במהלך שנות התשעים ושנות האלפיים איבדה ערד את הבכורה למלונות החדשים בים המלח, ואולם, בשנים האחרונות ענף התיירות בעיר מתעורר מחדש בזכות הקמת יוזמות תיירותיות רבות.
בין השאר נפתחו בעיר צימרים ומלונות בוטיק, הוכשרו מסלולי הליכה בתוואי הנחלים ומסלולי רכיבת אופניים והושקו כל מיני יוזמות קולינריות.
מבחינתם של התיירנים בערד, תוכניתו של משרד התיירות למיתוג תיירותי של הנגב חשובה לפיתוח התיירות באזור ותואמת את הטרנד העולמי החדש בתחום - לא עוד מלונות עמוסים ורועשים, אלא תיירות חווייתית, אישית ואינטימית.
"מתחילת הקדנציה שלי קבעתי יעד שענף התיירות יהיה אחד המנועים הכלכליים החשובים בעיר", אומר ראש עיריית ערד, עו"ד ניסן בן חמו. "שנה זו נקבעה כשנת התיירות בתוכנית העבודה של העירייה ואנחנו נמצאים בתנופה גדולה בענף לאחר שנתיים קשות של קורונה.
"התוכנית החדשה של משרד התיירות חשובה מאוד לפיתוח האזור כולו. שר התיירות התארח בערד שלוש פעמים מאז הוקמה הממשלה ומשרד התיירות והעירייה עובדים על פרויקטים עירוניים שונים כמו פיתוח תשתיות, סיוע לתיירנים וליזמי תיירות. אני מאמין שאנחנו בתחילתה של פריחה תיירותית שלא הייתה כאן מעולם".
חיזוק הנגב
בהתייחסותו לתוכנית "המוצר הדרומי" אמר ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר ים המלח, כי "אני שמח ומקווה שתוכנית משרד התיירות תתממש ותביא לחיזוקו של הנגב בכלל ושל הנגב המזרחי בפרט, כך שיחזור להוות קטר צמיחה ונקודת משיכה להרחבת ההתיישבות ולתיירים מהארץ ומהעולם.
"המועצה המשיכה לפתח את אזור ים המלח יחד עם החברה להגנות ים המלח גם במהלך הקורונה ואני מאמין שחשוב במאמץ משותף לייצר מוצר תיירותי משולב מדבר וים שיביא להגברת ההיצע ובמחירים שווים לכל נפש.
"הצגתי לשר התיירות בביקורו הראשון באזור את התפיסה התיירותית של המועצה, ולשמחתי אימץ השר את הגישה ומיוחדות של התיירות באזור לצד חשיבות הפיתוח התיירותי הכפרי יחד עם הפיתוח המלונאי".
חזון אחרית הימים
עם זאת, נראה שעוד מוקדם לברך על המוגמר. תוכנית המיתוג התיירותי של הנגב עדיין בשלבי גיבוש ויש גם תיירנים שאינם ממהרים להתבשם מהחזון מרחיק הלכת של יותר ממיליון תיירים שיפקדו את המדבר בשנים הקרובות.
"על הנייר, ככל שאני התוודעתי לתוכנית הזו, זה נשמע פנטסטי, אך אנחנו גם יודעים שעוד רחוקה הדרך ליישומה של התוכנית", אומר אחד התיירנים באזור. "מן הסתם ייערמו בדרך קשיים תקציביים, המדינה תידרש להשקיע בתשתיות ובעבודות פיתוח לפני שיזמים יתמודדו על המכרזים להקמת בתי המלון החדשים ועל הפרויקטים השונים שנכללים בתוכנית.
"צריך גם לזכור שרק לאחרונה יצאנו ממשבר של כמעט השבתה של פעילות שנמשכה שנתיים בגלל הקורונה ועוד ייקח זמן כדי לחזור לימים של טרום הקורונה. החזון להביא לכאן מיליון תיירים בדגש על תיירות מדברית, נראה בגדר של חזון אחרית הימים".
משימה לאומית
"פיתוח הנגב זו משימה לאומית חשובה", אמר שר התיירות, יואל רזבוזוב, "דווקא עכשיו, כשאישרנו את חזרת התיירים לישראל, אחרי שנתיים של שיתוק, נכון להציע לעולם את הטוב, היפה והייחודי שיש לנו בארץ.
"התיירות שאחרי הקורונה מאופיינת בין השאר ברצון התיירים לנפוש ולתייר באזורים פתוחים, ובמובן הזה יש כאן בנגב אפשרויות בלתי מוגבלות ומזג אוויר נהדר דווקא בתקופה בה אירופה קפואה. ב
"זכות קידום מוצר התיירות הדרומי יתווספו מקומות עבודה ומקורות פרנסה חדשים בפריפריה לתושבי הדרום, יגדל היצע הלינה התיירותית, מה שיגביר את התחרות ויגרום להורדת מחירי הנופש ויוקר המחייה בישראל כולה".
ממשרד התיירות נמסר כי "לפני חודשיים נכנס לתפקידו המנכ"ל החדש של משרד התיירות, תא"ל דני שחר.
"מרגע כניסתו פועל המנכ"ל מול שלל גורמים ממשלתיים ומהשלטון המקומי כדי לטייב את המוצר התיירותי, וכמובן גם את מותג הנגב. כך יובטח לתושבי הדרום ולתיירות כולה מוצר תיירותי איכותי שישרת את מדינת ישראל ויניע את הכלכלה בה עוד שנים רבות".
לעדכונים: חדשות באר שבע
