תושב באר-שבע (54) מואשם בכך שביצע באופן שיטתי ומתוחכם עבירות מרמה רבות בהיקף של כ-1.7 מיליון שקל תוך שהוא מזדהה בין היתר כבעלים של בית מלון בהרצליה, שמארח את תושבי העוטף והצפון שפונו מבתיהם.
כתב האישום מייחס לנאשם 11 אישומים בגין ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר וזיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות.
על פי כתב האישום שהוגש היום (ב') לבית משפט השלום ברמלה על ידי עו"ד ליאורה קומחה מפרקליטות מחוז מרכז, פנה הנאשם במהלך החודשים ינואר-אוקטובר השנה לבתי עסק רבים ברחבי הארץ, ביצע הזמנות של מוצרי מזון, משקאות ופחמים והתחייב לשלם תמורתם, שעה שידע שלא יעמוד בהתחייבויותיו.
כחלק מהמצג הכוזב ועל מנת להסוות את זהותו הוא מסר בעת עריכת העסקאות פרטי זהות כוזבים אודותיו והשתמש במספרי טלפון שונים. בחלק מהמקרים הוא פנה לחקלאים ולבעלי יקבים, הזדהה בפניהם כבעל בית מלון בהרצליה המארח אזרחים מעוטף עזה ומהצפון, אשר פונו מבתיהם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" וטען בכזב כי הסחורה שהזמין מיועדת להם.
כך הזמין הנאשם מחקלאים בדרום כשני טון ענבים, למעלה מ-1,500 ק"ג לימונים וסברס עבור 600 מפונים, שלטענתו מתארחים בבית המלון. במקרה אחר, כך נטען בכתב האישום, הזמין הנאשם מבית עסק בנתיב העשרה 180 בקבוקי יין, בטענה כוזבת כי היין מיועד לתושבי העוטף.
"מרמה שיטתית ומתוחכמת"
על סמך המצג הכוזב, כך על פי כתב האישום, העבירו בתי העסק לידי הנאשם את הסחורות שהזמין מהם. בתמורה לסחורות מסר הנאשם המחאות ללא כיסוי או לעתים העביר לבתי העסק צילום מסך בוואטסאפ, אשר זייף בעצמו או באמצעות מישהו אחר, הנחזה להיות אישור העברה בנקאית לזכות חשבון הבנק של בתי העסק, זאת על אף שלא ביצע העברה כזו.
לכתב האישום צורפה בקשת הפרקליטות לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר צוין, כי "מוכנותו של הנאשם נובעת מהתעוזה ומהאופן שבו בחר לבצע מעשי מרמה באופן שיטתי, מתוכנן ומתוחכם, תוך יצירת מצג כוזב וזאת במספר רב של הזדמנויות כלפי מספר רב של בתי עסק על פני תקופה ארוכה".
קראו גם:
בחקירותיו הכחיש הנאשם שביצע חלק מהעסקאות, אך קשר את עצמו לאחד ממספרי הטלפון ממנו בוצעו מרבית העסקאות. הנאשם גם אישר בחקירותיו שביצע חלק מהעסקאות המיוחסות לו, אך טען ששילם את חלק הארי או תשלום מלא בעבור הסחורה שהזמין.
באשר להמחאות שלא כובדו שמסר לבתי העסק, בחלק מחקירותיו מסר הנאשם שמדובר בהמחאות שקיבל מלקוחותיו, אך לא ידע לנקוב בשמם המלא. בנוסף מסר הנאשם, כי מיד עם קבלת ההמחאות לידיו הוא בדק באתר של בנק ישראל שההמחאות תקינות ושהן יכובדו. באשר למסמכים המזויפים בגין העברות בנקאיות, הנאשם הכחיש ששלח לבתי העסק אסמכתאות כאלו.
