בין 36 בוגרי קורס הטיס מחזור 187 אשר יוענקו להם היום (יום חמישי) כנפי טיס בטקס הסיום המסורתי, יעמוד על מגרש המסדרים בבסיס חיל האוויר בחצרים סגן ז' בן 22, תושב הנגב, שסיים את הקורס במגמת מסוקים.
סגן ז' הוא הצעיר במשפחתו ויש לו שתי אחיות גדולות ממנו, גם הן שירתו בחיל האוויר. למשפחתו של ז' יש קשר הדוק לחיל האוויר. אמו, שעובדת בתפקיד בכיר בבית ספר יסודי בבאר-שבע, שירתה בעברה במשך שנים רבות במערך הטכני של חיל האוויר ואביו, סגן אלוף במילואים, שירת כאיש מנהלה בחיל האוויר. בעקבות תפקידו של אביו התגורר ז' בילדותו במספר בסיסי חיל האוויר, בהם חצרים, רמון ורמת דוד.
בנעוריו נטל סגן ז' חלק פעיל בתנועת הצופים, הדריך במשך שלוש שנים ואף עשה שנת שירות במסגרת הצופים בעוטף עזה. "ידעתי שזה או בעוטף או כלום", מספר, "מאז שאני ילד קטן, החלום שלי הוא להיות הרמטכ"ל ולגור בעוטף עזה. זה בא ממקום של ציונות. יש בי את הרצון לגור במקום שיש בו חשיבות להתיישבות".
לא תמיד רצה ז' להתגייס לקורס טיס. "רציתי להיות ח"ירניק", הוא מציין, "בשביל להגשים את החלום ולהיות הרמטכ"ל. כל החברים שלי קיבלו גיבוש טיס ולא הבנתי למה רק אני לא. נלחמתי בשביל לקבל זימון ועברתי את המיונים. כבר בצ'קים הראשונים ידעתי שאני רוצה להיות מסוקאי. אין על מסוקים. האווירה במגמה היא הכי טובה".
קראו גם:
על התקופה האחרונה, לאחר מלחמת "חרבות ברזל", מספר סגן ז', כי "המלחמה גרמה לי להבין לעומק את המשמעות של התפקיד, בעיקר כשראיתי את העבודה של טייסי המסוקים שמחלצים את הלוחמים הפצועים, מצילים חיים של חברים מהקרקע, שסומכים עליך שתגן עליהם".
סגן ז', שבמסגרת קורס הטיס גם עשה תואר ראשון בפוליטיקה וממשל, מסכם את שלוש השנים של הקורס ואומר, כי "אי אפשר באמת לסכם את זה. זה חלק קטן מהמשך של שירות ארוך שנים, מחכה לסיים ולהיות לוחם צוות אוויר".
