עוברים במחלוקת: בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל בשבוע שעבר את ערעורו של אדם על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר־שבע, בו הותר לזוגתו לשעבר לעשות שימוש בשלושה עוברים מוקפאים שנוצרו בהליך שימור פוריות לפני תשע שנים מביציות שלה ומזרעו שלו.
בשל כריתת רחם שעברה האישה, הותר לה להשתמש בעוברים המוקפאים בהליך פונדקאות.בית המשפט המחוזי בבאר־שבע נדרש להכריע האם שאיפתה של האשה להפוך לאם יכולה לצאת אל הפועל ללא הסכמתו של בן זוגה לשעבר של האישה, שהתנגד בחלוף השנים לבקשתה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים בהליך של פונדקאות.
ברקע הדברים, כך עולה מפסק הדין, מחלתה של האישה שבעטיה היא נאלצה לעבור בחודש נובמבר 2015 ניתוח לכריתת כליה, לאחריו היא נדרשה לטיפולים כימותרפיים אגרסיביים. לפני הטיפולים הומלץ אז לאשה לעבור הליך של שימור פוריות, הליך בו נטל חלק בן זוגה דאז של האישה.
הצדדים קיבלו ייעוץ אצל מנהל היחידה לשימור פוריות בבית החולים "סורוקה", וחתמו על תצהיר המיועד להסדרה משפטית של התהליך עבור בני זוג שאינם נשואים. בתוך ימים עברה האישה הליך של שאיבת ביציות שהניב שלוש ביציות ואלה הופרו בו ביום בזרעו של בן הזוג לשעבר והוקפאו כעבור יומיים.
הליך חירום
האישה החלה בטיפולים לקראת סבב שאיבה נוסף, אך התברר כי בשל החמרה במחלה האונקולוגית, עליה להפסיק מיידית את הליך שימור הפוריות. לאחר מספר חודשים היא אף נאלצה לעבור כריתת רחם. בסמוך לאחר מכן נפרדו האשה ובן זוגה והקשר ביניהם נותק.
בחלוף כחמש שנים מהקפאת העוברים, בחודש אוקטובר 2020, פנתה האישה לבן זוגה לשעבר ושיתפה אותו ברצונה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים בהליך פונדקאות, וביקשה את הסכמתו לכך.
משסירב בן הזוג לשעבר לבקשתה של בת זוגו לשעבר, היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר־שבע, וזה נעתר לתביעתה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים. על פסק הדין הזה הגיש בן הזוג לשעבר ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע.
בשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי, בדעת רוב, את ערעורו של בן הזוג לשעבר, וקבע כי לא ניתן לעשות שימוש בעוברים המוקפאים ללא הסכמתו של בן הזוג לשעבר.
על פי דעת הרוב, השופטות גאולה לוין ופאני גילת כהן, לא היתה מחלוקת כי בעת ביצוע הליך ההפריה היה ברור לבן הזוג לשעבר ולבת זוגו דאז, כי תידרש הסכמה של שניהם לכל שלב בתהליך עד החזרת העוברים לרחם.
השופטות גם עמדו בהחלטתן על נסיבות המקרה, בו מדובר ב"בני זוג שהיו בקשר חברי משך כשנתיים, לא מיסדו את הקשר הזוגי, ולא תכננו אותה עת להביא ילדים לעולם. הם נקלעו, כך על פי פסק הדין, להליך שימור פוריות 'חירומי' עקב מחלתה של האשה, מצאו עצמם בהליך בזק בו נדרשו תוך ימים להחלטות אישיות הרות גורל, אליהן לא נערכו. הם לא ידעו בזמן ההפריה שהמשיבה (האישה - ע.ב.מ) תיאלץ להפסיק את הטיפול לשאיבת ביציות נוספות ולעבור כריתת רחם והניחו כי אחרי הסבב הראשון תתחיל המשיבה סבב טיפולים נוסף, כפי שאכן קרה, אלא שלמרבה הצער הוא נגדע.
נפסק, כי שאלת השימוש בעוברים המוקפאים באמצעות פונדקאות משנית בחשיבותה לשאלה, האם ניתן בכלל לעשות בהם שימוש ללא הסכמת המערער (בן הזוג לשעבר - ע.ב.מ), אך היא מהווה נדבך נוסף למסקנה, כי לא ניתן לכפות על המערער השימוש בעוברים".
קראו גם:
שאלת ההסכמה
מנגד, קבע השופט יעקב דנינו, בדעת מיעוט, כי יש לדחות את ערעורו של בן הזוג לשעבר. "בהתנגשות בין זכות המשיבה להיות אם לילד הנושא את מטענה הגנטי לבין זכותו של המערער להיות הורה בעל כורחו", ציין השופט יעקב דנינו, "יש מקום לקבוע, ככלל, ובנסיבות המקרה דנא, בפרט, כי אינן שוות משקל.
"גם לו הניח המערער בזמן אמת שיישאבו ביציות נוספות מגוף המשיבה בסבב הטיפולים הנוסף והסתמך על כך שעה שלכתחילה לא התכוון ליתן הסכמתו לכך שייעשה בעתיד שימוש בביציות המופרות, היה עליו לשתף בכך את המשיבה ולא ליצור כלפיה מצג בדמות הסכמתו להפריית כלל הביציות בזרעו. לו היה המערער משתף את המשיבה בתחושותיו הקשות ובלבטיו ביחס לעתיד הקשר ביניהם, היה בידה לקבל החלטה מושכלת האם להפרות הביציות שנשאבו מגופה, כולן או חלקן מזרעו, בפרט, אם אכן נאמר לצדדים שנדרשת הסכמה של שניהם בכל שלב של התהליך, לרבות בשלב החזרת העוברים לרחם".
השופט יעקב דנינו גם קבע במסגרת פסק הדין כי "בנסיבות אלה, אף אם נדרשת הסכמת המערער בכל שלבי התהליך, הרי משפגע בהסכמה מדעת של המשיבה, נוטה הכף לעבר העדפת זכותה".
בית המשפט המחוזי בבאר־שבע קיבל את ערעורו של בן הזוג לשעבר של האישה, וקבע בפסק הדין כי לא ניתן לעשות שימוש בעוברים המוקפאים ללא הסכמתו של בן הזוג לשעבר.
