מאז מתקפת הטרור הרצחנית על יישובי העוטף ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", דורון אלבז עסוק כולו בהתנדבות למען החיילים וכוחות הביטחון, כדי להעניק להם את כל הדרוש להם בחזית.
כמו במבצעים "עמוד ענן" ו"צוק איתן", גם הפעם אלבז נרתם לסייע ללובשי המדים, ובימים אלה הוא מנצח על מרכז לוגיסטי שהקים בעזרת חבריו בפארק התעשיות ביישוב עומר.
"מרגש אותי בכל פעם מחדש לראות את כמות המתנדבים", אומר אלבז בשיחה עם "מיינט באר שבע והנגב" בזמן הפסקה קטנה מהכנת משלוחי מוצרים לחיילים בחזית.
ערך עליון
דורון אלבז (52), תושב באר־שבע, אב לחמישה ילדים, שלושה מהם מגויסים. הבת הבכורה (26) גויסה בצו שמונה ומשרתת בחמ"ל ברעים, הבן (24), די.ג'יי שתקלט במסיבת נובה ו"יצא בשן ועין משם עם החברים שלו", מגויס גם הוא בצו 8, והבן הקטן (19) חייל בסדיר ביחידה מובחרת בצנחנים.
"ביום הראשון של הלחימה יצרתי קשר עם אולמי 'אגמים' וביקשתי איזו פינת קפה לחיילים, והם נענו ברצון", מספר אלבז, "בפוסט שפרסמתי לאחר מכן הגיעה סחורה ענקית: בגדים, מזון, ניידים, מטענים. בכל יום הוצאנו אלפי מנות לחיילים ולכוחות הביטחון".
קראו גם:
בד בבד, מספר אלבז, "התנדבו עשרות סטודנטים הייטקיסטים, ובתוך שעה בנו תוכנה להתנדבות. אתה נכנס ללינק למלא הזמנה, ואז מגיע נציג מהצבא, בדרך כלל רס"ב, ולוקח את המשלוחים".
ואולם, המקום באולמי "אגמים" היה צר מלהכיל את כמות התרומות ולכן הפעילות עברה למתחם באוניברסיטת בן־גוריון ולאחר מכן לבית הספר ע"ש רבין. בסופו של דבר הפעילות הועתקה למבנה שתרם חבר של אלבז בפארק התעשיות בעומר.
הדרך לחיות
דורון אלבז הוא נכה צה"ל שנפצע במבצע "חומת מגן". מערך ההתנדבות שהקים הוא על שם חברו שלום מרדכי ז"ל ובסיוע עמותת "איילים" על שמם של אייל ויעל שורק ז"ל, שלושתם נרצחו בפיגוע בכרמי צור בשנת 2002.
תחנת הרענון שהקים אלבז בימי מבצע "צוק איתן" הייתה אחד הסמלים הזכורים ביותר. מה שהתחיל מחלוקת לימונדה הפך למיזם ענק, כשבאמצעות קריאה בפייסבוק הגיעו המוני אנשים לתרום ולסייע. מאז מפעלי ההתנדבות שלו הלכו והתרחבו וזכו לתהודה גדולה.
"הכאב והשכול מייצרים אנרגיות", אומר אלבז. "אתה לא ישן הרבה, אתה יכול ללכת לכיוון של לשכב ולהיות עצוב ולסגור את הדלת, אבל בחרתי בדרך אחרת, ומצאתי בנתינה, באהבת החינם ובהתעסקות הזאת, משהו שעושה לי טוב וגורם לי לחיות", מספר אלבז, שעוסק בנתינה ותרומה לקהילה בכל ימות השנה.
עצבות ואושר
בכל פעם מחדש אלבז נפעם מכמות המתנדבים ורצונם לעזור ולתת מעצמם. "זה מחמם את הלב", הוא אומר בהתרגשות. "אתה נהנה לראות איך הם מפרגנים. היופי של המקום הזה הוא שיש בו מתנדבים צעירים לצד מבוגרים ופתאום באמצע המלחמה יש כאן הרבה אנשים. יש רגעים של קסם, יש רגעים של אושר, ויש רגעים של עצבות, אבל כשאנשים ביחד זה עושה להם טוב".
איך הפעילות הזאת גורמת לך להרגיש?
"מבחינתי הדאגה לאוכל לחיילים זה ערך עליון, ולא רק לחיילים, אלא לכל כוחות הביטחון, למשטרה. מי שיכול להגיע מעבירים לו את המוצרים וגם דואגים לשנע ולעשות משלוחים. אנחנו משתדלים לעשות את הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות".
