באותה שבת שחורה ב־7 באוקטובר, כשהחלו האזעקות הראשונות לפלח את האוויר, איתמר חדד (22) מאופקים, המשרת בסיירת נח"ל, היה בחופשה מהצבא.
שום דבר לא הכין אותו לטבח הנורא שהתחולל באותו בוקר. מיד כששמע את צרור היריות בעיר, חדד הבין שמשהו לא שגרתי מתרחש. חדד לא היסס לרגע, נטל את נשקו, יצא מהבית וחתר למגע עם המחבלים כדי לבלום ולחסל אותם, עד שנפגע מצרור יריות בבטנו וברגלו והובהל במצב קשה לבית החולים.
במהלך אותו בוקר הוא פגש את אבי בוזגלו ויצחק בלטי, זכרם לברכה, שנהרגו במהלך הקרב שבו הגנו בגופם על תושבי העיר.
חדד, שנמצא עדיין תחת העומס הרגשי העז של אותו יום, מספר: "זיהינו את המחבלים והתחלנו לירות עליהם, ניהלנו לחימה. כל המטרה היתה למנוע מהמחבלים להגיע לאזרחים, לתת לאזרחים זמן נשימה להיכנס לבתים ולנעול את הדלתות. כשאני הגעתי לאזור הירי, חלק מהתושבים עוד הסתובבו ברחוב, לא הבינו מה קורה. כמו שאמרתי, רצינו למשוך את תשומת הלב של המחבלים ולחסל אותם כמה שאפשר".
חדד, שהוגדר בתחילה במצב קשה, מתאושש מהפציעה, ומנסה בכל כוחו לחזור לפעילות. בסוף השבוע שעבר הוענקה לו דרגת הקצונה סג"מ בטקס מרגש לאחר שעבר את קורס הקצינים בהצלחה ובהצטיינות.
חדד הגיע מבית החולים כדי להשתתף בטקס, שם פגש חברים שהשתתפו בקורס.
חתר למגע
ראש העירייה, איציק דנינו, שהגיע לטקס הקצונה של צוערי בה"ד 1, פגש באיתמר ולא יכול היה שלא להתרגש ולהתפעל מהנחישות שחדד הפגין באותה שבת כשהציל חיים של רבים יחד עם גיבורים תושבי העיר שהשתתפו בקרבות ברחובות.
"התרגשתי לפגוש במעמד הענקת דרגות הקצונה את סג"מ איתמר חדד", מספר איציק דנינו, "כשאיתמר שמע את היריות בחוץ, הוא נטל את הנשק האישי שלו, יצא מהבית וחתר למגע עם המחבלים, עד שנפגע מצרור שנורה לעברו".
2 צפייה בגלריה
מחבלים חמושים בתוך שדרות, כפי שנראו בסרטון שפורסם ברשת
(צילום מתוך סרטון שפורסם ברשת החברתית, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
קראו גם:
דנינו, שמכיר את משפחתו של חדד, מגלה: "אמו, טלי, היא גיבורה בפני עצמה. היא הצילה באותו יום חיים של 12 תושבים, אותם פינתה ברכבה הפרטי מאזור הקרבות תחת אש. מה שעוד חשוב לדעת על המשפחה המיוחדת הזו זה שיש להם בבית קצין נוסף ועוד שני לוחמים, גאווה ענקית למדינה ולעיר שלנו".
חדד עדיין מאושפז בבית החולים לצורך המשך טיפולים. מדובר בהליך שיקומי לא פשוט. "אני מתאושש מהפציעה אבל זה ייקח זמן", הוא אומר בשיחה עימו השבוע.
על הטקס המרגש שבו הוענקה לו דרגת הקצונה, אומר חדד: "זה היה מרגש, אבל זו שמחה שמהולה בעצב. איבדנו חברים והמחיר שהמדינה שילמה היה בלתי נתפס".
