באחד הימים בשבוע שעבר עשתה חפצי, תושבת נתיבות העובדת במרכז הארץ, את דרכה מראשון לציון לנתיבות בקו הנגב המערבי של הרכבת. היא לא שיערה לעצמה איזו נסיעה מצפה לה.
"נסעתי באותה רכבת בידיעה שצפויה לנו עצירה של 11 דקות בתחנת אשקלון", היא מספרת השבוע. "משום מה, העצירה הזו התארכה ונמשכה כשעה, כך שבסך הכל הנסיעה מראשון לציון לנתיבות התארכה לכשעתיים וחצי, כשעה יותר מהמתוכנן בזמנים רגילים. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. זה פשוט זלזול בנוסעים".
זה קרה כבר בעבר?
"ודאי. אני עובדת בתל־אביב וחייבת להיות בכל בוקר בשעה 07:00 במשרד. לצערי, בגלל ביטול הרכבת הישירה יש עצירה של הרכבת או באשקלון או בראשון לציון ולפעמים העיכוב מגיע לכדי חצי שעה. אני מאחרת לעבודה וצריכה להסביר למנהלים שלי את פשר האיחור. מאוד לא מתאים לי לאחר. זו פשוט מציאות הזויה".
אז מה את עושה?
"זה קשה מאוד. השיבושים החלו עוד בתקופת הקורונה ונמשכים גם עכשיו כשהמשק חוזר לשגרה. אין רכבות ישירות, יש עיכובים בדרך, וגם יש ביטולים של קווים ברגע האחרון. זה הופך להיות בלתי אפשרי. אני גם מאחרת לעבודה וגם מגיעה מאוחר הביתה. סיוט לא קטן. בשבועות האחרונים זה הפך להיות בלתי נסבל".
לא חזרו לשגרה
לפני כשנתיים וחצי, עוד בטרם פרץ נגיף הקורונה למחוזותינו, נראה היה ששירות הרכבות בין באר־שבע למרכז הארץ סופסוף הולך להשתפר. בהנהלת הרכבת בישרו אז על חידוש קו הרכבת הישיר מבירת הנגב לנמל התעופה בן־גוריון בלי שהנוסעים יצטרכו להחליף רכבת בתחנת ההגנה בתל־אביב וייאלצו להאריך את נסיעתם לשדה התעופה בכחצי שעה.
קראו עוד>>>>
כמו כן התבשרנו על שובם של קווי הלילה מבאר־שבע לתל־אביב בכל שעה עגולה, לשמחתם של כל מי שרצו לבלות בעיר הגדולה עד השעות הקטנות של הלילה בלי לנסוע ברכב הפרטי.
ואולם, כל אותן תוכניות נגוזו כלא היו כשפרצה מגפת הקורונה, ומאז נאלצים תושבי הנגב להתנייד ברכבות איטיות וארוכות שרחוקות מלפעול לאורך כל שעות היממה.
בעוד במרכז ובצפון פרויקט חשמול הרכבות והמסילות ושדרוג המסילות להפעלת רכבות מהירות מתקדם, הרי באזור הנגב התמונה שונה לחלוטין. יעיד על כך ריבוי התלונות של תושבי האזור על השירות הרכבתי שאינו תואם את לוח הזמנים הרשמי של הרכבת, היעדר שירות הסעות, כמו שהובטח, במקומות ובזמנים שהרכבת אינה פועלת ואי־החזרת קווי רכבת שבוטלו בתקופת הקורונה.
לגבי רבים מתושבי הנגב שנזקקים לשירותי רכבת ישראל, סיסמתה של הרכבת, "פשוט ליהנות מהדרך" נותרה סיסמה ריקה מתוכן.
"מה שקורה עם השירות הרכבתי בקו הנגב המערבי הוא פשוט שערורייה, אין לי הגדרה אחרת", אומר אביחי שלי, תושב נתיבות וממובילי המאבק לשיפור התחבורה הציבורית באזור הנגב המערבי.
"עם פרוץ הקורונה בוטלו לא מעט רכבות בקו באר־שבע - תל־אביב דרך אופקים, נתיבות שדרות ואשקלון שפעלו החל מהשעה 14:00 ועד קרוב לשעת חצות בשני הכיוונים. במקום זאת קיבלנו שירות רכבתי שפועל לא רק בתדירות נמוכה יותר מבעבר, אלא שהשירות מסתיים בשעה 21:30. זה פשוט זלזול בנוסעים וגובל בהפקרת תושבי האזור".
אזרחים סוג ב'
שלי (38), עיוור וכבד שמיעה, עובד בתל־אביב כיועץ פיננסי ועושה מדי יום ביומו את דרכו ברכבת מנתיבות לתל־אביב ובחזרה, אך לדבריו, במצב הדברים היום מדובר במשימה לא פשוטה כלל.
"מספר פעמים בתקופה האחרונה נאלצתי להמתין יחד עם עשרות נוסעים נוספים להחלפת רכבת בתחנת אשקלון לא עשר דקות כמו שמצוין בלוח הזמנים של הרכבת, כי אם שעה תמימה", הוא מספר.
"היו גם כמה מקרים שבהם נאלצתי להישאר בעבודה שלי עד שעה מאוחרת, ומאחר שלא הייתה לי אפשרות לשוב הביתה בגלל קיצור שעות פעילותה של הרכבת, נאלצתי לעשות את הלילה במשרד ולישון שם. במקרים אחרים גם נאלצתי לחזור הביתה במונית כשהתעריף לנסיעה היה לא פחות מ־400 שקל.
"על בשרי אני חווה את העובדה שכל ההצהרות וההבטחות לגבי שיפור ושדרוג השירות הרכבתי לאזור הנגב הן מהשפה ולחוץ. אין להן, נכון לעכשיו, שום כיסוי".
שלי מדגים את דבריו ומציין, "הנה, למשל ב־4 במאי האחרון, ערב יום העצמאות, היו אמורות לחזור למסלולן כל אותן רכבות שבוטלו בגל החמישי של הקורונה וזה גם עודכן באתר של הרכבת. ברגע האחרון הוחלט לדחות זאת ליום שלישי השבוע וכהרף עין גם ההחלטה הזו לא יושמה, ועכשיו נקבע כי הרכבות ישובו לפעילות ביום ראשון הבא.
"זו פשוט התנהלות שערורייתית וזלזול בציבור הנוסעים. מפקירים את הנוסעים לגורלם. כך רק מרחיקים את הפריפריה מהמרכז".
נסיעה מייאשת
אביחי שלי אינו לבד. גם נעמה, תושבת באר־שבע הנוסעת בקביעות ברכבת לתל־אביב, מספרת שבעת האחרונה הנסיעה ברכבת הפכה לסיוט אחד גדול. "עם תוספת התחנות שבדרך הנסיעה רק מתארכת והופכת לבלתי יעילה", היא מספרת השבוע.
"במקום רכבת ישירה ומהירה כמו שמבטיחים כל הזמן, אני מוצאת את עצמי נוסעת ברכבת מאספת שעוצרת באינספור תחנות, מה שהופך את הנסיעה למייאשת ומעייפת. איך יכול להיות ששירות רכבתי בין בירת הנגב לתל־אביב מסתיים בשעה 21:30 ואין שום דרך לחזור הביתה בשעות מאוחרות יותר? כנראה שמישהו בהנהלת הרכבת שכח שאנחנו כבר בשנת 2022 והגיע הזמן לספק גם לתושבי הנגב שירותי תחבורה ציבורית כמו שצריך".
לדבריה, גם ההגעה לנתב"ג הפכה לבעייתית. "לא נראה הגיוני שתושב הנגב המבקש להגיע לשדה התעופה בן־גוריון בדרכו לחו"ל יצטרך להיטלטל עם כבודתו לתל־אביב ומשם להמשיך ברכבת נוספת לנתב"ג במקום שיהיה קו ישיר מבאר־שבע לנתב"ג. דווקא עכשיו, כשאנחנו לפתחה של עונת הנסיעות לחו"ל, האפליה הזו זועקת לשמיים. אנחנו לא אזרחים סוג ב'. גם לנו מגיע שירות תחבורתי כמו לשאר תושבי המדינה".
שכחו את דימונה
וכאילו לא די בכל אותן "חוויות" שהנוסעים עוברים בקווי הרכבת בנגב, מצבם של תושבי דימונה הנזקקים לשירותי הרכבת חמור עוד יותר. כמו שנחשף בשבוע שעבר ב"ידיעות הנגב", תחנת הרכבת בדימונה סגורה ומושבתת זה כמה שבועות, וכפועל יוצא מכך מושבת גם קו הרכבת מבאר־שבע לדימונה.
בהנהלת הרכבת נימקו את ההשבתה בסכסוך עבודה שהתגלע בין ועד העובדים להנהלת הרכבת, וציינו שהם פועלים להחזרת השירות בהקדם. בינתיים תושבי דימונה נאלצים להתנייד בתחבורה ציבורית חלופית.
נכון שתחנת הרכבת בדימונה ממוקמת הרחק מחוץ לעיר ותדירות השירות היא נמוכה (שלוש רכבות מדי יום בקו באר־שבע - דימונה) וגם מספר הנוסעים הוא מועט ונושא השירות הרכבתי לדימונה אף זכה בשעתו להתייחסותו של מבקר המדינה, אך כל זאת אין הצדקה להשבתת התחנה והקו בין שתי הערים לתקופה ארוכה כל כך.
"פשוט לא סופרים אותנו", אומרת תושבת דימונה, "זה פשוט לא מתקבל על הדעת לנתק אותנו משירותי הרכבת. הפכנו לבני ערובה בסכסוך של העובדים עם ההנהלה ואנחנו סובלים מכל הסיפור הזה. מעניין אם דבר כזה היה קורה בתל־אביב או באחת הערים האחרות במרכז הארץ אם הסיפור הזה היה עובר בשתיקה. זה מקומם ומכעיס ואפילו משפיל".
עונה לביקורת
"אני מודע לביקורת שמוטחת ברכבת", אומר השבוע ל"ידיעות הנגב" מנכ"ל רכבת ישראל, מיכאל מייקסנר, במפגש שנערך עימו במרכז ההדרכה של הרכבת באופקים. "אני רואה את תושבי הנגב ככאלה שצריכים לקבל מאיתנו את המיטב שבמיטב. אנחנו חיים בעולם של אתגרים, והאתגר הגדול שלנו הוא היכולת לתת שירות לנוסעים".
אבל בפועל זה לא כל כך קורה. יש שיבושים ועיכובים בקווי השירות, קווים שבוטלו בתקופת הקורונה לא הוחזרו לפעילות ותושבי האזור נאלצים להסתפק בשירות חלקי בלבד.
"אנחנו בתהליך של חשמול התשתית הרכבתית. זה להביא את הקדמה לאזור הנגב. מה שמפריע לנו לקדם אלה הן בעיות סטטוטוריות בקטע של הקו בין אשקלון לבאר־שבע. אין לנו בעיה לחשמל את הקטע בין גבעות גורל לבאר־שבע ואנחנו נצא לדרך כבר בימים הקרובים ונתחיל להניח את היסודות ולהעמיד עמודים. לגבי הקטע בין גבעות גורל לאשקלון, אנחנו צריכים לקבל את היתר הוועדה לתשתיות לאומיות".
היכן נעוצה הבעיה?
"משום מה בשנת 2005 מישהו החריג את הקו הזה מתוכנית התשתית הלאומית לגבי חשמול הקטע הזה בהתניה של השפעות נופיות. כתוצאה מכך אנחנו צריכים לעשות היום תכנון מפורט וזה לוקח זמן, אבל אנחנו ניכנס גם לזה".
כלומר תהליך החשמול הוא הסיבה לפגיעה ברמת השירות?
"תהליך החשמול והעבודה על קווי החשמול פוגעים ומשפיעים על רמת השירות. נכון לעכשיו, אנחנו מפעילים קו רכבת חשמלי עד אשקלון ומאשקלון לבאר־שבע קו רכבת דיזל. המעבר שנוצר מרכבת חשמלית לרכבת דיזל הוא בסדר גודל של כעשר דקות. עשר דקות זה לא מעט, אבל זה המיטב שידענו לעשות. הכנסנו לשירות גם רכבת ישירה מנתניה לבאר־שבע דרך לוד ורחובות. הכנסנו את הרכבת הזו כתוצאה מתלונות של תושבי הדרום והנגב".
הכל טוב ויפה, אבל בשטח, נכון לעכשיו, טרם הוחזרו לשירות רכבות שבוטלו בתקופת הקורונה, אין רכבות מהירות וגם אין רכבות שפועלות עד שעת לילה מאוחרת. מתי הדברים יחזרו לקדמותם?
"ביום ראשון הקרוב אנחנו הולכים להפעיל באופן מלא את הקווים האלה. נחזיר את השירות הרכבתי בתדירות של כל שעה ונאריך את השירות עד סמוך לחצות. נחזיר גם את הרכבות המהירות שפעלו לפני הקורונה. מאחר שאנחנו יכולים לעבוד על חשמול המסילות רק בשעות הלילה, אנחנו לא נוכל להחזיר לשירות את קווי הלילה שפעלו בעבר משעת חצות ועד הבוקר".
מה באשר לתחנת דימונה שמושבתת כבר תקופה ארוכה ובגללה מושבת גם הקו בין באר־שבע לדימונה?
"הכל חוזר לקדמותו ביום ראשון הקרוב. התחנה תיפתח כרגיל, ופעילות הקו תחודש כפי שהיה בעבר".
להחזיר את הקו
ואיך אפשר שלא להתייחס לסוגיית קו הרכבת הישיר בין באר־שבע לנתב"ג. בעבר זאת הייתה הדרך המהירה והנוחה של תושבי הנגב להגיע לשדה התעופה בלי להחליף, כמו היום רכבת בתחנת ההגנה בתל־אביב.
בשעתו פעל הקו גם בשעות הלילה. ביטול הקו הצית בזמנו מאבקים ציבוריים ומחאות של תושבים. גם ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', נרתם למאבק להחזרת הקו הזה, אבל בפועל הקו לנתב"ג לא הוחזר לשירות.
כיום, כשהקורונה כבר כמעט מאחורינו, המשק חוזר לשגרה מלאה ועם ישראל פוקד בהמוניו את נמל התעופה, עולה שוב שאלת הפעלתו מחדש של הקו האמור.
בשיחה עם "ידיעות הנגב" ו"מיינט באר שבע" מציין מנכ"ל הרכבת, כי "נבדוק את הנושא".
ממשרד התחבורה נמסר כי "מיום ראשון הבא (22 במאי) תשופר תדירות קווי הרכבת בין אשקלון לבאר־שבע וקו דימונה - באר־שבע יחזור לפעילות. באשר לחיבור ישיר בין באר־שבע לנתב"ג ולשירות לילה, משרד התחבורה מפעיל קו אוטובוס (469) מבאר־שבע לנתב"ג, היוצא אחת לשעה בכל כיוון, מחצות ועד השעה 05:00 לפנות בוקר ועונה על צרכי הנוסעים".
מעיריית באר־שבע נמסר כי "נושא סוגיית הרכבת עלה בדיון שקיים ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', עם שרת התחבורה, מרב מיכאלי, בשבוע שעבר. השרה עדכנה כי היא תיכנס לעובי הקורה ותבחן כיצד לשפר את פעילות ושירות רכבת ישראל בקווים לבאר־שבע ומבאר־שבע. העירייה רואה חשיבות רבה בשיפור התחבורה הציבורית לעיר וממנה, ותפעל מול המשרד ומול כל הגורמים הרלוונטיים לטיפול במשימה זו".
ראש מועצת אשכול, גדי ירקוני, שהיה ממובילי המחאה אמר בתגובה:
"לא צריך להכביר במילים עד כמה הזמינות והנגישות של הרכבת הכרחיים לאזורנו. הרכבת היא עוגן מרכזי לתושבים, שפותחת אפשרויות תעסוקה ואת החיבור למרכז הארץ. מדובר בשירות חיוני והכרחי ביותר לתושבים שלנו ואנו נמשיך להיאבק ולדרוש את ייעול ותגבור השירות בדרום יחד עם שותפינו והתושבים הפעילים, שעושים שירות חשוב לכל האזור".
ראש עיריית דימונה, בני ביטון, מסר בתגובה: "למרות שיפור מדהים בתשתיות בכל רחבי המדינה, ולמרות ההשקעות של מיליארדים בתשתיות בנגב, אני עדיין סבור כי הנגב זוכה ליחס מפלה בסוגיית התחבורה הציבורית בהשוואה למרכז הארץ, בדיוק כפי שהוא זוכה ליחס מפלה בנושאי בריאות, שירותי משרד הפנים, וכדומה.
"צר לי, אבל עושה רושם שגם הממשלה הנוכחית לא עושה צעדים כאלה שניתן להבין מהם שאכן בכוונתה ליישם את הפרויקט הלאומי - רכבת מבאר־שבע לאילת. רכבת ישירה כזו תחסוך זמן וכספים שרק ייטיבו עם המדינה ואזרחיה. לכן, המאבק הבא שלנו, במקביל למאבק על הקמת שדה תעופה בנגב, צריך להיות בענייני תחבורה ציבורית, בכלל, ורכבת, בפרט. אני כבר רואה בעיני רוחי את הרכבת המהירה שיוצאת מדימונה, עוברת בבאר־שבע, אוספת את הנוסעים וממשיכה לכיוון תל־אביב. החלום הזה שדימונה תהיה תחנת המוצא הולך ומתגשם".
לעדכונים: חדשות באר שבע