פרק נוסף בפרשת דרישתה של המדינה מעשרות בני קהילת העבריים מדימונה לעזוב את הארץ בתוך הימים הקרובים.
3 צפייה בגלריה
הפגנה שנערכה באחרונה נגד גירוש חברי הקהילה | צילום: יריב כץ
הפגנה שנערכה באחרונה נגד גירוש חברי הקהילה | צילום: יריב כץ
הפגנה שנערכה באחרונה נגד גירוש חברי הקהילה
( יריב כץ)
בסוף השבוע האחרון קיבלו עשרות מבני קהילת העבריים מכתבים מטעם רשות ההגירה והאוכלוסין, לפיהם הם נדרשים לעזוב את הארץ בתוך 14 יום מאחר והם אינם עומדים בתנאים שנקבעו בשעתו במסגרת הסדרת מעמד חברי הקהילה בשנת 1999.
"אין בטענה לקיום מרכז חיים בישראל", נכתב במכתב שקיבלו בני הקהילה, "התערות בה אגב שהייה ארוכת שנים שלא כחוק ועבודה שלא כחוק בה, תוך עשיית דין עצמי, כדי להוות טעם המצדיק קבלת מעמד בישראל. בחינת מכלול הטענות והנסיבות, כל אחת ובהצטברותן, אינן מצדיקות מתן מעמד בישראל, ולפיכך דין הערר להידחות".

"עוקרים אותנו"

דרישתה זו של רשות האוכלוסין וההגירה באה לאחר שעוד לפני כחצי שנה נדרשו למעלה מ־50 מבני קהילת העבריים לעזוב את הארץ בטענה כי לא הוסדר מעמדם, וכי שהייתם בארץ אינה חוקית. מקבלי הצווים הגישו אז ערעור לרשות האוכלוסין וההגירה, אך בימים אלה התברר כי הערעור נדחה, וכי המדינה דורשת מעשרות בני הקהילה לעזוב את הארץ כבר בימים הקרובים.
קראו גם>>
מאחד המכתבים, שנשלחו לס', צעיר בן 22, עולה כי הוא הגיע לישראל כתייר בשנת 2011 וקיבל רשיון ביקור, ומאז תום תוקף רשיונו הוא שוהה בישראל, לטענת רשות האוכלוסין וההגירה, שלא כחוק ועושה דין לעצמו. בשנת 2015, כך נטען במכתב, לאחר שהייה של כארבע שנים בישראל שלא כחוק, הוגשה בקשה להסדרת מעמדו של ס' בישראל במסגרת קבוצתית באמצעות קהילת העבריים מדימונה.
הנושא הובא בשעתו לפתחו של שר הפנים, אשר החליט כי אין מקום לשנות את המדיניות שהיתה נהוגה, וכי אין להיעתר לבקשות למתן מעמד למי שנכנס לישראל לפני 1999 ולא עמד בתנאים להסדרת מעמדו ואף לא נכלל בהסדרת מעמדם של חברי קהילת העבריים בשנת 1999 או של מי שנכנס לישראל לאחר אותה שנה.
ס' טען בערעורו על אותה החלטה כי הוא מתגורר בישראל למעלה מעשר שנים וכי מרכז חייו בישראל וטען עוד כי "החלטת הרשות הדורשת את יציאתי מישראל הינה מעשה אכזרי ולא מוסרי. אני אוהב את הארץ והתנדבתי לשנת שירות לאחר שלא יכולתי לשרת בצה"ל".
3 צפייה בגלריה
אשריאל מור. " "אנחנו מקווים שמשרד הפנים יחזור בו מההחלטה הזו לפרק משפחות ולפגוע במרקם החברתי של הקהילה"
אשריאל מור. " "אנחנו מקווים שמשרד הפנים יחזור בו מההחלטה הזו לפרק משפחות ולפגוע במרקם החברתי של הקהילה"
אשריאל מור. "אנחנו מקווים שמשרד הפנים יחזור בו מההחלטה הזו לפרק משפחות ולפגוע במרקם החברתי של הקהילה"
(עמית שעל)
בעקבות הדרישה לעזיבתם של עשרות מבני קהילת העבריים את הארץ, אמר השבוע אחד מהם ל"מיינט באר שבע", כי "ישראל היא הבית שלי, כאן נולדתי, המשפחה והחברים שלי פה. אני דובר את השפה ואפילו התעקשתי לשרת את המדינה בכל דרך, ודחו אותי.
"כואב לי לראות שמתייחסים לחברי הקהילה כאל זרים אחרי כל מה שתרמנו במשך יותר מ־50 שנה. לא ייתכן שיעקרו אותי עכשיו מהבית".

ביטון נחלץ לעזרה

דובר קהילת העבריים, אשריאל מור, הנמנה עם פעילי המאבק נגד דרישת המדינה כי על עשרות בני הקהילה לעזוב את הארץ, אמר השבוע למיינט באר שבע": "אנחנו במלחמה על הבית, מלחמה על הקיום שלנו לאחר שהקהילה שלנו יושבת כאן כבר למעלה מ־50 שנה.
"אנחנו מקווים שמשרד הפנים יחזור בו מההחלטה הזו לפרק משפחות ולפגוע במרקם החברתי של הקהילה, אשר לאורך שנים רק תרמה למדינה בכל תחום אפשרי".
בתוך כך, מתכוונים בני קהילת העבריים לעתור בימים הקרובים נגד ההחלטה לבית המשפט בבאר־שבע.
ל"מיינט באר שבע" נודע כי בשבוע שעבר שוחח ראש עיריית דימונה, בני ביטון, עם שרת הפנים, איילת שקד, בנושא, וכי השניים סיכמו כי מיד לאחר יום הכיפורים יובא נושא גירושם של כ־50 מבני קהילת העבריים לדיון מחודש שבו ייקבע מעמדם.
"כל עוד אני מכהן בתפקיד ראש עיריית דימונה", הבהיר ביטון, "לא אאפשר את גירושם של מי שחיים כאן שנים רבות ומהווים נדבך חשוב בחיי הקהילה".
3 צפייה בגלריה
ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "לא אאפשר את גירושם של מי שחיים כאן שנים רבות ומהווים נדבך חשוב בחיי הקהילה"
ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "לא אאפשר את גירושם של מי שחיים כאן שנים רבות ומהווים נדבך חשוב בחיי הקהילה"
ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "לא אאפשר את גירושם של מי שחיים כאן שנים רבות ומהווים נדבך חשוב בחיי הקהילה"
(הרצל יוסף)
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "חברי הקהילה קיבלו מעמד קבע בשנת 2003 בהתאם לרשימה שראשי הקהילה עצמם גיבשו. כל מי שהופיע ברשימה קיבל מעמד. המקרים בהם מדובר כעת מתייחסים למגישי בקשות פרטניים, ששהו בישראל תקופה ארוכה מאוד ללא אשרה חוקית, תוך רמיסת החוק בישראל ביודעין.
"הללו מתבקשים כעת לשוב למדינת אזרחותם ארצות הברית, כפי שנהוג לגבי כל שוהה בלתי חוקי. כל בקשה נבחנת לגופה והניסיון לשייך כל מקרה פרטני ל'גירוש הקהילה' הוא הטעייה בוטה. נבהיר ונחדד שוב, כי בניגוד לטענות, ולא בפעם הראשונה, מי שמשרת בצבא אינו מורחק מישראל.
"מי שמתבקש לצאת הוא מי ששוהה בלתי חוקי בישראל, ושוהים בלתי חוקיים אינם מגויסים מלכתחילה לצבא".
לעדכונים: חדשות באר שבע