בכניסה לגן החיות נגב Zoo בבאר־שבע אנחנו פוגשים סוסה גמדית המטיילת בחופשיות בין השיחים והגדרות. בימים כתיקונים, טרום משבר הקורונה, הסוסות היפיפיות חיות במתחם מגודר המשמש להן קורת גג. במציאות של היום מאפשרים להן להתאוורר ולטייל ברחבי גן החיות.
6 צפייה בגלריה
"כל גני החיות בארץ בצרה אחת גדולה"
"כל גני החיות בארץ בצרה אחת גדולה"
צוות המטפלים במקום."כל גני החיות בארץ בצרה אחת גדולה"
(הרצל יוסף)
"כשיש מבקרים הן יותר מסוקרנות ומתעניינות יותר במה שקורה מסביב", מספר מנהל מחלקת יונקים בגן החיות, שי מישייב. "היום אין התעניינות ולכן אנחנו יוצרים להן עניין ופעילות, ואפילו מוציאים אותן לשבילים של המבקרים".
קראו גם:
כשביקרנו השבוע בנגב Zoo המקום היה שומם וריק ממבקרים, מראה מכמיר לב. בעלי החיים שהתרגלו לפגוש המוני בני אדם, נותרו בודדים וחסרי פעילות, ורק בזכות צוות העובדים המסור, הם נהנים בכל זאת משגרת חיים מסוימת.
הסגר השלישי שהוכרז בגלל העלייה התלולה במספר הנדבקים בנגיף הקורונה משפיע על התנהגות בעלי החיים: הם מתבודדים, צורכים יותר מזון ומתמודדים עם שעמום. יש אומנם גם בעלי חיים הנהנים מהשקט, אבל מדובר במיעוט.

הטיפול לא נפגע

גן החיות נגב Zoo הוא הגדול בנגב ומשתרע על כ־50 דונם. יש בו יותר ממאה מינים של עופות, יונקים וזוחלים מהארץ ומהעולם. חלק גדול מהכנסותיו מגיעות ממבקרים, ומטבע הדברים, משבר הקורונה והסגרים פגעו פגיעה כלכלית חמורה בגן החיות הוותיק.
6 צפייה בגלריה
מטייל בשבילי המקום
מטייל בשבילי המקום
מטייל בשבילי המקום
(הרצל יוסף)
לשם השוואה: בשנת 2019 ביקרו בגן החיות בנגב 144 אלף מבקרים, ואילו בשנת 2020 מספר המבקרים היה 85 אלף בלבד - ירידה בשיעור של יותר מ־40 אחוז.
"זה פוגע מאוד בהכנסות", אומר מנהל גן החיות, זיו רשף. "כל גני החיות בארץ בצרה אחת גדולה. ההכנסות שלנו מורכבות בעיקרן מכניסות של מבקרים, וזה מסייע לנו להחזיק את המקום, כי את בעלי החיים לא מעניין קורונה, לא קורונה. אנחנו ממשיכים לתת את הטיפול באותו סטנדרט שנהגנו קודם, וזה עולה כסף בשעות עבודה, מזון, תרופות. הכל נשאר אותו הדבר".
זיו רשף, מנהל נגב Zoo: "לפעמים המבקרים עצמם משמשים העשרה לבעלי חיים. בעל חיים בא ורואה אדם שמסתובב, אז הוא עוקב אחריו"
עם זאת, הוא מציין, לא היה מנוס מלעשות צמצומים כדי להמשיך ולתחזק את גן החיות, ובין השאר הוצאו עובדים לחל"ת ובוטלו פעילויות הדרכה. "צמצמנו בעיקר סביב ההנהלה", מסביר רשף ושב ומדגיש, "אבל הטיפול בבעלי חיים לא נפגע".

מפיגים את הבדידות

אנחנו נפגשים עם צוות העובדים המטפלים בדיר העיזים ומבקשים לדעת כיצד העדר מתמודד עם הסגר השלישי. "בתקופה של הסגר חסרים לעיזים שלנו המבקרים", מסבירה אביטל ברזנסקי, מטפלת במחלקת יונקים. "בדרך כלל דיר העיזים הוא פינת ליטוף פעילה. נכנסים לפה, מלטפים ומאכילים אותם. עכשיו כל העניין של התעסקות עם אנשים חסר להן, אפשר אפילו לומר שקצת משעמם להן. אנחנו משתדלים להיכנס אליהן יותר, לעניין אותן יותר, לתת להן יותר העשרות. הן יותר בחוסר מעש, מחפשות מה לעשות. הן ישנות יותר, נחות יותר ופחות פעילות".
6 צפייה בגלריה
הגמלים. מעדיפים לבד
הגמלים. מעדיפים לבד
הגמלים. מעדיפים לבד
(הרצל יוסף)
ברזנסקי מוסיפה שכיוון שכרגע אין מבקרים שמאכילים את בעלי החיים, עובדי גן החיות הגדילו את כמות האוכל.
אנחנו חוזרים לסוסות הגמדיות ומתברר שהשעמום גורם להן לאכול יותר. "נראה שהן אוכלות קצת יותר", אומר מישייב. "כדי שלא יעלו במשקל, אנחנו מאפשרים להן לטייל ברחבי הגן. הן השתלטו על הגן כי זה די נחמד להן. הן עושות פעילות גופניות וזה גם מכניס להן עניין".
הבחנתם בהתנהגות חריגה של בעלי החיים?
מישייב: "השקט בגן מכניס את בעלי החיים למין רגיעה כזאת, ואולי הם אף ישנים קצת יותר".
גם החמורים, שמקבלים את פניו של כל מבקר בנעירות רמות, מתגעגעים לימים שבהם הגן היה גדוש במבקרים גדולים וקטנים. ואולם, בהיעדר מבקרים, הם ממתינים בכיליון עיניים לבואם של המטפלים.
6 צפייה בגלריה
ממתין לבואם של המבקרים
ממתין לבואם של המבקרים
ממתין לבואם של המבקרים
(הרצל יוסף)
"הם ממש מחכים לראות את המטפל, וכשהם רואים אותנו, הם מתחילים לנעור ומתחילים לרוץ בשמחה", מספר מישייב. "כנראה שהאנשים, התנועה בגן והרעש מסביב, חסרים להם. מאז שהחלו הסגרים, אנחנו נמצאים איתם יותר כדי שלא ירגישו את החוסר, וכדי שירגישו את הנוכחות. המטפל נמצא איתם יותר זמן, מבריש אותם יותר זמן, שם להם כל מיני משחקים שמעסיקים אותם, ומשחררים אותם ברחבי הגן, וככה זה מצמצם את הפערים".

לביאות חסרות מעש

מה עושים כשהלביאות משועממות וחסרות מעש? בנגב Zoo מצאו לכך פתרון. "אנחנו משתדלים להפגיש בין הלביאות לסוסים ולחמורים שמסתובבים חופשי. במפגש מפרידה ביניהם זכוכית מחוסמת", מסבירה ברזנסקי.
6 צפייה בגלריה
פחות מפגש ואינטרקציה עם הקהל
פחות מפגש ואינטרקציה עם הקהל
פחות מפגש ואינטרקציה עם הקהל
(הרצל יוסף)
"בגלל שאין מבקרים, ללביאות יש פחות מפגשים ואינטראקציה חברתית. כשמגיעים מבקרים יש להן עניין, הן יותר מסוקרנות, אז כשאין להן את ההעשרה הזאת, אנחנו משתדלים להביא אפילו את האלפקה שלנו. חוסר פעילות יכול לגרום ללביאות ולאריות להשמנה כי רוב היום הם שוכבים, וגם יכול לגרום להם להיות קצת עצבניים ולהשפיע על מצב הרוח".
לעומת החמורים, הסוסים, העיזים והאריות, הגמלים דווקא נהנים מהשקט. "הגמלים בכיוון ההפוך", מסביר מישייב, "הגמלים מעדיפים את השקט שלהם, מעדיפים לבד. זו חיה מדברית והסגר והגן הסגור גורמים להם להרגיש יותר בנוח. הנאקות משחקות יותר ומשתזפות יותר בשמש, דבר שכשיש מבקרים הן לא יעשו. אפשר לראות שהן משחקות יותר ומתפלשות בחול וממש רגועות".
6 צפייה בגלריה
היכן כל הילדים?
היכן כל הילדים?
היכן כל הילדים?
(הרצל יוסף)
אנחנו שואלים את מנהל גן החיות כיצד הוא מסכם תקופה לא שגרתית זו. "יש בעלי חיים שמעדיפים את הקרבה של המבקרים. זה מצחיק, אבל לפעמים המבקרים עצמם משמשים העשרה לבעלי חיים. בעל חיים בא ורואה אדם שמסתובב, אז הוא עוקב אחריו והוא רואה מה הוא עושה, וכן הלאה, ופתאום היעדר המבקרים משנה לו מעט את התמונה היומיומית. מצד שני, יש בעלי חיים שהשקט דווקא נחמד להם, אין רעש ואין המולה".
לעדכונים - חדשות באר שבע